בפתיחת המאמר ברצוני לציין כי הדילמות המעסיקות את העולם הגלובלי בהתייחס ל"קורונה", הועלו באורח נבואי בסיפרה של הרופאה הישראלית חמוטל שבתאי (בתו של הסופר הישראלי
יעקב שבתאי). הספר יצא לאור בישראל בעברית בהוצאת "כתר" בשנת 1997. כותר הספר למרבית הפלא היה "2020". הספר בן 638 העמודים בדפוס צפוף מאד, לא זכה לתפוצה גדולה והעתקים רבים שלו נשארו במחסני הוצאת הספרים. המחברת לא הפכה ל"נביאה בעירה". כדי לקדם דמיון יצירתי לתובנת הקורונה בהקשריה והשלכותיה הרחבים, מומלץ לקרוא את הספר המצוי ברשתות חנויות הספרים.
מאמר זה בא ליצור פרספקטיבות ותובנות כדי שיהיה אפשרי להתמודד, לתכלל ולהבין את רצפי האירועים המעצבים מחדש את פרדיגמת מציאות חיינו בתקופת הקורונה. כל זאת כדי לתת בידינו מפתחות וכלים להשפיע על המציאות המתהווה. בחלקו השני המאמר מתמקד ומחדד דילמות ישראליות, שנוצרו עוד לפני מגיפת הקורונה, שיש להתייחס אליהן גם בתקופת הקורונה ברוח הקשרי התקופה.
למגיפת הקורונה הפנדמית, המתרחשת מאז ראשית 2020 ברחבי העולם, ממשקים, היבטים ומדדים רבים המשנים את תבנית (פרדיגמת) הקיום האנושי והמערכתי בפלנטה. מודגש שגם בעת קורונה יש לשמור על הדמוקרטיות, הפרדת הרשויות וזכויות האדם. אין לתרץ פגיעה כלשהי בדמוקרטיות בשם הקורונה. יש לשמור גם על זכויות האזרח, התושב והעובד. זאת באמצעות שימור ושידרוג מערכות איזונים ובלמים. אירוע הקורונה יכול להיות מוגדר כ"אירוע פתע רב נפגעים". אסור לתת לו להיות אירוע משנה סדרי עולם, כפי שרוצים גורמים שונים המושכים בחוטים. מדובר באלה הרואים עצמם כ"אדוני-עולם" למרות היותם בני אדם ולא אלוהויות.
הקורונה גרמה לשינוי פתאומי, טראומטי, מהיר ובלתי צפוי של הסדרים המוכרים, שהוא דרמטי במהותו. שינוי זה מערער יציבות והוא כולל היבטים שליליים רבים יותר מאשר חיוביים. הרבה ממערכות האיזונים והבלמים שהן תנאי ליציבות, שהושגו לאחר מלחמת העולם השנייה וכתוצאה מלקחיה, מתערערות. היות שאין בזמנינו ניסיון בהיערכות להתמודדות עם מגיפה בקנה מידה כזה, אנו עדים להיווצרות פאניקה ותגובות מנהיגותיות מזגזגות ובלתי מידתיות. רק ציבור אזרחי עם מודעות יכול לעצור תהליכים הרסניים.
דרכי ההתייחסות והטיפול בקורונה כוללים פגיעה בלתי מוצדקת בכלכלות מדינות העולם, בעיקר במדינות המפותחות. הדבר מזכיר את הממדים והמדדים של משבר 1929 הנוראי (כשבני חושך גברו על בני האור שנרדמו בשמירה). התגובות הלא פרופורציוניות לקורונה באות בחלק מהמקרים לשרת אג'נדות שנגזרות משיקולים פוליטיים ורפואיים, שלא תמיד יש בהם ענייניות חיובית. הדבר נכון גם בהתייחס אל "הסדר העולמי החדש" שגם בו יש רכיבים בעייתיים (לצורך קבלת תובנות, מומלץ לעיין בויקיפדיה בערך "הסדר העולמי החדש").
מודגש שבתקופתנו נודעת חשיבות לפיתוח תובנה שאין מקום לתפיסה לוקלית מסתגרת. אין מקום לגישות ארכאיות של "עם לבדד ישכון. מדינת ישראל הציונית ההרצליאנית היא "ריבונות לאומית" ולא שטעטל מסתגר בגולה. לכן יש לסגל חשיבה גלובלית בכל רבדי הקיום גם בישראל 2020. המשבר יוצר צורך באימוץ דרכי פעולה שניתן להגדירן כ"התארגנות מאלתרת וספונטנית המתפתחת בתנועה". לצורך כך נדרשות דרכי חשיבה יצירתיות, חדשניות ומקוריות. זאת בהתייחסות להקשרים משולבים שהם גלובליים ולוקאליים בעת ובעונה אחת.
פעולות מנע
יש להתייחס לקורונה כאל זרז בכל הקשור לצורך ולאילוץ להתמודד עם דילמות מאתגרות וחסרות תקדימים. אלה צצות בכל תחומי החיים בקצב מהיר. הדילמות נוגעות בין היתר בהקשרים פנים מדינתיים, בין מדינתיים, וגלובליים. לגבי הדילמות המתהוות יש לנקוט בדרכי פעולה פרגמטיות ומתונות. זאת יושג על-ידי מנהיגויות מאוזנות שפועלות במידתיות. מודגש שהדברים חלים גם על מדינת ישראל. צריך להדגיש שגם כשנוקטים בפעולות מנע מקדימות בשם "הזהירות-המונעת" - הן צריכות להיות מדודות ופרופורציוניות, ללא סממני פאניקה והיסטריה.
הבעייתיות שיוצרת הקורונה מצוייה בממדים, ברבדים וברשתיות. מדובר בין השאר במכלול פרמטרים (משתנים) שכוללים בו-זמנית גלובליות, אזוריות (רגיונאליזם), מדינות, פדרציות, קונפדרציות, לאומים, ערים, מוניציפליות, פריפריות, עדות וקהילות. יחסי גומלין אלה משתנים כמו קליידסקופ ומתעצבים מחדש במהירות על ריצפי הזמן. הדבר מצריך גמישויות כדי ליצור שיוויי משקל ביו המשתנים השונים שתוארו לעיל. התהליך גורם להיווצרות "מהפכי-עוצמה", שנחזו על-ידי אלווין טופלר בספרו בכותר "מהפך-העוצמה" משנת 1990 (תורגם לעברית).
חקיקות חירום מהירות ללא פיקוחים פרלמנטריים ושיפוטיים במדינות השונות, נעשות בשם "כאילו" המאבק בקורונה. אלו מייצרות שינויי סדרים שהיו מבוססים על ניסיון מצטבר רב שנים. מדובר בסדרים בכל תחומי החיים. החשש הוא ששינויי האד-הוק בגין הקורונה, יוטמעו ויישארו איתנו למרות בעייתיותם, גם לאחר היעלמות הקורונה.
השינויים נגרמים לכאורה, כתוצאה מהנחיות, ואולי תכתיבים סותרים של אירגונים בינלאומיים המסונפים לאו"ם כמו "ארגון הבריאות העולמי". ארגון זה בתכתיביו הבריאותיים - גורם לזעזועים כלכליים-חברתיים קשים, שעלולים להתפתח למשבר עולמי נוסח 1929.
דונלד טראמפ קורא תיגר על הנ"ל ומאתגר את המערכת באיפכא מסתברא ובאוקסומורוניות. בוריס ג'ונסון בבריטניה התמתן בשל הקורונה שתקפה אותו, אך חושב באופן דומה לטראמפ.
הוראות והנחיות של ארגון הבריאות העולמי למדינות העולם החברות בארגון האומות המאוחדות (האו"ם), נוגעות להיבטי בריאות ורפואה באופן צר וללא התחשבות במשתנים רלוונטיים נוספים. צריך לזכור שלקורונה השפעות בעייתיות גם על כלכלות ומרקמים חברתיים של מדינות העולם. ההתמקדות האובססיבית בקורונה מפקירה חולים ומטופלים אחרים לגורלם בשל חוסר טיפול. צריך לזכור שהרס כלכלי גרוע ומסוכן מהשלכות הנגזרות מיצירת חרדות רפואיות מוגזמות.
העדיפות הראשונה לאור לקחי ההיסטוריה צריכה להיות לשמירה על איזונים ובלמים לשם קידום יציבות כלכלית ובריאותית, שמצידם יתרמו ליציבות בשאר תחומי החיים. כל מדינה, באמצעות המערכת הממשלית הפנימית שלה, אמורה להתאים וליישם ברגולציות את "כללי הקורונה" למצבים הרלוונטיים הייחודיים שלה. הדבר כולל היבטים אזרחיים, לאומיים, עדתיים, דתיים ואתניים (מיעוטים פנימיים). זה כולל גם הגדרה מחדש של יחסי הגומלין בין המינהל הציבורי והמגזרים העסקיים והעצמאיים.
הלכי רוח
צריך להדגיש שחלק מתהליך שינויי הפרדיגמה גורם לחוסר יציבות ולעלייה ברף מדדי השחיתות הגלויה והסמוייה, ומחזק את עוצמת הלוביסטים. למשוואת הכוחות הפועלים בנושאי הקורונה, יש להכניס גם את המגזר השלישי, שהוא שחקן מוביל, שברצותו יכול לאפשר לגיטימציה או דה-לגטימציה ציבורית למשטר/ממשל בכל מדינה ריבונית. זאת בשל העובדה שהוא מייצג זרמי עומק המתהווים בעמים הריבוניים, ומבטא הלכי רוח הנוצרים ב"חברה האזרחית" והרשתות החברתיות. שחקני המגזר השלישי לא נותנים בדרך כלל אמון רב בממסדים (כולל האקדמיים), וכן לא בממשלים ובמשטרים.
תנועות המחאה בישראל נגד השחיתות השלטונית, "הדגלים-השחורים" ו"השולמנים", מצמיחים מתוכם מנהיגויות ומנהיגים איכותיים ומשפיעים. רבים מאזרחי חמישים ה"מדינות" המרכיבות את הפדרציה של ארה"ב - מגיבים ומפגינים במשבר הקורונה, באופן מתריס ואוטונומי, נגד הממשל הפדרלי.
"המגזר השלישי", "הרשת-החברתית" ואירגוני "החברה-האזרחית" (שכוללים: עמותות, מלכ"רים, חברות לתועלת הציבור והתארגנויות בלתי מואגדות, שמוגדרות כ"חבר בני אדם") - הולכים ומחליפים בעולם ובישראל במידה רבה את המפלגות השקועות במאבקי כוח ואגו שהם ריקניים וחסרי נאמנות לערכים כלשהם מעצם מהותם (ראו מאקיאוולי בסיפרו - "הנסיך"). האידיאולוגיות והמצעים המפלגתיים, אם הם בכלל קיימים, הם רדודים. לכן הפוליטיקה המפלגתית הולכת ומוחלשת ונמאסת על חלקים גדולים בציבור.
כוח המפלגות כשחקנים בזירה הדמוקרטית, החברתית-פוליטית הולך ונחלש. ריחה של הפוליטיקה הולך ומובאש. הפוליטיקאים שרובם דומים למריונטות מנוהלים ומנווטים יותר ויותר על-ידי יחצ"נים גוזרי קופונים, המחוברים גם להון-שלטון-
עיתון. התהליכים המתנגשים במציאויות, גורמים למתחים גוברים בין גישות ממשליות ריכוזיות על גבול האוטוריטריזם לבין גישות ביזוריות דמוקרטיות המובלות על-ידי המגזר השלישי והתקשורת.
צריך לציין שיש עדנה תרבותית לתיאוריות קונספירציה, כאוס, וגישות ביקורתיות מאתגרות. אלה שוברות מוסכמות וקיבעונות. התכנים הללו מחלחלים למיין סטרים בתאוצה גוברת. זאת מאחר שהולך ומתברר (בהתייחס למציאות המתהווה), שיש רכיבי אמת בחלק מהגישות הקוראות תיגר נגד מוסכמות קונבנציונליות (בין כשהן אקדמיות, תרבותיות או תקשורתיות). הדברים הולכים ומתבהרים לציבורים הולכים וגדלים בשל לחצי ואילוצי צוק העיתים של זמן הקורונה. התובנות החדשות מבשילות בסיעורי מוחות, בקצב מהיר על צירי הזמן. האסימונים נופלים מהר יותר במנהיגויות פעילי ציבור, וכן בקבוצות ובאירגונים. כך נוצרים תכנים קוראי תיגר ושוברי פרדיגמות.
בעת משברים כמו הקורונה, גוברים ניסיונות פוליטיקאים לבצע שיבושי דעת של האזרחים. הדבר כולל ניסיונות השפעה על התודעות האישיות והקולקטיביות בחברה. הדבר נעשה בימינו בין היתר באמצעות הפעלת ושימוש בחיבורים בין תכנים לאמצעים בטכנולוגיות סייבריות. כך עלולות להיווצר תודעות כוזבות באמצעות שילובים של הכוללים: "ספינולוגיה" (בנוסח אמריקני), "פרופגנדה" (בנוסח משטרי הרוע הפשיסטיים באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה) וכן ה"אגיטציה" (בנוסח סובייטי סטליניסטי טוטליטרי). גם ספרו של צ'סלב מילוש, חתן פרס נובל הפולני עוסק בכך.
יחסי גומלין
יש להדגיש שכל פעילות ואמירה במינון יתר ללא כל מידתיות וסבירות, תוך שימוש בכיזובים (פייק), מביא לתנועת מטוטלת הופכית. כל זה מביא בהפוך על הפוך לתהליכי "ירידת אסימונים", להתפכחות ולספקנות - שמסייעים ליצירת תובנות חדשות שהן ממותנות וקוראות תיגר. התהליכים שקורים ומרחשים בזמן קורונה, ממתנים את הגלובליזציה ומחזקים את הריבונויות המדינתיות הלוקליות שהן משולבות בלאומיות. יחסי הגומלין ושיווי המשקל בין גלובליזציה ולוקליות משתנים בזמן הקורונה לכיוון הפחתת משקלה של הגלובליות וחיזוק המדינתיות. האיתחול המאזן מחדש הוא חיובי.
"זמן הקורונה" מנחיל לקחים ויוצר תובנות בכל תחומי החיים, כולל ה"תרבות" בהגדרתה הרחבה. זמן הקורונה מלמד, מדגיש ויוצר מודעות בדבר הצורך בשינויים בתיפקוד ובהתארגנות מדינות ריבוניות, למרות הצורך לשמר את שיתופי הפעולה הגלובליים. המדינות צריכות להפחית את תלותן במערכת הגלובלית, תוך הסתמכות גוברת על יכולותיהן העצמיות האוטרקיות.
לקחי הקורונה במדינות דמוקרטיות, כולל ישראל, חייבים לשים דגש על גזירת השלכות מעשיות ודרכי פעולה פרגמטיות ולא מוקצנות כדי להתמודד נכון עם אתגרים מורכבים. אין להשתמש בעילת הקורונה כהצדקה וכהסחת דעת לצורך ביצוע פעולות פוגעניות באזרחי מדינת ישראל ובאינטרסים מגוונים הנוגעים לאופיה הדמוקרטי של המדינה. הפיכה משטרית בחסות הקורונה - אסורה. יש להתכונן ולהיערך לאירועי פתע רב ממדיים שהם בלתי צפויים כמו מופע הקורונה. להלן נקודות התייחסות חשובות בהקשרים הישראלים והגלובליים, שהן בגדר חומר מאתגר למחשבה: 1. ישראל חברה בארגון המדינות המפותחות -
OECD. זה אחד הנדבכים הנוגעים להשתלבות בעולם הגלובלי. תפיסת הגלובליזציה עוברת שינוי בשל הקורונה.
2. לישראל הסכמים גלויים עם
האיחוד האירופי ברמה גבוהה של "מדינה גובלת" (מול קפריסין). זה נדבך נוסף בהתייחס להשתלבות בעולם הגלובלי. התהליך מול ארה"ב לסיפוח חלקים מיהודה ושומרון שלא במשא-ומתן עם הערבים, המואץ גם בשל קונסטלציית הקורונה, יביא לפגיעה בהסכמים החשובים עם האיחוד האירופי ויגביר את התלות בארה"ב.
3. לישראל הסכמי סחר בילטראליים גלויים עם מדינות רבות. זה חלק מהשתלבותה בעולם הגלובלי.
4. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות גלויות רבות, שרובן אושררו גם בממשלה וגם בכנסת. ישראל חברה באו"ם, אירגוניו ומוסדותיו. זה כולל בין היתר את קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. לישראל גם זיקה לחברות דירוג האשראי העסקיות. זה מספיק ודי להשתלבות בעולם הגלובלי. מדינת ישראל חברה ביונסק"ו, המגדיר גם אתרי מורשת עולמיים.
5. יש למתן את ההפרטות בזכיינות ארוכת טווח של מדינת ישראל לסינים. ישראל חייבת לשמור את נכסיה בבעלותה ובריבונותה לפי עקרונות היסוד של הציונות והרצל. הפרטה זכיינית ארוכת טווח של רכיבי תשתיות בנמלי ישראל - עלולה להוות פגיעה בביטחון הלאומי ובאינטרסים של ישראל. הדבר נכון גם לגבי האפשרות (שלא מומשה בשלב זה) להקמת מסילת הברזל לאילת (כתחליף רעיוני לתעלת סואץ).
החשש, לכאורה, לחדירת "מכוני קונפוציוס" לטכניון ולאוניברסיטה בחיפה היא בעייתית. מכירת "תנובה" מהווה פגיעה פוטנציאלית ב"ביטחון-התזונתי" של מדינת ישראל. מכירת "אגן-מכתשים" עלולה להוות פגיעה בייצור מוצרים כימיקליים לחקלאות הישראלית, שכוללים דישונים וריסוסים לחקלאות הבוטנית ותוצרים כימיים לגידול בעלי חיים בחקלאות.
הרעיון שלכאורה ירד מהפרק, להחכיר מיליון דונם עם זכויות מים בנגב לגידולים חקלאיים הוא בעייתי. ארה"ב שתלותה של ישראל בה גוברת, רואה בעין רעה את חדירת ההשפעה הסינית לישראל. היחסים בין ארה"ב לסין מורעים בתקופת הקורונה עקב חשדנות גוברת של ארה"ב לגבי סין בהקשרי קורונה.
6. האצת הפעלת רשת הסייבר G5 בישראל שקיים חשש לכאורה שהיא נפרשת בישראל תוך הסתייעות בהסחת הדעת שגורמת הקורונה, ותופעת "הערים-החכמות" הנגזרת ממנה, מסכנת את אזרחי ותושבי ישראל בקרינה מייננת בעוצמה מסרטנת. מגיפת הסרטן גרועה בהרבה ממגיפת הקורונה. בישראל, כמו במדינות העולם, יש לפעול למניעת פריסת רשת שפותחה לצרכים צבאיים - בתוך המרחבים האזרחיים העירוניים והפריפריאליים. בעולם מתפתח חשש לכאורה הנוגע להשפעת גומלין בין ה-G5 והקורונה. בדבר פרטים על השלכות G5 - מומלץ לחפש בגוגל ויו-טיוב.
7. הימנעות ממעבר כולל לכלכלה ללא מזומנים וללא נגישות חופשית של האזרחים לבנקים, לפי גישות גלובליות, פוגעת ביכולת הישרדות של פלחי אוכלוסייה גדולים. בין השאר מדובר בבני הגיל השלישי (שתוייגו בבעייתיות גדולה בהתייחס לקורונה כ"אוכלוסיית סיכון") וכן מתפרנסי דחק שחיים מהיד אל הפה ללא רשתות הגנה ותמיכה סוציאליות. מודגש כי פעילות בשווקי פירות, ירקות ומזון פתוחים, היא במזומן (בתקופת הסגר הקורונה נסגרו לראשונה בתולדות מדינת ישראל השווקים הפתוחים).
8. יש להימנע ממעבר קיצוני ללימוד מקוון וב"זום" במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים והתיכוניים וכן בחינוך הגבוה באוניברסיטאות ובמכללות. קיים חשש לכאורה שצורת לימוד זו תימשך מכח האנרציה גם לאחר תקופת הקורונה ותפגע בכישורי העבודה של תושבי ישראל העתידיים בבגרותם, עקב אופי הלימוד והכשרה זו. לימוד וחינוך, חייבים להיות מלווים ביכולת לקיים תקשורת בינאישית ישירה בין תלמידים, ובינם לבין המורים במתחם שבו חללי כיתות, המוגדר כבית-ספר. אין תחליף ללמידה בית ספרית.
9. יש להימנע ממעבר קיצוני לקבלת שירותי רפואה במגע לא ישיר ווירטואלי בין המטופלים לרופאים ונותני שירותי רפואה, לפי ההתנהלות שמתקיימת בעת קורונה. אלה שירותי בריאות נעדרי מגע אנושי במהותם, שישאירו רבים ללא מענה רפואי הולם. קיים חשש שהציבור יצביע ברגליים והאמון במערכת הבריאות תצנח. מערכת הבריאות צריכה להבין ש"מהפך עוצמה" תודעתי ביחסיה עם הציבור הוא תהליך שמתקדם כל הזמן. אם לא תעשה הערכה חדשה - היא תינזק.
10. יש לפעול לשמירת עצמאות אנרגטית של מדינת ישראל על-ידי הפקת הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל בים התיכון בזכיינויות שיניבו רווחיות מירבית לטובת אזרחי ישראל ורווחתם. הגז חייב להימכר לחברת החשמל ויצרני החשמל הישראלים במחירים שפויים. רווחי הגז חייבים להיות מושקעים בתשתיות ושירותים חברתיים עבור הישראלים. בתקופת הקורונה, חלה צניחת מחירי אנרגיה בעולם, ורצוי להשליך מכך על הדברים.
11. אסור לרופף את כללי אמנת הלסינקי הבינלאומית למניעת ניסויים בבני אדם. יש לקיים מגבלות מחמירות בנושא. זה רלוונטי גם לתקופת הקורונה. עלינו לזכור תמיד את אירועי מלחמת העולם השנייה, שהביאו להתקנת הכללים המחמירים בנושא על-ידי הקהילה הבינלאומית.
12. איכוני מיקומים מתמשכים של השב"כ, ולחלופין איכונים באמצעות אפליקציות אחרות, למעקב אחרי נחשפים לקורונה, מהווים פגיעה בפרטיות. גם הצעה לשבבים וחיישנים מחוברים ומושתלים בילדים ובמבוגרים עלולה להוות פגיעה קשה בזכויות אדם מהותיות.
13. שינוי מצב חוקתי של המדינה, באמתלת חירום הקורונה, שבאה לידי ביטוי בחקיקת יסוד של פריטטיות בראשות הממשלה. מדובר בממשלה של ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי. אין לזה מקבילה בשום מדינה בעולם. זה לא חוקתי. בג"ץ משאיר עצמו בתמונה לצורך שמירת פרופורציות, איזונים ובלמים על רצף הזמן העתידי, שבו יש אפשרות להגיש עתירות נוספות.
14. אחד מלקחי הקורונה הוא שמשרד החקלאות הישראלי עם שר חדש מההתיישבות, חייב להיות דומיננטי בכל הקשור לשמירת הביטחון התזונתי האוטונומי של אזרחי ותושבי מדינת ישראל. זאת ללא תלות ביבוא מאסיבי של מוצרי חקלאות.
