צרת רבים - נחמת יזמים

הנרי פורד, תעשיין הרכב הנודע אמר: "כשנדמה שהכול פועל נגדכם - חשוב לזכור שמטוס ממריא נגד הרוח ולא לצדה".

כמה נעים להתענג על מיתוסים של סיפורי הצלחה. פחות אנו שומעים על הדרך לשם... התלאות והאחיזות הרופפות במציאות, של אלו שנשבו בקסמי רעיון, ויקדמוהו על חשבון יציבות כלכלית, זמן עם המשפחה, פעילות חברתית נטולת אינטרס עסקי ועוד.

בשעות שחוסר הוודאות בהן גובר על השגרה הטובה והבטוחה, צצים להם כבמטה, היזמים - אלו שרואים רחוק ולפעמים רחוק מידי. ביומיום, לא תמיד הנחיצות שלהם ברורה, לא תמיד הפתוס שלהם מתאים לנסיבות, ובכל זאת, בזמן משבר - הם אלו שלא ילחצו, ויעזרו לכולם לחשוב ולחשב מחדש.

אז מה התשתית להצלחה?

א. לוודא שיש לפחות מנהל אחד שמחזיק בכובע היצירתי בצוות הניהול שלכם. אם אין בנמצא, זה הזמן לקלוט ׳טלנטים׳ שנפלטו לשוק העבודה, שחושבים אחרת וששים אלי אתגר.

ב. לאפשר למנהלים היצירתיים להגביר את הווליום ולאפשר באמצעותם חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, לשרטוט האופק של המחר. לא תמיד נעים לשמוע את "פרקליטי השטן", ולעיתים אופן הצגתם מתריס (היות והם לא תמיד קיבלו במה) ולכן חשוב להעניק להם כלים, לגבי אופן הצגת משנתם, בגישה חיובית שתרתום גם את יתר השותפים לסיעור מוחות בונה.

כיצד מעגנים תהליכי קבלת החלטות יצירתיים?

ראשית חכמה, ההבנה שזה בר-השגה! "יצירתיות היא היכולת לחבר בין רעיונות", טען סטיב ג׳ובס ולמרות שלהקת היהודים שרה על "הביטלס שעשו כבר הכל", ידוע שגם ארבעת המופלאים שילבו והושפעו מסגנונות מוזיקליים שונים וכך המציאו צליל ייחודי וחדש. אנו למדים כי האתגר היצירתי, הופך לפשוט, בשילוב הנכון, שבין חלופות קיימות. כלומר - אין "Copy right", אלא If you copy - do it right!.

השילוב הנכון, בזמן הנכון. שנית, דאגו לרתום מבעוד מועד את השותפים להטמעה. חשוב להבין שיעיל (קל לטווח הקצר) לקבל החלטות לבד, אך אפקטיבי (פרקטי לטווח הארוך) לשתף את המעורבים בהטמעה כבר בשלב קבלת ההחלטות. זכרו- השותפים לתכנון, שותפים לביצוע.

ולבסוף, נאה דורש נאה מקיים - בססו אווירה המאפשרת מודל ליצירתיות. לחץ וחוסר סבלנות, מדירים יצירתיות וגורמים לקיבועים בהתנהגות. ולכן המפתח להבין שאין קיצור דרך, לדרך ששווה לעשות אותה. אופן ניהול הישיבה, צריך להיות יצירתי, בכדי לעודד יצירתיות.

להלן מספר טיפים כיצד לעשות זאת


א. הכנה מראש:

הגדירו את מטרות הישיבה, נושאים לדיון וציפיות לתוצרים מחוץ לקופסה ובחרו גם במנחה קשוב ומעניין שיהווה מודל (רצוי שיערך לשלב הומור בנושא).

עוררו באזזז ומתח לקראת הישיבה באמצעות חשיבה מקדימה וחדשנית שתפתח את הסבב הראשון במפגש. לא היצ׳קוק-סטייל.

בנק דוגמאות (ללא ריבית והצמדה) ועוד רעיונות שהולידו הצלחה:

- תחרות שמות, נושאת פרסים למפגש - לחימום הקנים.

- דאגו לסטינג אחר מהרגיל - למשל להיפגש בחוץ, בחיק הטבע (מוכח כמעורר יצירתיות וגם מומלץ להפחתת החשיפה...) ואם מתקיים בזום, בקשו שכל אחד ישתף בהשראה שהמקום בו בחר מעורר בו, או יעלה תמונת רקע מעניינת.

- בקשו להכין משקה/מאכל אהוב שיש בו סוג של טוויסט - ופתחו בסבב שיתוף במתכון, כדוגמת ההבדל בין תה רגיל לתה עם נענע, ובהשראת הניחוח הזה המשיכו את הישיבה.

ב. דיון על הנושא במפגש הראשון:

- המנחה יפתח בהגדרת האתגר והמטרה, באופן שיעיר משאננות ויעורר מוטיבציה.

- יאפשר סבב ללא התערבות של כל הרעיונות שהמשתתפים חשבו עליהם ויתעד בגלוי.

- מתן ניקוד לרעיונות הפרועים ביותר, ללא ביקורתיות, בכדי לעודד חשיבה אחרת.

- בסבב שני, כל משתתף יתבקש לנסות לפתח 2-1 מהרעיונות שעלו ומשכו את תשומת ליבו.

- עם הסבבים התמקדו ב-5-3 הרעיונות המרכזיים שמושכים את הפוקוס כמענה לנושא.

כשיתמקדו ויפותחו מספר כיווני חשיבה חדשניים, הוסיפו קריטריונים של:

- יעילות - מהירות וקלות היישום (ובכלל זה עלות).

- אפקטיביות - המענה המיטבי על הצורך וניהול הסיכונים (מחיר הטעות).

- לאור הקריטריונים תעדפו את הרעיונות המובילים, בהתאם לנסיבות (כמובן שפתרונות שהם גם יעלים וגם אפקטיביים יקבלו עדיפות בכל מצב).

ג. בין המפגשים

אתגר חשיבה - שלחו את השותפים לחשוב על הנושא תוך פעילות ספורטיבית בחיק הטבע (כל סוג ספורט כגון - הליכה, ריצה, שחיה, יוגה, מדיטציה - מהווים ממריצי חשיבה ובפרט בחיק הטבע, הופכים לזרז יצירתיות). בקשו מהם לשלוח לכולם, לפחות רעיון אחד נוסף / פיתוח לרעיונות שכבר עלו, בהתאם לחשיבה בנושא.

ד. בישיבה הבאה בנושא

סוקרים רעיונות חדשים רלוונטיים אם עלו, מתכנסים לרעיונות המובילים ולפיתוחים שלהם ומקבלים החלטה בהתאם לדחיפות ולאיכות הנדרשת.

ה. לאחר קבלת ההחלטה

פתחו את הישיבה בסקירת ההתקדמות לגבי ההחלטה הקודמת, עידכונים מהשטח ועידוד להעלאת התאמות תוך כדי תנועה, בטרם מעבר לנושאים חדשים, בכדי להראות שהשקעת המשאבים של המשתתפים אכן נשאה פירות, והבהרה כי העידן של היום מחייב גמישות והמשך סיעור מוחות גם לאחר החלטה.

ולבסוף הטמיעו תרבות ניהולית אג'ילית (יעילה וגמישה):

המפתח הוא א. משאבי האנוש - דואגים לטיפוח פרופיל צוות שדוגל בשיתופי פעולה וסיעור מוחות (פחות אגו ויותר ביחד) ב. בניהול שמציב יעדים שמחייבים שיתוף פעולה להשגתם, בשגרה. כך, בזמני קיצון, כשאין הרבה זמן לתכנון, מתאפשרת למנהיגים קריאת השבר "אחרי" - ריצה אל הסבך, תוך פילוס הדרך במצ׳טה, בידיעה שהצוות עמם, גם בלי הצורך להסתכל אחור. גישה זו מצליחה כשתחושת השייכות והאמון גבוהה. לכל הובלה, חשוב שיהיה "משוגע" אחד לדבר. אולם, כשיש שני "משוגעים"- הם לא יצטרכו מצ׳טה כדי לפלס את הדרך - הסבך, הענפים, הדרדרים והנודניק - כולם יפנו את הדרך ויאפשרו את ההצלחה.