|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא להרפות - ריבונות בבקעת הירדן! <br>
|
אם יש תמיכה אמריקנית, צריך ראש הממשלה לאזור אומץ ולספח רק אותה ● יש הרבה תירוצים למה לא לעשות זאת, אך אלו תירוצי סרק
|
|
לא לדבר, לעשות [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
משבר הבריאות והכלכלה המנוהל על-ידי ראש הממשלה בצורה כושלת, מצד אחד; אלימות פוליטית הרסנית של קבוצות מיעוט קיצוניות מתוסכלות, מצד שני; ומצד שלישי ניהול לחימה שקטה ומוצלחת ביותר נגד האויבים המרים שלנו, בניהולו של ראש הממשלה - כל אלו עומדים בראש סדר היום הלאומי העכשווי שלנו. אולם, מאמר זה לא יעסוק באלו, אלא יחזור וידגיש: ראש הממשלה עושה טעות קשה שעה שאינו מנצל את ההזדמנות הנדירה לספח למדינת ישראל את בקעת הירדן. לא את גושי ההתיישבות, לא את הישובים הבודדים, רק את בקעת הירדן וצפון ים המלח. אזור שאין למעלה מחשיבותו הביטחונית והאסטרטגית לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם יש לראש הממשלה תמיכה אמריקנית ברורה במהלך כזה, איני רואה איזושהי סיבה שלא לעשות זאת, ולעמוד ללא פחד מול כל הלחצים הפנימיים, ובעיקר של המתנחלים. טיפה אומץ!
לאחרונה שמעתי מפי ראש מכון ביטחוני יוקרתי שני טיעונים "כבדים" נגד סיפוח בקעת הירדן. הטיעון הראשון היה זה: נניח שנספח את הבקעה. ואז, אחרי כמה חודשים טראמפ יפסיד בבחירות ויעלה נשיא דמוקרטי, ביידן. ביידן יבטל את ההכרה האמריקנית בסיפוח הבקעה, ואז נשאר יתומים, כאשר אף מדינה בעולם לא מכירה בסיפוח. זה יהיה מצב מדיני רע מאוד לישראל. אז למה שנעשה זאת כאשר אנחנו יודעים מראש שזה יעשה לנו צרות, למה? ובכן זהו טיעון שגוי מכמה נימוקים:
האחד, מהיכן הוודאות שביידן יבטל את ההכרה האמריקנית? אכן, אולי יש יותר סבירות שיעשה כך, אך וודאות? השני, ונגיד שיעשה כך, אז מה הבהלה? בן-גוריון ב-1949 הכריז על ירושלים כבירת ישראל, בניגוד מוחלט להחלטת עצרת האו"מ. אף מדינה לא הכירה בכך. אז מה? אז הן לא מיקמו את השגרירויות שלהן בירושלים, אך אנחנו קיימנו שם את הריבונות שלנו והעברנו לשם את כל מוסדות המדינה. ב-1981 מנחם בגין הכריז על ריבונות ישראל על רמת הגולן (החלת החוק, השיפוט והמנהל) ואף מדינה לא הכירה בכך. אז מה? אנחנו נשארנו שם והבאנו את הרמה למה שהיא כיום. המצער הוא שראשי ממשלות ישראל היו מוכנים לוותר על הריבונות הזאת, אפילו לא במחיר נזיד עדשים, ונתמכו על-ידי רבים בממסד הביטחוני. יתר על כן, הריבונות נשארת והיא בידינו. אי-ההכרה האמריקנית של ביידן היא זמנית. הוא יכול להפסיד אחרי 4 שנים ונשיא אמריקני חדש יחדש את ההכרה.
השלישי, אם כל כך מפחדים שביידן יבטל את ההכרה, צריך כמובן לקחת בחשבון שהוא יבוא עם עמדה פרו פלשתינית חזקה. ואז, המאבק שלנו יהיה על גבול 67, ובקעת הירדן תראה כחלום רחוק. הכי הרבה הממשל של ביידן יעשה טובה "לביטחון ישראל" וימליץ לה על כוח של או"מ שיהיה בבקעת הירדן. אולי אפילו הצרפתים יתנדבו להגן עלינו!?
הטיעון הרביעי נגד סיפוח בקעת הירדן הוא שזה יעורר את כל הבעיה הפלשתינית הרדומה יחסית, ותהיה אינתיפאדה כזאת או אחרת. וכל זה יסיט אותנו מהמאבק המרכזי שלנו נגד האויב העיקרי והוא אירן. דעתי שונה, כי מדובר בשתי זירות לחימה שונות עם אמצעי הפעלה אחרים, וככל שמדובר בתגובת הפלשתינים, הרי שהכול השערות. ודאות יש בדבר אחד: המהלך של החלת ריבונות. ובכל מקרה, כעקרון יסוד, מדינה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר נסבל עבור מה שהיא רואה כאינטרס חיוני שלה.
|
| תאריך:
|
23/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2020
|
|
עמוס גלבוע
|
|
+אני מתגעגע לאבות ישורון
|
|
11:41 23/07/20 | איתן קלינסקי | לרשימה המלאה |
בימים אלו, שלמרבה הצער, בית משפט עליון נתן יד לגירוש קהילת רועים ערביים במורדות הרי חברון ובבקעת הירדן, חסרה העוצמה השירית של אבות ישורון ▪ חסר הקול שהעז והצליח לגעת בעצבים הרגישים של הקונפליקט היהודי-ערבי
(ישורון. משורר ערכי [צילום: יוטיוב])
|
|
|
|
לא להרפות - ריבונות בבקעת הירדן!
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מירב11
|
23/07/20 19:24
|
|
|
|
2
|
|
שאול אבידור
|
24/07/20 14:11
|
|
|
|
3
|
|
אקטואלי
|
29/07/20 02:21
|
|
|
|
|
|
שאול אבידור
|
29/07/20 12:26
|
|
מי שמחפש 'אמת לשעתה' אולי מצא אותה בתוכניתה של אילנה דיין ב'גלי צהל' ביום חמישי שעבר. היא הביאה לידיעתנו שיח קצרצר עם עיתונאי מפורסם מ'ניו-יורק טיימס' שפרסם שם מאמר תחת הכותרת: 'אני לא מאמין עוד במדינה יהודית'. גדעון לוי, מי שהיה פעם עוזרו הצמוד של שמעון פרס בימי מפא"י המסוגננים, כתב: "לא, אי-אפשר להפריז בחשיבות העניין... פיטר ביינרט, מהאינטלקטואלים הליברלים הבולטים של יהדות ארה"ב, יהודי שומר מצוות שגדל בבית ציוני, היה בגיל 28 עורך ה'ניו ריפבליק' ולימים גם פרשן 'הארץ', נפרד מפתרון 'שתי המדינות', ולמעשה נותן גט כריתות לציונות, לפחות במתכונתה הנוכחית.
|
|
|
|
|
למי ששכח, אזכיר כמה עובדות חיים. דווקא לא אעסוק בציפורים ודבורים והבאת ילדים לעולם. בקליפורניה תוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים כוללת חינוך מין כה מתקדם, שכמה מאתנו, שהם קצת יותר מבוגרים, כבר לא יכירו וודאי לא יבינו. עולם שהשתגע, לפחות כאן בקליפורניה. אך כאמור, נפתח בתוכן הרבה פחות סקסי, אך מלהיב הרבה יותר, משלהב, מדליק את היצרים. המדובר הוא כמובן בכיבוש המשחית. לפני שמחציתכם תעזוב בבהלה ובשאט נפש, מעט סבלנות שכרה בצידה.
|
|
|
|
|
הסופרת העירקית ראפי עלי, מגנה את הגזענות בחברה הערבית, שמפלה לרעה את בעלי העור הכהה (עיתון אלערב, 26.6.2020). להלן עיקר דבריה: לפני שאנו מתנפלים על האירוע של ג'ורג' פלויד שמת בחניקה בארה"ב ולפני שמתנפלים על הגזענות במערב, חייבים אנו להתייחס ולגנות את הגזענות הצבעונית בחברה הערבית.
|
|
|
|
|
מהי המערכה העיקרית? האם זו המערכה המתמשכת בין המלחמות, שנועדה בין השאר למנוע את המלחמה, או המלחמה היא המערכה העיקרית ועל צה"ל להמשיך לבנות את הכוח והמוכנות לקראת התרחשותה? במציאות האזורית הנוכחית, על-פי רוב יעדיפו צדדים יריבים לפעול מתחת לסף המלחמה. ומנגד, יש מצבים המתאפיינים בשרשרת תגובות הדדיות, בעלות השלכות לא מכוונות, העשויים להביא להסלמה ואף למערכה. לפיכך, על צה"ל לשמר מוכנות הן למערכה בין המלחמות והן למלחמה.
|
|
|
|
|
בקעת הירדן היא בעלת חשיבות ביטחונית רבה לישראל, כי היא גבול ההגנה הטוב ביותר במזרח המדינה. הגבול במזרח הוא החשוב ביותר בגלל קרבתו ללב המדינה, המשולש ירושלים-חיפה-אשדוד שבו חיים 50% אחוז מתושבי המדינה ומצויים 80% מתשתיתה הכלכלית. 70% מהיהודים בארץ תומכים בהחלת החוק הישראלי על הבקעה.
|
|
|
|
|
