את פלאי המטבח ההודי פגשתי כמה וכמה פעמים בנסיעותיי לחו"ל. התבלינים המיוחדים, הריחות והטעמים, הצבעים הססגוניים וההגשה הכה אסתטית שבו את ליבי מייד. תנו לי קצת עוף ג'לפרזי, סמוסה חמה, נאן ואורז בסמטי ועשיתם אותי מאושרת. עם הזמן, כשנחשפתי לעוד ועוד מסעדות הודיות, ביניהן אחת שאליה הלכתי עם ידיד הודי שאף הקפיד להמליץ לי על עוד ועוד טעמים מעניינים מהתפריט, לא נותר לי אלא לשחרר הצהרה אה-לה מיכל אמדורסקי, כלומר: אני מאוהבת (או ליתר דיוק, מאואבת).
באהבה כמו אהבה, רוצים ממנה עוד ועוד וכמה שיותר. ואז הכרתי את אינדירה. מסעדה עם תפריט עשיר ממטעמי המטבח ההודי "הקלאסי", עם מגוון מנות קשמיריות (המתאפיינות בתיבול מעט שונה) וכן עם מטעמים ייחודיים מהמטבח הסיקי, המשלב את טעמיו של המטבח ההודי עם זה הסיני. גם המגוון הצמחוני הגדול והמרשים שבה אותי בהיותי חברה של כמה וכמה אנשים שמעדיפים לאהוב חיות ולא לאכול אותם ושעבורם התפריט העשיר היווה חגיגה אמיתית.
אבל מה, לאינדירה היה חיסרון אחד קטן: העיצוב, אפעס, היה לא משהו. "היה", בלשון עבר, מפני שכיום אינדירה היא מסעדה מעוצבת לעילא שתענוג לשבת בה. חלפה כשנה מאז הפעם האחרונה שהייתי במקום וכשהגעתי בצהרי יום שני השבוע, נגלתה לעיניי מסעדה יפהפייה, ששופצה בטוב טעם ומשרה אווירה הודית נעימה ויוקרתית עם צלחות יפהפיות, כלי הגשה מעוצבים מנחושת וממתכת, מפות מוזהבות ומלצרים הודיים בבגדים מסורתיים.
העסקית המוגשת במקום היא אחת המשתלמות שתמצאו. בעבור 43 שקל מקבלים עושר כזה של מנות, שאפשר לחשוב שהביטוי "לפתוח שולחן" מקורו בהודו. ארוחת צהריים באינדירה כוללת ירקות פאקורה, מרק, נאן (לחם הודי), מנה עיקרית ממגוון די רחב לבחירה, אורז בסמטי ושתייה קלה. לקינוח כולל המחיר גם כוס שתייה חמה או גלידה. מול כל העושר הזה, המחיר נראה כמעט מצחיק.
פתחנו את הארוחה עם מרק עדשים סמיך ומצוין ועם נאן שום לוהט שהגיע לשולחן ופתח את התיאבון. מחוץ לתפריט, התפנקנו עם סמוסה בשר וסמוסה ירקות (26 שקל ו-23 שקל) כמנות פתיחה, שהיו נפלאות אמנם, אך סתמו לנו כמעט לחלוטין את התיאבון באופן שהקשה עלינו מאוד לטעום משאר המנות שהזמנו.
אותן מנות היו עוף טיקה מסאלה - מנה קלאסית וכמעט בנאלית מהמטבח ההודי, שבדיוק בגלל זה מהווה מבחן מצוין מבחינתי לטיב המסעדה. אינדירה עמדה במבחן בכבוד רב. גם מנת בשר ופירות יבשים שכנעה אותנו, המשוכנעים, שהבישול במקום יוצא דופן באיכותו. אפשר לשדרג את האורז לאורז עשיר בירקות (כפי שאנחנו עשינו) תמורת 5 שקל, אבל במידה מסוימת, למרות שהאורז עם הירקות עשיר ומצוין, האורז הבסמטי הניטרלי יחסית מאפשר לטעמי התבשילים לבלוט באופן טוב יותר, כך שעל האורז המיוחד הייתי ממליצה במידה ואתם מזמינים מנות בשר בטנדורי ולא מנות תבשיל.
לקינוח הזמנו במסגרת העסקית פעמיים צ'אי גראם - תה חם עם תבלינים ארומטיים וחלב ובנוסף, גולב ג'מון - כדורי גבינה חמים בסירופ מתקתק. ההנאה מהאוכל היתה יוצאת דופן, אבל את זה כבר ידעתי מהפעמים הקודמות שביקרתי במקום. הפעם, גם הישיבה היתה נעימה ומסוגננת יותר והיופי הרב שבעיצוב המסעדה החדש נתן תוספת של הנאה לארוחה הממילא מוצלחת. פשוט תענוג.
