כאשר הניסויים ליצירת חיסון לקורונה נמצאים בשלביהם האחרונים, מתחבטים פקידים ומומחים אמריקנים באחת השאלות הקשות ביותר בפניהם ניצבת ארה"ב: כאשר יהיה חיסון – מי יקבל אותו ראשון? וושינגטון פוסט מדווח (30.7.20), כי דיונים בנושא כבר מתנהלים בוושינגטון.

הדיונים מתקיימים על בסיס תוכנית שנקבעה במגיפת השפעת של 2009. העדיפות הגבוהה ביותר תהיה לצוותי רפואה ולמי שמטפלים באוכלוסיות בסיכון גבוה. עדיפות תינתן גם לקשישים, לדיירי בתי אבות ולמי שסובלים ממחלות רקע משמעותיות. צוות מייעץ הגיש בחודש שעבר את המלצותיו למרכז לבקרת מחלות ודיון נוסף התקיים בשבוע שעבר (29.7.20), כאשר גם ועדת מומחים חיצוניים התבקשה לסייע.

מומחים אומרים, כי אין ספק שההחלטה – שתתקבל בחודשים הקרובים – תהיה שנויה במחלוקת. הפקידים והמומחים חייבים להתמודד עם שורה של נושאים, כולל מה יהיה משקלם של גזע ומוצא אתני – שכן הקורונה פוגעת בצורה קשה במיוחד בבני מיעוטים. שאלה נוספת היא, עד כמה תהיה רחבה ההגדרה של צוותים רפואיים: רק רופאים ואחיות, או גם צוותי עזר, או שמא גם עובדי ניקיון וסגל חדרי האוכל בבתי החולים? ומה לגבי מורים, המאפשרים להורים לשוב לעבודה?

בראש הרשימה של הצוות המייעץ מצויים 12 מיליון עובדים חיוניים בתחומי הבריאות והביטחון הלאומי. בתוכם, החיסונים הראשונים יינתנו למי שהוגדרו כ"עובדים חיוניים בסיכון הגבוה ביותר בתחומי הבריאות, הביטחון הלאומי ואחרים", הנחוצים כדי להגן על תשתיות בריאותיות וחברתיות חיוניות. אבל לא מדובר רק בקביעת המחוסנים הראשונים: זוהי גם הזדמנות למדענים ולפקידי הבריאות להתאים למציאות את הציפיות המופרזות-לעיתים בדבר המועד בו החיסון יהיה זמין. מומחים אומרים, כי יש להעניק עדיפות גם לצבא ולמקומות בהם התפרצות הקורונה היא החמורה ביותר. המלצה נוספת היא לשקול לקדם את המתנדבים בניסויים הקליניים, אשר קיבלו פלצבו במקום את החיסון – כהוקרה על השתתפותם וסיועם.

הדיון השבוע של הצוות המייעץ התמקד בעובדים חיוניים, ובחודש הבא הוא יעסוק בקבוצות נוספות המצויות בסיכון גבוה. שרה מביי מהמרכז לבקרת מחלות הציגה שש קבוצות המצויות בסיכון הגבוה ביותר להידבקות בקורונה: צוות רפואי מסייע (מטפלים ביתיים ועוזרים רפואיים), אנשי מקצוע ברפואה (רופאים, אחיות, רופאי שיניים ופרמדיקים), שירותי הגנה (משטרה וכיבוי אש), טיפול אישי (מעונות יום, ספרים ומאמני כושר), תמיכה קהילתית (עובדי סוציאליים, קציני מבחן ומורים לרפואה), חינוך (מורים, מאמנים וספרנים).

בני מיעוטים מצויים במספרים גבוהים במיוחד בעבודות חיוניות או בכאלו שהסיכון בהם מוגבר, אמרה מביי. היא גם התייחסה לסיכון בקרב עובדי רפואה, שהמרכז לבקרת מחלות מגדיר בצורה רחבה: 39% מהם סובלים ממחלות רקע או מצויים מעל גיל 65. מי שעובדים בתפקידי עזר, ועובדים אחרים ללא השכלה אקדמית, הם בעלי השיעור הגבוה ביותר של מחלות רקע. ככלל, בקבוצות אלו יש יותר שחורים, לטינים, חסרי ביטוח בריאות או בעלות הכנסות נמוכות.

פרופ' פול הנטר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ויסקונסין, חבר בוועדה, הציע את הסיכום הבא: "אם אני קורא נכון את הנתונים, הרי שאם את אישה אפרו-אמריקנית בגיל העמידה שמועסקת במקצוע עזר וסובלת מסוכרת ולחץ דם גבוה – את בראש הרשימה לקבל את החיסון".

עוד מדווח הפוסט, כי שאלת הגזע תפסה גם היא מקום חשוב בדיון. חוזה רומרו, מומחה למחלות מדבקות ובכיר במרכז לבקרת מחלות, ציין שקהילות של שחורים, לטינים ואינדיאנים נפגעו בצורה קשה במיוחד מהקורונה. שיעור התמותה מקורונה בקרב בני מיעוטים מתחת לגיל 65 כפול מאשר בקרב הלבנים. רומרו הזהיר, כי הציבור יתייחס בחשדנות רבה להמלצות הצוות אם לא יתמודד עם שאלת הגזע והמוצא האתני.

שרון פריי, מומחית למחלות מדבקות מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סנט לואיס, אמרה גם היא שעל בני המיעוטים להימצא במקום גבוה בסדרי העדיפות. היא הוסיפה, כי יש להעניק תשומת לב לשכונות מצוקה עירוניות ולעובדים עניים, אשר לעיתים קרובות סובלים ממחלות רקע, חיים בבתים צפופים ואשר מצבם הכלכלי מחייב אותם להמשיך לעבוד.

ננסי מסונייה, מנהלת בכירה במרכז לבקרת מחלות, אמרה השבוע, כי הבדלים גזעיים ואתניים קיימים מזה זמן רב ברמת ההתחסנות של מבוגרים, כאשר שיעורי קבלת החיסונים בקרב שחורים ולטינים נמוכים בהרבה מהממוצע. לדבריה, המצב החברתי הנוכחי [קרי: המהומות הגזעיות בארה"ב] מגביר את הרגישות לנושא, ויש להביאו בחשבון בעת תכנון חלוקת החיסונים לקורונה.