בתי המשפט לעזרת העסקים נפגעי הקורונה

ההודעה על ההקלות בסגר ופתיחה מדורגת של עסקים, היא על פניה בשורה טובה לבעלי עסקים רבים, אבל בפועל צפויה להניב גל נוסף של עסקים שיקרסו דווקא ברגע שייפתחו מחדש. המחשבה לפיה המשק נכנס למשבר הקורונה כשהוא יציב וחזק, איננה מדויקת בנוגע לעולם הקמעונאות ובפרט לענפים כגון אופנה, מסעדות ובתי קפה.

אחת מתקופת המסחר המבטיחות והמכניסות של השנה חלה בפתחו של חג הפסח. חנויות רבות נערכו לכך ורכשו מלאי בהיקפים ניכרים, ובהתאם לכך גדלו ההתחייבויות, והכל בציפייה שפסח והאביב יביאו לגידול בהכנסות. ואז היכה משבר הקורונה, ובאמצע חודש מארס המשק נסגר בבת אחת והותיר את העסקים עם הלוואות ניכרות.

בהנחה שהסגר יוסר כולו בקרוב, יהיה על בעלי העסקים - ובמיוחד עסקי האופנה בתי הקפה. המסעדות והברים - להתמודד עם גל מתחדש של הוצאות שוטפות (חובות לבנקים, שכירות מחודשת, משכורות לעובדים ותשלומים לספקים), כאשר מנגד כוח הקנייה צפוי להצטמצם, והחשש מהתגודדות במקומות כאלה עדיין יהיה קיים. הניסיון של הממשלה לייצר מצג אופטימי, לפיו חזרה לשגרה תשיב את המצב לקדמותו, הוא אשליה. מרבית בעלי העסקים יגלו, כי ברגע שיינתן אור ירוק לפתיחת העסק, לרובם צפוי חורבן כלכלי.

תביעות רבות יוגשו מצד נושים שלא קיבלו תשלומים, או שבעלי העסקים בעצמם יקדימו תרופה למכה ויבקשו להיכנס לפשיטת רגל או הקפאת הליכים. לפיכך, נדרש מענה מהיר מצד המערכת המשפטית, לה תפקיד מכריע בהמשך קיום העסקים ובאופן ניהול המשבר. על הנושים ועל המערכת המשפטית להיכנס מתחת לאלונקה, ולסייע ככל יכולתם על-מנת שעסקים לא יקרסו, כיוון שכל עסק שיקרוס - יותיר אחריו נושים עם חובות אבודים. גם לנושים עצמם יש אינטרס שהעסק לא יקרוס, כי אז הם האחרונים בשרשרת המזון לקבל את החוב (הקדימות כידוע היא לנושים מובטחים כמו המדינה הבנקים, אחר כך העובדים ורק בסוף הספקים).

בתי המשפט יצטרכו להבדיל בין חובות עבר, שנצברו לפני משבר הקורונה, לבין חובות שנצטברו מאז הכניסה למשבר, ולהורות על הקפאת החובות החדשים, אולי גם על מחיקת חלק מהם, ובכך לסייע לעסקים להתניע עצמם מחדש. את זה ניתן לעשות רק באמצעות הגשת בקשה קולקטיבית להסדר חובות (פרט או תאגיד), כאשר על הנושים לשתף פעולה עם המהלך.

בקרוב מאוד תהיה הצפה של בקשות לחדלות פירעון, בין אם של יחידים ובין אם של תאגידים. על המערכת המשפטית להיערך לכך ולקבוע מדיניות משפטית אחידה ככל שניתן, בהתאם למציאות החדשה במשק. צו השעה מחייב הירתמות קולקטיבית, שלא הייתה מוכרת במגזר העסקי לפני עידן הקורונה. רק מהלך קולקטיבי, בו הנושים ובעלי החובות ישלבו ידיים בעזרת בתי המשפט, יוכל להניב תוצאות חיוביות ולהותיר תקווה לאלפי בתי קפה, מסעדות וחנויות אופנה. אחרת, הקריסה שלהם תהיה מהירה וחדה.

לצערנו, עדיין לא נוצרה אחידות בפסיקה, ורק בחודש האחרון ניתנו שני פסקי סותרים בקשר להתמודדות עם המשבר. המקרים עסקו בחילוט ערבות בנקאית כבטוחה לשכירות שלא שולמה בתקופה זו. בעוד בית משפט השלום בת"א קבע, כי משבר הקורונה אינו הצדקה לאי-תשלום השכירות ואישר חילט ערבות בנקאית, בית משפט השלום בירושלים קבע, כי יש מקום לעכב את החילוט לאור המשבר. לכן, בשעה קשה זו, על כלל הגורמים לפעול באחידות שיפוטית, בשיקול דעת ובחשיבה צופה פני עתיד.