עם התגלות נגיף הקורונה בשטחי יהודה ושומרון בתחילת מארס, הרשות הפלשתינית הגיבה במהירות ופעלה למנוע את התפשטות המגפה, לטפל בחולים, לשפר את מערך הרפואה ולבלום אפשרות של קריסה כלכלית. מהרגעים הראשונים, מדיניות הרשות הוכתבה על-ידי השיקולים הרפואיים ומצב חירום הוכרז כבר ב-5 במארס.

פעולותיה של הרשות הוכחו כיעילות והעלו את תמיכת הציבור הפלשתיני בה. מספר החולים והמתים, הנמוך במידה ניכרת ביחס לשיעורם בישראל, מעיד על הצלחת מדיניותה של הרשות, בפרט בהתחשב בחולשתה של מערכת הרפואה הפלשתינית, בצפיפות השוררת בה, המצב הירוד של התשתיות האזרחיות ובנוסף המפגש עם אזרחים ישראלים במסגרת יציאת עובדים משטחי הרשות לעבודה בישראל וחזרתם לגדה.

הישגיה של הרשות התאפשרו גם בזכות שיתוף הפעולה היעיל שנוצר עם ישראל, וההבנה שבהעדר תיחום מגודר ומוגדר בין יהודה ושומרון לישראל גופא, גורלם של הישראלים והפלשתינים קשור הדוקות. עם פרוץ המגפה הוקם צוות ישראלי-פלשתיני שכלל גורמי רפואה רשמיים, ומינהלת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) החלה לפעול מול הארגונים הבינלאומיים כדי לשפר את כשירותה של מערכת הבריאות הפלשתינית. וכעת, כשאיום הנגיף פוחת, הרשות ניצבת מול אתגר חמור נוסף – שיקום הכלכלה.


לקראת ירידה של 8.5% בתוצר

התפיסה הביטחונית הישראלית גורסת, כי שיפור במצב הכלכלי בתחומי הרשות יחד עם תלותה הגבוהה של הכלכלה הפלשתינית בישראל, תורמים ליציבות ולרגיעה. עם זאת, ההגבלות שמטילה ישראל על הרשות, ביניהן לאחרונה יישום חוק קיזוז משכורות למחבלים, מערערות את היציבות הכלכלית ובעקבות כך גם את היציבות הביטחונית בשטחי הרשות, בעיקר בתקופה הנוכחית של משבר כלכלי בעקבות מגפת הקורונה.

גם עמדתו הלעומתית של ראש הממשלה הפלשתיני, מוחמד אשתייה, אינה מועילה. בתגובה ליישום החוק, הוא יזם מהלך של ניתוק כלכלי מישראל - ניסיון להטות את המסחר עם ישראל לשותפים אחרים כדי למזער ולבטל את היחסים הכלכליים עימה - שכבר בשלב הכוונות גבה מהרשות מחיר גבוה ואף אילץ אותה לקצץ במשכורות.

בשנת 2018 התקציב השנתי של הרשות הפלשתינית היה 17 מיליארד שקל. 60% מהתקציב הפלשתיני מגיעים מכספי סילוקין שישראל גובה עבורה בהתאם להסכמי פריז; ישראל היא יעד הייצוא של 80% מהמוצרים המיוצרים בגדה המערבית (3 מיליארד שקל בשנה); ישראל היא מקור העסקה ל-150,000 אלף פלשתינים שעבדו בישראל ובהתנחלויות טרם המשבר (רק שליש מהם חזרו לעבודה). בנוסף, הרשות נסמכת על כספי סיוע ממדינות תורמות (2.5 מיליארד שקל ב-2018), אך גם אלו קוצצו בשנתיים האחרונות בעקבות מהלכים של ממשל טראמפ להפסקת הסיוע לפלשתינים וחקיקות למניעת מימון טרור. לכך נוסף הצמצום בתקציב אונרא, שפוגע בסיוע שמעניק הארגון לרווחתו של הציבור הפלשתיני.

מוקדם להעריך את היקף הפגיעה של מגפת הקורונה בכלכלת הרשות הפלשתינית, אך התחזיות אינן מעודדות. בעוד תחזית הצמיחה העולמית העדכנית לשנת 2020 היא ירידה של 3% (לפי קרן המטבע העולמית), תחזית הצמיחה לשנת 2020 של שטחי הגדה ורצועת עזה מוערכת בירידה של 8.5% (לפי יחידת המחקר של אקונומיסט). אשתייה מסר, כי הגירעון בתקציב של הרשות עומד כעת על 1.4 מיליארד דולר, והוא צפוי להגיע עד סוף השנה ל-3.1 מיליארד דולר, זאת, בהנחה שמענקי הסיוע לא יושפעו מהמשבר העולמי.

ארה"ב וישראל מתחילות לעזור

רשות המטבע הפלשתינית והבנקים הפלשתינים נחלצו לעזרת הרשות, אך השפעתם מוגבלת, שכן המערכת הפיננסית הפלשתינית אינה יכולה לבצע פעולות כמו הדפסת כסף, שינוי ריביות ופיחות המטבע, והיא נעדרת גישה לשוקי הון בינלאומיים למימון הגירעון. במקביל מופעל לחץ על הבנקים הפלשתינים שלא להעביר משכורות למשפחות מחבלים ואסירים משוחררים, כדי שלא יהיו חשופים לתביעות מצד קורבנות טרור.

משמעות הדברים היא, שבלי תמיכה נרחבת מצד המדינות התורמות או ישראל, הרשות לא תוכל להשיק ולקדם פרויקטים ציבוריים ולהניע מחדש את המשק. מצב זה משפיע על יכולתה של הרשות לשלם משכורות למגזר הציבורי, הכולל גם את המגזרים הרפואי והביטחוני - שני רכיבים קריטיים עבור ביטחונה של ישראל, ומעמיד בסימן שאלה את עצם קיומה.

על-רקע זה, ב-16 באפריל הודיע שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, כי הממשל האמריקני יעביר מיידית 5 מיליון דולר לבתי החולים ולמשקי הבית הפלשתינים לסיוע מציל חיים, זאת לאחר שבאוגוסט 2018 הופסק הסיוע מטעמה בסך למעלה מ-200 מיליון דולר. גם ישראל התייצבה לעזרת הרשות: ב-22 במארס שוחררו לפלשתינים 120 מיליון שקל, עודפי גבייה מכספי מיסים שהצטברו מהשנים האחרונות והיו תחת התחשבנות במשך תקופה ארוכה.

ב-12 באפריל אושרה "הלוואה" (שכפי הנראה לא תוחזר) של 500 מיליון שקל כדי לסייע לרשות להתמודד עם משבר הקורונה. ב-10 במאי אישר שר האוצר דאז, משה כחלון, להעביר מקדמה מכספי המיסים בסך 800 מיליון שקל, בארבע פעימות חודשיות. אך מנגד, בית המשפט המחוזי בירושלים הוציא ב-26 באפריל צו עיקול זמני של 450 מיליון שקל במסגרת דיון במספר תביעות של נפגעי טרור. מול הצרכים הגדלים והפגיעה הצפויה כתוצאה מהקטנת היקף העבודה בישראל, תרומתן של ישראל וארצות הברית רחוקה מלבלום את קריסתה הכלכלית של הרשות, בעיקר כאשר טרם ידוע מתי ואיך תסתיים מגפת הקורונה.

בעוד ממשלת ישראל מנסה להפעיל לחץ על הרשות שתחדל ממימון אסירים ותפסיק את ההסתה נגד ישראל, גופי הביטחון נקטו גישה שלפיה היציבות הכלכלית ביו"ש ועלייה באיכות החיים תורמות לשקט ולהפחתת מעשי אלימות. לישראל אין אסטרטגיה ברורה וכוללת לקידום הכלכלה הפלשתינית, אלא היא מקדמת צעדים שתורמים ליציבות הכלכלית והצמיחה - גידול במספר אישורי העבודה, הגדלת תנועת סחורות "דלת לדלת", קידום אזורי תעשיה ועוד.

הרשות כשותפה חיונית

הפעולות הללו מסייעות לשימור היתרון הכלכלי של יו"ש מול רצועת עזה, תורמות לאיכות החיים של התושבים ומאפשרות למנגנונים השלטוניים ברשות לתפקד, אך הן לא מתורגמות לשיפור כלכלי משמעותי או לתמורה מדינית. הן בישראל והן ברשות מנסים להצניע את המהלכים הללו ממניעים פוליטיים וממשיכים בנקיטת טון לעומתי, כשם שעשה אשתייה כשהאשים את ישראל בהדבקה מכוונת של פועלים פלשתינים בנגיף, בעוד בפועל מתקיים תחאום בריאותי הדוק כולל אספקת ציוד רפואי מישראל.

משבר הקורונה העמיד את הרשות במבחן שלטוני, והיא עברה אותו בהצלחה. בשעה שבישראל עסקו בהתמודדות עם המגפה ועם השלכותיה על המשק המקומי, התנהלותה העצמאית של הרשות מנעה אסון הומניטרי שלא היה נשאר בתחומה לאורך זמן. ניכר שתפקודה המהיר והיעיל של הרשות סייע בבלימת התפשטות הנגיף ומנעו עד כה יציאה מכלל שליטה. שיתוף הפעולה עם ישראל שיחק תפקיד רפואי-בריאותי חשוב, אך הרשות היא זו שהובילה את המהלכים. יכולתה של הרשות לתפקד באפקטיביות גם בעת משבר, חיונית לביטחון הלאומי ובעלת חשיבות עבור ישראל בכל תרחיש מדיני-ביטחוני.

התנהלות זו של הרשות אמורה לחזק את ראייתה על-ידי ממשלת ישראל כשותפה חיונית ליציבות האזורית. בנוסף לכך, תפקודה העצמאי ושגשוגה הכלכלי של הרשות חשוב על-מנת לבלום את התחזקות חמאס. לפיכך, ראוי שממשלת ישראל תימנע מביצוע מהלכים שיחלישו את תפקודה של הרשות, ובראש ובראשונה יש להימנע ממהלכי סיפוח חד-צדדיים שימוטטו את שיתוף הפעולה ויאיימו לגרום לקריסת הרשות.

המלצות לממשלה החדשה

על אף תחושת ההזדמנות שעוררה תוכנית טראמפ והקשב הבינלאומי שמופנה לנגיף הקורונה ולמשבר הכלכלי שגרמה המגפה, התפרקות הרשות מהווה איום חמור על ביטחונה של ישראל. נכון שהממשלה החדשה תנסה להתניע תהליך מדיני עם הרשות הפלשתינית, המבוסס על הסדרי מעבר שלביים, שיכשירו את התנאים להיווצרות עתידית של מציאות של שתי מדינות נפרדות ומובחנות. חיזוק הכלכלה הפלשתינית בעידוד וסיוע ישראלי יהווה תמריץ להצטרפות הנהגת הרשות ואש"ף למו"מ ולמתווה מדיני.

מכאן אמורות להיגזר המלצות מדיניות לממשלה החדשה:

1. על הממשלה להגדיר כיעד אסטרטגי בעדיפות גבוהה את התחזקות הכלכלה הפלשתינית ביו"ש, תוך הקטנת התלות שלה לאורך זמן בישראל ובסיוע בינלאומי. במקביל נכון להבהיר שלא מדובר בתחליף להסדר מדיני עתידי (לא "שלום כלכלי").

2. יש להקים כוח משימה בין-משרדי בהשתתפות כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים – ביטחוניים וכלכליים - שיגבש תוכנית כוללת לצמיחה כלכלית בשטחי הרשות הפלשתינית, על-פי המודל לקידום התוכניות שאישרה הממשלה לערביי מזרח ירושלים.

3. יש לפנות למדינות התורמות ואחרות במזרח התיכון בבקשה לתמוך במהלכי שיקומה של הכלכלה הפלשתינית ולהשפיע על הרשות שתפעל לקידומם, ובכלל זאת באמצעות הנהגת רפורמות שיעודדו צמיחה.

4. חשוב להתמיד בשיתוף הפעולה, הן הבריאותי והן הביטחוני עם הרשות.