נציבות
האיחוד האירופי מציעה לגייס 750 מיליארד אירו (826 מיליארד דולר) לסיוע לחברות הגוש להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של הקורונה. התוכנית מצריכה את אישור הממשלות והפרלמנטים ב-27 מדינות האיחוד, אך עצם העלאתה מהווה התקדמות ניכרת לאחר חודשים של מחלוקת עקרונית בנושא. התוכנית זוכה לתמיכתן של גרמניה וצרפת, שתי המדינות החשובות ביותר באיחוד.
תהיה זו הפעם הראשונה בה האיחוד ינפיק אג"ח כדי לסייע לגוש כולו. המהלך מקרב את האיחוד לקראת היעד של תקציב משותף, שכן פרעון החוב יצטרך להיעשות בצורה מתואמת ומאוחדת בין כל חברות הגוש. "זה נוגע לכולנו וזה הרבה יותר גדול מכולנו. זהו הרגע של אירופה", אמרה נציבת האיחוד, אורסולה פון-דר-ליין, בישיבת הפרלמנט האירופי.
האיחוד האירופי כולו מצוי במיתון, כאשר המדינות שספגו את מכת הקורונה הקשה ביותר - צרפת (הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד), איטליה (השלישית בגודלה) וספרד - צפויות גם לספוג את המכה הכלכלית הקשה ביותר, עם צניחה של עד 10% בתוצר השנה. העימות המחריף בין ארה"ב לסין מציב גם הוא אתגר קשה בפני האיחוד, הסוחר בהיקפים עצומים עם שתיהן. המגיפה פגעה באירופה גם בעיצומה של פרישת בריטניה ממנה, על כל התסבוכת והסיכונים הנובעים מן המהלך.
הסיוע העיקרי שניתן עד כה למדינות האיחוד הוא בידי הבנק המרכזי האירופי, הרוכש איגרות חוב שלהן כדי להבטיח את תזרים המזומנים הדרוש לפעולות הסיוע המדינתיות. שאלת הסיוע המרוכז של הגוש הייתה שנויה במחלוקת חריפה בין מדינות הצפון העשירות לבין מדינות הדרום העניות, כאשר הראשונות מתנגדות למתן סיוע או דורשות להתנות אותו בצעדי צנע משמעותיים. אולם המדינות שנפגעו - ובראשן איטליה וספרד - גדולות וחשובות לאיחוד מכדי שניתן יהיה לאפשר להן לקרוס תחת נטל החובות.
על-פי תוכנית הנציבות, הסכום שיגויס יחולק לשניים. 500 מיליארד אירו יינתנו כמענקים לכל המדינות בהתבסס על צרכי ההתאוששות שלהן, כאשר הסכום הגדול ביותר יוענק לאיטליה. למענקים אלו לא יתלוו תנאים כלשהם והם לא ייחשבו כחלק מן החוב הלאומי, שגובהו מוגבל על-פי תנאי האיחוד. 250 מיליארד אירו נוספים יועמדו כהלוואות למדינות שיבקשו אותם, הם ייחשבו כחלק מן החוב ויתלוו אליהם בטחונות ודרישות נוספות.
במרכז התוכנית עומד שימוש בחלק מתקציבו של האיחוד לגיוס אג"ח - מהלך שבוצע רק פעמים בודדות בעבר ובהיקפים קטנים בהרבה. דירוג האשראי של האיחוד הוא AAA הדירוג הגבוה ביותר - מה שיאפשר לו לגייס את האג"ח בריבית הנמוכה ביותר האפשרית, תוך ניצול העובדה שהריבית המוניטרית באירופה, בארה"ב וברוב העולם היא אפסית או קרובה לאפס. האג"ח יונפקו לטווח מירבי של 30 שנה וייפרעו מכספי המיסים של המדינות החברות, תוך שהאיחוד יוכל להעלות מיסים במדינות ספציפיות כדי לממן את הפרעון. מדינות שיסרבו להעניק לנציבות את האפשרות להעלות מיסים, יצטרכו להגדיל את חלקן בתקציב האיחוד או לקבל ממנו מימון מופחת.
גם אם התוכנית תאושר ותבוצע, רוב הנטל הכספי הנובע מן הקורונה ימשיך ליפול על כתפי המדינות. גרמניה, הגדולה והעשירה שבמדינות האיחוד, כבר הזרימה סכומי עתק למשק ואינה זקוקה לאג"ח של האיחוד. השבוע, למשל, סוכם על תוכנית להזרמת 9 מיליארד אירו לחברת התעופה לופטהנזה תמורת 20% ממניותיה. הסיוע יהיה חיוני למדינות הפחות-עשירות, כמו יוון שרק בחודשים האחרונים החלה להתאושש ממשבר החוב שלה בעשור שעבר - וכעת ספגה מכה אנושה, במיוחד בתחום התיירות החיוני לכלכלתה.
במקביל הודיעה ממשלת יפן על חבילת סיוע נוספת לכלכלה המקומית, בסך 1.1 טריליון דולר, אשר תכפיל את היקף ההזרמה הממשלתית בשל הקורונה. הסכום הכולל מהווה קרוב ל-40% מהתוצר של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. במרכז החבילה הנוכחית עומדים סובסידיה בשכר דירה למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו מן המשבר. הממשלה גם תעניק 1,860 דולר לכל אחד מעובדי הצוותים הרפואיים. מימון הסיוע ייעשה בהנפקת אג"ח. המשק היפני צפוי לרשום השנה ירידה של 5%.
האופטימיות הזהירה לגבי ההיחלצות מן הקורונה באה לידי ביטוי גם בבורסת ניו-יורק, למרות שמספר המתים בארה"ב חצה אתמול את קו ה-100,000. מדד דאו ג'ונס עלה ב-2.2% ל-25,548 נקודות - הפעם הראשונה מאז 10 במארס בה הוא חוצה את רף 25,000 הנקודות. המדד העיקרי של
וול סטריט עודנו נמוך ב-13% מן השיא שנרשם ב-24 בפברואר, אך גבוה ב-37% מן השפל אליו ירד ב-23 במארס.