ציער אותי לראות ולהאזין לתכני המפגש הראשון המתוקשר של השר לביטחון פנים,
אמיר אוחנה, עם ציבור גדול של אוהדיו בדרום תל אביב. ציער אותי לראות חיבוקים לוהטים, שהשתלבו עם הצהרות מתלהמות ובוטות מאוד בגסותן נגד אוכלוסייה חלשה של פליטי רעב מארצות אפריקה, המרוכזת ברובה בשכונות בדרום העיר תל אביב.
בחג השבועות, כשנקרא את מגילת רות, מן הראוי, שהשר אמיר אוחנה יבחן
איך ארץ מואב קיבלה את פליטי הרעב הישראלים שבאו למואב מבית לחם יהודה ואיך מקבל השר לביטחון פנים פליטי רעב שנסו מפאת הרעב בארצותיהם. בל נשכח את שאירע את אבותינו בארץ כנען בעתות רעב: אברהם בפרשת "לֵךְ-לְךָ" ירד לאפריקה מפאת הרעב: "וַיְּהִי רַעַב בָּאָרֶץ וַיֵּרֵד אַבְרָהָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרַעַב בָּאָרֶץ".(בראשית י"ב, 10) וזאת כאשר באותו פרק בפסוקים א'-ג' הוא מגיע לארץ כנען עם הבטחה אלוקית ש"אעשך לגוי גדול".
יצחק הלך לגרר שבארץ פלישתים: "וַיְּהִי רַעַב בְּאֶרֶץ, מִלְּבַד הָרַעַב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֵךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶך מֶלֶך פְּלִישְׁתִים גְּרָרָה" (בראשית כ"ו, 1). בארץ גרר לא ראינו הופעה מתלהמת ולא שמענו קריאות בוטות של פלישתים לגרש את יצחק הרעב ללחם.
אני פונה לשר אמיר אוחנה ולכל צאן מרעיתו, שזעקו לגרש את הפליטים מישראל, שישימו לב
שבארץ מואב לא התקבצו מואבים מול מלכם בקריאה לגרש את פליטי הרעב מבית לחם יהודה ובארץ גרר לא התקבצו פלישתים סביב מלכם בקריאה לגרש את יצחק. יעקב שלח את בניו מצרימה - לאפריקה - מפאת הרעב. ירידה מלווה בסיפור תושייתו של יוסף בנו הצעיר: "וַיְּהִי רַעַב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לֶחֶם". לכן שוב בני ישראל בימי יעקב יורדים לאפריקה לשבור שבר: "וַיָּבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׁרָאֵל לִשְׁבּוֹר בְּתוֹךְ הַבָּאִים, כִּי הָיָה רַעַב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן".
אנחנו בני עם שנאלצנו בעברנו להתמודד עם רעב, הבה נלמד לפחות מיחסה של ארץ מואב לישראלים פליטי רעב. לא נתלהם יחד עם השר לביטחון פנים על עצם נוכחות פליטי רעב ונדרוש לגרשם לארצות מוצאם. במגילת רות אנחנו מתוודעים למערכת יחסים בין עם ישראל ועם שכן. אנו מתוודעים למערכת יחסים יפה בין עם שכן ובין פליטי רעב ישראלים. מעל לכל מזדקרת דמותה של אלמנה מואבייה מסורה, המשמשת משענת איתנה לאישה עברייה, שהחיים חבטו בה - רעב, מות ילדיה ומות בעלה.
מואב המנואצת לדראון בתורת ישראל בספר דברים כ"ג, 4: "לֹא יָבוֹא עֲמוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גָּם דּוֹר עֲשִׁירִי לֹא יָבוֹא". אותה מואב המנואצת מתגלית במגילת רות במלוא עוצמתה האנושית והמוסרית. אהיה אסיר תודה לשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה. אם יפעל בשכונות דרום תל אביב ברוח מגילת רות.