בצלאל סמוטריץ' סכנה לערכי התרבות היהודית

בפתח דברי אבקש סליחה ממאתיים אלף אזרחי ישראל הבדואים, שמי שהיה שר בישראל רואה בחדרי הלידה, בהם נולדו ילדים בדואים כמפעלי תחמושת, בהם מייצרים מנגנוני פצצות מסוכנות לקיומנו בדמות ילדים וילדות בדואים ובדואיות.

בנגב חיה חברה ילידית בדואית, המונה למעלה מ-200,000 נפש, שהם למעלה משליש מתושבי הנגב, פרוסים על פני כ-4% משטחי הנגב.

בשבוע שעבר יצאו 6 חברי סיעת "ימינה" לסיור בנגב. בעיר ירוחם מאות פועלי מפעל "פיניציה", הנזרקים לאבטלה לאחר שנים רבות של עבודה, הם לא זכו להיפגש עם חברי הכנסת שירדו דרומה. עובדת סוציאלית בדימונה, המוטלת עליה משימה לטפל מעל 400 מטופלים, לא הייתה בין המוזמנים לדיון רציני שלא התקיים, על הסדרת דפוסי עבודה סוציאלית משמעותית בנגב.

לצערי, היינו עדים לפרץ לאומני חשוך בדמות פרעה, שהתבהמות חייתית הניעה אותו לנטרל מנגנון פצצת ילודה בקרב בני ישראל במצריים במתן הוראה למיילדות: "אִם-בִּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ, ..." (שמות א' 16) כדי להיראות אנושי הוסיף: "וְאִם-בַּת הִיא וָחָיָה". בצלאל סמוטריץ' עלה על שרטון של אותם דפוסי חשיבה, שהניעו את פרעה, הגם שהוא מבקש לחייב את הבדואים רק בדפוסי חיים מערביים כגלולה יעילה נגד מה שהוא רואה פצצה אימתנית, המסכנת, לדבריו, את חיינו במדינת ישראל.

מנגנוני פצצות

בושה שרוח בהמית חייתית, שהניעה את פרעה לחפש דרכים למנוע גידול אוכלוסייה עברית במצריים, בלבוש כביכול "מודרני" מניעה את בצלאל סמוטריץ' להצהיר - "אם לא ננטרל את המנגנון שלה, היא תתפוצץ עלינו יותר חזק". ליד סמוטריץ' עמדו מי שהייתה שרת משפטים וגם מי שהיה שר ביטחון בישראל, עת הוא מביע דאגה, שמאתיים אלף בדואים תוך כעשור יכפילו עצמם, "וזה משהו שצריך לטפל בו. זה סוג של איזו פצצה, שאם לא ננטרל את המנגנון שלה - היא תתפוצץ עלינו הרבה יותר חזק".

בושה, שחבר בכנסת ישראל מדבר על הדבר הנפלא של הבאת ילד לאוויר העולם במושגים של מנגנוני פצצות, שחובה לנטרלן. בושה וחרפה לראש ממשלת ישראל ולנשיא המדינה, שלא גינו אמירה המופנית כלפי אוכלוסייה של אזרחים בישראל, שהדבר הנפלא והמרגש בחיי כל משפחה - הבאת ילד לאוויר העולם אצלם - "זו פצצה שיש לנטרל".

אני כותב שורות אלו בסיום מפגש ספונטני בין חברים יהודים וערבים בתום הצגה ברחבת התיאטרון יהודי ערבי ביפו. סטודנטית לתואר שני במשפטים מלקיה דיברה בכאב על מצוקות בחברה הבדואית. רבים מהם מנותקים ממים ומחשמל ואין מה לדבר על תחבורה ציבורית.

היא דיברה באומץ ומתוך כאב על מאבקים כלפי חוץ וגם על מאבקים כלפי פנים, כמו מאבק נגד פוליגמיה, הפוגע במעמד האישה. חשוב לה, שמאבק יתחולל לא תוך אי-מתן לגיטימיות לחברה הבדואית, כמו שעשתה זו בהתלהמות צרחנית רבה שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, אלא שהוא יתקיים מתוך כבוד לאורח החיים הבדואי, שחייב, לדבריה, להשתחרר מפוליגמיה. לא מתוך גישתו של סמוטריץ' הקושר לֵדַת ילד בדואי עם מנגנוני פצצות - דימוי המעיד על דפוסי אכזריות של הדובר.

תאומים ילדה אותנו הארץ הזו

אמי ז"ל עלתה לישראל בשנת 1930 מהעיירה אוסטרומזבייץ בפולין. היא הייתה בת למשפחה מרובת ילדים. מתוך עיון במסמכי העיירה ב"יד ושם", שאוכלסה על-ידי יהודים רבים, ממוצע הילדים בכל משפחה חצה את קו ה-10. רוב המשפחות היו עניות וכרעו תחת נטל פרנסה ומלחמת קיום. במשרפות סוביבור, הסמוכות לאוסטרומזבייץ, נוטרלו כל מנגנוני הפצצה של ריבוי יהודים עשר שנים לאחר שאמי ואחותה עלו לישראל. גם כל בני משפחתה מנגנוני הפצצות שלהם נוטרלו בסוביבור.

בצלאל סמוטריץ' הוא אדם "מודרני", הוא מסתפק בנטרול מנגנוני הפצצה על-ידי מנגנוני מערביזציה. האלימות שלו היא כביכול "תרבותית", אך היא מביישת את ארון הספרים היהודי. ארון הספרים היהודי דומע עת מספר רב של אותיות עבריות צורפו למלים עבריות, היוצאות מפי בצלאל סמוטריץ' כמילים מזוויעות, הרואות ברגע נפלא של לידה בחדר יולדות בבית החולים או על מחצלת באוהל בלב המדבר כרגע בנית מנגנוני פצצות, כי נולד ילד בדואי.

אני מבקש סליחה מכ-200,000 אזרחים ישראלים, כשחבר כנסת במדינת ישראל דיבר על חדרי הלידה, בהם נולדים ילדים בדואים כאל חדרים במפעל תעשייתי, בו מייצרים פצצות הרס, שחובה לנטרלן. אני מבקש לדבר אליכם, אחים בדואים יקרים, בשפתה של המשוררת הקומוניסטית חיה קדמון ז"ל - "תְּאוֹמִים יָלְדָה אוֹתָנוּ הָאָרֶץ הַזּוֹ". ואסיים בשירי - "אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים"

אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים בְּלֶכְתָּם אַרְצָה כְּנַעַן

בִּקְּשׁוּ רָקִיעַ לָבָן בְּלִי מִמְטְרֵי עוֹרְבִים רְעֵבִים.

שָׁרָה וְהָגָר תּוֹעוֹת בְּמִדְבַּר בְּאֵר שֶׁבַע

עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת חֲמַת מַיִם חַיִּים

וּמְעַט רָקִיעַ חוֹמֵל

שֶׁלֹּא יִכְרֶה קֶבֶר לַיֶּלֶד

שֶׁלֹּא יַמְטִיר נְשָׁרִים צְמֵאִים.

כְּשֶׁכָּלוּ הַמַּיִם

וְהַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׁיחִים

שָׁרָה וְהָגָר דּוֹמְעוֹת עַד הַיּוֹם

תְּנוּ לָנוּ רַק אֶת אֱלוֹהֵי שַׁדַּי פּוֹרֵחַ בָּאָבִיב

לֹא סְתָיו עָדוּי בֶּאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא

לֹא חֹרֶף נִצְחִי בֶּאֱלוֹהֵי מִלְחָמוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר

בָּהָר שֶׁאֵין בּוֹ בַּיִת

בָּהָר שֶׁהַדְּמָמָה בְּפִסְגָּתוֹ צוֹעֶקֶת -

שָׁלוֹם

סָלָאם.