גיליין מקסוול תטען במשפטה, כי הייתה קורבן של ג'פרי אפשטיין. כך מעריכים פרשניים משפטיים בעקבות הדיון בו נקבע (14.7.20), כי היא תישאר במעצר עד לפתיחת משפטה בעוד שנה. כתב האישום מייחס למקסוול שש עבירות של סיוע לאפשטיין בניצול מיני של נשים ונערות בשנים 1997-1994: העברת קטינות לפעילות מינית אסורה, קשירת קשר ושבועת שקר.

מקסוול הייתה בת-זוגו של הפיננסייר הפדופיל, וכמה מקורבנותיו טוענות שהיא "גייסה" אותן, הדריכה אותן כיצד למלא את רצונותיהם המיניים של אפשטיין וכמה מחבריו, ואף נטלה חלק פעיל ב"מפגשים" אלו. מקסוול - בתו של המו"ל המנוח רוברט מקסוול - נעצרה בתחילת החודש באחוזתה במדינת ניו-המפשייר והועברה לכלא בניו-יורק. היא מכחישה את ההאשמות נגדה.

במהלך הדיון העלו פרקליטיה של מקסוול שאלות בנוגע לאמינותן של העדות נגדה וטענו, כי לתביעה אין ראיות פיזיות נגדה אלא רק עדויות אלו. עו"ד מארק כהן גם ציין, כי מדובר שלטענת התביעה התרחשו לפני יותר משני עשורים. פרשנים משפטיים אומרים, כי טענות אלו מלמדות כאמור שקו ההגנה יהיה: מקסוול הייתה אף היא קורבן. הבעיה בקו זה היא, שמקסוול הייתה כאמור בת-זוגו של אפשטיין ונותרה גם לאחר מכן מקורבת מאוד אליו, וקשה יהיה לטעון שהיא לא יכלה לעזוב אותו בכל עת שתבחר.

כהן הוסיף: "היא איננה המפלצת שהוצגה בידי התקשורת והממשלה". לדבריו, מקסוול קיבלה איומים על חייה, מה שגרם למעגל הנרחב של ידידיה ובני משפחתה לחשוש לתמוך בה בפומבי. הוא תקף את מה שכינה "הספינים של התביעה", אשר לטענתו מטיחה בוץ במרשתו ומציגה את העובדות "כך שהכל נראה חמור יותר".

כהן גם תקף בקצרה את אנני פרמר, אחת העדות נגד מקסוול, אשר דיברה במהלך הדיון. הוא טען, כי פרמר תבעה את מרשתו ומבקשת תשלום מן הקרן לפיצוי קורבנותיו של אפשטיין (הממומנת מכספי עזבונו של אפשטיין). פרקליטה של פרמר, דייוויד בויס, אמר בתגובה שמדובר בקו הגנה מסוכן מבחינת מקסוול, המבקשת למעשה לטעון שלא ידעה כלל על המתרחש סביבה. התביעה מצידה הציגה בדיון מקצת מן הראיות אשר בידיה: תיעוד נסיעותיה של מקסוול, תמונות ומסמכים אחרים שלדבריה תומכים באישומים נגדה. היא גם טענה, כי מקסוול מסרה הצהרות כוזבות בנוגע לרכושה באומרה שאין לה הכנסות.

מקסוול השתתפה בדיון בוויעוד חזותי מבית הכלא בברוקלין, בו היא מוחזקת. היא הגיבה בנימוס לשאלותיה של נתן, ולא הגיבה כאשר זו הקריאה את החלטתה. כתבים שצפו בדיון ציינו, כי מקסוול ניגבה את עיניה מספר פעמים במהלכו, אך אין זה ברור האם בכתה.

מקסוול ביקשה להשתחרר בערבות של 5 מיליון דולר, אך השופטת אליסון נתן מבית המשפט הפדרלי המחוזי במנהטן, קבעה שקיימת סכנה מוחשית שהיא תימלט. לדבריה, מקסוול הוכיחה תחכום בהסתתרותה במשך השנה שחלפה מאז התאבדותו של אפשטיין בתא המעצר ובהסתרת אמצעיה הכספיים. נתן גם ציינה, כי בידי מקסוול אזרחות צרפתית (בנוסף לאזרחות אמריקנית ובריטית), וכי צרפת אינה נוהגת להסגיר את אזרחיה לידי ארה"ב - מה שיקשה על העמדתה לדין אם תצליח להימלט למדינה זו.