מצע "תנועת בראשית" נכתב בעקבות מפגשים, התייעצויות ושיחות ארוכות עם ראשי העולם התורני, עם מנהיגי הציבור החילוני, עם בכירי הממסד הביטחוני ואנשי פוליטיקה בכירים.
כמו כן, נוהלו שיחות ארוכות גם עם מנהיגים רוחניים ופוליטיים מהעולם הערבי והאיסלמי.
המצע המובא בפניכם מבטא חזון שיסודותיו נמצאים בנבואות אחרית הימים אך עם זאת הוא נטוע עמוק בתוך המבוך המזרח תיכוני ומציע פיתרונות מעשיים להפיכת החזון לחייים מציאותיים, עכשויים ומעוררי תקווה. המצע הובא בפני "חוג הפרופסורים" שבו חברים אנשי אקדמיה מהאוניבירסיטאות: בן-גוריון, בר-אילן ותל אביב ורובם המכריע הביעו נכונותים להירתם למימוש חלק ניכר מהרעיונות המגולמים בו.
אנו מקווים כי העקרונות המובאים במצע יהוו את החוקה למדינת ישראל המתחדשת.
ייחודו של העם היהודי
העם היהודי הוא לאום אשר בבסיס כל אורחותיו, מטרותיו ויחסו לעמים ניצבת תורת ישראל היא תורת משה שניתנה מפי הגבורה ואשר עם ישראל, הוא העם היהודי, קיבלה במעמד סיני.
שום חוק כנסת או החלטת בית משפט או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על-ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש. עם ישראל יכול לקיים את תורתו במילואה רק בארץ ישראל בזמן שרובו עליה ובזמן שידו תקיפה.
מטרת המדינה היהודית היא מדינת ישראל להושיב את ישראל על אדמתו ולקיים חיים לאומיים מלאים המתמקדים בקיום מצוות התורה ולימודה, בכינון מרכז החיים הלאומיים בירושלים השלמה, בהר הבית ובבית המקדש שיבנה בחסדי ה' בקרוב בימינו.
עם ישראל יודע ומאמין שמטרת התורה ומטרת נותן התורה היא השלום בתוך עם ישראל, בין ישראל לעמים ובין העמים לבין עצמם, לא יכול להיכון שלום בעולם אלא על-פי תורת ישראל.
התנגדות לאומית של פרטים, עמים ממשלות זרות ודתות לריבונות עם ישראל על ארץ ישראל היא התנגדות אנטישמית שמטרתה הכחדתו של עם ישראל, היא הגורמת לכל המלחמות בארץ ישראל, באזור ובעולם כולו.
עם ישראל מודע לכך שאם הוא אינו מקיים את התורה אזי מסתלק כוח הרתעתו.
התביעה היחידה שיכולה להיות לעמים ולדתות מעם ישראל היא שעם ישראל ישמור את תורתו כי היא חכמתו ובינתו לעיני כל העמים והצידוק לקיומו.
עם ישראל חייב בכבודו של אחיו הגדול ישמעאל (האיסלאם) ואחיו עשו (הנצרות) כל עוד האחים הללו אינם חורגים ממעמדם ומזכויותיהם, הן זכויות אדם והן זכויות 'אחים' , בני האבות, הבכורים לבטן המוכרות בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה ואשר אינן כוללות זכויות ירושה בארץ ישראל, המובטחת והמיועדת לבני ישראל, הם היהודים בלבד.
עם ישראל אינו מבקש להתגרות באחיו הגדולים ולהתנשא מעליהם ומעשיו אינם מכוונים כנגדם אלא לטובתם.
יעדי מדינת ישראל המתחדשת
מדינה יהודית
חינוך לאהבת העם, התורה והארץ
שחרור ירושלים והר הבית
ביטול הסכמי אוסלו, החלת הריבונות והתיישבות מואצת
חידוש הדמוקרטיה ומערכת המשפט על בסיס ערכי האומה
כלכלה יצרנית, יעילה ומוסרית עם הפנים לעניים
עידוד העבודה העברית
השבת החוסן המוסרי וכושר הרתעה לצבא ישראל
מדינה יהודית
מדינה יהודית היא המדינה היחידה הלגיטימית בארץ ישראל לגבולותיה המקראיים, כ ש א ז ר ח י ה היהודיים, הם לבדם בעלי זכות ההגדרה הלאומית העצמית בארץ ישראל.
מתפקיד היהודים לפעול בראש ובראשונה למען העם היהודי כולו בארץ ומחוצה לה, כפי שהוא נתפס, כעם ה', כמשתמע בעיני התנ"ך, ההיסטוריה היהודית בכללותה ואפשרויות הזמן וצרכיו.
העם היהודי הולך ונגאל ברצון ריבונו מגלותו ומשיעבודו הפיזי והרוחני וחותר לקראת הגשמת ייעודו להיות לעם ישראל ולאור גויים.
החברה היהודית כולה אמורה לפעול מתוך אהבת הצדק, המשפט, האמת והשלום לכל הבריות, שכולן נבראו בצלם, יהודים ושאינם יהודים, וזאת ככל שהנוכרים אינם מתנכלים ומיצרים לישראל.
העם היהודי משלם גמול לאוהביו מן האומות ומחסידי אומות העולם ונלחם בדורשי רעתו ולפי עקרונות וערכים אלו מכוונים עיקרי חוקיו.
חוקה לישראל
בבסיס המדינה היהודית עומדת חוקה הבאה להגן על ערכיה, יעודיה, תורתה, ריבונותה, שיטת המשטר, מבנה המשטר, ביטחונה וגבולותיה והיונקת את סמכותה והשראתה בראש ובראשונה מעולמה של התורה, ההלכה האגדה - והמוסר היהודי העולה ממנה וממכלול הניסיון היהודי - ההיסטורי והן מערכים ונורמות דמוקרטיות, שפיתחו אומות העולם בין על בסיס התנ"ך ובין על בסיס נסיונן וההולמות את מדינת ישראל כפי שהיא מאופיינת כאן.
עקרונות המשטר ומבנהו
המשטר הוא משטר נשיאותי, הבנוי על עקרון הפרדת הרשויות ומבחין בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת; מטפח סמכות שלטונית ריכוזית, הנתונה לביקורת דמוקרטית מתמדת (נשיא או מלך הנבחרים על-ידי העם והעומדים בתפקידם כל עוד הם יכולים לכהן על-פי מצב בריאותם או כל עוד העם לא החליפם על-פי חוק).
מוסדות המדינה : סנט-בית עליון, וכנסת - בית תחתון, הנבחרים על-ידי העם למען העם לתקופות ולסמכויות הנקובות בחקיקה. המוסדות הללו הם הבוחרים להם ממשלה וראש ממשלה הכפוף עם ממשלתו, כרשות ניהולית לבתי הנבחרים ולנשיא.
בית הדין הגבוה
בית הדין הגבוה - מוסד תורני עצמאי עליון לפסיקה תורנית ולחוות דעת בעניינים לאומיים, אינו תלוי בדעת השלטון, נבחר על-ידי תלמידי חכמים בשיטה שתקבע על-ידי תלמידי החכמים, ללא מעורבות פוליטית וללא מפתח מפלגתי. הסנט חייב להתייעץ עם
בית הדין התורני הגבוה בכל נושא לאומי או מדיני ובכל החלטה שיש בה הצבעה.
יחול איסור בחוק על פוליטיקאים להתייעץ מראש עם חברי בית הדין הגבוה או להשפיע עליהם בכל דרך מעבר לדיון עצמו.
הקמת מערכת בתי דין הכפופה לבית הדין הגדול בכל עיר ועיר והפועלת על-פי התורה שבכתב ובעל-פה בכל תחומי החיים תוך תיאום נורמות עם החוק הפלילי הכללי ומשפטי הנזיקין, המשפט המסחרי ובכל עניין שבו יש חיוב או ענישה.
אזרח יוכל לבחור לעצמו את מערכת בתי הדין לה הוא נזקק.
מתפקידי בית הדין הגבוה לבטל סתירות בין חוקי המדינה לחוקי ההלכה, אם ישנן.
כל חוק מדינה שיש בו סתירה מהותית לדעת חברי בית הדין אינו תקף ויש לתקנו או לבטלו.
הבית העליון - הסנט
מונה 70 איש מכל המגזרים. היהודים תושבי הארץ בוחרים 50 מקומות, יהודים, תושבי חוץ -7 מקומות. 13 מקומות שמורים לאזרחים - תושבים כמשמעותם בחוק.
הכנסת
מונה 120 נבחרים. רשאי לבחור כל אדם מן הציבור הגר בארץ והעונה להגדרת האזרחות כפי שתחוקק. עיקריה של האזרחות הן ידיעת הלשון העברית, אישור על תשלום מיסים בשעורים החלים בחוק. מגורים רצופים בארץ - לפחות שלש שנים. מילוי שאלון בעניין הנאמנות למדינה היהודית, העדר הרשעות על פעילות עוינת ואי הבעת הזדהות עם אויביה של המדינה היהודית.
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון יעמוד בתפקידו הנוכחי בראש מערכת המשפט החילונית, מקביל בסמכויותיו לבית הדין הגבוה.
מועצות מייעצות לשלטון
הקמת מועצה לאומית - דתית -חרדית בעלת סמכויות שתייצג את מכלול האינטרסים הדתיים במקביל יחול איסור על קיום מפלגות דתיות מבלי לבטל את חופש ההתאגדות לכל מטרה שאינה מפלגה.
הקמת מועצה לאומית לעניני הערבים.
במועצה ישבו ערבים שייצגו את מכלול האינטרסים הערביים הציבוריים יחול איסור קיומן של מפלגות ערביות מבלי לבטל את חופש ההתאגדות למטרות שאינן עוינות את מדינת היהודים.
שינוי שיטת הבחירות לשיטה אזורית יחסית.
הכפפת כל אירגוני הביטחון לביקורת הסנט והכנסת.
הקמת בית משפט לחוקה.
מינוי שופטים הן על-פי הרמה המקצועית והן על-פי מרכיבים פרופורציונאליים נוספים בנוסף למידות ותכונות אישיות.
מכירת נשק
מדינת ישראל כמדינת היהודים לא תתפרנס ממכירת נשק, אלא ככל שהוא נדרש להגנתה בלבד.
עידוד היצירה
המדינה תעודד יצירה באשר היא יצירה ככל שהיא אינה פוגעת בזדון בערכי העם היהודי ובמטרות קיומו ובכבוד האדם.
המדינה תפעיל צנזורה על הפרהסיא הציבורית, על יצירות אמנות בנושאי מין, סמים ואלימות לפי נורמות מתונות ולא תהיה קיצונית בשום כיוון של 'קידמה' או 'שמרנות'.
תרבות מדינת ישראל
מדינת ישראל, היא מדינת העם היהודי, המשקפת את נסיונו הכולל של העם היהודי מאז היותו לעם ובראשן חוויות היסוד שלו: יציאת מצרים, מתן תורה וכיבוש כנען והמשכן ממלכות יהודה וישראל בימי הבית הראשון והבית השני, החורבן הגלות, השואה והתקומה.
מדינת ישראל היא מלכות ישראל המתחדשת, בחסדי השם, לאחר שנות הגלות הארוכה, תוך תקווה כי, אנו היהודים, יכולים ללמוד מלקחי העבר. שנות הגלות הארוכות הטביעו חותמן על דפוסי ההתנהגות של היהודים לרבות תרבות העמים שבצילם ישבנו לצד שנות
המאבק על התחייה הלאומית ועל עצמאות המדינה וקיומה, תוך ערנות לחילופי הזמנים ולהיותה של ישראל מדינה וחברה בתוך עולם בן זמננו. מדינה יהודית שאינה מנותקת לחלוטין
לא מין התרבות המקומית הים תיכונית ולא מן התרבות המערבית, ככל שהן אינן מאיימות על קיומו של עם ישראל ותרבותו המקורית ואינן מהוות מקור להתבטלות עצמית.
לפיכך, בנוסף להעמדת היסודות התורניים וההיסטוריים כמסדי המדינה וכמקור השראה והתיחסות עיקרית של העם היהודי , המדינה עוסקת גם בטיפוח ההשכלה הכללית, המדע, היצירה בכללה, האמנות והתרבות היהודית והכללית ובטיפוח הספורט הציבורי.
המדינה אינה רואה בספורט המקצועי ערך אנושי.
המדינה ערה לערך החלוציות בתחום חידושי המדע והטכנולוגיה והטמעתם בחברה, תוך יזום והשתתפות ביצירתם, כל זאת לצד המודעות החריפה ליכולתם של המדע והטכנולוגיה לפגוע בערכי היסוד של האדם.
לפיכך, מן הראוי הוא שאנשי הרוח והמדענים יעסקו בחידושים תוך ביקורת מתמדת על התועלת והנזק שבהם ותוך נטילת אחריות שבחלקה מתבטאת בהתרעת החברה על האפשרויות השונות ותוצאותיהן.
התושבים הלא-יהודים
התושבים הלא יהודים הגרים במדינת ישראל יוכלו לעסוק בפיתוח תרבותם כרצונם ובאופן חופשי כל עוד הם אינם משתמשים בחייהם התרבותיים ובעולמם הרוחני הדתי והפוליטי למלחמה במדינת היהודים ובתרבותה או להתגרות ביהודים באשר הם יהודים.
התושבים שאינם יהודיים, הגרים בארץ ישראל, הם בעלי זכויות וחובות אדם שנברא בצלם אלוקים.
זכויות האדם של הנכרים או התושבים בישראל שאינם אזרחים הם כמקובל בכל המדינות ובכל אומות העולם, שבהם המדינה היא מדינת לאום היסטורית, שיש לה מדיניות של שיוויון זכויות יחסי כלפי תושבים קבועים, שאינם מבני הלאום עליו קרויה המדינה ושאינם אויבים. התושבים שאינם יהודים אינם יכולים לבחור על-פי לאומיותם, השונה מהלאומיות היהודית לבית העליון הוא הסנט, אלא אם הם במעמד אזרחים - תושבים כמוגדר בחוק.
תושבים קבועים נוכרים בתחומי מדינת ישראל יכולים לבחור ולהבחר לכנסת היא הבית התחתון במסגרת המפלגות הרגילות המותרות בארץ.
ערבים
ערביי ארץ ישראל הם חלק מהאומה הערבית בת אברהם הגר וקטורה, הגרים בארץ ישראל ואשר יש להם קרבת בני אח לעם ישראל, אבל אין להם זכות להגדרה עצמית כעם נפרד בארץ ישראל. לבני ישמעאל מיועד המרחב שהוריש להם הקב"ה מחוץ לארץ ישראל ככתוב בתורה. בבני ישמעאל יש לנהוג מנהג אחווה כל עוד אינם צרים לישראל ואינם תובעים זכויות לאומיות קרקעיות ופוליטיות בארץ ישראל שיש להן משמעות ריבונית וביטחונית.
נכרי המגדיר עצמו כאזרח-תושב והמתנהג כאזרח-תושב אסור להונותו ויש לכבדו.
מוסדות ערביים: הקמת בית נבחרים דמוקרטי בעל סמכויות אזרחיות בלבד לכל ערביי ארץ ישראל, (המכונים ערביי פלשתין) כולל ערביי ארץ ישראל המזרחית (ירדן) שאינם קשורים במוצאם בשושלת ההאשמית, אם תחפוץ בכך ממלכת ירדן. בית הנבחרים הערבי הוא האחראי לכל הנושאים והתחומים של הציבור הערבי, לרבות תכנון, בניה ורישוי של כל עיניני הקרקע והאוכלוסין שבהם מחזיקים ערבים כיחידים וכציבור, בתנאי שהתכנון והבניה אינם פוגעים
בתשתיות כלליות, באקולוגיה ובקרקעות המדינה ובקרקעות ורכוש של יחידים, ציבורים וישובים יהודיים.
לפרלמנט הערבי אין סמכויות בנושאי ביטחון, גבולות, ריבונות, יחסי חוץ ונושאים יהודיים הקשורים בזהות היהודית, הפרלמנט האזרחי הערבי לא יוכל לעסוק בניהול כלכלה לאומית נפרדת. פרלמנט הערבי שיגלה עוינות ואיבה בסיסית למדינת ישראל יפוזר.
נכרים המגלים עוינות למדינה היהודית המאופיינת כאן דינם כדין אויבים על כל המשתמע מכך, אין לדרוש שלומם וטובתם ואין לפתוח להם בשלום תחילה. זכות ההצבעה שלהם לכנסת תשלל.
חינוך לאהבת העם, התורה והארץ
החינוך מעמיד בראש ערכיו סולידריות קודמת כלפי כל יהודי, באשר הוא יהודי, ללא הבדל דעה, מפלגה עדה או מעמד וזאת מבלי להתעלם מן האחריות לחייו, לכבודו ולרכושו של כל אדם. יש לחנך כי כל שבטי העם עדותיו ודעותיו השונות יש בהם ממד מייחד של אמת, יש בהם יופי ויש בהם צורך, בתוך ההרמוניה הכללית
של עם ישראל. וכי אין עדיפות לשום עדה, מוצא, דעה או מעמד מכוח עצמם אלא בהקשר הלאומי הכולל.
אהבת העם היא אהבת כל העם, גם הדומה וגם השונה, גם הקרוב וגם הרחוק והנידח, גם האחר וגם החריג, אהבת יראי השם, אהבת יהודים שאינם קוראים בשם השם.
אהבת הימין ואהבת השמאל. אהבת הקונפורמיסטים והנונקונפורמיסטים. המנעות מן המושג קיצוניות במובן הפוליטי
והאידיאולוגי. ביטול המושג "אלימות מילולית". חופש הבעת הדעה, כל דעה, כזכותו הבסיסית של כל אדם ושל כל קבוצה.
היהודי מתחנך לאהבת האדם באשר הוא אדם, למניעת איבה ומדנים ולרדיפת שלום ומאידך לרדיפת השונא והמתנכל, לטיפוח קדושת המשפחה על-פי ערכי היהדות ולהתרחקות מכל מתירנות הפוגעת במשפחה ובצניעות.
אהבת העם מתבטאת בערנות לצרכיהם של האביונים, החסרים בחומר וברוח והענות לה ככל הניתן על-ידי הפרט והכלל. בהשתדלות להמנע מדיבורים בוטים, מלשון הרע ומרכילות.
וממילא שינוי מעמדה המוביל של התקשורת בפרהסיא הציבורית והעמדתה על הפונקציה התקשורתית בעיקר מבלי לכוון את דעת הקהל באמצעות גיוס הון, משאלים,חיווי דעות פוליטיות מטעם התקשורת ומזעור הפקת אירועי בידור.
הסדרה חוקית של של שידורי רדיו וטלוויזיה לערוץ 7.
אהבת התורה היא בראש ובראשונה קבלה מרצון של התורה שבכתב ובעל-פה, בחיי היום יום על-פי מסורת חז"ל, תופשי התורה ויראי השם שפרשוה בכל דור מתוך נאמנות לתורה מסיני, טיפוח השקידה על לימוד תורה הן בדרכים הקלאסיות והן בשיטות חדשות ולפי צרכי כל אדם מישראל, בין הרואה עצמו דתי ובין התופס עצמו כחילוני ובלבד שילמד ממקום שליבו חפץ ובדרך שבה הוא חפץ ומאיזה מורה שהוא חפץ ככל שיזדמן לו.
לשם כך תתמוך המדינה, כפי כוחה, במוסדות של לימוד תורה לצורותיו הן לדתיים והן לחילוניים באופן שוויוני ושקוף ועל-פי אמות מידה של שלטון תקין ובלבד שאין במוסדות הללו
חתירה מודעת נגד התורה.
אהבת העם כוללת גם הבנת הכאב והסבל של היהודים הרואים עצמם כנפגעים מן ההלכה, מבתי הדין ומשימוש בדת לטובת אינטרסים מפלגתיים, כיתתיים ואישיים ומצורות שונות של חילול השם ומאי נשיאה בעול הציבור בכללו. ישנה חובת האזנה והתייחסות לכל רב דיין ומורה הוראה בישראל לטענה של כל יהודי, תוך רצון עמוק לסייע בסבלנות מרובה בכל מצוקה וככל הניתן על-פי שיקולי דעת הדיינים, המורים והרבנים.
מאידך אהבת העם כוללת סובלנות ועידוד סקרנות מצד הציבור הלא-דתי כלפי מסורות ישראל.
אהבת הארץ קשורה בראש ובראשונה בתחיית ובלגיטימיות של מושגי הקודש כמושגי היסוד בלאומיות היהודית כמו מעמד ברית בין הבתרים, ההבטחה לאבות, לימוד תנ"ך בכללותו, משנה ושאר תורה שבעל-פה, הלכה ואגדה, לצד לימוד ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והספרות על ארץ ישראל ותושביה , טיפוח החקלאות העברית כערך לאומי, הגנה על החקלאות ועל אדמות החקלאים, המנעות מהסבת קרקע חקלאית לקרקע מיועדת למטרות אחרות.
הגנה על מפעלים קאופרטיביים כערך חברתי, שמירה על יציבות הקיבוצים והמושבים, שמירה על החי והצומח. חיבוב התיור בארץ, טיפוח שמירת הסביבה , שמירה על אוצרות הטבע, שמירה על
ערכי הטבע, האקולוגיה בכללותה, שמירה על האוצרות והאתרים הארכיאולוגיים, טיפוח המודעות לערכי הארכיטקטורה היישובית האורבנית והלא אורבנית, הכרת החברות האנושיות, עדות ישראל
וכן הכרת החברה הערבית העירונית והכפרית, הבדווית הדרוזית והצ'רקסית ובני מיעוטים אחרים מתוך יחס של סקרנות אנושית ומתוך אחוות שכנים ככל שהנכרים אינם רואים ביחס ביטוי לחולשה או מגלים עוינות לעצם היחסים. המנעות מדחיקה בכל אדם או ציבור מלקבל על עצמו ערכים או נורמות שאינו מעונין בהן.
מתן זכות בחירה לכנסת ליהודי התפוצות הקושרים גורלם עם מדינת ישראל יהודי הקושר גורלו עם מדינת ישראל הוא יהודי שנתקיימו בו לפחות אחד מן התנאים הבאים:
יהודי המבקר בארץ, "עולה רגל" לפחות אחת בשבע שנים, קונה מקרקעין בארץ, בניו משרתים בצבא או בשרות לאומי או לומדים בארץ, תורם למפעלים ומוסדות בארץ.
יהודי כזה יוכל להצביע ברשת האינטרנט ביום הקובע, בתנאים שיקבעו, אם יופיע קודם לכן בפנקס הבוחרים, ונציגיו ישובצו בסנט במקומות שיהיו שמורים ליהודי התפוצות בשיעור של 10
אחוזים מחברי הסנט.
שחרור ירושלים והר הבית
העמדת המודעות והחינוך לקדושת הר-הבית כקנין הרוחני והפיזי המרכזי בחיי האומה, הוא המקום המיועד להקמת בית המקדש השלישי - תקוות האומה ומשאת נפשה כל ימי קיומה.
איסור ביקורים על הר הבית שלא למטרות פולחן ותפילה . הפצת הידיעה כי לנכרי אסור להכנס למקום המקדש אבל אי מניעה בפועל מנכרים לבקר בהר הבית במקומות המקודשים להם.
שקידה על טיפוח תפילת יהודים בהר-הבית תוך מורא המקדש, הקמת בית כנסת ובית מדרש לבית הדין הגבוה על הר-הבית, חקיקה וחקיקת משנה המסדירה את סדרי הר-הבית. היערכות לבנין המקדש.
ירושלים בירת ישראל והעם היהודי.
הענקת תוכן למעשי חקיקה ראשיים הקשורים בירושלים כמו ריבונות, חוק יסוד ירושלים באמצעות חקיקת משנה ודאגה לביצועה.
עיגון בחוק של גבולות מחוז ירושלים וסביבתו.
קביעת מעמדם המוניציפלי המחייב של ערביי ירושלים וסביבתה -
עידוד יהודים לגור בירושלים באמצעים שונים ומגוונים של ההעדפה.
טיפוח כלכלת ירושלים, תיירות, מסחר ותעשיה בנוסף לחברות הטכנולוגיה האלקטרונית.
ארגון החיים הלאומיים והדתיים בירושלים.
תכנון ירושלים כעיר עליה לרגל.
השלמה מזורזת של תוכנית התחבורה העירונית והסביבתית.
השקעה במערכות תחבורה רב-קומתיות בירושלים וסדרי חניה הולמים תוך התחשבות בשמירת הפרטיות ואיכות החיים של תושבי ירושלים.
תכנון אתרים מרכזיים בירושלים ובפרט איזור העיר העתיקה כאיזור רב מפלסי.
חוקי עליה לרגל שהחשוב שבהם הוא חוק מעמד זכר הקהל בו קורא הנשיא בתורה במוצאי השמיטה בהר הבית במקומות המותרים או ברחבת הכותל לפני קהל רב מישראל.
מיסוי וביטול מיסוי לפנים מן החומה בעיר העתיקה בירושלים המוקדש לטיפוח ירושלים.
לביטול הסכמי אוסלו, להחלת הריבונות ולהתישבות מואצת בכל משא-ומתן בינלאומי הקשור בהחלטות בינלאומיות קודמות ישראל תעמוד כבסיס לכל דיון על ההכרה בהחלטות חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם הראשונה (1922-1918) ובעיקר בוועידת סן-רמו כהחלטות המחייבות והמכירות ומאשרות את זכותו התנ"כית וההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים, הם גבולות הבית
הלאומי הוא מדינת ישראל הפוטנציאלית גם במשפט הבינלאומי.
ביטול או התעלמות מן ההחלטות הללו גורר אחריו את ביטול כל ההחלטות הבינלאומיות האחרות שנתקבלו מאוחר יותר כולל תוכנית החלוקה מ-1947.
חקיקת חוק שבות לקרקעות שעיקרו הוא כי כל קרקע שנכבשת, נרכשת או מוחזקת על-ידי יהודים בתחומי ארץ ישראל לגבולותיה המקראיים הופכת מידית לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
איסור חוקתי על השבת קרקעות ארץ ישראל הם קרקעות מדינת ישראל לנכרים המיצגים מדינות או אירגונים פוליטיים לכל מטרה שהיא.
אישור קניין לנכרים פרטיים בארץ ישראל בהיקף ובהגבלות שייקבעו.
החלת הריבונות היהודית להתיישבות מואצת הקצאת קרקעות מפותחות, הלוואות ומשכנתאות לבונים. שיפור אמצעי התחבורה לכל מקום בארץ ישראל, עידוד תחבורה מסילתית. השעיית חוצה ישראל עד להקמת הרשת המסילתית הארצית המקבילה.
לחידוש הדמוקרטיה ומערכת המשפט על בסיס ערכי האומה הנורמה הבסיסית השוררת במדינת ישראל היא התורה שבכתב והתורה שבעל-פה.
לא יסתור חוק מדינה את חוקי התורה.
דמוקרטיה פירושה שמירה בחוק ובנורמות הציבוריות על חירויותיו וכבודו של כל איש, אישה וילד, ללא הבדלי דתות וגזעים, להיות משוחרר מהתערבות השלטון, בכל ענין שאין בו חוק מפורש,
והמנעות השלטון ושלוחיו מלפגוע בעולמו הרוחני ובקנינו הפרטי של היחיד ושל הציבור בין בחקיקת חוקים, בין באפליה, זאת כל זמן שהפרט או קולקטיב אינו מתנכר בזדון או חותר נגד קיומה הריבוני של המדינה והחברה היהודית בארץ ישראל, או שולל את זכויותיו הלאומיות והריבוניות של העם היהודי כעם בעל זכות להגדרה עצמית.
חידוד האבחנה בין זכויות הפרט לזכויות הלאום היהודי.
קביעת מעמדו של 'אזרח- תושב' שהוא כל בן -נח המקבל עליו בכתב ובהתנהגות את ריבונותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים ומקבל עליו את שבעת מצוות בני נח. אזרח - תושב יכול להצביע לסנט.
תהייה אבחנה בינו לבין תושב נכרי שאינו אזרח תושב אך רוצה להשתתף בהשפעה על החיים הציבוריים ולפיכך רשאי להצביע לכנסת, לבין אדם העוין למדינת ישראל ומתארגן לשם כך פוליטית או מבטא עוינותו באמירות שונות שיש להם תהודה ציבורית. גם לאדם זה זכויות פרט מלאות ככל שאינו אויב.
לכלכלה יצרנית יעילה ומוסרית, לעבודה עברית.
עידוד היוזמה הפרטית והשיתופית, מעורבות הממשלה באיזון המשק למען מטרות חברתיות ולאומיות המוכרות על-ידי הכנסת ככאלה ואשר עברו את חוק התקציב.
תקרת המס הישיר לא תהיה ליחידים, שכירים או עצמאיים, גבוהה מ 35 אחוז.
עידוד נוסף למתן צדקה באמצעות ניכויי או זיכויי מס גדולים. ניכויי מס אישי כמעשר כספים חובה(מופיע כניכוי במשכורת) כחלק נורמטיבי של מערכת המס, המועד למטרות הסוציאליות. הכרה ב,מתן בסתר" לצרכי צדקה כנורמה רצויה.
הקלות במס להתייעלות מוכחת, חסכון או הצלחה בתחרות כלכלית.
הקלות במס במתן הטבות לעובדים נזקקים.
סיוע ארוך טווח ומעמיק למשפחות מרובות ילדים וליחידים עניים, מלידה ועד פטירה בדיור, במגורים, במטלטלים, בתחזוקה, בחינוך, ברפואה כל זאת בתמורה למאמץ ראוי ומוכח מצד המקבל לעשות למען רווחתו וללא השפלתו ונגיסתו.
חקיקת חוק חסרי הבית (הומלסים). (זכאותו של כל אנוש, ללא הבדל דת, עדה ואזרחות למגורים, ולסביבת מגורים הולמת ומתאימה).
תיקון חוקי הנכים ויחס הביטוח הלאומי והצבא אליהם.
מעמד הזקנים בישראל - דאגה לכבוד הזקן, לרווחתו, לתעסוקתו, לבריאותו לשמירת מקומו במשפחה, בקהילה ובחברה.
חובת התייעצות בזקנים, קודמים בתפקיד, בנושאי הנהגה.
בעלי תפקידים ציבוריים חייבים להתייעץ בקודמיהם.
צמצום דרסטי של יבוא עובדים זרים. לפני גירוש יש לנסות לשכנע באופן לא אלים, לא סחטני ולא משפיל עובדים שכבר ישנם ושאין צורך בהם, לחזור לארצות מוצאם באמצעות פיצויי פיטורין וכרטיס טיסה ומענק הסתגלות על חשבון המעבידים.
דאגה סוציאלית מלאה לזכויות העובדים הזרים (ביטוח רפואי, ביטוח החזרה הביתה, פיצויים)
עובדים שנכנסו לארץ בהצהרות כזב ומעבידים שהעסיקו אותם יחויבו בכל ההוצאות הקשורות בשהייתם של העובדים ובהשבתם אל מקומם.
חינוך היהודים לעבודת כפיים וחינוך לערך העבודה בבתי הספר, בתנועות הנוער בצבא, בישיבות ובאקדמיה.
חינוך לצניעות ולחסכון בצרכנות.
חינוך למיזעור חשיבות ההצלחה הכלכלית כמבחן לערך האדם.
קידום מעמד המורה.
קידום ההשכלה הציבורית.
להשבת החוסן המוסרי וכושר ההרתעה לצבא ישראל העמדת תורת ביטחון אקטואלית ועקרונות ביטחון המתייחסים למציאות הנוכחית
השרות הצבאי יחל למעוניינים בגיל 21 או לאחר תום הלימודים האקדמאיים לתואר ראשון.
ביטול שרות בנות בצה"ל כשרות חובה. ביטול שירות נשים בחיילות השדה בתפקידים קרביים.
העסקת נשים בצבא רק על בסיס אזרחי או התנדבותי.
ניקוי הצבא מסמים.
התאמת קוד אתי לצבא על-פי היעדים הערכיים של צבא ישראל מתוך ידיעת הסכנות הנשקפות לעם היהודי, למעמדה של ארץ ישראל ולמדינת ישראל כמדינת היהודים בראייה היסטורית.
תיקון המושג: צבא הגנה לישראל ל 'צבא ישראל', ביטול מושג "טוהר הנשק".
גזירת עונש מוות חובה למחבלים שרצחו יהודים או ערבים.
הכרה בלימוד תורה של מתמידים בזמני שלום כערך השקול לשרות צבאי.
הגיוס לצבא נתן להמרה לכל אדם אך לא בעיתות מלחמה, בשיעורים שיקבעו ולסקטורים שיקבעו אם ירצו בכך בשרות לאומי.
עידוד עלית יהודים, עידוד הילודה, מאבק בהתבוללות בארץ ובעולם.
הקצאת נחלה לכל יהודי בארץ ישראל אם יממש את עליתו בזמן קצוב.
צמצום היתרי ההפלות.
