בימי סגר הקורונה מצאתי נחמה קטנה בשירי יהודה עמיחי. משורר נפלא, ששיריו נעים בין עולמו של היחיד, לבין שירת הרבים. בימים אלה יצא לאורִ גם ספרו של עדו בסוק, העוסק בביוגרפיה של המשורר הנפלא הזה. הביוגרפיה משלבת תיאור מדוקדק של חייו, חיי החברה שלו וקשריו עם משוררים ואמנים אחרים, וכן דיון בהופעת ספרי השירה, הפרוזה והמחזות שכתב ויחס הביקורת וקהל הקוראים אליהם, כולל פרשנות תמציתית ליצירתו.

שם הספר נקרא; "אהבות וספקות. יהודה עמיחי. חיים". הוא מבוסס על יומנים, מכתבים, וחומרים אותנטיים, כולל הארכיון של עמיחי, שנתרם לאוניברסיטת הוואורד על-ידי משפחתו.

יהודה עמיחי

הבולט והחשוב במשוררי דור המדינה. שירתו עוסקת ביחיד ובקיומו היומיומי, ומציגה שינוי מהפכני בתכנים, בסגנון ובלשון; מעוגנת בתרבות היהודית ובעברית לרבדיה ותורגמה לשפות רבות. זכה לפרסים רבים בארץ ובחו"ל, בהם פרס ישראל.

יהודה עמיחי נולד בתאריך כ"ט בניסן תרפ"ד - 1924 במשפחה דתית, להוריו, פרידה ופרידריך פויפר, בווירצברג שגרמניה. ההורים שלחו את בנם יהודה ואת אחותו לגן ולבית ספר עבריים. שנתיים לאחר עליית היטלר לשלטון, כשהיה בן אחת עשרה, עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בפתח תקוה, וכעבור שנה השתקעה בירושלים.

בירושלים למד עמיחי בבית הספר התיכון הדתי "מעלה", ועם סיום לימודיו התגייס ליחידה הארצישראלית של הצבא הבריטי. במלחמת העצמאות שירת בפלמ"ח, לאחר שחרורו חזר לירושלים ולמד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית. הוא עסק גם בהוראה - תחילה בבתי ספר ולאחר מכן במסגרות אקדמיות, בארץ ובחו"ל.

הכאב, האובדן והפרידה מחבריו במלחמת העצמאות באו לידי ביטוי בספר שיריו הראשון - "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו - 1955). בארבע השנים שלאחר מכן פרסם עוד שני קובצי שירה - "במרחק שתי תקוות" ו"בגינה הציבורית". שירתו של יהודה עמיחי מציינת חילופי תקופות בשירה העברית - משירה לאומית העוסקת בענייני העם ובגורלו לשירה העוסקת בעולמו של היחיד, במשפחתו, בנוף מגוריו ובחיי היום יום. בצעירותו נטש עמיחי את אורח החיים הדתי אך המשיך לשאת ביצירתו "מטען שלם של חוויות הנגזרות מן הזהות הזאת". שירתו משלבת תרבות יהודית אירופית עם תרבות ארצישראלית מקומית.

בשנים 1959 - 1960 נמנה עם עורכי כתב העת הספרותי "עכשיו", וכעבור שנה ראה אור קובץ סיפוריו - "ברוח הנוראה הזאת". יצירתו של יהודה עמיחי כוללת גם שני רומנים, ספרי ילדים, מחזות ותרגומים, ובמהלך חייו פרסם עשרה ספרי שירה, שהיו, כאמור, עיקר יצירתו ותורגמו ל-40 שפות: אנגלית, גרמנית, צרפתית, ערבית, נורבגית, שוודית, רוסית, סינית, יפנית ועוד. בטקס הענקת פרס נובל לשלום ליצחק רבין, ולשמעון פרס (תשנ"ה - 1994) הוזמן עמיחי לקרוא את אחד משיריו.

עמיחי זכה בשלל פרסים ספרותיים: פרס ברנר (תשכ"ט - 1969), פרס ביאליק (תשל"ו - 1976) ופרס ישראל לשירה (תשמ"ב - 1982), לצד פרסים רבים בחו"ל - בגרמניה, בצרפת, במקדוניה, בנורבגיה, במצרים ועוד. ליהודה עמיחי ולאשתו חנה נולדו שני ילדים - דוד ועמנואלה; ובנו הבכור, מנישואיו הראשונים, הוא רון. יהודה עמיחי נפטר ביום כ"ב באלול תש"ס - 2000 בגיל 76 ונקבר בירושלים. ספר שיריו האחרון הוא - פתוח סגור פתוח.

כמו-כן, בימי הסגר הקשים חזרתי לראות ביוטיוב מחזות זמר שאהבתי וראיתי על הבמה, והפעם כסרטים מקסימים, שהפיגו לשעתיים ויותר את העצב והבדידות, שנכפו עלינו ועל העולם כולו.

פנטום האופרה

אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הוותיק של אנדרו לויד וובר, "פנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הוותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי.

במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפנטום מקנא ורוקם מזימה רעה.

את הליברית ומילות השירים כתבו ריצ'רד סטילגו וצ'ארלס הארט. את הגרסה המקורית בווסט אנד בלונדון ביים הל פרינס. את המחזמר הפיקו ובר, קמרון מקינטוש ו-Really Useful Group. המחזמר עלה לראשונה בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון ב-1986 ורץ שם עד היום (נכון ל-2020).

בהפקה המקורית בווסט אנד בלונדון את הפנטום גילם מייקל קרופורד, את כריסטין גילמה שרה ברייטמן, את ראול גילם סטיב ברטון ואת קרלוטה גילמה ג'ודי קיי. קרופורד זכה על תפקידו כפנטום בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר. עבור שרה ברייטמן, שהתפקיד של כריסטין נכתב במיוחד עבורה, היווה התפקיד פריצת דרך שהפך אותה לכוכבת בינלאומית ונחשב עד היום לתפקידה הידוע והטוב ביותר.

בפברואר 2019 הושקה הפקה שיצאה לסיבוב הופעות עולמי בכיכובו של ג'ונתן רוקסמאות' (אנ'). סיבוב ההופעות החל במנילה (28.2-7.4) והמשיך לסינגפור (24.4-12.5). ב-12 באוגוסט ההפקה עלתה במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב. בשל הביקוש הרב נוספו הצגות נוספות גם בשבוע הראשון של ספטמבר. לאחר ההופעה בישראל, ההפקה המשיכה לדובאי (16.10-6.11).