|
|
קרמניצר. מבוסס [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
יש לנו כאן במכורתנו הקטנה שכבת אנשים מכובדים, ידענים, מבוססים, אשר יודעים היטב מי חכם ומי טיפש, מי פיקח ומי 'בוק'. קחו לדוגמה את הפרופסור מרדכי קרמניצר. פרופסור קרמניצר הוא אדם מבוסס, ולא צריך לדאוג לפרנסתו. לדוגמה, בתפקידו במכון הישראלי לדמוקרטיה קיבל בעבר שכר של כמיליון שקל בשנה. מיליון שקל בשנה. אבל מה לנו ולטענות כאשר מרבית כספי העמותה הם כספי תרומות מחו"ל, וחלקן אף תרומות מישויות זרות (כמה מיליונים טובים מאז 2013 כמפורסם ב-DANS GUIDE).
אבל לא על הכספים של קרמניצר באנו לדבר אלא על תמונת עולמו האובייקטיבית. לפני פחות מחצי שנה הוא צוטט כאומר שרק עם טיפש יקבל את בנימן נתניהו כראש ממשלה, והנה לפני כשבוע החליטו ותיקי ובכירי השופטים הפעילים בבית המשפט העליון של ישראל, פה אחד כי הם מקבלים את נתניהו כראש ממשלה. אז האם הם הצטרפו לעם הטיפש? האם רק עשו ביקור קצר אצל העם הטיפש אך לא הצטרפו אליו? לך תדע. לא ראיתי כל התנצלות של קרמניצר בפני העם ו/או בפני השופטים. יתרה מכך, טרם פסקו השופטים את אשר פסקו, פנו קרמניצר ואחרים ליועמ"ש לממשלה כדלקמן "... אנו סבורים שמינויו לראש הממשלה של חבר כנסת שנאשם בעבירות פליליות חמורות, שבוצעו במסגרת תפקידו כראש הממשלה ותוך ניצול סמכויותיו השלטוניות, עומד בסתירה עמוקה לערכי היסוד של מדינת ישראל שמעוגנים בחוקי-היסוד..."
אז מי צודק? 11 שופטים עליונים, או קבוצה של מומחים משפטיים אשר באותה מידה היו יכולים להיות שופטים עליונים? אז מי טיפש? העם? אסתר חיות והשופטים שעובדים עמה? או קרמניצר והמומחים אשר פנו עמו ליועמ"ש לממשלה? או שמא כולם ביחד טיפשים לדעתו של הפרופסור קרמניצר? האמת המרה היא שלא אלה ולא אלה טיפשים, הלוואי היו טיפשים, טיפשים זכאים להגנת תום לב, אבל כולנו חכמים, כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה, והצרה הצרורה היא שהפכנו אובר חוכמים. שוברים את תקרת הזכוכית של החוכמה, אך השברים חותכים לנו את כלי הדם ומסכנים את חיינו.
כיצד נוצר כזה דיסוננס ענק בין 11 שופטי העליון ובין קבוצת מומחים כזו מכובדת? הייתכן כזה פער בין שתי קבוצות משפטנים בכירות היונקות מאותו ספר חוקים? והתשובה לא ולא, לא ייתכן כזה פער. אבל כולנו, כולל שופטים, כולל פרופסורים, כולל "פובליציסטים" איננו שופטים ביושר, איננו שופטים כחוק. אנו שופטים על-פי אינטרסים. מערכת המשפט התברברה לחלוטין עקב פעולות חוזרות ונשנות בחוסר סמכות בולט, השתן עלה לה לראש, שגעון הגדלות נשפך מהאזנים, חטא היוהרה קורן מן הפנים הזחוחות, ומכלים כל חלק טובה במערכת הזו.
רק טיפש ימשיך לתת יד לכזה דיסוננס בין ספר החוקים שלנו ובין פרשנותו בבתי המשפט, בקרב המומחים, ובמדיה, בבתי המשפט אין טיפשים, המומחים אינם טיפשים, העיתונאים אינם טיפשים, העם ודאי אינו טיפש - ואם הדיסוננס הזה לא יבוא אל קצו, משמע שיש אינטרסים זרים הרבה יותר חזקים מהשכל, הרבה יותר חזקים מהחוק, שמנחים את הקבוצות האלה.
מסקנה שכזו, היא סוף הדרך במובן הסופי של המילה, ואפשר עוד להתחרט, אין עוד הרבה זמן אך אפשר עוד להתחרט. אנו על ספה של תהום וההחלטה אם לסגת לאחור או לתת פסיעה קטנה קדימה לעבר רצפת המצוקה בעומקי הוואדי, נתונה בידי השופטים, בידה אותה שכבה של משפטנים מכובדת ובידי שופרות התקשורת.
