|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בניין בית החולים שערי צדק הישן [צילום: אלי אלון]
|
|
|
סיפורו של בית חולים שערי צדק הישן
|
|
בנין בית החולים שערי צדק הישן ברחוב יפו בירושלים הוא מהיפים בעיר, בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב ומוכרז לשימור ● במשך כ-80 שנה, בין השנים 1980-1902, פעל בבניין ובמתחם סביבו בית חולים שערי צדק ישן ● עד לפני כ-3 שנים שימש בית הנהלת רשות השידור ● עם פירוק הרשות ננטש ומאז עומד שומם ועזוב ● לפניכם סיפור בית החולים ומתחמו
|
|
|
|
|
| ד"ר וולך יוצא לגרמניה בשליחות הוועד היהודי מפרנקפורט ומצליח לגייס שם תרומות נכבדות עבור הקמת בית חולים. | |
|
|
|
|
סיפור תולדותיו של בית החולים
בסוף המאה ה-19 עם גידול האוכלוסייה בירושלים הורגש מחסור חמור ברופאים בעיר. כדי לסייע בטיפול הרפואי בעיר נשלח לירושלים על-ידי הקהילה היהודית בפרנקפורט רופא צעיר חרדי, ד"ר משה מוריץ וולך, יליד (1866) אויסקירכן הסמוכה לקלן, שלמד רפואה בברלין ובוירצבורג בגרמניה.
בסוף 1890 מגיע וולך בן ה-25 ליפו, עולה מיד לירושלים ומתמקם בעיר העתיקה בירושלים. הוא שוכר חדר ברחוב הארמנים ופותח שם קליניקה ובית מרקחת. בתקופה זו היו בעיר כ-10 רופאים, אולי אף פחות. וולך שימש בעיר כרופא וגם כמוהל. וולך היה חרדי אדוק, ונמנה עם הנהלת העדה החרדית בירושלים. היה ידוע באופיו הנוקשה והקפדן, אך גם בטוב ליבו ובמסירותו.
עוד בשנות ה-80 של המאה ה-19 פעל בקהילה היהודית בגרמניה ועד להקמת בית חולים יהודי גדול בירושלים. תחילה ניסה הוועד היהודי להקים בית חולים בעיר העתיקה, ואף התנהל משא-ומתן והוצע להקימו בבניין הקונסוליה הגרמנית בעיר העתיקה. אך הניסיונות להקימו בעיר העתיקה לא צלחו.
לקראת סוף המאה ה-19 ממשיך הוועד במאמציו להקים בית חולים. ד"ר וולך יוצא לגרמניה בשליחות הוועד היהודי מפרנקפורט ומצליח לגייס שם תרומות נכבדות עבור הקמת בית חולים. לאחר שהשליחות הצליחה, רכשו אנשי הוועד שטח אדמה גדול ליד שכונת שערי צדק מחוץ לחומות. המקום היה רחוק מרחק שעה הליכה מהעיר העתיקה, שבה התגוררו רוב יהודי העיר, והיו לא מעט ספקנים לגבי הצלחתו של בית החולים החדש שעתיד לקום במקום.
על תוכנית הבנייה הופקד המהנדס הגרמני תיאודור זנדל, מי שתכנן את הקמת בית החולים הגרמני בירושלים. לאחר שהתוכנית אושרה על-ידי ועד הקהילה היהודית בגרמניה הוחל בחציבת בורות לאגירת מי גשמים לצורך עבודות הבנייה (הכנת בטון וכיוצא בזה) ולהספקת מים עתידית לתפעול שוטף של בית החולים. הבאת מים ממרחק באמצעות גמלים הייתה בולעת חלק מהכספים שיועדו להקמת בית החולים. ב-1897 הונחה אבן הפינה והחלה הבנייה וב-1902 הושלמה.
הבניין מלבני דו-קומתי. אורכו כ-80 מטרים ורוחבו כ-16 מטרים ומתחת לשתי הקומות היה מרתף גדול ששימש למחסנים, מזון ותרופות. ליד הבניין הראשי הוקמו שני בניינים. אחד למגורי וחדרי אחיות ואחד לבידוד חולים במחלות מידבקות. סביב לבניינים הוקם גן גדול. את מתחם בית החולים הקיפה חומת אבן.
באתר המועצה לשימור אתרי מורשת מציינים כי עבודת הבנייה נעשתה על-ידי פועלים יהודים וערבים זה לצד זה. ניהול העבודה הופקד בידיו של הקבלן והבנאי הירושלמי הרב יעקב מן שבנה מוסדות ציבור רבים בעיר ובניהם בית ספר למל.
|
|
|
|
|
| ד"ר וולך vhv גם מוהל. מעריכים כי לאורך שנות חייו מל מאות רבות של ילדים. | |
|
|
|
|
וולך ניהל את בית החולים במשך למעלה מארבעה עשורים, ● בשנת 1947, בהיותו בגיל 80 לערך, פרש מתפקידו כמנהל והמשיך להיות מעורב ולהתגורר בבית החולים עד מותו
|
| ▪ ▪ ▪ |
בית החולים נחנך בטקס חגיגי ב-1902 בהשתתפות הפחה הטורקי ונכבדי העיר והקהילה היהודית. בית חולים שערי צדק היה בית החולים היהודי הראשון שהוקם מחוץ לחומות העיר העתיקה. מאז פתיחתו בשנת 1902 ליווה את הישוב הירושלמי ותרם רבות לבריאות תושבי העיר.
שמו של בית החולים שערי צדק הוא כשם השכונה ששכנה בסמוך לו ונוסדה ב-1890. היה זה בית חולים משוכלל ומודרני לאותה תקופה. ואף על-פי שהיה מוגדר כבית חולים יהודי, טיפל גם בתושבים לא יהודים. מספרים כי בעשור הראשון לקיומו טופלו ב"שערי צדק" קרוב ל-5,000 חולים, והונהגו בו כללי היגיינה אירופיים קפדניים.
בבית החולים פעלה מכבסה בה הועסקו 4 כובסות וכן הועסקו פועלי ניקיון. בבית החולים פעל בית מרקחת משלו. בית החולים התנהל תוך שמירה על כללי ההלכה היהודית, שמירת כשרות וכיוצא באלה, בהשגחתו ובפיקוחו של ד"ר וולך שהיה כאמור יהודי חרדי אדוק.
וולך היה המנהל וגם הרופא הראשי בו. את ביקורי הבית ברחבי העיר עשה ד"ר וולך בתקופת טרום הקמת המדינה על גבי חמורו. כאמור היה ד"ר וולך גם מוהל. מעריכים כי לאורך שנות חייו מל מאות רבות של ילדים.
בית החולים "שערי צדק" זוהה לאורך שנים רבות עם ד"ר וולך שהיה דמות דומיננטית ומרכזית בבית החולים. לא פלא שרבים מהירושלמים נהגו לכנות את בית החולים בשם "בית החולים וולך".
וולך ניהל את בית החולים במשך למעלה מארבעה עשורים, בשנים 1902-1947. בשנת 1947, בהיותו בגיל 80 לערך, פרש מתפקידו כמנהל והמשיך להיות מעורב ולהתגורר בבית החולים עד מותו בשנת 1957 בגיל 90 לערך. הוא נקבר בבית העלמין שערי צדק המרוחק אך כמה מאות מטרים בלבד מבית החולים אותו ייסד.
|
|
בית החולים בתקופת מלחמת העולם הראשונה
|
|
|
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש בית החולים כמרפאת מיון ראשוני עבור חיילים פצועי הצבא הטורקי
|
| ▪ ▪ ▪ |
לאורך שנות פעילותו של בית החולים יצא ד"ר וולך מידי מספר שנים לגרמניה לגייס כספים בקרב הקהילה היהודית, עבור פעילות בית החולים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הצטמצמה תמיכת והיקף תרומות יהודי גרמניה לבית החולים, וכדי לשפר מצבו הכלכלי של בית החולים הוקם במתחמו משק חקלאי סגור עצמאי. נקנו פרות ובעלי חיים אחרים שסיפקו בשר וחלב לצרכי בית חולים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש בית החולים כמרפאת מיון ראשוני עבור חיילים פצועי הצבא הטורקי לקראת העברתם לבתי חולים אחרים. עם כיבוש ירושלים בידי הבריטים הגיע אלנבי בחנוכה 1917 לשערי צדק שם נחתמה כניעת הצבא העות'מאני בפני הגנרל אלנבי ומפתחות העיר נמסרו לידי האנגלים.
ב-1929 בעת מאורעות תרפ"ט בחברון הובאו חלק מפצועי "טבח חברון" לטיפול בבית חולים שערי צדק.
|
|
בית החולים בתקופת מלחמת העולם השנייה
|
|
|
בזמן המלחמה שימש חצר בית החולים בית קברות זמני
|
| ▪ ▪ ▪ |
במלחמת העולם השנייה הורע מצבו הכלכלי של בית החולים אולם המשיך לפעול ולספק שירותי רפואה לתושבי העיר. באתר המועצה לשימור אתרי מורשת יודעים לספר כי במלחמת העצמאות הועברו לרפת פרות של קריית ענבים. במלחמת העצמאות, במיוחד לאחר ניתוק הקשר עם בית חולים הדסה בהר הצופים, טיפל בית החולים ברבים מנפגעי הקרבות באזור ירושלים. בזמן המלחמה שימש חצר בית החולים בית קברות זמני. עשרות מקבריו נמצאים עד היום במקום ( ראו כתבה "סיפורו של בית העלמין שערי צדק").
|
|
במשך שנות עבודתה בבית החולים אימצה שלוש ילדות נטושות והייתה להם לאם לכל דבר
|
| ▪ ▪ ▪ |
דמות מיתולוגית בתולדות בית החולים, בנוסף לד"ר וולך, הייתה זלמה מָאיֶיר שנודעה בכינוי "שוֶוסטֶר זלמה", שהייתה האחות הראשית בבית החולים שערי צדק במשך למעלה מחמישים שנה ושימשה כיד ימינו של דר משה וולך. זלמה, שהייתה אחות מקצועית בית החולים "סלומון היינה" שבהמבורג, החלה עבודתה בשערי צדק ב-1916 לאחר ששתי האחיות המקצועיות היחידות בבית החולים, שהגיעו מהולנד, עזבו את הארץ ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
מסירותה לחולים הייתה לשם דבר. היא הייתה במשך שנים רבות אחראית על הכשרה ופיקוח של כל צוות בית החולים ולא פעם ניהלה אותו בפועל. בשנת 1934 יסדה את בית הספר לאחיות של שערי צדק.
לזלמה לא היו ילדים משלה אולם במשך שנות עבודתה בבית החולים אימצה שלוש ילדות נטושות והייתה להם לאם לכל דבר. בשנת 1984 הלכה לעולמה. היא נפטרה שלושה ימים לאחר יום הולדתה המאה, בבוקרו של יום, שבה תוכנן לערוך לה אירוע הוקרה לציון יום הולדתה המאה.
|
|
בית החולים עובר למשכנו החדש
|
|
|
נופץ לוח זיכרון לעובדי רשות השידור שנהרגו במערכות ישראל ובפיגועי איבה וכן בוצעו מעשי השחתה בבית הכנסת בבניין
|
| ▪ ▪ ▪ |
בסוף שנות ה-70 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן, בסמוך להר הרצל. לאחר חנוכת שערי צדק בבית וגן בשנת 1980, הוזנחו הבניין הישן המפואר ומתחמו במשך שנים רבות והיו נתונים בתהליכי הרס וונדאליים.
בשנת 1998 נרכש המתחם על-ידי רשות השידור לשמש להנהלת רשות השידור, והוחל, בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת, בעבודות שיפוץ שימור ושיחזור נרחבות של בניין בית החולים ההיסטורי בהשקעה של מיליוני שקלים. שוחזרו ציורי קיר, שופץ ושוחזר בית הכנסת שהיה קיים בבית החולים, בהחלט עבודה מרשימה עושה רושם.
בסוף שנות ה-90 נכנסה רשות השידור לבניין "שערי צדק הישן" והמקום הפך לבית הנהלת רשות השידור. עם פירוק הרשות לפני כ-3 שנים נעזב הבניין ומאז עומד שומם ונטוש.
הבניין נמצא כיום ברשות מנהל הדיור הממשלתי שבמשרד האוצר. לפני למעלה משבוע דיווח עובד לשעבר של רשות השידור בדף הפיסבוק, כי הגיע לבניין מצא אותו פרוץ וכי בבניין בוצעו מעשי השחתה הרס וונדליזם, ייתכן שעל-ידי הומלסים וכיוצא באלה.
בין השאר הושחת, נופץ לוח זיכרון לעובדי רשות השידור שנהרגו במערכות ישראל ובפיגועי איבה וכן בוצעו מעשי השחתה בבית הכנסת בבניין. בעקבות הפוסט ששיתף העובד התגייסו כמה מעובדי רשות השידור לשעבר, למחאה כנגד הוונדליזם במקום. נמסר כי משרד האוצר הורה להציב שמירה במקום.
|
|
|
|
|
| כהמשך לציר הסימטרי של שער הכניסה הראשי ואולם הכניסה ישנו בית כנסת עם דלת כניסה המגולפת עץ. ריהוט העץ של בית הכנסת אופייני לריהוט הקרוקי של מבני דת יהודיים מתחילת המאה ה-19. | |
|
|
|
|
רבים אולי אינם יודעים אבל במתחם בניין שערי צדק או סביבו מתוכננים להיבנות מגדלים
|
| ▪ ▪ ▪ |
איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת, כותב על שימור הבניין באתר המועצה: "לבניין מספר מרכיבים ארכיטקטוניים ומרשימים:
א. שער הכניסה הראשי לבניין - מורכב ממשקוף אבן מפואר עם מרפסת מעליו שהינה בעלת כרכובים המעוצבים באבן מיוחדת. דלת הכניסה עשויה עץ מגולף שמעליו סורג מסוגנן הכולל את תאריך חנוכת הבניין (תרס"א - 1901). באמצעות הפאר הרב של הכניסה האמצעית מודגשת הסימטריה של הבניין.
ב. מבואת אולם הכניסה הראשי - שער הכניסה מוביל לאולם מפואר הכולל ארבעה עמודים וקשתות שיש מפוארות.
ג. חלל בית הכנסת ודלת הכניסה - כהמשך לציר הסימטרי של שער הכניסה הראשי ואולם הכניסה ישנו בית כנסת עם דלת כניסה המגולפת עץ. ריהוט העץ של בית הכנסת אופייני לריהוט הקרוקי של מבני דת יהודיים מתחילת המאה ה-19.
ד. חלונות הבניין - ממוקמים בקצב קבוע בקירות הבניין שהם בעלי פרופורציות אנכיות. מזוזות ומשקופי החלונות מעובדים בעיצוב מיוחד.
ה. פינות הבניין של החזית מודגשות בעיבוד אבן מיוחד (טובזה גס) בקונטרסט לעיבוד האבן העדין יותר (טלטיש) של יתרת קירות האבן".
מוסיף שוויקי: "במעבר בית החולים למשכנו החדש בסמוך להר הרצל, ביקשה הנהלת בית החולים מרשויות התכנון להתיר להרוס את הבניין הישן, כדי להגדיל את תוכנית שטח הקרקע הפנוי לבנייה חדשה. רשויות התכנון אשרו תוספת בנייה משמעותית במתחם, אך זאת כתנאי לשימור ושיפוץ הבניין הקיים ושילובו בבינוי החדש (שעדיין לא נבנה).
לאחר חנוכת שערי צדק בשנת 1980, הוזנח הבניין הישן והיה נתון בתהליך של הרס ו-ונדליזם מתמיד במשך כעשור שנים. בתוכנית המתאר העירונית 2097 בשנת 1994 הוחלט לשמר את הבניין בשל היותו סמל לבניינה של ירושלים החדשה, כנכס היסטורי שהטביע את חותמו על העיר".
דומה שאין ויכוח לגבי חשיבותו ההיסטורית והאדריכלית של בניין שערי צדק. הבניין מוכרז לשימור מזה כבר. העובדה שבמשך שנים, מתחילת שנות ה-80 עד שנות ה90 הוזנחו הבניין ומתחמו והיו נתונים למעשי וונדליזם ולהרס מתמשך, וכן נהרסו או נפגעו מבנים היסטוריים במתחמו כולל החומה ההיסטורית של הבניין (לאורך רחוב יפו) - מקוממת, ולהבנתי שערורייתית.
רבים אולי אינם יודעים אבל במתחם בניין שערי צדק או סביבו מתוכננים להיבנות מגדלים, דבר שיפגע בצביון המקורי של האזור ובעקיפין בשימור ראוי של מתחם שערי צדק הישן.
הכתבה מסתמכת על מידע, נתונים ותאריכים המופיעים באתר המועצה לשימור אתרי מורשת וכן על ידע אישי.
|
|
| תאריך:
|
03/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
03/06/2020
|
|
אלי אלון
|
|
סיפורו של בית חולים שערי צדק הישן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יוסף ואלך
|
4/06/20 12:17
|
|
|
|
2
|
|
אחד מהעם9
|
5/06/20 17:04
|
|
ידוע כי בכל משבר יש כאלו שנפגעים יותר ויש כאלו שנפגעים פחות. דוח שהפיק לאחרונה משרד האוצר מראה שהנפגעים הגדולים של משבר הקורונה הם נשים, חרדים, ואנשים ללא תואר אקדמי.
|
|
|
|
|
היכן הסדקים האלה, הסדקים עליהם נקרא שם הספר? האם בחומות חייה של לאה או בליבה שלה? האם בליבנו שלנו? שירתה של לאה מתאפיינת בכתיבה ישירה, ללא התייפיפות וללא נסיונות לנשיאת חן, ללא מלים מפוארות ושום סגנון מעוצב.
|
|
|
|
|
בתחילת יולי יחול המועד בו התחייב נתניהו להודיע על קבלת תוכנית המאה של הנשיא טראמפ. בשים לב לעובדה כי אמריקה נכנסת לעידן בחירות, ולנוכח אי-הוודאות לגבי עתיד השלטון במדינה זו, ייתכן שזו הפעם האחרונה בה ניתנת הזדמנות לישראל להיחלץ מגבולות אושוויץ, כהגדרתו של אבא אבן. לקבוע בעצמה את גבולותיה, גם לזכות בגושפנקא אמריקנית, יקרה מפז, על מפות חדשות אלו.
|
|
|
|
|
דיון בפרשות "בהר" ו"בחוקותי" וההתבוננות בהתייחסות לפרשות מצד גדולי הלכה במהלך ההיסטוריה מעניקים לנו מעמדים מאוד מרגשים. הם בוודאי לא התכוונו למעמד ה"מרגש" של הרכבת "הגואליציה" לה אנחנו עדים בימים אלו. הם לא התייחסו למעמדי הכוחנות הבוטה ולא לכיפופי הידיים תוך השתלחויות בוטות וגסות רוח בדרך להקמת "הגואליציה", שבינן ובין הרוח הנקייה הנושבת בפרשות אלו אין מאומה.
|
|
|
|
|
למרבה הצער, האישה שהתגלתה באנושיותה הרבה, באומץ לב, במסירות אין קץ לשמור על אחיה התינוק בתיבה מפני כל סכנה ומכל רע, דווקא האישה הזו - מרים אחות משה, יחד עם אחיה אהרון, נתפסו בחולשה אנושית מצערת. הם נתפסו במתן תיוג מבזה לאישה אך ורק בשל צבע עורה - אך ורק בשל בהיותה אישה כושית. ובאשה הכושית הם רואים דבר בזוי. כל הקטרוג שלה ושל אחיה על התנהגותו של משה נסוב סביב היותה של האישה לצדו - כושית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם  כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
