"מה שעושה הרבנות הראשית לישראל זה חילול השם". במילים אלו חריפות אלו בחרו רבני צהר לבטא את סלידתם ממה שהם מכנים כ"התחרדותה של הרבנות". במסיבת עיתונאים שכינסו הרבנים הציגו במהלך קיצוני שגרם להרמת גבות לא מעטה את תוכנית ההינתקות שלהם.
בימים הקרובים אמור בג"צ להכריע בשאלת הסמכות שנותנת ועדת השמיטה של הרבנות בידי הרבנים המקומיים להחליט על רמת כשרות הפירות בשנת השמיטה. ברשויות אחדות לא הסכימו רבני הערים לאשר "התר מכירה" מקל לתוצרת החקלאית - ברבנות מדברים על 10 רשויות לכל היותר בעוד שרבני צהר מדברים על 12 ערים, שמאחוריהן 1.3 מיליון תושבים.
לצהר אצה הדרך והם אינם ממתינים לבג"צ וכבר מנסים לקבוע עובדות בשטח ולהקים מערכת כשרות אלטרנטיבית, שתתן תעודות כשרות לתוצרת של התר המכירה. הם טוענים כי אין מדובר במהלך טכני אלא במהלך חברתי ולכן לא חשוב מה יאמר הבג"צ.
כיפוף ידיים תקשורתי
ואולי פה קבור הכלב ובמפגן כיפוף ידיים תקשורתי זה עולה אל פני השטח גם המאבק בין רבני צהר לרבנות, שהחמירה לאחרונה את הקריטריונים לרבנים עורכי חופה וקידושין - מה שפגע באחוז קטן של רבני צהר.
הרבנות הרשמית מצידה שומרת על שתיקה. אפילו דובר רישמי אין לה. מצידה כוחם של הרבנים המקומיים לקבוע איזו כשרות תהיה בעירם נובעת מהאלטרנטיבה התקדימית שהציבה השנה, בניגוד לכל השנים שעברו, לאפשר אופציה של "אוצר בית דין", ירקות המגודלים בהתר מיוחד. בצהר אומרים כי אין בכך די, והתוצרת אינה מכסה אפילו 5% מהביקוש. בג"צ אף מתח ביקורת על הרבנות מדוע אינה מאפשרת לאנשים אחרים במערך הכשרות העירוני לתת אישורים במקום הרבנים המקומיים, וברבנות מתעקשים כי רב רשאי לקבוע איזו רמת כשרות תהיה נהוגה בעירו.
"מערך הכשרות - לא רלוונטי"
כעת באו רבני צהר, ולקחו את המושכות לידיים, כלשונם. מאחורי המהלך עומדים רבנים רבים בציונות הדתית ובראשם רבה של קריית ארבע דב ליאור. הם אומרים כי פגיעה בהתר המכירה כמוה כחילול השם, ומצהירים כי פניהם לחיזוק מערכת הכשרות הממלכתית ולא פחות מכך גם לחיזוקה של הרבנות הממלכתית עצמה.
בניסיונם להציל את מערכת הכשרות מקריסה אומרים מכנסי מסיבת העיתונאים - הרבנים רפי פוירשטיין, חיים דרוקמן, דוד סתיו ומזכיר הקיבוץ הדתי נחמיה ראפל - כי כיום מערך הכשרות אינו רלוונטי ואם המצב ימשך, צריכת הכשרות עלולה להיות מפוקפקת ורבים יוותרו על תעודות הכשר. "אם לא יהיה 'התר מכירה' הציבור ילמד שאפשר להסתדר בלי תעודת כשרות. הבעיה היא לא רק כשרות אלא הזיקה ליהדות. זה לא עניין של דתיים או של דת ומדינה. זה עניין של זהות ישראלית".
השגחה ולא הכשר
לספקי הירקות והפירות בחנויות אין זה משנה מה מקור התוצרת, וכל שהם מעוניינים הוא בתעודת כשרות מצד הרבנות. הבג"צ שהוגש עוסק בדרישת "אסיף ינוב גידולים" המספק תוצרת הכשרה על-פי 'התר המכירה'. גם אם יתנו להם רבני צהר הכשר לתוצרת, הרי שמדובר בהכשר שלא יוכר על-ידי הרבנות, וממילא ספק אם המוכרים בחנויות ירצו בו.
בעצת יועציהם המשפטיים עשויים רבני צהר שלא להעניק הכשר אלא "השגחה", שכן חוק איסור הונאה בכשרות אוסר על כשרות אחרת מלבד זו של הרבנות הראשית.
בתוך כך, גם יושב-ראש ועדת החוקה, מנחם בן-ששון (קדימה), איים על הרבנות בהקמת מערכת כשרות חלופית. הוא שוקל לפעול באמצעות הוועדה בראשותו לשינוי החוק כך שיסמיך רבני ערים לתת כשרות גם בערים אחרות או להיענות לבקשת גופים אחרים לקבל אחריות על הכשרות בישראל.
