עם בחירות 2020 באופק, גישת ההימנעות מהתערבות של מארק צוקרברג ופייסבוק הפכה את החברה ליותר ויותר מבודדת בעמק הסיליקון. במאי 2019 סירב צוקרברג, בשמו של חופש הביטוי, להסיר סרטון מבושל בו נראתה יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי הדמוקרטית, כאילו היא שיכורה.

בקיץ שעבר דנו מחדש ראשי החברה במדיניות של "להימנע מהתערבות בפוסטים בעלי ערך חדשותי", אשר עד אז הופעלה בכל מקרה לגופו, והביאה לשולחנו של צוקרברג את ההכרעות החשובות במיוחד. בספטמבר אשתקד הודיעה פייסבוק, כי היא תאפשר לפוליטיקאים להתבטא בצורה חופשית לחלוטין, למעט עידוד לאלימות. בודקי העובדות העצמאיים של פייסבוק, אשר הופעלו בתגובה לדיסאינפורמציה, לא יגעו בדבריהם של פוליטיקאים.

ההודעה הרגיזה חלק מעובדי פייסבוק, ולמעלה מ-250 מתוכם חתמו על עצומה המתנגדת להחלטה בנימוק שהיא מאפשרת לפוליטיקאים לעשות ככל העולה על רוחם. מנהלת לשעבר, יעל אייזנשטט, כתבה אז בוושינגטון פוסט, כי "זהו המבחן הגדול ביותר האם פייסבוק באמת תשים את החברה והדמוקרטיה לפני הרווח והאידיאולוגיה". לטענתה, נסיונותיה של פייסבוק לפעול ביושרה נכשלו אל מול "הקולות הבודדים שבסופו של דבר קובעים את כיוונה של החברה". באוקטובר 2019, בעוד פייסבוק ניצבת בפני אפשרות גוברת של אסדרה ובעיות בזירה הפוליטית, הלכו צוקרברג ורעייתו, פריסקלה צ'אן, לארוחת ערב פרטית עם טראמפ בבית הלבן.

בעוד הקורונה והמהומות שולטים בחדשות במחצית הראשונה של 2020, המשיך טראמפ להשתמש במדיה החברתית כדי להפיץ דיסאינפורמציה. כך למשל, הוא הטיף להשתמש בתרופה נגד מלריה כתרופה לקורונה, וטען שהארגון השמאל "אנטיפה" עומד מאחורי ההפגנות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד.

במקביל החלו עובדים בפייסבוק להתנגד בגלוי להחלטות החברה. חודשיים לפני הפוסט בו הזהיר טראמפ ש"כאשר מתחילה הביזה – מתחילות היריות", פרסם בולסונארו פוסט ולפיו "אין ספק שהאינדיאנים משתנים. הם נעשים יותר ויותר בני אדם כמונו". עובדים בפייסבוק טענו, כי הדברים מפרים את מדיניות החברה נגד "התבטאויות היוצרות דה-הומניזציה". הם הזכירו את דבריו צוקרברג בקונגרס באוקטובר שעבר, לפיהם "דה-הומניזציה היא הצעד הראשון לעבר אלימות". תשובת מנהלי פייסבוק הייתה שהדברים אינם גזעניים, אלא התייחסות חיובית להשתלבות האינדיאנים בחברה הברזילאית.

בחודש מאי, לאחר שנים של ויכוחים פנימיים משלה, בחרה טוויטר ללכת בכיוון ההפוך. היא סימנה שני ציוצים של טראמפ בנוגע להצבעה בדואר כבלתי נכונים מבחינה עובדתית. טראמפ הגיב מאוחר יותר בצו נשיאותי, המאיים ליטול מהרשתות החברתיות את החסינות מפני תביעות על התכנים המתפרסמים בהן.

למחרת פרסם טראמפ את הפוסט והציוץ על שיגור הצבא למינסוטה. טוויטר מיהרה לסמן את הציוץ כמפר מדיניותה נגד תשבחות לאלימות, ושבוע לאחר מכן הפסיקה סנאפצ'אט לקדם את העמוד של טראמפ. יוטיוב הבהירה, כי היא מתייחסת לפוליטיקאים כמו אל כל משתמש אחר. פייסבוק, לעומת זאת, העדיפה לנהל שיח עם הבית הלבן וביקשה למחוק או להבהיר את הרשומה. טראמפ פרסם רשומה נוספת, לפיו הדברים היו בגדר אזהרה.

עובדים בפייסבוק רתחו מזעם בפורומים הפנימיים וחלקם אף יצאו החוצה לטוויטר. צוקרברג הבטיח להם, כי מדיניות החברה עשויה להשתנות בעקבות הרשומה של טראמפ. לדבריו, המדיניות אינה מתנגדת לשימוש בכוח מצד המדינה, אך אינה משלימה עם איומים בסגנון זה.

בחודש יוני הסירה פייסבוק מודעה של קמפיין טראמפ, בה הופיע משולש אדום הפוך – הסימון לאסירים פוליטיים במחנות הריכוז הנאציים. לדברי וושינגטון פוסט, בדיונים הפנימיים נאמר תחילה, כי המודעה אינה מפרה את מדיניות החברה. אולם מנהלים בכירים הזהירו שהימנעות מהסרתה תיראה ככניעה מוגזמת לנשיא.

חרם המפרסמים על החברה תפס תאוצה: קוקה-קולה, סטארבקס, יונילוור, וורייזון, הרשי וחברות גדולות נוספות הודיעו שלא יפרסמו בה, כל עוד היא מאפשרת לפרסם דברי שטנה. בסוף השבוע שעבר (26.6.20) אמר צוקרברג במפגש עובדים וירטואלי, כי הוא משנה את המדיניות כדי שניתן יהיה לסמן מידע בעייתי בעל ערך חדשותי – בדומה למדיניות של פייסבוק. זהו ויתור גדול מצידו לנוכח הביקורת הגוברת. הוא גם אמר בצורה המפורשת ביותר, שפייסבוק תסיר רשומות של פוליטיקאים שיעודדו אלימות וירתיעו מצביעים. "אין שום יוצאי דופן לפוליטיקאים במדיניות זו", הבטיח.