אירן וסוריה חתמו השבוע על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני והטכנולוגי ביניהן. הנשיא בשאר אסד פגש את רמטכ"ל צבא אירן, מוחמד חוסין באקרי, שהגיע לדמשק למעמד החתימה ופרס את חסותו על ההסכם. מהצד הסורי חתם עליו שר ההגנה, הגנרל עלי איוב. לדברי אסד, ההסכם משקף את הרמה הגבוהה של הקשרים האסטרטגיים והרב-ממדיים בין המדינות ואת הניסיון המשותף שצברו במלחמה בטרור.

ההסכם, בהמשך להסכמים קודמים בין המדינות, נועד לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני ואת התיאום בהתמודדות מול אתגרים ואיומים משותפים וכן לשפר ולחזק את יכולות ההגנה שלהן. בה בעת, ההסכם נועד להזים שמועות לגבי היחלשות היחסים ביניהן וקשייה של אירן לשאת בעול הסיוע הצבאי-ביטחוני לסוריה עקב העיצומים והלחצים שארצות הברית מפעילה עליה. במהלך החתימה על ההסכם קראו נציגי אירן וסוריה לנסיגת הכוחות הזרים שפלשו לתחומה של סוריה "באופן בלתי חוקי". איוב תיאר את ישראל כשותפה של ארצות הברית במלחמה נגד סוריה, ובאקרי מצדו האשים את טורקיה בגרירת רגליים ביישום מחויבויותיה במסגרת תהליך אסטנה בכל הנוגע להסגת "קבוצות הטרור" מסוריה.

רכיב מרכזי בהסכם הוא חיזוק מערך ההגנה האווירית הסורי. לדברי הרמטכ"ל האירני, ייעודו הוא לחזק את מערכות ההגנה האווירית של סוריה ואת שיתוף הפעולה הצבאי בנושא בינה לבין אירן, כדי לצמצם את חופש הפעולה האווירי הישראלי בשמי סוריה, כמו גם של טורקיה וארצות הברית. דובר סורי בכיר אף הבהיר, שסוריה תקבל מערכות הגנה אווירית המיוצרות באירן וכן מערכות רוסיות שאירן רכשה.

על-פי דיווח מאירן, היא תספק לסוריה מערכות הגנה אווירית מתקדמות: טילי קרקע-אוויר Bavar-373 - מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח ארוך, שהיא שחזור אירני של מערכת 300-S הרוסית לטווח 250 ק"מ, וכן של מערכת Khordad-3- טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני בין 50 ל-75 ק"מ, שבאמצעותן הפילה אירן מל"ט הוק האמריקני ביוני 2019. בנוסף התחייבה אירן לשפר את תפקוד מערכות ההגנה האווירית הסוריות, שהן מערכות רוסיות המופעלות בהנחיית יועצים רוסים (סביר כי התחייבות מדווחת זו אינה מתואמת עם גורמי הצבא הרוסי).

זאת ועוד: בטקס החתימה הוזכר מספר פעמים היעד של חיזוק "ציר ההתנגדות" (שכינויו הרווח הוא "הציר השיעי", המשתרע מאירן דרך עירק וסוריה ללבנון). ניתן להסיק ממטרה מוצהרת זו רמז לכך שההסכם הסורי-אירני נועד גם לחזק גם את יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה בהעברת מערכות נשק מתקדמות, כולל הגנה אווירית, מאירן דרך סוריה ללבנון.

הסברים אפשריים לעיתוי הסכם, שאינם שוללים זה את זה:

• תגובה לשמועות על אודות נסיגת הכוחות והגורמים השלוחים האירניים מסוריה ועזיבתם את שטח המדינה בשל הקושי שבפניו ניצבת אירן לתחזק ולתמוך בכוחות עקב קשייה הכלכליים, וזאת בנוסף לדרישת ארצות הברית וישראל להרחקת כוחות אירן ושלוחיה מסוריה. ההסכם נותן משנה תוקף לנוכחות הצבאית האירנית בסוריה, שהוזמנה על-ידי משטר אסד כדי לסייע לו במערכה נגד תאי מורדים וגם נגד מעורבות השחקנים הזרים (שלא הוזמנו על-ידי המשטר "הלגיטימי") בשטח המדינה – ישראל, ארצות הברית וטורקיה.

• מענה לעיצומים שהטיל הממשל האמריקני נגד משטר אסד. בת'ינה שעבאן, יועצת התקשורת של אסד, טענה, כי הסנקציות הכלכליות האמריקניות נגד המשטר הסורי - חוק "קיסר" - מהוות המשך של המלחמה נגד סוריה ו"ציר ההתנגדות". שעבאן ציינה, כי בפני סוריה מספר אפשרויות לשבור את חוק "קיסר" וכי החתימה על ההסכם עם אירן היא הראשונה ביניהן. לדבריה, סוריה תפעל על-מנת לחזק את שיתוף הפעולה עם מדינות "ציר ההתנגדות" (הופיעו דיווחים על אודות הצפת השוק הסורי בסחורות אירניות) ולהיפתח למדינות המזרח, בכללן סין. חוק "קיסר", בדומה ללחץ המירבי המופעל על-ידי ארצות הברית על אירן, אמור לדרבן שינוי במדיניות המשטרים בסוריה ובאירן, או לגרום לקריסה כלכלית שתביא להפלתם. לדברי איוב, "אם ממשלת ארצות הברית הייתה יכולה להוריד את אירן, סוריה וההתנגדות על ברכיהן, היא לא הייתה מהססת לרגע".

• התארגנות משותפת של אירן וסוריה לקראת עזיבה אפשרית של הכוחות האמריקנים את עירק ומזרח סוריה. התפתחות זו עשויה, כך להערכת דמשק וטהרן, לאפשר את הגברת התקיפות האוויריות הישראליות בגבול עירק-סוריה. מכאן כנראה נובע הצורך בתגבור מערך ההגנה האווירית של סוריה לכל המרחב הסורי, שאינו מצליח ליירט ולסכל את תקיפות חיל-האוויר הישראלי נגד מאחזים צבאיים אירניים בשטח המדינה.

• כוונה אירנית אפשרית לבנות אופציה לתקיפת ישראל משטח סוריה או דרכה, וזאת בתגובה לתקיפות הישראליות על נכסים צבאיים אירניים. אינטרס אירני זה קיבל משנה תוקף בעקבות פיצוץ מתקן הרכבת צנטריפוגות המתקדמות בנתנז ב-2 ביולי וייחוסו לישראל. מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אסמעיל קאאני, איים פומבית השבוע, כי "לישראל וארצות הברית צפויים 'ימים קשים' ואירועים קשים מאוד הולכים ליפול עליהם". מכאן הצורך המבצעי האירני לחזק את מעטפות ההגנה האווירית בתווך שבין ישראל לאירן, כדי לסכל אפשרות של תקיפה אווירית ישראלית ואולי אף אמריקנית לאורך הציר מלבנון, דרך סוריה ועירק עד אירן.

• הכוונה האמריקנית לפעול במועצת הביטחון להארכת האמברגו על מכירת נשק לאירן וממנה. בסוף יוני הפצירה ארצות הברית במועצת הביטחון של האו"ם להאריך את האיסור על מכירת מערכות נשק לאירן וייצוא נשק מאירן, שתוקפו אמור לפוג באוקטובר הקרוב. ייתכן כי אירן חותרת להציב עובדות בהקשר זה, באמצעות ההסכם צבאי-ביטחני-טכנולוגי עם בעלת בריתה הקרובה ביותר – סוריה.

אירן, אחת מבעלות בריתו העיקריות של אסד, הכחישה בעבר דיווחים לפיהם שלחה כוחות להילחם בסוריה, וטענה שיש לה רק יועצים צבאיים שם. האם תשתנה הגרסה האירנית כעת, ולמעשה בכוונת טהרן לפרוס סוללות טילי קרקע-אוויר מתקדמות בהפעלת צוותים אירניים בשטח סוריה? אם אכן כך יקרה ומערכות הגנה אווירית Bavar-373 ייפרסו בסוריה, כפי שאיים דובר סורי בכיר, המטוסים הישראלים יהיו מאוימים משלב ההמראה משדות תעופה בעומק ישראל.

אשר לאסד: הוא הקפיד עד כה לתמרן בין רוסיה לאירן בתחום הסיוע הצבאי - בבניית הכוח הצבאי הסורי ובהפעלתו - תוך הימנעות מהענקת מעמד בכיר והשפעה גוברת לאחד מהצדדים. ההסכם הצבאי-ביטחוני עם אירן מצביע על כך שהוא מעדיף את הברית הצבאית עימה על פני זו שעם רוסיה. וכך, בהתבסס על ההסכם ועל-רקע המתיחות בין אירן לרוסיה, אירן זוכה במעמד מוביל בהשפעה הפוליטית בסוריה, כמו גם בבנייה והפעלה של מערכי הביטחון הסוריים.

ברקע הדברים יש להביא בחשבון שלוש סוגיות שמטרידות את אסד בימים אלה. האחת: שמועות לפיהן סר חינו בעיני מוסקבה ורצונו לאותת לרוסים כי יש לו משענת חילופית. השנייה: שרוסיה, המעכבת את מסירת מערכות ההגנה האווירית 300-S להפעלת צוותים סוריים, מאפשרת לישראל וכן לטורקיה לפעול בחופשיות בתחומי סוריה. השלישית: כורח למצוא מענה ללחצים המופעלים עליו - המשך ישיבתו בארמון בדמשק מותנה בהרחקת היכולות הצבאיות האירניות משטח סוריה ובנכונות מצידו לדון ברפורמות שלטוניות במסגרת תהליך ז'נבה.

במאבק ההישרדות של אסד בנקודת הזמן הנוכחית, הוא כורך את עתידו בזה של הרפובליקה האיסלאמית האירנית, שאף הנהגתה מאותגרת על-ידי לחצים מבית ומחוץ ומנהלת מאבק הישרדות משלה.