בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כשעמדתי על גג בית הכנסת בכפר דרום עם עוד כ-200 בוגרים וקטינים והפגנו נגד עקירת יהודים מבתיהם, הוצאת מתים מקברם והרס בתי כנסת, נדמו "אבירי הדמוקרטיה"
|
השכל. זכות ההפגנה לכל מגזר ומגדר
|
|
|
|
|
"בעיני זו זכות קדושה, אני משוכנע ומאמין שזכות ההפגנה היא זכות גדולה וצריך לקיים אותה". דבריו של בני גנץ ראש הממשלה הרזרבי, בישיבת הממשלה לאחר מעצרו ושחרורו של תת-אלוף אמיר השכל. הייתי מסכים אתו אילו הזכות הייתה שוויונית וניתנת לכל ללא הבדל פוליטי. כאשר בימים אלה, נחסמים צירי תנועה עיקריים בארץ על-ידי מפגינים: נכים, אתיופים, דרוזים, בני הקהילה הלהטב"ית או אנרכיסטים, משטרת ישראל מפנה אותם בעדינות אחרי שמאפשרת להם לחסום את הציר לזמן ממושך. לפני 15 שנה בימים הנוראים שלפני העקירה מגוש-קטיף וצפון השומרון, הפגינו מאות אלפים ברחבי הארץ נגד העקירה והגירוש של יהודים מבתיהם. ההפגנות היו לא אלימות, צעירים ומבוגרים חסמו צירי תנועה בארץ, או הפגינו מול הכנסת הם פוזרו באלימות משטרתית שלא תתואר באמצעות אלות, פרשים רכובים על סוסים שדרסו מפגינים ותותחי מים. התקשורת שסיקרה את האירועים, תארה את "אלימות המתנחלים" ודרשה יד תקיפה יותר. האלות הונפו על מבוגרים וצעירים ודם נשפך ברחובות, דמם של המפגינים שחלקם אושפז בבתי חולים, כולל בדרגות פציעה קשות. נשים ונערות נגררו על הקרקע על-ידי שוטרים גברתנים שלא רק פגעו בגופן אלא בנשמתן ובצניעותן. כשהחל הגירוש טופלו המפגינים על-פי הנחיות הממשלה "ברגישות ונחישות". לא נתקלתי ברגישות רבה אבל כן צפיתי וחוויתי בנחישות אלימה. כשנעצר תת-אלוף אמיר השכל וחבריו נושאי הדגלים השחורים על-ידי המשטרה, זעקו "אבירי הדמוקרטיה" שזהו מעצר פוליטי שנועד לפגוע בדמוקרטיה ו"בזכות הקדושה של חופש הביטוי". אבל כשעמדתי על גג בית הכנסת בכפר דרום עם עוד כ-200 בוגרים וקטינים והפגנו נגד עקירת יהודים מבתיהם, הוצאת מתים מקברם והרס בתי כנסת, נדמו "אבירי הדמוקרטיה". תותחי מים התיזו סילונים עזים של מים צבעונים, על מפגינים שנשאו דגלי לאום ודגלים כתומים. יחידות משטרה מיוחדות הועלו לגג בית הכנסת באמצעות מנופים גז מדמיע ומטפי כיבוי מלאים שאת האבקה הרעילה התיזו במפגינים. המפגינים נעקרו מהגג, והועלו כפותים בידיהם על אוטובוסים והובלו לבית הסוהר בבאר שבע. בוגרים וקטינים נדחסו לאולם בבית הכלא "דקל". תת-אלוף אמיר השכל וחבריו שוחררו ללא תנאי על-ידי בית משפט השלום בירושלים. אבל המפגינים שהורדו מהגג בכפר דרום נשפטו על-ידי אב בית משפט השלום שהגיע לאולם בית הכלא. לא ניתנה אפשרות לעורכי דין לפתוח את הפה. "אתם סיקריקים" צעק עלינו השופט. כל אחד מהנוכחים נדרש לקום למסור פרטים (שם ותעודת זהות), בתום הרישום, גזר השופט גזר דין קולקטיבי כליאה של שבעה ימים ללא אפשרות ערעור. אני אל"ם במיל. ועוד כ-200 בוגרים וקטינים נכלאו באגף בית סוהר "דקל", אגף שפונה ממחבלים. כך "שמרו "על חופש הביטוי וזכות ההפגנה שלנו. אף אחד בתקשורת לא מחה על מאסר פוליטי, איש לא צייץ שמערכת המשפט נהגה בנו בצורה גרועה כל כך ולא מוסרית. אז מר גנץ ואבירי הדמוקרטיה, אם זכות ההפגנה הוא ערך קדוש אז שיהיה זכותו של כל מגזר ומגדר.
|
תאריך:
|
30/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2020
|
|
משה לשם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בן נאמן
|
30/06/20 16:15
|
|
בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות, ייצג יאיר לפיד את אחת הלשונות הפוליטיות הארסיות ביותר מול נתניהו ומשפחתו וסיפק לתקשורת במיוחד לזו המרושעת, החד-צדדית, הרכלנית, התוקפנית והמופקרת, שפע של ביטויי גנאי כלפי בית ראש הממשלה. בהתחשב בעובדה שנתניהו טרם עמד אז לדין ובוודאי שלא הורשע, היו רבים מהדברים בגדר דברי בלע או חשודים ככאלה. בראיה אובייקטיבית אי-אפשר היה שלא להתרשם, שלפיד מנצל את מירב יכולות הביטוי שלו וניסיונו העיתונאי, לתקיפה בוטה, שמטרתה השחרת נתניהו ומשפחתו, אך ורק בשל היות רה"מ יריב פוליטי עיקרי. דבריו באו כהכנה, מניע וגיבוי לקידום ההליך המשפטי נגדו.
|
|
|
כשחשבתי שכבר לא אוכל להזדעזע יותר ממה שמספרים העיתונים ואתרי האינטנרט על נפילתם של מאות אלפי ישראלים בגלל הקורונה, הנה הגיע סיפור חדש. מדובר בכתבה שהתפרסמה בכלכליסט לפני ימים ספורים, תחת הכותרת "כמו באמריקה".
|
|
|
נציגי הפלגים הפלשתינים ברצועה נפגשו ב-28 ביוני במלון "קומודור" בעזה כדי לדון בצעדים נגד הסיפוח הישראלי הצפוי בגדה. בתום הכינוס הוכרז על "יום זעם" בשטחים ב-1 ביולי במחאה על הסיפוח. במהלך הכינוס הושמעו הצהרות לוחמניות וסיסמאות נגד ישראל, הנאומים של המשתתפים בכינוס תקפו את הרש"פ על מדיניותה כלפי ישראל יותר מאשר תקפו את ישראל עצמה.
|
|
|
זאב שטרנהל אוד מוצל מאש, היחיד ממשפחתו בפולין ששרד את השואה. בתום המלחמה הגיע לצרפת ברכבת ילדים, בה היו ניצולי שואה. כיהודי הבין שביתו הוא במדינת ישראל. הנער בן ה-16 מחליט לעזוב את צרפת ולעלות לישראל. נקלט במוסד של עליית הנוער במגדיאל (חלק מהוד השרון כיום) תקופה קצרה היה בקיבוץ אושה. חשוב היה לו להשיג תעודת בגרות, והוא השיג אותה כתלמיד אקסטרני, שרת בצה"ל ואף היה קצין בצבא.
|
|
|
|
|
|
|