בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שוב ניצבים בני ישראל בפני הארץ המובטחת להם וזהו כבר הדור החדש שנולד לחופש ● דור שלא גדל כעבד ● זה הזמן להבהיר לשופטים את תפקידם ואחריותם
|
משפט צדק [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
שלושים ושמונה שנים לאחר שנשלחו המרגלים לתור את הארץ, עומדים בני ישראל לפני הכניסה לארץ, אולם הם חוששים מפני תושבי הארץ עליהם אמרו עשרה מרגלים מתוך שנים עשר: "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ, וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד" (במדבר י"ג, כ"ח). 38 שניים סובבו בני ישראל במדבר עד מות האחרון מבני דור זה. ונותרו רק שניים - אותם שדיברו טוב על הארץ - כלב בן יפונה ויהושע בן נון שעתיד להנהיג את העם לאחר מות משה. ועתה מכין משה את הדור החדש, הדור החופשי, שכבר ראוי ומסוגל להיכנס לארץ ולנחות אותה. הוא מבין לנפש העם שעבר כה הרבה ומזכיר את הדרך שעשו, את חטאי אבותיהם, את חטא המרגלים. אותו חטא שבשלו נאלצו לסבוב עוד 38 שנים במדבר בטרם יעמדו שוב מול הארץ המובטחת להם. ובעיקר - את חטא חוסר האמונה של אבותיהם שלא בטחו בה' שיעזרם והיו חלשים מעצם טבע העבד שדבק בהם. שהרי כעבדים הם גדלו ועדיין הייתה נשמתם נפש של עבדים, משום כך צריך היה להמתין שיגדל הדור החדש. והנה מלמד אותנו הרמב"ם כיצד מגדלים דור לוחמים שיוכל לילידי ענק, דור מחושל באופיו ובגופו. "שאין בטבע האדם שיגדל על מלאכת עבדות בחומר ובלבנים והדומה להם, ואחר כך ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם ויילחם עם "ילידי הענק" פתאום... שהיה מחוכמת השם להסב אותם במדבר עד שילמדו גבורה, כמו שנודע, שההליכה במדבר ומיעוט הנאות הגוף מרחיצה וסיכה וכיוצא בהם יולידו הגבורה, והפכם יולידו רוך הלבב, ונולדו גם כן אנשים שלא הורגלו בשפלות ובעבדות" (הרמב"ם - מורה נבוכים, חלק ג,פרק לב). ושפטתם צדק וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקים הוּא" (דברים א טז-יז). שמוע בין אחיכם - שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו (ר' חנינה). "לא תכירו פנים במשפט" - שוויון כלפי שני הצדדים, ללא כל התחשבות בחזק או בחלש. בצדיק או ברשע. שלא יאמרו - הואיל וחלש הוא, יש להתחשב, או הואיל ורשע הוא אפשר להטות עליו את הדין. אלא - "כגדול וכקטן תשמעון". שיהיו שווים בעיניכם. בטבע האדם לנטות לפעמים אחר העשיר שלא לבזותו. להניח שישלם את החוב לעני, אבל בהסתר. לאחר הדין. והעני הרי לא יקפיד. עני הוא ורגיל בביזיונות. וכן כשרואה השופט צדיק ומולו מי שמוכר כרשע, אולי יטהו ליבו לצדד בצדיק ולא להתייחס במלוא ההקשבה למי שמוכר כרשע. "שלא תאמר: זה עני הוא וחברו עשיר ומצווה לפרנסו, אזכה את העני ונמצא מתפרנס מנקיות. דבר אחר: שלא תאמר: היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר? אזכנו עכשיו וכשיוצא לחוץ, אומר לו: תן לו, שאתה חייב לו" (רש"י). אין לנו עניין להגן על מי שמוכר לנו כצדיק דווקא, ואין עניין להגן על החלש מפני החזק ממנו, או להגן על העני מפני העשיר, אלא יש להגן על הצדק. ועל כך הציווי: "ושפטתם צדק".
|
תאריך:
|
23/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2020
|
|
ציפורה בראבי
|
|
בעברית של ימינו מזלזלים באדם או באזהרתו במשפטים חסרי השראה כמו "יאללה, נראה אותך". בתנ"ך (שהוא המקור ואין בלתו לשפה העברית) קראו הילדים שביקשו לזלזל בנביא אלישע לעברו "עלה, עלה קירח". אז יצאו שתי דובות מן היער וטרפו 42 ילדים.
|
|
|
לְשַׁנֵּן דִבְרֵי הַתּוֹרָה
|
|
|
איפשהו הלכנו לאיבוד. אנשים כמוני שנראים כמוני ושייכים בעיני מתבונן מהחוץ למה שמכונה "המגזר". פעם, רק קבוצה אחת נקראה המגזר. זה אולי במקרה ואולי לא שהטור הזה יוצא דווקא בימי בין המצרים. הימים שכולנו, לפחות במגזר הדתי, מדברים על אהבת חינם ועל שנאת חינם, על חשבון נפש, על קמצא ובר קמצא.
|
|
|
אימא שלי נולדה בליטא ביום הזה, א' באב, לפני כך וכך שנים. היא הייתה ילדה שקטה, מופנמת, עם תחושה קשה של בלתי נאהבת. כשהייתה צעירה מאוד סיפרו אותה כמו בן בגלל מכת כינים, המצב הכלכלי בבית היה גרוע ולכן לא היו לה שמלות, סבתא שלי לקחה וילון מהחלון ותפרה לה שמלה. את כל זה ועוד היא סיפרה לי כאשת סוד. לא הייתי הבת שלה, הייתי החברה שלה, מגיל הכי צעיר, והיא ציפתה ממני שאזדהה אתה בכל סבלותיה ואשמור את סודותיה. ואכן שמרתי אותם, וגם הזדהיתי אתה, אבל המחיר ששילמתי היה כבד מאוד.
|
|
|
טרם קום המדינה בלטו בארץ ארבעה משוררים, כל אחד בדרכו, שהכירו בקיומה של ישות חיים אחרת שחיה בארץ ישראל. המשוררים הם מרדכי אבי שאול, אלכסנדר פן, חיה קדמון והבולט ביניהם בדרכו הלשונית והשירית הוא אבות ישורון, שראה וכיבד את אורח החיים והתרבות של ישות חיים ערבית בת המקום, החיה כאן בכפרים ובערים. לאבות ישורון הקדיש עמיחי חסון, משורר ובמאי, סרט "ישורון: 6 פרקי אבות".
|
|
|
|