|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית צופי ים בבית המכס בנמל יפו[צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
הוחל בהריסת "בית המכס המנדטורי" בנמל יפו
|
|
דחפור ענק פשט על מבנה "בית המכס" המנדטורי בצפונו של נמל יפו והחל בהריסתו ● בכך הוכרע מאבק שנמשך למעלה מעשור בין עיריית תל אביב-יפו שתמכה בהריסת המבנה לבין המועצה לשימור אתרי מורשת שהתנגדה להריסתו ודרשה לשמרו
|
|
|
בית המכס בנמל יפו הקיצוני משמאל [צילום: משה מילר/לע"מ]
|
|
|
|
|
"בית המכס" המנדטורי בנמל יפו, ממוקם סמוך לשער הצפוני של נמל יפו, על קו הים, נושק לים. זהו מבנה בטון צר ומאורך, בולט בכיעורו, שהיה בשנים האחרונות שומם ומוזנח. כאן במבנה זה שכן טרמינל הנוסעים הראשי לארץ ישראל. המבנה מכונה בפי העם "בית המכס המנדטורי" שכן שימש בנוסף לטרמינל נוסעים גם כמקום בידוק מכס.
עיריית תל אביב תמכה בהריסתו בנימוק כי המבנה חסר ערכים היסטוריים או אדריכליים הראויים לשימור, מהווה פגיעה במרקם המבנים בנמל וחוסם הנוף - המבט לים הפתוח וכן את רצף הטיילת הציבורית הפתוחה לאורך כל קו החוף. בעיריית תל אביב אומרים כי מבנה בית המכס המנדטורי בנמל יפו עבר מאז הקמתו בתחילת שנות ה-30 שיפוצים ושינויים משמעותיים ואיבד מצורתו וצביוני המקורי ועדיף להרסו, כדי לחשוף שרידים ערכים היסטוריים המסתתרים תחתיו.
לעומת זאת, המועצה לשימור אתרי מורשת דרשה להשאיר את המבנה ולשמרו בטענה כי "מבנה בית המכס המנדטורי ביפו הוא בעל חשיבות היסטורית שכן שימש שער הכניסה לארץ ישראל וכאן דרכה לראשונה רגלם של אלפי עולים בארץ ישראל. בנוסף טוענים במועצה לשימור כי המבנה הוא בעל חשיבות אדריכלית בשל היותו מבנה מודרניסטי בסגנון בינלאומי. כמו-כן עצם קיומו של המבנה, הופך אותו למעין קיר ים שמונע הצפות של נמל יפו בימי חורף.
|
|
|
בית המכס בנמל יפו חזית מזרחית [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
בניית בית המכס המנדטורי החלה במחצית שנות ה-20 של המאה הקודמת ● ב-1931 נחנך המבנה החדש בטקס חגיגי
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנות ה-20 של המאה הקודמת חלה עליה גדולה במספר העולים שהגיעו לארץ ישראל דרך נמל יפו. בית המכס העותומאני הישן שהקימו הטורקים לא התאים לקליטת אלפי העולים שהגיעו לארץ ישראל. במסגרת תוכנית מנדטורית להרחבת נמל יפו העתיק ובניית נמל מודרני, שהחלה להתגבש בשנות ה-20, החליטו הבריטים להרוס את בית המכס העות'מאני ולהקים במקומו ועל חורבותיו בית מכס חדש.
בניית בית המכס המנדטורי החלה במחצית שנות ה-20 של המאה הקודמת. ב-1931 נחנך המבנה החדש בטקס חגיגי. המבנה נבנה בסגנון הבינלאומי. הוא בן שתי קומות, עשוי בטון, מוארך וצר, חלקו הצפוני מתעקל מעט מזרחה. בחזית קומתו הראשונה של המבנה (קומת קרקע) מצויה מעין מרפסת מקורה, ולאורך הקומות העליונות שורת חלונות אופקיים. המבנה כונה בשם "בית המכס הלבן", שימש כטרמינל נוסעים ובנוסף שימש למשרד (תחנת) מכס ולמשרדי הנהלת הנמל.
המבנה שימש גם כתחנת קשר לאניות. מיד לאחר ירידת הנוסעים מהספינות הם הגיעו למבנה הטרמינל (בית המכס), שם עברו תהליך רישום, בדיקת דרכונים ואשרות כניסה וכמו-כן עברו הנוסעים בדיקת מכס לגבי חפציהם ובדיקות רפואיות ורק אז אושרה כניסתם לארץ.
|
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
|
| חזיתו הצפונית של בית המכס בנמל יפו. | |
|
|
|
|
בשנת 1965 נסגר נמל יפו ומזה שנים הרבה עומד הבניין המנדטורי מוזנח ועלוב
|
| ▪ ▪ ▪ |
עם חנוכת נמל חיפה, באוקטובר 1933 ובהמשך בעקבות פרוץ מאורעות "המרד הערבי" (1936- 1939) והשבתת נמל יפו על פועלי הנמל הערביים, צומצמה עד מאוד פעילות נמל יפו וכמובן צומצמה גם הפעילות במבנה טרמינל הנוסעים הקרוי "בית המכס המנדטורי". מספר העולים שהגיעו דרך הנמל היפואי פחת משמעותית וכמעט פסק. רוב רובם של העולים באותן שנים הופנו לנמל חיפה.
בשנת 1965 נסגר נמל יפו ומזה שנים הרבה עומד הבניין המנדטורי מוזנח ועלוב. במשך שנים לא מעט, עד לפני שנים ספורות, שימש חלקו הדרומי של המבנה את שבט צופי-ים יפו. חלקו הצפוני של המבנה עמד ברובו שומם. בתחילת שנות ה-2000, בעקבות נפילת חלקים מהקיר "מחשש לבטיחות" עיבתה חיזקה עיריית תל אביב את קירות המבנה בחגורות ביטחון, דבר שכיער עוד יותר את המבנה המוזנח ושינה צורתו המקורית.
|
|
המבנה הוגדר תחילה כאתר לשימור
|
|
|
נראה כי עיריית תל אביב יפו הייתה נחושה מתחילת הדרך להרוס את המבנה הלא אסתטי
|
| ▪ ▪ ▪ |
המבנה הוגדר ב-2003 כאתר לשימור במסגרת תוכנית המתאר הארצית לנושא החופים (תמ"א 13). נוכח הזנחתו ומצבו הפיזי והחזותי המדרדר של המבנה נערכו החל משנת 2011, ואולי אף קודם לכן, דיונים בעריית תל אביב באשר לעתידו של המבנה. הנושא נדון בוועדות העירייה וההחלטה שהתגבשה בסופו של דבר הייתה להרסו. נראה כי עיריית תל אביב יפו הייתה נחושה מתחילת הדרך להרוס את המבנה הלא אסתטי ויתכן שהיו תושבים בעיר המתגוררים בסביבה שפנו לעירייה וביקשו להרסו.
ביוני 2016 הועלה הנושא לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה וזו אישרה לבסוף את בקשתה של עיריית תל אביב לשנות תוכנית מתאר ארצית, שבית המכס המנדטורי הישן בנמל יפו לא ייחשב עוד כבניין לשימור. לצורך הריסתו העירייה הודיעה כי היא מבקשת להכין תוכנית חדשה, שלפיה בית המכס המוזנח ייהרס לטובת סלילת שביל או כביש כדי לשמור על רצף הטיילת על קו הים.
|
מאבק ציבורי נגד הריסתו - כשל
|
|
|
בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא נמצא פגם בהליכי קבלת ההחלטה
|
| ▪ ▪ ▪ |
בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פתחה המועצה לשימור אתרי מורשת במאבק ציבורי לשימור המבנה. הסיסמה שנבחרה למאבק הייתה: "אל תתנו יד להרס השער לארץ ישראל". במועצה הציעו תוכניות חלופיות. על-מנת לשמור על המבנה הוכן תיק תיעוד היסטורי ואדריכלי של הבניין (ראוי שיוצג ויונגש לציבור הרחב) והמועצה העלתה למרשתת כחלק ממאבקה לשימור בית המכס "דגם שימור" של המבנה.
אולם מאבקה של המועצה לשימור אתרי מורשת כנגד הרס המבנה כשל. היא עתרה לבגץ בטענה כי לא חל כל שינוי מהותי שמצדיק שינוי תוכנית המתאר הארצית ואישור הרס "בית המכס", אולם, בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא נמצא פגם בהליכי קבלת ההחלטה וכאמור הבוקר (8.7.2020) הוחל בהריסת המבנה ההיסטורי. מעריכים כי עבודות הרס המבנה העשוי בטון ופינוי ההריסות ימשכו מספר ימים. סביב המבנה הוצבו מחסומים ופקחים הוצבו סביבו לבטיחות הצועדים בטיילת וכדי למנוע הפרעה להריסתו.
|
|
| תאריך:
|
08/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
08/07/2020
|
|
אלי אלון
|
|
הוחל בהריסת "בית המכס המנדטורי" בנמל יפו
|
|
כשהגיעו מדי יום בשורות האיוב על הרוגים ופצועים ב"מלחמת ההתשה", ורוח נכאים פשטה בארץ, קמה תנועת "הנמרים". היו אלה קצינים וסמלים במילואים שהתנדבו לתגבר את מוצבי התעלה המותקפים כתשובה ציונית הולמת. כעיתונאי צעיר נפעמתי מרוחם, ובמקום לכתוב עליהם הצטרפתי אליהם. הפסדתי אולי קריירת עיתונאי אבל הרווחתי את עולם העשייה והדוגמה האישית.
|
|
|
|
|
אם אתה רוצה להיות מלך ליום אחד, אולי שניים, רוץ ותתפרע מול בית ראש הממשלה, ותהיה בטוח שמכאן ולהבא תהיה מוגן, כמו התת-אלוף שסיים את ההשתוללות בכבוד ויקר כחתן היוצא לחופתו. והזמר המזדקן מלהקת כוורת (לרצוח את הפסיכופת מבלפור ואת אשתו) זה שהיה מנקה פעם בספירט מגפיים, לא יעזור לו היום אם יצחצח בספירט גם פה גם שפתיים... אחד כזה צריך לשבת בכלא. תלונות נגדו כבר הוגשו. עכשיו צריך לעקוב מי סוגר אותן.
|
|
|
|
|
אינני יודע איך משגרים לווינים לחלל היום, אך בשנות השישים היה שלב השיגור של לווין מתחיל, בדרך כלל, בספירה רבת פאתוס לאחור - מעשר לאפס. בתום הספירה היו מותנעים באחת מבעריה של רקטה מתכתית אדירת ממדים שגובהה היה כבניין רב-קומות. רקטה זו הייתה מתרוממת לאיטה כשהיא מחריבה את כן-השיגור עליו נחה עד עתה בקול רעש אדיר, אשר לווה באש ותימרות עשן כתוצאה מטונות רבות של דלק סילוני הנשרף ונפלט מאחוריה.
|
|
|
|
|
בפרוץ הקורונה לראשונה חווינו חוויות מחזקות וזו חוויה שלא אשכח. היה זה יום שישי, בתי החיילת הודיעה לי שהיא יוצאת עם הסגל הרפואי לטפל בחיילים שנדבקו בנגיף הקורונה. "חשוב מאוד שהצבא יישאר כשיר ללחימה בכל רגע נתון", הסבירה לי החיילת שלי.
|
|
|
|
|
הקהילייה המחקרית העוסקת בחקר הטרור נחלקת כבר מספר שנים בנוגע לשאלה עד כמה משמעותית המעורבות בפשיעה מאורגת עבור ארגון חיזבאללה. חוקרים רבים טוענים כי המימון שמשיג חיזבאללה מעיסוק בפשיעה מאורגנת בינלאומית, במיוחד הברחות עבור קרטלי הסמים הדרום-אמריקניים, בטל בשישים לעומת המימון האדיר שמקבל הארגון השיעי מפטרוניו האירנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
