בחודש החולף, בצד העיסוק הנרחב של חיזבאללה ופטרוניתו אירן במגפת הקורונה, נמשכו מאמצי הארגון, בסיוע משמרות המהפכה האירניים, לביסוס תשתיתו בסוריה ובמיוחד ברמת הגולן כחזית נוספת לזו הלבנונית מול ישראל. פעילות זו מתבצעת במקביל להישאבותו של הארגון לטיפול בבעיותיה הפנימיות של לבנון: המשברים במישורים הכלכלי, הפוליטי והבריאותי.

הארגון התגייס אומנם למאבק במגפת הקורונה, אך ניצל זאת בעיקר לביסוס מעמדו והלגיטימציה שלו בקרב הציבור כמגן לבנון. סדר עדיפות זה בא לידי ביטוי גם בנאומים שנשא באחרונה מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, בכללם זה מ-4 במאי, שהוקדש רובו ככולו למשבר הפנימי בלבנון, במאמץ להבליט את תפקידו החיובי של חיזבאללה ולהפריך את הביקורת המופנית כלפיו מבית.

אולם גם במהלך המערכה הפנימית בלבנון, חיזבאללה לא נטש את מאמציו בתחום העברת אמל"ח מתקדם לרשותו וביסוס התשתית המבצעית שלו בסוריה, ובעיקר בטיפוח שלוחיו המקומיים ברמת הגולן. כך נמשכים ניסיונות חיזבאללה ואירן להעביר אמל"ח אסטרטגי, כולל רכיבים לפרויקט דיוק הטילים, מאירן לסוריה ומשם ללבנון. לשם כך מקפיד חיזבאללה, תוך ניצול השפעתו על המערכת הפוליטית הלבנונית, לשמר לעצמו את האפשרות להשתמש הן במעבר היבשתי מסוריה ללבנון, והן בגישה לטיסות מחו"ל בשדה התעופה שבביירות. בין היתר נודע, כי הצוותים הרפואיים בשדה התעופה, שמטפלים בתושבים לבנונים החוזרים מחו"ל (חיזבאללה היה בין מובילי המאבק להשבתם בטיסות ללבנון), הם מטעם ארגון הבריאות האיסלאמי, המשויך לחיזבאללה.

ישראל מזהירה ותוקפת

מאמצי חיזבאללה בתחום ההתעצמות וביסוס נוכחותו ברמת הגולן מהווים מקור דאגה לישראל. נחישות הארגון להתמיד בבניית תשתית מקומית, אותה הוא מפעיל בקרבת הגבול עם ישראל במרחב רמת הגולן, נמצאת ברקע אזהרה החמורה שפרסם דובר צה"ל בערבית (ב-10 באפריל), בעקבות ביקור של מפקד גיס 1 הסורי בליווי מפקד בכיר מחיזבאללה בעמדות המשמשות את חיזבאללה באזור. דובר צה"ל הבהיר, כי ישראל לא תסבול את המשכה של פעילות זאת, "המכוונת לבניית תשתית טרור נגד ישראל בחסות המשטר הסורי".

במקביל מועברות אזהרות לישראל מהצד הלבנוני, בין השאר על-ידי גורמי הממשלה החדשה שבחסות חיזבאללה: שר החוץ הלבנוני אמר (ב-19 באפריל), כי לבנון מצויה במלחמה עם ישראל, שחודרת לשטחה האווירי, וכי תוגש תלונה למועצת הביטחון על הפעילות הישראלית. זאת, בהמשך לאזהרת ראש ממשלת לבנון בפגישתו עם מפקד יוניפיל (8 באפריל), לפיה לבנון תתקשה לא להגיב בעתיד אם ישראל תמשיך לתקוף בסוריה תוך שימוש במרחב האווירי הלבנוני.

ברקע ניכרת נחישותה של ישראל להתמיד בקידום אסטרטגיית המב"ם (המערכה בין המלחמות), שתכליתה לצמצם איומים המופנים נגדה ולבסס הרתעה. במסגרת זאת יש לראות את רצף התקיפות שאירעו לאחרונה בסוריה ואשר יוחסו לישראל: ב-13 וב-28 בפברואר, ב-31 במארס, ב-15, ב-20, וב-27 באפריל, וב-1 וב-4 במאי. לאחרונה ניכרת פעילות ערה של חיל-האוויר הישראלי מעל שמי לבנון לאיסוף מודיעין ולירי לשטח סוריה, וכן מתרחשת פעילות לאורך הגבול הלבנוני, בין היתר לצורך השלמת הגדר הביטחונית. הלבנונים רואים כהפרה של קו הגבול כל כניסה של כוח ישראלי לאזורים הנתונים במחלוקת לאורכו. כמו-כן יוחס לישראל החיסול (ב-5 באפריל) בעומק לבנון של פעיל חיזבאללה, עלי מוחמד יונס, שהיה מקורב לקאסם סולימאני, הגם שמנגד נטען, כי הוא חוסל על-רקע סכסוך פנימי בארגון.

פעילותה של ישראל בסוריה מכוונת להדגיש קווים אדומים ביחס להתבססותה הצבאית של אירן בשטח המדינה, ובפרט להרחיק את כוחותיה ושלוחיה של אירן ובראשם חיזבאללה מרמת הגולן, להקשות על העברה של אמצעי לחימה לחיזבאללה, ובמיוחד לסכל את הפרויקט לדיוק הטילים. עם זאת, ישראל מקפידה שלא לחרוג בבוטות מכללי המשחק שהתעצבו בשנים האחרונות, ובעיקר נמנעת מתקיפות של יעדי חיזבאללה בתחום לבנון.

לא רוצים עימות נרחב

הנחישות של ישראל וחיזבאללה לשמר את כללי המשחק ביניהם, משקפת למעשה שאיפה למנוע התדרדרות לעימות נרחב. כך יש להבין את תקיפת רכב חיזבאללה בגבול סוריה לבנון (15 באפריל) רק לאחר התראה בירי טיל סמוך לרכב ומתן זמן ליושביו להימלט. בתגובה בחר חיזבאללה לאותת על אודות יכולותיו וכוונותיו באמצעות פריצת הגדר בגבול לבנון בשלוש נקודות במקביל (17 באפריל), אך בלי להפר את הריבונות הישראלית. פעולה זו, שהוכנה מראש, נועדה להמחיש לישראל, כי בידי הארגון יכולת מודיעינית ומבצעית לחדור לשטחה ולפגוע בישובי ובתושבי צפון ישראל ובחייליה, וכי סיכול פרויקט המנהרות שנחפרו מתחת לקו הגבול, אינו מבטל אפשרות לפעול נגד ישראל בתווך הקרקעי. לחיזבאללה עניין לבסס את כללי המשחק שלפיהם הוא עשוי לקדם מהלך קרקעי בתגובה לתקיפה ישראלית בסוריה, שתפגע בחיי אנשיו, או בעקבות תקיפה ישראלית בלבנון, ובוודאי אם יתפתח עימות נרחב.

מדיניותו הזהירה והמדודה של חיזבאללה מושפעת גם מסד האילוצים הפנימיים – הכלכליים והפוליטיים - וכן הלחצים מבחוץ (דוגמת הגדרתו כארגון טרור על-ידי גרמניה ב-1 במאי) שבהם נתונים הארגון עצמו ופטרוניתו, אירן. מגפת הקרונה אך החריפה את המשבר הכלכלי העמוק בלבנון, המצויה על סף קריסה כלכלית, ואשר ממשלתה, הנתונה לחסות חיזבאללה, איננה מתפקדת. חיזבאללה סובל גם מביקורת גוברת נגדו מצד האוכלוסייה הלבנונית, אשר על-פי נתוני הבנק העולמי כמחציתה מצויה מתחת לקו העוני.

אמנם, מעמדו הנוכחי של חיזבאללה בלבנון מאפשר לו לפעול לקידום האינטרסים העצמאיים של הארגון, ואין גורם במערכת הפוליטית במדינה שביכולתו להשפיע על החלטותיו. אך מנגד, מעמדו הדומיננטי בממשלה מטיל עליו אחריות ציבורית לעתיד המדינה. בין היתר, הוא נאלץ להתמודד עם התחדשות המחאה ברחובות על-אף מגפת הקורונה, ואשר הפכה באחרונה אף אלימה יותר. כך, ניתן להעריך כי בטווח הקצר–בינוני לפחות ישאף הארגון להימנע ככל הניתן מעימות צבאי, אם כי יתמיד במאמצי ההתעצמות שלו ובביסוס נוכחותו ברמת הגולן.

במצב זה מתחדדת הדילמה של ישראל ביחס לפעילותה הצבאית נגד החיזבאללה: האם נכון לנצל את מצוקתו של חיזבאללה ולקדם מהלך צבאי/מתקפת מנע במטרה לפגוע פגיעה ניכרת בכוחו הצבאי של הארגון, בהתבססותו ברמת הגולן ובמיוחד בהתחמשותו באמל"ח מדויק בלבנון? זאת, תוך נטילת הסיכון שמהלך בכיוון זה יחולל עימות נרחב, שתוצאותיו עלולות להיות קשות לשני הצדדים.

המלצתנו היא להמשיך ואף להגביר את פעילות המב"ם בסוריה, ובמיוחד לסיכול ההתבססות ברמת הגולן, ועם זאת לשקול פעולה בלבנון אך ורק אם יסתבר כי חיזבאללה אכן חצה את רף ההתעצמות (במיוחד בתחום דיוק הטילים), באופן שיש בו כדי להוות איום משמעותי ביותר על ישראל. לבסוף, למרות שבמצב הנוכחי הסבירות למהלך יזום של חיזבאללה נגד ישראל נמוכה, אין בכך כדי לבטל את האיום המתפתח מול ישראל ואת האפשרות להסלמה בעקבות מהלך ישראלי. לפיכך, על ישראל להיערך כבר עתה לאפשרות של עימות נרחב – על-אף האילוצים התקציביים שגוזרת ההתמודדות עם מגפת הקורונה - בדגש על בניין הכוח של צה"ל והכנת החזית האזרחית.