במשך מספר שנים חששו יריביו של דונלד טראמפ מכך, שאם הוא יעמוד בפני תבוסה בבחירות 2020 – הוא ינסה לדחות או אף לבטל אותן. לא משנה שלנשיא אין סמכות לעשות זאת – קביעת התאריך מצויה בידי הקונגרס והחוקה קובעת מתי מסתיימת כהונתו. בהתחשב בבוז המוחלט של טראמפ כלפי המגבלות החוקיות של משרתו והערצתו הגלויה לרודנים זרים, האפשרות הזאת לא הייתה לגמרי דמיונית.
כאשר טראמפ אכן העלה אפשרות זו (יום ה', 30.7.20) – היא נראתה צפויה בדיוק כשם שהיא חסרת כל סיכוי, כותב (31.7.20) אלכסנדר ברנס בניו-יורק טיימס. הציוץ שלו בא זמן קצר לאחר הדיווח על כך שהתוצר האמריקני צנח ברבעון שעבר בקצב השנתי המהיר ביותר בהיסטוריה, ובכך הדגיש את הנקודה הפגיעה ביותר מבחינתו של טראמפ במסעו לכהונה שנייה. טראמפ הפך לאחרונה למטרד לממשלו-שלו: הוא מקדם תיאוריות קונספירציה רפואיות, אינו ממלא שום תפקיד מועיל במאבק בקורונה ובקידום תוכנית הסיוע הכלכלית, ומתלונן בלי סוף על חוסר ההגינות של הכל.
הציוץ הזה הוא אבן דרך בנטישת המנהיגות הנשיאותית בשעת חירום לאומית, טוען ברנס. כל נשיא אחר היה שוקע כל-כולו בהבאת אנשיו והקונגרס להסכמה על תגובה ממשלתית הולמת. אבל טראמפ נעדר השבוע לחלוטין מהשיחות על הסיוע הכלכלי, למרות שההגדלה הקריטית של דמי האבטלה מסתיימת היום, ולמרות שנגיד הפד, ג'רום פאואל, הזהיר פומבית מכך שההתאוששות צולעת. כל נשיא אחר היה לפחות מנסה להעביר מסר ברור לגבי בטיחות הציבור. אבל טראמפ ממשיך לקדם תרופה שיעילותה לא הוכיחה כמרפא-קסם, ולדרוש שבתי ספר ועסקים ייפתחו במהירות – בעוד הוא טוען שלא ניתן לקיים את הבחירות בצורה בטוחה.
טראמפ תקף בעבר את הלגיטימיות של הבחירות, כולל אלו של 2016: הוא הטיל ספק בתוצאות מניין הקולות, בו הפסיד, וטען (ללא כל הוכחה) שהדבר נבע ממיליוני קולות של מסתננים שהצביעו בעד הילרי קלינטון. עם התקדים הזה, לא היה ספק של ממש שהוא ינסה לחתור תחת הבחירות הקרובות אם ייראה שהוא עומד להפסיד בהן. למרות שכאמור אין לו כל יכולת לדחות את הבחירות, קיים בקרב הדמוקרטים חשש ממשי שאנשיו בוושינגטון או בעלי בריתו בממשלות המדינות יבצעו ניסיון רחב לפגוע בהצבעה.
בהתחשב בקיצוניות הציוץ של טראמפ, התגובה המיידית של שתי המפלגות הייתה דומה. מנהיגי הדמוקרטים הגיבו בזעם, אך רובם הסכימו שיש להתייחס לדברים כאל איתות של מצוקה ולא כאל הצהרת מדיניות ממשית. יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הגיבה בצורה פשוטה: היא צייצה את הסעיף בחוקה הקובע שמועד הבחירות מצוי בסמכות הקונגרס. הרפובליקנים, שלרוב מגיבים לטראמפ בשילוב של הסתייגות או סירוב להתייחס, היו נחרצים באותה מידה. מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, מיהר להבהיר: הבחירות מעולם לא נדחו בהיסטוריה של ארה"ב, כולל בזמן מלחמות עולם ומלחמת אזרחים, ולא יידחו גם הפעם. אפילו הקמפיין של טראמפ נמנע מלהפוך את הציוץ לקריאת קרב, ובמקום זאת הציג אותו כ"שאלה על התוהו ובוהו שהדמוקרטים יצרו בהתעקשותם על הצבעה כללית בדואר". ברנס מעיר, שזו פרפראזה כוזבת בעליל של הציוץ, המקטינה את משמעות הדברים בכללותם.
העיתוי של הציוץ, באותה מידה כמו תוכנו, מלמדים עד כמה טראמפ הפך לקול רם אך מבודד בממשלה ובחיי הציבור בארה"ב – טוען ברנס. בנוסף לכשלונו בהפעלת תגובה אמינה לקורונה, הוא לא מילא את התפקיד הנשיאותי המסורתי של הרגעת האומה ברגעים של פחד ואבל. זה היה ברור ביותר אתמול, כאשר טראמפ בילה את הבוקר בשיגור ציוצים, בעוד שלושת קודמיו – ברק אובמה, ג'ורג' בוש הבן וביל קלינטון – השתתפו בטקס האשכבה של ג'ון לואיס, חבר הקונגרס האפרו-אמריקני ומחשובי המנהיגים האמריקניים בתחום זכויות האזרח. הטקס היה בעיצומו בכנסיית אבנעזר בעיר אטלנטה, ואילו לטראמפ היו נושאים אחרים על סדר היום – כמו מרמת בחירות היפותטית ואוכל איטלקי. טראמפ התייחס למסעדה שלדבריו ספגה ביקורת בשל תמיכתו של בעליה בו וצייץ: "תתמכו בפיצה פאטיו ובבעלים הנהדר שלה, גאי קאליגיורי, בסנט ג'יימס, לונג איילנד. פיצה מעולה!!!".
