קרוב ל-190,000 איש אובחנו כחולים בקורונה בניו-יורק בשבועיים האחרונים – מספר שיא בשלב קריטי לקראת פתיחתה מחדש. ראש העירייה, ביל דל-בלאסיו, הודיע שהעירייה תשכור 1,000 "בלשי מחלות" כדי לאתר את הקשרים של כל חולה. העירייה גם מממנת את האיכסון במלון לכל מי שאינו יכול לשהות בבידוד בביתו, ועשויה להקים מרכז בידוד במרכז הטניס בקווינס.
המושל אנדרו קואמו הכין מסגרת לפתיחת המדינה, המבוססת על שבעת שלבים בריאותיים ברורים. הוא ביקש מ
ביל גייטס, המסעדן דני מייר, ג'יימס דולן – בעלי קבוצת הכדורסל ניו-יורק ניקס – ועשרות אנשי עסקים אחרים לייעץ לו על הדרך הטובה ביותר לחדש את הפעילות הכלכלית ואולי גם את הלימודים. אבל למרות כל אלו, פתיחת העיר והמדינה עדיין אינה נראית באופק – כותב ניו-יורק טיימס.
הגורמים שהפכו את העיר למרכז הקורונה בארה"ב - היקפה, התיירות והתלות בתחבורה הציבורית – מסבכים את החזרה לשגרה כלשהי. העיר עדיין רחוקה מהמדדים הדרושים לפתיחה מחדש, החל ממספר המיטות הזמינות בטיפול הנמרץ וכלה במחלקות הקורונה. המדינה כולה מתקדמת בזהירות, ואולי בהמשך החודש תיפתח הפעילות באיזורים הכפריים שלה; אינו יודע כמה זמן יקח להתניע מחדש את כלכלת העיר.
המפתח הוא הכלה של הנגיף, מה שמצריך השקעה ניכרת בתשתית של בדיקות ואיתור קשרים – הרבה יותר ממה שארה"ב ראתה אי-פעם. אפילו כאשר מערכות הבריאות הציבוריות הדרושות יאוישו במלואן ויפעלו, יהיה זה רק הבסיס ליצירת תחושת ביטחון של העסקים והתושבים כדי לחזור לעבוד ולבלות. רבים עשויים להחליט להישאר בבית.
ההחלטה מתי לפתוח מחדש את העיר, מסביר הטיימס, היא עניין של איזון. ככל שהעיר תישאר סגורה זמן רב יותר, כך הנגיף ידעך ויקטן הצורך בבדיקות ובאיכונים – אבל הנזק הכלכלי יגדל. קואמו אומר, שהמדידות עליהן המליץ המרכז הפדרלי לאיתור מחלות, הן שיקבעו מתי וכיצד תיפתח המדינה – מחוז אחרי מחוז, ואין ספק שהעיר ניו-יורק תהיה האחרונה. התוכניות כיצד בדיוק לעשות זאת עדיין נמצאות בהכנה.
נכון לעכשיו משמשים רק שני בתי מלון לבידוד, אם כי העירייה אומרת שהיא תוכל להגיע ל-11,000 מיטות. שכירת "בלשי המחלות" תצריך מספר שבועות, ויהיה צורך ב-1,500 נוספים כדי לעמוד באבני הדרר של קואמו. המדד הדרוש של 50,000 בדיקות ליום יושג לכל המוקדם בחודש אוגוסט – וגם הוא עלול שלא להספיק.
כמה שאלות מרכזיות עדיין ממתינות למענה: כיצד לטפל ב-6 מיליון הנוסעים מדי יום בתחבורה הציבורית של העיר? כיצד יוכלו 1.1 מיליון התלמידים לחזור לכיתות? ארגון המורים העירוני רב-העוצמה הבהיר, שהוא מצפה למערכת נרחבת של בדיקות, איכונים וחיטוי לפני שיתמוך בחזרה ללימודים. וכמו בכל מקום, כל עוד אין לימודים – רבים מהניו-יורקרים אינם יכולים לשוב לעבודה. שנת הלימודים הנוכחית הסתיימה רשמית, ודה-בלאסיו אומר שהכוונה היא לפתוח את השנה הבאה כרגיל בספטמבר.
על-פי תוכניתו של קואמו, בתי הספר ייפתחו רק בשלב הרביעי והאחרון של הפתיחה מחדש – אחרי המסעדות ובתי המלון. מסעדות הן בעיה פחות גדולה מאשר בתי ספר, כי ניתן לסמוך על בעליהן לגבי מגבלת התפוסה. האם הן יוכלו לשרוד במגבלות הללו – זו שאלה אחרת. לעומת זאת, המדינה עדיין אינה יודעת כיצד להבטיח את הריחוק החברתי בבתי הספר.
מעון המושל בעיר אלבני והעירייה במנהטן לא תמיד רואים עין בעין, וקואמו לא עדכן את דה-בלאסיו לגבי קני המידה שקבע. לפחות אחד מהם – פחות משני מאושפזי קורונה חדשים לכל 100,000 תושבים במשך שלושה ימים – אינו מתאים לעיר בטווח המיידי; בתחילת מאי השיעור בה היה כפול. העיר עמדה בקנה המידה שלה – פחות מ-200 מאושפזים חדשים בעשרה ימים רצופים; יעדים אחרים, כגון מספר החולים בטיפול נמרץ, עדיין אינם בהישג יד.
בעיה מרכזית נוספת היא התחבורה. דה-בלאסיו מתכנן לסגור לתנועה 150 ק"מ של רחובות כדי להקל על שמירת הריחוק החברתי. קואמו הורה להפסיק את הפעילות סביב השעון של הרכבת התחתית, כדי לנקות בלילה את הקרונות. לכל ברור שיהיה צורך להגביל את תפוסת התחבורה הציבורית, מה שיחייב שינויים בהרגלי העבודה של מיליוני בני אדם.
חשש נוסף הוא שהעיר תאלץ להתמודד עם אלפי חולים חדשים ביום כאשר תרחיב את הזכאות לבדיקות. ניתוח של אוניברסיטת הרווארד עבור הטיימס העלה, שבעיר עלולים להיות 4,180 חולים חדשים ב-1 ביוני – מה שיחייב 35,415 בדיקות ביום, כפליים מהמספר הנוכחי. אם מספר החולים החדשים יהיה 2,233, מספר הבדיקות היומיות הדרוש הוא 19,351 – רבע יותר מאשר כיום.
ההנחות הללו מבוססות על שמירת הריחוק החברתי, אלא שיהיה קשה להבטיח זאת כאשר אנשים יחזרו לעבודה ולכן יש לשער שמספר החולים החדשים יהיה גבוה משמעותית. אך כדי לאפשר איתור של כל מי שבא במגע עם החולים, המערכת צריכה שמספר המקרים החדשים יירד ל-300-100 בלבד ביום, לעומת 1,200-600 כעת. כאמור, דה-בלאסיו הודיע שהעירייה תשכור בחודש הקרוב 1,000 איש לאיתור המגעים – אך בעיר ווהאן הועסקו 9,000 איש כאלה. לכן, ההערכה היא שניו-יורק תזדקק לפחות ל-2,500. גם מה שקורה אחרי האיכון מציב אתגר, משום שיש לדרוש מן הבאים במגע לבודד את עצמם לשבועיים – ולא כולם יכולים לעמוד בכך.
עסקים גדולים וקטנים יצטרכו למצוא דרכים חדשות לפעול: האם אנשים יוכלו לעבוד יחדיו? מתי יעבדו? מי יעבוד מהמשרד ומי מהבית? האם ניתן יהיה לחייב לצאת לעבודה כאשר בתי הספר סגורים? חלק מהתשובות עשויות להינתן דרך הניסיון שייצבר בענפים הראשונים שיחזרו לעבודה – בנייה ותעשיה, שפעלו בצורה חלקית גם לאורך הסגר. למשל: שלוש משמרות במקום אחת, מדידת חום, הימנעות מפגישות רבות משתתפים, מחיצות בין עובדים, איסור על שימוש בבקבוקי מים רב-פעמיים, סילוק המלחיות מחדרי האוכל, מילים תקיפות למי שיתקרבו יותר מדי, וכמובן – מסיכות.
