בלילה של יום ראשון, מהגשומים והקרים ביותר שידענו בחורף האחרון, כשכולנו התכרבלנו בין שמיכות הצמר, הוטלה לאוויר העולם תינוקת אלמונית במחשכי חדר מדרגות אפלולי וספון רוח. כשהיא מתבוססת בדם שליית אמה, לבדה על רצפת שיש מטונפת, נשאה קול בכייה הראשון ואיש לא בא. שעות בודדות חייתה עד שהחזירה נשמתה הלא רצויה לבורא.
בין כל הסיפורים הכואבים שנוחתים עלינו מדי יום, סיפור יציאת נשמתה של תינוקת אלמונית שנולדה ומתה מקור ובדידות, היה הסיפור האכזרי ביותר. חשבתי שהלב שלי מת, בשבילי זו הייתה קרקעית התהום שאחריה אין ולא כלום.
בעודי יושבת מול הטלוויזיה חובקת אל חיקי את תינוקי הפעוט, סיפרה הקריינית על מסע הלוויה המצמרר של הפעוטה האלמונית שנקברה בשורה 3 באזור 9 בגוש 8 בקבר שמספרו ב1 ועליו נכתב: תינוקת אלמונית. קברן עייף ושני יהודים מזדמנים הלכו אחרי האלונקה הקטנה וביקשו את מחילתה בשם כולנו.
במסגרת עבודתי פגשתי במהלך השנים הרבה סיפורים טרגיים של ילדים שעברו התעללות, הושפלו, נוצלו והופקרו. ילדים שכבודם וחירותם נרמסו בלי מחשבה יתירה תחת מגפי המבוגרים. דווקא כשחשבתי שכלום ראיתי הכל, קרה המקרה והופתעתי מעוצמת השפעתו עלי.
בדקת דומיה לזכרה, עצמתי עיניים וניסיתי לדמיין את תחושותיה של הקטנטונת בשעותיה הראשונות והאחרונות, חשתי כי התחושה החזקה שהיא חוותה ברגעיה הבודדים בעולמנו הייתה פחד מפלצתי שאף סרט אימה לא יצליח להמחיש אותו.
לכולנו יש חברים שמנסים ללא הצלחה להביא ילד לעולם, עוברים מדורי גיהינום, טיפולים פיזיים כואבים, ונוסעים עד קצוות תבל כדי למצוא תינוקת שתהייה להם לבת, כמה מהם שמעו וליבם נקרע בקרבם?
בשם כל האמהות והאבות ובשם התינוקות שנולדו ושאומצו באהבה, נראה לי שיהיה נכון לעשות שלושה דברים: להציב מצבה על קברה המיותם של התינוקת, לקרוא לה שם בישראל ושלישית, לתת משמעות לחייה ומותה שלא יהיו לשווא, זכרו את יום י"ד בשבט, ערב חג האילנות בדקת דומיה לזכרם של כל התינוקות שהופקרו למותם.
למי שיש הצעה לשם מתאים עבורה אנא פנו אלנו
ל:ronione@netvision.net.il ולמי שמכיר עושי מצבות, אנא נסו להשיג תרומה של מצבה ואנו נפעל מול הרשויות להצבתה ולעריכת טקס זיכרון בו יקרא לה שם בישראל ונשמתה תונצח בצרור החיים.
