בית משפט השלום בתל אביב דחה (יום ג', 2.10.07) תביעה שהגיש דייר בראשון לציון לחייב את חברת הביטוח לפצות אותו על נזקי פריצה לדירתו. השופט אליהו קידר פסק כי החברה אינה חייבת לשלם את הכסף, משום שבאחד החלונות בדירת הקרקע לא היה סורג. הדייר חויב לשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 15,000 שקלים.
הפוליסה דרשה סורגים בכל החלונות
מפסק הדין עולה כי אשר קטררו מרחוב דובנוב 30 בראשון לציון, שהיה מבוטח בחברת מנורה נגד פריצות תבע ממנה לשלם לו 120 אלף שקלים לאחר שהדירה נפרצה. הוא טען כי מהדירה נגנבו מכשיר די-וי-די, אקולייזר, פלאפון , נגן אם-פי 3, מצלמת וידאו, 2 מצלמות, 2 מקרנים, טלוויזיה, 3 רסיברים, 7 שעונים, מסך מחשב, מדפסת, רמקולים, שואב אבק, 4 זוגות משקפי שמש ובשמים רבים.
את כל הפריטים רשם סוקר מטעם החברה לפני הנפקת הפוליסה. החברה סירבה לשלם וטענה כי לא קוימו דרישות המיגון שהיו תנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי. דרישות אלה כללו סורגים בכל פתחי הדירה ועיגון מסכי ה-LCD במכשיר מסיבי ונעול במנעול לקיר המבנה. החברה ציינה כי הפריצה בוצעה דרך חדר שבו לא היה סורג.
הדייר היה צריך לבדוק
בפסק הדין, שדחה את התביעה, כתב השופט כי בפוליסה היה תנאי מובלט שלפיו ההגנות הנדרשות בדירה הן צילינדר בדלת הכניסה וסורגים בחלונות. השופט דחה את טענת הדייר כי הסוקר רשם את מצב המיגון של הדירה, וקיבל את עדות הסוקר בטופס (שצורף לתצהיר עדותו הראשית כנספח ב') כי קיימים סורגים בכל החלונות. עם זאת, הסוקרים כלל אינם בודקים את ההגנות בבואם להעריך את שווי תכולת הדירה, אלא מסתמכים על דברי המבוטח. השופט קבע כי ברגע שקיבל הדייר את הפוליסה שבה צוינה ההתניה בדבר סורגים בכל חלון, היה עליו להתהלך בביתו ולבדוק שיש סורג בכל חלון, קודם שהגיע הסוקר לביתו.
"מבטחת סבירה לא הייתה מתקשרת עם התובע לו ידעה כי חלון בבית צמוד קרקע אינו מסורג ואף פתוח, גם תמורת פרמיה גבוהה יותר", כתב השופט.
