ארה"ב נהנית משירותיהם של כמה ממומחי בריאות הציבור המובילים בעולם, אך כאשר החלה הקורונה להתפשט - הם המליצו שוב ושוב נגד עטיית מסיכות. בינואר אמר המרכז למניעת מחלות, כי אינו ממליץ על מסיכות למי שמרגישים טוב. המנתח הראשי, ג'רום אדאמס, צייץ ב-29 בפברואר: "תפסיקו לקנות מסיכות!". ב-3 באפריל, כאשר מספר המתים הגיע ל-7,000, המליץ המרכז להשתמש במסיכות רק כאשר לא ניתן לשמור על ריחוק חברתי. אפילו כאשר המסיכות הפכו לחובה, הנשיא דונלד טראמפ הודיע שהוא לא יעשה זאת.

וושינגטון פוסט אומר כי פניית הפרסה בנוגע למסיכות והוויכוח הפוליטי עליהן, מסמלים את התוהו ובוהו בתגובה האמריקנית לקורונה. הדבר אף עלול לפגוע במעמדה הבינלאומי, משום שלא רק פוליטיקאים מזלזלים באמצעי הגנה זה, אלא משום שכאמור – גם מומחים מן השורה הראשונה לא הבינו את חשיבותן. אפילו ד"ר אנתוני פאוצ'י, בכיר הרופאים בממשל במאבק הקורונה, אמר בשבוע שעבר שאינו מתחרט על ההנחיות הראשוניות, שלדבריו ניתנו כאשר היה ספק אם יש מספיק ציוד מגן לעובדי הבריאות שניצבו בקו הראשון נגד המגיפה.

הוויכוח על המסיכות עשוי להתעצם בשבועות הבאים, עם העלייה המחודשת במספר החולים בארה"ב. כמה מן המדינות שבו וחייבו להשתמש בהם, בעוד טראמפ ואנשיו מתעלמים מהן. במדינות אחרות אין כזו חלוקה; ברבות ממדינות אסיה השימוש במסיכות היה נפוץ עוד לפני הקורונה, כלקח ממגיפות קודמות כמו הסארס ב-2003.

קשה לנהל בעיצומה של המגיפה מחקר משמעותי על יעילות השימוש במסיכות, אך שורה של מחקרים שפורסמו בחודשים האחרונים ממליצים חד-משמעית להשתמש בהן. מחקר של ארגון הבריאות העולמי בדק נתונים מ-172 מדינות וקבע, כי המסיכות מפחיתות את סכנת ההידבקות. מבחינת רבים זו הייתה כל ההוכחה הדרושה. צעדים אחרים נגד הקורונה, כמו סגירת הכלכלה ואיכון חולים, הם יקרים וקשים מבחינה פוליטית; מסיכה היא זולה ואין לה חסרונות של ממש.

ועדיין, טראמפ מסרב להשתמש במסיכה ובכך היא מצטרף לקבוצה קטנה ולאו-דווקא מובחרת של מנהיגים: נשיא מקסיקו, אנדרס לופז אוברדור, ונשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו. בית משפט בברזיל חייב בשבוע שעבר את הנשיא, חאיר בולסונארו, המתעקש להמעיט בסכנת הקורונה, לעטות מסיכה בפומבי. אבל אי-אפשר להטיל על טראמפ לבדו את כל האחריות למחלוקת על המסיכות, מדגיש הפוסט.

כפי שהסביר פאוצ'י, בתחילת הדרך היו חששות בדבר קיומו של מלאי מספיק של מסיכות מנתחים ומסיכות N95 עבור צוותי הרפואה, ולכן ניתנה להם עדיפות. אותה סיבה עמדה מאחורי החלטת ארגון הבריאות הבינלאומי לשנות בתחילת החודש את מדיניותו ולהמליץ להשתמש במסיכות רק בעת מגע עם חולי קורונה: החשש שמא לחלק מן המדינות אין מספיק מסיכות. גורמים נוספים הם המערכת האמריקנית המבוזרת והדגש העצום הניתן בארה"ב לזכויות הפרט ולהימנעות מהתערבות הממשל בחיי האזרחים.

עם זאת, המחיר הכבד של הקורונה והמהומות סביב הירצחו של ג'ורג' פלויד, גרמו להערכה מחדש – ובלתי חיובית – של רבים מבחוץ כלפי ארה"ב. "התרגלנו לרעיון שארה"ב יכולה להתמודד בצורה בלתי מוגבלת עם כל אתגר. לראשונה אני מתחיל לפקפק בזה", אמר לאחרונה מישל דוקלו, לשעבר שגריר צרפת בסוריה.

ארה"ב ספגה מהלומות למוניטין הבינלאומיים שלה אחרי הפלישה לעירק ב-2003 ובעקבות החלטות רבות של טראמפ מאז 2016. אבל הפעם לא מדובר רק במנהיגות פוליטית-מפלגתית, אלא בהתנהגות מעוררת תמיהות של מומחים בלתי פוליטיים. כפי שאמר העיתונאי האיטלקי פרדיננדו ג'וליאני: "לארה"ב יש כמה מן המומחים ובתי החולים הטובים ביותר בעולם, אבל אין לה מבנה מרכזי שיכול להעניק לך את הביטחון שהמדינה ככלל יכולה להתמודד בצורה יעילה עם המגיפה".