|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
לאמץ פיסה קטנטנה מהשיטה [צילום: הרשות השופטת] פסיקה אידיאולוגית או משפטית [ציור: דנה ורקוטרן, AP]

שני פסקי דין חשובים בביהמ"ש העליון בארה"ב

כך נראה בית משפט עליון פוליטי

למרות הרוב השמרני בבית המשפט העליון בוושינגטון, ניתנו השבוע שני פסקי דין פרו-ליברליים: הבטחת זכויות תעסוקה של להט"בים ומניעת גירוש ילדיהם של מסתננים למי שמפנטז על העתקת שיטת המינויים האמריקנית אלינו, כדאי לדעת כמה עובדות היסטוריות - וגם לזכור שהוא לא יהיה לעולם בשלטון
19/06/2020  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   הוועדה לבחירת שופטים   |   תגובות

בשנת 1993 שהיתי חודש בארה"ב, בסמינר על המערכת הפוליטית המקומית שארגן משרד החוץ האמריקני. אחת ההרצאות הטובות ביותר באירוע המדהים הזה הייתה גם אחת האחרונות. אני לא זוכר מי היה המרצה, אבל אני זוכר היטב את האזהרה שהשמיע באוזנינו במלון בסן-פרנסיסקו: "רבים מכם יחזרו הביתה ויגידו שצריך לאמץ את השיטה האמריקנית או חלקים ממנה. אל תשכחו שהיא נוצרה בארצות הברית, בשביל ארצות הברית, בידי תושבי ארצות הברית ובתנאים של ארצות הברית". ואני מוסיף: כל זה קרה לפני כמעט 250 שנה.

רבים בימין בישראל רוצים לאמץ פיסה קטנטנה אחת מן השיטה האמריקנית: שימועים פומביים למועמדים לבית המשפט העליון, במטרה מוצהרת לעמוד על דעותיהם הפוליטיות וכך לבחור ביניהם. יש המבקשים להעתיק אלינו גם את בחירת שופטי העליון בידי הרשות המחוקקת. זוהי חשיבה מטופשת, הנשענת על בורות מצד אחד ועל נטיות דיקטטוריות מצד שני. ושני פסקי דין חשובים שנתן השבוע בית המשפט העליון האמריקני, גם מלמדים עד כמה השיטה עצמה בעייתית מכל כיוון שהוא.

חוץ מהבחירות - הכל שונה
נגד העריצות של ג'ורג' השלישי

מי שרוצה לקחת נתח מן השיטה האמריקנית ולהשתיל אותו בשיטה הישראלית, דומה למי שיקח גלגל מאופניים של ילדים וירכיב אותו על סמיטריילר. מה עוד, שלשיטה האמריקנית יש הרבה מאוד נקודות תורפה. עצם תפיסת היסוד של "איזונים ובלמים" (checks and balances) היא בעייתית. ממשל אמור לתפקד, לא רק להתאזן ולהיבלם. אבל העיקרון שביסוד שיטת המשטר האמריקנית הוא למנוע ריכוז יתר של כוח בידי אדם אחד או אפילו רשות אחת

מי שרוצה ששופטי העליון שלנו יעברו שימוע פומבי ואולי גם ימונו בידי הכנסת, מתעלם מכך שלמעט קיומן של בחירות חופשיות – אין שום דמיון בין שיטת הממשל האמריקנית לבין זו הישראלית. ארה"ב מחולקת ל-50 מדינות, בעלות סמכויות רחבות בכל תחומי היום-יום; ישראל היא מדינה אחת בעלת שלטון ריכוזי. הממשל האמריקני הוא נשיאותי-אישי לכל רוחבו: מהנשיא ברמה הפדרלית, דרך המושל ברמה המדינתית ועד ראש העירייה ברמה המקומית; לצידם יש בתי מחוקקים שהבחירות אליהן הן אישיות. הממשל הישראלי הוא פרלמנטרי ברמה המדינתית, ואישי-מפלגתי מעורב ברמה המקומית, והבחירות – למעט לראשי הרשויות המקומיות – הן מפלגתיות.

בארה"ב יש שתי מפלגות שהציבור מחלק ביניהן את השלטון, תוך שלעיתים קרובות התוצאה היא שיתוק כזה או אחר של מערכות הממשל; בישראל יש ריבוי מפלגות, המחויבות להגיע להסכמים שיאפשרו לממשל לתפקד. בארה"ב יש מגבלה על כהונת הנשיא והמושלים; בישראל אין מגבלה על כהונת ראש הממשלה. בארה"ב מתקיימים מדי שנה עשרות משאלי עם ברמות המדינות והרשויות המקומיות; בישראל לא קיים כלי כזה.

בית המשפט העליון האמריקני הוא בית משפט חוקתי, העוסק מדי שנה רק ב-80-70 תיקים בעלי השלכות חוקתיות; בית המשפט העליון הישראלי הוא גם בית משפט לערעורים, העוסק מדי שנה ב-10,000 תיקים מכל הסוגים. שופטי העליון בארה"ב מתמנים ללא מגבלת זמן וגיל; בישראל גיל פרישת החובה הוא 70. חלק ניכר מן התיקים בבתי המשפט בארה"ב נדונים בפני מושבעים; בישראל השפיטה היא מקצועית. בארה"ב לא ניתן לערער על זיכויו של נאשם; בישראל זכות הערעור היא לשני הצדדים. בארה"ב עומדים לבחירה פוליטית רבבות בעלי תפקידים, כולל שריפים של המשטרה, תובעים מחוזיים ושופטים מקומיים; בישראל מדובר במינויים הנעשים על בסיס מקצועי.

בקיצור: מי שרוצה לקחת נתח מן השיטה האמריקנית ולהשתיל אותו בשיטה הישראלית, דומה למי שיקח גלגל מאופניים של ילדים וירכיב אותו על סמיטריילר. מה עוד, שלשיטה האמריקנית יש הרבה מאוד נקודות תורפה. עצם תפיסת היסוד של "איזונים ובלמים" (checks and balances) היא בעייתית. ממשל אמור לתפקד, לא רק להתאזן ולהיבלם. אבל העיקרון שביסוד שיטת המשטר האמריקנית הוא למנוע ריכוז יתר של כוח בידי אדם אחד או אפילו רשות אחת – משום שכל הרעיון היה ליצור שיטה המנוגדת לעריצותו של המלך ג'ורג' השלישי. ונזכיר שוב, שמדובר בשיטה בת 250 שנה, שהאמריקנים – אולי העם השמרן ביותר בעולם – מתעקש שלא לגעת בה, למרות שאי-אלו דברים השתנו בכדור-הארץ כולו וגם בצפון אמריקה בפרק הזמן הזה.

רוברטס וגורסוץ' הצטרפו לליברלים
לכאורה יש רוב לשמרנים [צילום: ג'ון אלסוניק, AP]

"הפסיקות הנוראות והמוטות פוליטית הללו של בית המשפט העליון הן סטירה בפרצוף של האנשים הגאים לקרוא לעצמם רפובליקנים או שמרנים... האם אתם מקבלים את הרושם שבית המשפט העליון אינו אוהב אותי?... ההחלטות האחרונות של בית המשפט העליון אומרות דבר אחד: אנחנו צריכים שופטים חדשים בבית המשפט העליון"

מכאן נעבור לשני פסקי הדין החשובים שפרסם השבוע בית המשפט העליון של ארה"ב, אבל לפני כן נאמר כמה מילים על הרכבו הנוכחי. מקובל לחלק את שופטי העליון בארה"ב לשמרנים וליברלים, בהתאם להשתייכותו המפלגתית של הנשיא אשר מינה אותם באישור הסנאט – רפובליקני או דמוקרטי, בהתאמה. בחלוקה הזאת, ולאחר שהנשיא דונלד טראמפ מינה שני שופטים, יש לכאורה בעליון רוב שמרני: הנשיא ג'ון רוברטס (מינוי של ג'ורג' בוש הבן), קלרנס תומס (ג'ורג' בוש האב), סמואל אליטו (ג'ורג' בוש האב), ניל גרוסוץ' (דונלד טראמפ) וברט קוואנו (דונלד טראמפ) – מול רות בדר-גינזבורג (ביל קלינטון), סטיבן ברייר (ביל קלינטון), אלנה קגן (ברק אובמה) וסוניה סוטומאיור (ברק אובמה).

ואולם, שני פסקי הדין בהם אנו עוסקים מלמדים שהחלוקה הזאת לא תמיד עובדת. פסק הדין הראשון היה הקביעה לפיה קיים איסור חוקתי להפלות להט"בים בעבודה בשל נטייתם המינית. פסק הדין הזה ניתן ברוב של שישה שופטים מול שלושה, כאשר למרבה ההפתעה – את דעת הרוב כותב גורסוץ' (אליו הצטרפו רוברטס וכצפוי ארבעת ה"ליברלים" – בדר-גינזבורג, ברייר, קגן וסוטומאיור). בנושא המצוי בליבת המחלוקת שמרנים-ליברלים, שני שופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים – הצטרפו לליברלים.

פסק הדין השני קבע, כי ממשל טראמפ אינו יכול להסיר את ההגנה מפני גירוש שהעניק ממשל אובמה לקרוב ל-700,000 ילדיהם של מסתננים שנולדו בארה"ב (חוק הידוע בראשי התיבות DACA ועוסק בילדים המכונים Dreamers). המאבק בהגירה בכלל ובהסתננות בכלל הוא מאבני היסוד של ממשל טראמפ (זוכרים את החומה בגבול מקסיקו?), ורצונו לגרש מארה"ב את אותם ילדים גרם לוויכוח פוליטי וציבורי סוער. לכאורה, היינו מצפים שהרוב השמרני בבית המשפט יתייצב לימינו של הנשיא, ואכן – שמונת השופטים התחלקו בדיוק כפי שהיה צפוי מראש. אך רוברטס, המתון שבין השמרנים, הוא שהכריע את הכף נגד הממשל השמרני.

אין פלא שטראמפ הגיב בסערת ציוצים אופיינית. "הפסיקות הנוראות והמוטות פוליטית הללו של בית המשפט העליון הן סטירה בפרצוף של האנשים הגאים לקרוא לעצמם רפובליקנים או שמרנים... האם אתם מקבלים את הרושם שבית המשפט העליון אינו אוהב אותי?... ההחלטות האחרונות של בית המשפט העליון אומרות דבר אחד: אנחנו צריכים שופטים חדשים בבית המשפט העליון. אם הדמוקרטים השמאלנים-קיצוניים יחזרו לשלטון, יירדו לטמיון התיקון השני שלכם [הזכות לשאת נשק], הזכות לחיים [איסור ההפלות], גבולות בטוחים וחופש הדת, ועוד הרבה דברים. הפסיקה בנושא DACA היא פוליטית וכנראה אינה מבוססת על החוק, נותנת לנשיא ארה"ב הרבה יותר חוק מכפי שאי פעם נראה היה. אבל אני אפעל רק לפי מיטב האינטרסים של ארה"ב".

לבסוף הבטיח טראמפ: "ב-1 בספטמבר 2020 אפרסם את הרשימה החדשה של מועמדים שמרנים לבית המשפט העליון, והיא עשויה לכלול כמה ואולי רבים מאלו שכבר ברשימה. אם תינתן לי ההזדמנות, אני אבחר רק מתוך הרשימה הזאת, כמו בעבר, שופט שמרן לבית המשפט העליון. לאור ההחלטות שהתקבלו לאחרונה, הרשימה הזאת חשוב מאי פעם (התיקון השני, הזכות לחיים, חופש הדת וכו')".

פוסקים בניגוד לציפיות
ברגר. התמנה בידי ניקסון ופסק נגדו

למרות שפסק הדין הוכרע בידי רוברטס השמרן, טראמפ מייחס לבית המשפט כולו הטיה פוליטית וגם (כראוי לנרקיסיסט) מניעים אישיים נגדו. הפתרון שלו הוא להבטיח להכניס עוד שופטים שמרנים – לא את הטובים ביותר, אלא את המזוהים ביותר עם קו אידיאולוגי מוצהר. וכדי שזה יקרה, על טראמפ לקוות ששופט/ים ימות/ו או יפרוש/יפרשו

שימו לב מה זה אומר.

1. למרות שפסק הדין הוכרע בידי רוברטס השמרן, טראמפ מייחס לבית המשפט כולו הטיה פוליטית וגם (כראוי לנרקיסיסט) מניעים אישיים נגדו. הפתרון שלו הוא להבטיח להכניס עוד שופטים שמרנים – לא את הטובים ביותר, אלא את המזוהים ביותר עם קו אידיאולוגי מוצהר. וכדי שזה יקרה, על טראמפ לקוות ששופט/ים ימות/ו או יפרוש/יפרשו.

2. טראמפ לא השתולל בצורה דומה אחרי פסק הדין בנושא הלהט"בים – אולי משום שזה אינו נוגע למדיניות שלו, ואולי משום שיש לו בעיה לתקוף את השופט שהוא עצמו מינה.

3. ניתן לשער במידה גבוהה למדי של ודאות כיצד יפסקו השופטים בסוגיות רגישות מבחינה ציבורית, חברתית ופוליטית – וזאת בהתבסס על עמדותיהם והשיוך הפוליטי של מי שבחר אותם. מכאן עולה לכאורה, כי המחויבות האידיאולוגית עלולה לגבור על הפרשנות המקצועית הנכונה של החוק.

4. במקביל, ובעצם בניגוד לכך, יש מקרים בהם השופט אינו פוסק בהתאם לציפיותיהם של מי שבחרו בו. המקרה המפורסם ביותר היה באוגוסט 1974, כאשר בית המשפט העליון הורה פה אחד לנשיא ריצ'רד ניקסון למסור לבית המשפט בוושינגטון את ההקלטות בפרשת ווטרגייט – החלטה שהביאה כעבור שבועיים להתפטרותו. את פסק הדין כתב וורן ברגר, אותו מינה ניקסון לנשיא; הצטרפו אליו השופטים ויליאם דגאלס ו-ויליאם ברנן אשר מונו בידי הנשיא דווייט אייזנהאואר (שניקסון היה סגנו) והשופטים הארי בלקמן ולואיס פאואל (אותם מינה ניקסון עצמו). אם זה המצב, אז מה כל התועלת שבמינוי שופטים "משלנו"?

אנשי הימין הישראלי המפנטזים על בחירה פוליטית של שופטי בית המשפט העליון, דווקא מאוד מרוצים מן הנקודה הראשונה, ומנפנפים כאירועים נקודתיים ויוצאי דופן את הנקודה השנייה. אלא שזוהי גישה מוטעה, וחמור מכך – מסוכנת. ראשית, איש אינו יודע עד כמה מקרים כאלו יהיו נדירים. שנית, וזה העיקר: מה יקרה כאשר השלטון יתחלף?

בורות ונטיות דיקטטוריות
11 מתוך 15 שופטים [הדס פרוש, פלאש 90]

מה יקרה, אם המינויים לעליון יהיו פוליטיים, ביום בו הימין יאבד את השלטון – בצורה מלאה או חלקית? מה יקרה כאשר בכנסת לא יהיה רוב למינוי שופטים שמרנים אלא דווקא לליברלים? לא למתנגדי האקטיביזם השיפוטי אלא לתומכיו? מה יעשה אז הימין? יצעק "בג"ץ הוא סניף של מרצ"?

בחוגים רבים בימין נפוצה התחושה, ששלטונו מובטח לעולמי-עד. מראים את מגמות הבחירות, מדברים על מגמות דמוגרפיות, מצביעים על מגמות פוליטיות. אך מעבר לכך שכיום קשה לדעת מיהו ימין (אביגדור ליברמן?) ומיהו שמאל (יועז הנדל?), הרי שחילופי שלטון עומדים בבסיסה של הדמוקרטיה. שלטון ארוך מדי גורם לסיאוב, לשחיתות ולמחדלים – ראו המערך של שנות ה-70 במאה הקודמת.

אז מה יקרה, אם המינויים לעליון יהיו פוליטיים, ביום בו הימין יאבד את השלטון – בצורה מלאה או חלקית? מה יקרה כאשר בכנסת לא יהיה רוב למינוי שופטים שמרנים אלא דווקא לליברלים? לא למתנגדי האקטיביזם השיפוטי אלא לתומכיו? מה יעשה אז הימין? יצעק "בג"ץ הוא סניף של מרצ"?

הימין מצטיין בזיכרון קצר: הוא שכח שממשלת ימין וכנסת ימין העבירו את חוק כבוד האדם וחרותו, הוא שכח שיוזמה של הימין העניקה לשופטים זכות וטו על בחירת שופטי העליון, הוא שכח ששרי משפטים מן הימין מינו 11 מבין 15 שופטי העליון הנוכחיים. אז הוא מן הסתם ישכח שהיה זה הימין שהוביל – חלילה – לפוליטיזציה של מינוי השופטים. שהרי אין מדובר באמת בתפיסות עולם, אלא בניסיון גס להשתלט על בית המשפט העליון.

נסכם. השיטה האמריקנית נוצרה בארה"ב של המאה ה-18 לנוכח התנאים הספציפיים ששררו באותם מקום וזמן. מדובר בפאזל מורכב מאוד, שכל אחד מחלקיו מתאים רק לאלו שלצידו. השיטה כשלעצמה היא בעייתית, משתקת את הממשל ואינה מתאימה למאה ה-21. פוליטיזציה של מינוי השופטים תוביל להכרעות מבוססות אידיאולוגיה במקום מבוססות חוק, אך גם אינה מבטיחה שהצד הממנה יקבל תמיד את מבוקשו. וכאשר יתחלף השלטון – מי שיזם את הפוליטיזציה יגלה שהיא פועלת נגדו. לכן מדובר בשילוב של בורות (התעלמות מן המציאות והעובדות) ונטיות דיקטטוריות (תפיסה לפיה השלטון יישאר לעולם באותו צד). ולכן צריך לרדת מיד מהרעיון המטופש והמסוכן הזה.

תאריך:  19/06/2020   |   עודכן:  19/06/2020
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בג"צ קציר 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כך נראה בית משפט עליון פוליטי
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מפוכח
19/06/20 18:34
2
מפוכח
19/06/20 18:35
3
ליניקר
19/06/20 19:43
4
וולף
19/06/20 20:57
5
באום
19/06/20 21:14
6
אודי169
20/06/20 01:00
7
עובד 1
20/06/20 10:31
 
באום
20/06/20 15:34
8
איתן אשקלון
22/06/20 15:49
9
יאקי
23/06/20 12:43
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הוועדה לבחירת שופטים
"מדובר בפרשה אחת שאסור שתכתים את שופטי ישראל כולם או את
09/02/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
אופן בחירת שופטי בית המשפט העליון בישראל הוא חריג ביחס לרוב המדינות המתקדמות בעולם, בכך שהוא אינו מופקד בלעדית או בצורה עיקרית בידי נבחרי ציבור. כך מעלה מחקר משווה שמפרסם (יום ג', 7.1.20) פורום קהלת, המזוהה עם האגף הימני במפה הפוליטית.
07/01/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
סיכומי "ועדת השתיים", הממליצה לנשיא בית המשפט העליון בנוגע לקידום שופטי שלום, יועברו גם לשופטים בהם מדובר. אולם חברי הוועדה לבחירת שופטים ימשיכו לקבל רק את הסיכום ולא את המידע עליו הוא מבוסס. כך קובעת (יום ג', 23.7.19) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. הנוהל גם מגלה, כי לוועדה יש למעשה זכות וטו חלקית על קידום שופטים.
24/07/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
בית המשפט העליון לא ידון שוב בחשיפת פעילותה של "ועדת השתיים" המייעצת לנשיאת בית המשפט העליון בנוגע לבחירת שופטים. כך קובעת (17.6.19) השופטת דפנה ברק-ארז.
18/06/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
על-רקע הדיון הפוליטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון ובנושא הוועדה לבחירת שופטים, יש מקום לבחון שינוי במבנה הוועדה, דרך חדשה לבחירת חבריה ומתודולוגיה חדשה להצדקת השינויים בהרכב הוועדה. מוצע שינוי בהרכב הוועדה, המתבסס על מחקרים עדכניים בתורת המשחקים, אינטליגנציה קבוצתית וחוכמת ההמונים. השינוי המוצע מתבסס על ראיות מדעיות ולא על הצדקות אידיאולוגיות גרידא, כפי שעולה מצד המצדדים בשינוי והמתנגדים לו.
02/06/2019  |  עו"ד סיון רצון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
צבי גיל
צבי גיל
אם ביבי נתניהו ייכנס להיסטוריה זה יהיה על שהוא הצליח לא רק להקים ולקיים ממשל גרוטסקי, נלעג, מטורלל ומעורר חלחלה, אלא להשליט ממשל מעוות זה באמצעות הדמויות הנלעגות שבו והמדינית העקומ...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
שר בישראל העונה לשם דודי אמסלם מתהולל בטברנה באתונה בירת יוון ושרה העונה לשם מירי רגב מטיילת עם הבת בסרי לנקה
עדנה ויג
עדנה ויג
בשבת נקום ונגיד: 'אנחנו גאים להיות יהודים!" זִרמו איתי, בואו נביא מאה אלף יהודים לשמור שבָּת פעם ראשונה, כמוני    נראה לאויבים שלנו איזה עם אנחנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il