בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
האדם רוצה בחברתם של אחרים, אך הריחוק החברתי של הקורונה כופה עליו לנהוג בצורה הפוכה ● טיים מצביע על מספר דרכים בהן ניתן לשמור על קשר אנושי, תוך מיזעור הסיכונים לפרט ולכלל
הריחוק החברתי הוא אחד ההיבטים הקשים ביותר של הקורונה. האדם הוא יצור חברתי, אשר מטבעו שואף למגע אנושי – כך שכללי הריחוק מנוגדים לכל מהותו. האם יש דרך בטוחה לפגוש משפחה וחברים? – שואל טיים. אין פתרון קסמים, משיב פרופ' ג'ייסון פארלי מבית המשפט לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
הבעיה הגדולה היא, שחולי קורונה רבים מפתחים תסמינים קלים או בכלל לא, ולמרות זאת הם עלולים להדביק אחרים. אפילו בדיקה שלילית לקורונה אינה מעניקה ביטחון של 100%, כי הבדיקות אינן מדויקות ב-100%; ועדיין לא ברור שהחלמה מן הקורונה מעניקה חיסון טבעי עתידי. גם אמצעי הבטיחות הידועים היטב רק מפחיתים את הסיכון, אך לא מעלימים אותו. לכן, הדבר הבטוח ביותר הוא ביקורים והתוועדויות וירטואליות – אלא שאז נכנס אותו גורם אנושי בסיסי: הרצון להתחבר פיזית.
הפרה בוטה של כללי הריחוק – כמו עריכת מסיבות – היא כמובן רעיון גרוע, בלשון המעטה. אבל יש הרבה מרחב אפור. האם יש רע בהליכה בצוותא תוך שמירת מרחק? האם מי שמתגורר לבדו יכול לפגוש חבר אחד? האם יש דרך בטוחה לנוע עם המשפחה? יש להביא בחשבון גם שיקולים של בריאות הנפש, שכן לבידוד יש מחיר נפשי כבד.
טיים אומר כי כמה מומחים תומכים בגישה של מזעור הסיכון: כיצד להיפגש בצורה הבטוחה ביותר האפשרית – במקום לגזור על הציבור גזירת ריחוק שאינו יכול לעמוד בה. בני אדם מקבלים מדי יום החלטות בסגנון הזה, מסבירה פרופ' ג'וליה מרקוס מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, וכעת יוכלו לקבל כלים כדי להפחית את סיכון הקורונה.
המומחים חלוקים בדעותיהם לגבי מידת הסיכון שניתן לקבל, אך רובם מסכימים שחלק מצורת ההתחברות מסוכנות פחות מאחרות. הרבה עדיין לא ידוע על הקורונה; מה שברור הוא, שהסיכון פוחת כאשר נמצאים באוויר הפתוח, עוטים מסיכה ושומרים על מרחק. גם בפעילות חיצונית יש סוגים טובים יותר וטובים פחות; מנגל, כאשר כולם נוגעים באותם כלים, הוא בבירור מסוכן יותר מאשר הליכה במרחק בטוח. פגישות של אחד על אחד בטוחות יותר מאשר מפגשים קבוצתיים, וכמובן – עם מסיכות.
ברמה העקרונית, יש חשיבות רבה לאמון שהנפגשים נותנים זה בזה: עד כמה הם בטוחים שהצד השני מקפיד על מגבלות הקורונה. כאשר האמון הוא מוחלט, אפשר לחשוב גם על מגורים משותפים באותו בית – אם כי יש הממליצים לעשות זאת רק לאחר ששני הצדדים נבדקו ונמצאו שליליים לקורונה, ואחרי המתנה של לפחות שבועיים. גם כאשר מצטרף עוד אדם למשק הבית, חשוב שכולם יקפידו על כללי הבריאות; מגורים משותפים אינם רישיון לזלזל בכללים.
בארה"ב יש חשיבות גם למיקום הגאוגרפי, שכן הקורונה אינה מתפשטת בצורה זהה בכל המדינה הענקית, ולכן יש לשים לב לכללים באותן מדינה או עיר. באיזורים הנגועים במיוחד, קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי למצוא דרכים בטוחות להתחברות – וקשה ככל שיהיה הדבר, יש לזכור שהריחוק הוא לטובת הכלל. השמירה על הבטיחות היא משימה רב-שכבתית, בה האדם מגן גם על עצמו וגם על הסובבים אותו, ובה הוא מחויב לחשוב בצורה רחבה.
הגבלת הקשר החברתי היא צעד אלטרואיסטי, מסביר טיים, בה האדם הבודד מטיל על עצמו מגבלות קשות כדי שלא לפגוע בסובבים אותו ובציבור בכללותו. החשיבה הזאת צריכה להוות מניע נוסף לנטילת סיכונים מועטים ככל האפשר, כדי להביא את הקורונה לקיצה. בטווח הקצר זה כואב לכולם; בטווח הארוך זה יועיל לכולם.
ימי מגיפת הקורונה, ימים בהם התבודדנו איש איש בביתו, עם משפחתו, עם הרהוריו ומחשבותיו, איש, איש לנפשו, לחרותו, להחלטותיו, ימים אלה, נדמה כי היו אמורים להיות ימים של "בואו חשבון", של קבלת החלטות, של הטבת האנושות (ימי הקורונה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית פרסם את מועדי פתיחת נמלי התעופה בעשרות מדינות שהודיעו על כך ▪ מדינת ישראל טרם החליטה על פתיחת נתב"ג, ולכן אינה נכללת ברשימה, שגם מדינות נחשלות וערביות נמצאות בה (נתב"ג. אין תאריך באופק [צילום: אריאל שליט/AP])
עובד במשרד ראש הממשלה נדבק בקורונה. על פי הפרסום הערב, במשרד ראש הממשלה מתבצעת חקירה אפידיולוגית לבחינת כל הגורמים שאליהם היה סמוך העובד. על פי ההערכה, לא היו קשרי עבודה בין העובד לבין ראש הממשלה.
ועדת הכספים אישרה הרחבת תוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה ב־14 מיליארד שקל ▪ לדרישת חברי הוועדה אמות המידה לחלוקת חצי מיליארד שקל למעסיקים שלא פיטרו עובדיהם, שיאושרו במסגרת החוק לעידוד החזרת עובדים לעבודה, ידרשו את אישור ועדת הכספים (גפני. חוק ייעודי [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת])
שוק המשקאות החריפים נפגע מהריחוק החברתי ומהמשבר הכלכלי, ומגמות דמוגרפיות והמעבר לקנביס ישפיעו עליו עוד יותר בטווח הארוך ▪ אקונומיסט צופה התמקדות בדרכי שיווק חדשות (יותר מכירות ברשת [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
ראש הממשלה לשעבר טוען כי חוק שיסמיך שוטרים להיכנס ללא צו לבתי אזרחים יעורר מרי אזרחי ▪ "מי שינסה להכניס שוטרים ללא צו אל בתי אזרחים יגמור עם מרי אזרחי. מי שינסה למנוע הפגנות בצווי חירום יגמור עם מרי אזרחי" ([צילום: רועי אלימה/פלאש 90])
אומר כי לא תתאפשר פריצה של משטרה לתוך בתים של אזרחי ישראל ללא צו וכי לא תושבת פעולת אף מוסד במדינה ▪ "יש לנו משימה משולבת - להחזיר את המשמעת כדי שנעצור את ההתפשטות הגאומטרית של המחלה ומנגד לפתוח את הכלכלה ולהוסיף מקומות עבודה"
נתניהו. "חדשות כזב" [צילום: אביר סולטן/AP]
שוטרים לא יפרצו סתם לבתים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
ועדת הכספים אישרה (יום ב', 1.6.20) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020 (תיקון). ההצעה מאפשרת את הגדלת תקציב המדינה לשנת 2020, מעבר לתקציב ההמשכי, וקובעת כי יתוקן החוק שאושר לפני כחודשיים, הקובע בין היתר תוכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה. זאת, מכיוון שהתוכנית הוכנה בתנאי אי-ודאות הן לגבי ההגבלות המוטלות לצורך צמצום ההדבקה בנגיף הקורונה והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות הנגיף בעולם.
עסקי המשקאות החריפים גלגלו בשנים האחרונות 1.5 טריליון דולר בשנה, ובקבוקי ויסקי נמכרו ב-100 דולר ויותר. מכירות השמפניה הגיעו אשתקד לשיא, ואפילו יינות נישתיים זכו לקהל אוהדים רחב. בעוד בעולם המערבי הצריכה ירדה, יצרנים רבים הצליחו לשכנע את הצרכנים לרכוש מותגים יקרים יותר – וכך ההכנסות עלו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להפריך חדשות כזב בנוגע לחקיקת תקנות החרום. בפתח ישיבת סיעת הליכוד, אמר (יום ב', 1.6.20) נתניהו: "אנחנו פועלים בכמה חזיתות אבל חשוב לי לטפל בסילוקם של כמה סעיפי חדשות כזב שמופיעים בתקשורת.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...