מספר שעות לאחר שהעלה לפייסבוק פוסט בו קרא לשלוח את הצבא לפזר את המפגינים במינסוטה, התקשר דונלד טראמפ למארק צוקרברג. מנכ"ל פייסבוק אמר לנשיא, שהפוסט מעמיד את החברה במצב קשה, לאחר שאותו מסר עצמו הוסתר בידי טוויטר – הצעד החריף ביותר שלה אי-פעם נגד ציוץ של טראמפ. מנהלי פייסבוק סברו שהדברים נמצאים על גבול המותר ולחצו על הבית הלבן לשנותם. לאחר מספר שעות פרסם טראמפ פוסט בו הסביר, כי הייתה זו אזהרה. צוקרברג מצידו כתב, שההבהרה הקלה עליו לא למחוק את הדברים.

וושינגטון פוסט חושף פרטים אלו בכתבה מקיפה על נסיונה בן חמש השנים של פייסבוק להתמודד עם התנהלותו חוצת הגבולות של טראמפ. הלה לא שינה את דרכיו מאז שהיה מועמד, בעוד החברה משנה את מדיניותה ומוצריה לטווח שגם אחרי נשיאותו של טראמפ. אלא שבפועל – טוען העיתון – מה שעושה פייסבוק הוא להגמיש את מדיניותה כלפי שקרים והטעיות, ולאמץ מדיניות המאפשרת לפוליטיקאים לשקר.

מסמך שבידי העיתון מעלה, כי ההגמשה הזאת החלה כבר ב-2015, כאשר טראמפ העלה סרטון הקורא למנוע כניסת מוסלמים לארה"ב. מנהלי פייסבוק החליטו שלא להסירו, ובכך יצרו תקדים להתנהגות פסולה של פוליטיקאים. הכניעה לטראמפ הובילה לשינוי פני שדה הקרב על המידע, וסללה את הדרך בפני שורה של פוליטיקאים מעוררי מדנים הדוחפים מידע כוזב למיליארדי בני אדם. היא גם סיבכה את הדרך בה המשתמשים מבינים נושאים כמו הקורונה ותרמה להגברת הקיטוב. החשש מפני טראמפ גם הוביל את פייסבוק להתיר התנהגות דומה מצד משתמשים ימנים קיצוניים.

פייסבוק מתמודדת כעת עם חרם הולך וגובר מצד מפרסמים, הדורשים ממנה מדיניות תקיפה יותר נגד דברי שטנה. תחת לחץ זה, הודיע צוקרברג (26.6.20) על קווי מדיניות חדשים שמטרתם לנהל טוב יותר את התכנים ברשת. הללו כוללים סימון ברור של פוסטים המפרים את המדיניות בנושא דברי שטנה – כולל כאלו של פוליטיקאים. אבל כאשר ארה"ב נכנסת למערכת בחירות על-רקע מגיפה ומהומות, היד הרכה של פייסבוק עשויה להעניק לטראמפ יתרון: בחודשים האחרונים הוא ניצל את הרשת כדי להפיץ כזבים על הקורונה, הונאות בחירות וההפגנות הגזעיות.

פייסבוק גם מוצאת את עצמה בעימות גובר עם עמיתיה בעמק הסיליקון. טוויטר סימנה כמה ציוצים של טראמפ כפוגעניים ומטעים, וסנאפצ'אט הקשתה על הגישה לחשבונו של הנשיא. צוקרברג מדבר לעיתים קרובות על קבלת החלטות שיעמדו במבחן הזמן, גם אם הן שנויות במחלוקת, ושישמרו את ערכם של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם ל-3 מיליארד משתמשיהן. אבל כאשר מדובר בטראמפ – טוען וושינגטון פוסט – הגישה שלו שונה.

לפני בחירות 2016 ראתה פייסבוק את תפקידה בתחום הפוליטי כמי שמאפשרת לרכוש מודעות. המדיניות השתנתה ב-2015, כאשר מועמדותו של טראמפ צברה תאוצה. כאמור, בדצמבר של אותה שנה הוא העלה את הסרטון הקורא למנוע כניסת מוסלמים. במסדרונות החברה התעורר זעם על הדברים, ובכירים בה אמרו בפגישה עם צוקרברג שמדובר בהסתה הנוגדת את כללי החברה. צוקרברג השיב שהוא נגעל מהסרטון ורוצה להסיר אותו.

סמנכ"ל החברה למדיניות, מוניקה ביקט, העבירה מסמך בנוגע לסרטון לצוקרברג, למנהלת התפעול, שריל סנדברג, ולסמנכ"ל המדיניות הגלובלית, ג'ואל קפלן, הרפובליקני הבכיר ביותר בחברה. היא הציעה ארבע אפשרויות: להסיר את הפוסט, לאשר אותה כיוצא דופן, ליצור מדיניות מרחיבה כלפי פוליטיקאים, או להחליש את המדיניות כלפי כל המשתמשים. לבסוף שכנע קפלן את צוקרברג שלא להסיר את הפוסט, ובמקום זה נקבע שיש להביא בחשבון את הערך החדשותי של פוסטים פוליטיים כאשר בוחנים האם הם מפרים את כללי הקהילה. מדיניות זו לא הועלתה על הכתב, אך היא ששלטה בכיפה בשנים הבאות.

באביב 2016 דיבר צוקרברג על רצונו לפרסם פוסט אשר יגנה את טראמפ על קריאתו לבנות חומה בגבול ארה"ב-מקסיקו. הוא נמנע מכך, לאחר שיועציו בוושינגטון אמרו לו שהדבר ייראה כנקיטת צד במערכת הבחירות. הימנעות זו הפכה להיות מדיניותה של פייסבוק לא רק כלפי טראמפ, אלא כלפי מנהיגים פופוליסטיים בכלל, כמו רודריגו דוטרטה מהפיליפינים, חאיר בולסונארו מברזיל ונרנדרה מודי מהודו.

לאחר הבחירות לנשיאות התברר שרוסיה השתמשה במדיה החברתית כדי לפזר דיסאינפורמציה בארה"ב – ופייסבוק הפכה ליעד להתקפות גוברות מצידו של טראמפ, אשר טען שהיא נגדו ומנסה לחתור תחת נצחונו. במקביל טענו ראשי המפלגה הרפובליקנית, שחברות כמו פייסבוק וטוויטר – שהנהלותיהן מלאות בליברלים – מנסות להגביל את תפוצת רעיונות הימין.

ראשי החברה טענו, כי יש צורך במדיניות זהירה על-מנת לשרוד באווירה הפוליטית החדשה. וושינגטון פוסט מגלה, כי בדצמבר 2016 הציגו אנשי האבטחה של פייסבוק את ממצאיה של בדיקה פנימית מקיפה בדבר התפוצה הנרחבת של פוסטים מטעים וכוזבים בזמן הקמפיין. אבל המנהלים דחו את ההצעה לסגור מיד את הדפים ששימשו לצורך כך, בנימוק שתהיה זו תגובה חסרת פרופורציות. בסופו של דבר סגרה החברה הרבה פחות דפים מכפי שהציע צוות האבטחה.

שנה מאוחר יותר התחבטה פייסבוק בשאלה כיצד לשנות את פיד החדשות שלה – העמוד שרוב המשתמשים רואים עם כניסתם לרשת. כחלק מן הניסיון להמעיט את הדיסאינפורמציה, נקבע שעמוד זה יבליט יותר חדשות מחברים ומשפחה ופחות ממקורות חיצוניים. בישיבה בנושא תהה קפלן האם השינוי יפגע במפרסמים מן הימין יותר מאשר באחרים. כאשר התברר שהתשובה חיובית – משום שלמפרסמים כאלה יש יותר נטייה לפרסומים כוזבים – הצליח קפלן להוביל לשינוי מינורי יותר.