כאשר דבי קרבס קיבלה בחודש מארס את החשבון על ביקור בחדר מיון בניו-ג'רזי, היא הבחינה מיד שמשהו חסר: בדיקת קורונה. קרבס – עורכת דין בתחום הביטוח – תהתה האם הרופא שיקר כאשר אמר לה שביצע את הבדיקה, או שהתוצאות נעלמו; אבל היא הרי קיבלה אותן. המשמעות הייתה רבה: בדיקת קורונה תביא לכך שחברת הביטוח שלה תכסה את כל הביקור; בלי בדיקה זו – עליה לשלם בעצמה 1,980 דולר. בית החולים טען שהיא לא עברה בדיקת קורונה וטענותיה נפלו על אוזניים ערלות.

מדובר בתופעה רוחבית בארה"ב, כותב ניו-יורק טיימס. העלות של בדיקת קורונה נעה בין 199 דולר ל-6,408 דולר. החשבון על הטיפול המלא עלול להיות גבוה במאות אחוזים, במיוחד למי שאושפזו בטיפול נמרץ או סבלו מן המחלה במשך חודשים. חלק מן הטיפולים אינם מכוסים בביטוחים הרפואיים השונים.

החשבונות הרפואיים בארה"ב שונים מכל מדינה מפותחת אחרת. הממשלה אינה מפקחת על תעריפי הבריאות ומאפשרת לחברות הביטוח ובתי החולים להתמקח עליהם. המו"מ הזה מתנהל בחשאי והחולים אינם יודעים כמה ישלמו עד שהם מקבלים בדיעבד את החשבון. בשל הסודיות הזאת, הטיימס מבקש כעת מקוראיו לשלוח לו את החשבונות שקיבלו על הקורונה – כדי לנסות ולדעת מהם התעריפים.

התשלומים המפתיעים על הקורונה קיימים כמעט מהיום הראשון של המגיפה בארה"ב: בחודש פברואר קיבל פרנק ווצ'ינסקי חשבון של אלפי דולרים על טיפול בו ובבתו בת השלוש. הממשל הפדרלי מעניק כיום הגנה מיוחדת מפני חשבונות מופרזים בשל הקורונה: מחירי הבדיקות חייבים להיות פומביים ואין לגבות תשלומים נלווים עליהן. או שלפחות הממשל ניסה להעניק הגנה: העובדות בשטח מלמדות עד כמה קשה לקבוע כללים מיוחדים לחלק זעיר מענף המגלגל 3 טריליון דולר בשנה. בפועל, רופאים ומעבדות רבים אינם מפרסמים את התעריפים וכן גובים תשלומים נוספים.

מלבד נושא הבדיקות, אין שום כללים להגנת חולי הקורונה. החשש הוא, שאפילו מי שיש לו ביטוח בריאות טוב, יידרש לשלם סכומים ניכרים מכיסו. למשל: החולה פונה לבית חולים הנכלל בכיסוי שלו, אך בשל עומס – נשלח לבית חולים שאינו מכוסה; הוא יצטרך לשלם בעצמו. עוד דוגמא: אם החולה היה שלילי לקורונה ולכן עבר בדיקות אחרות, הוא ישלם תמורתן. הממשל הקציב סכום לתשלום עבור הבדיקות והטיפול של מי שאין להם ביטוח – סיוע חשוב במיוחד בשל פיטוריהם של מיליוני אמריקנים, שאיבדו את הכיסוי שהעניקו להם מקומות העבודה. עד כה שולמו במסגרת זו 348 מיליון דולר, אבל לא ידוע כמה כסף נשאר ומה יקרה כשהוא ייגמר.

במקרים רבים נותרה בעינה בעיית החשבונות, בשל ההחלטה לקשור את הכיסוי או העדרו לביצועה של בדיקת קורונה. רופא הילדים קאי-פינג צ'ואה גילה, כי עליו לשלוח תחילה ילדים לבדיקות שאינן לקורונה, גם אם יש להם תסמיני קורונה; אם הללו היו חיוביות – היה על הוריהם לשלם תמורתן. רק אם הבדיקות היו שליליות, ניתן היה לשלוח לבדיקת קורונה – ואז גם הקודמות היו חינם.

לוציאנו אייטה, אשר פוטר מחנות תקליטים בתחילת המגיפה, פנה בתחילת יולי לבית חולים בסן פרנציסקו עם תסמיני קורונה. הרופא בדק את לחץ הדם, האזין לראותיו ומדד את חומו – אך לא ביצע בדיקת קורונה, שלדבריו נערכת רק ל"חולים אנושים". אייטה, שאינו מבוטח, נדרש לשלם 1,157 דולר תמורת הבדיקות ו-350 דולר כשכרו של הרופא; בדיקת קורונה הייתה פוטרת אותו מתשלום. בית החולים אומר כי הוא פועל לפי הנחיות המרכז לבקרת מחלות.

קרן קייזר מעריכה, כי חמישית מן האשפוזים בשל הקורונה יובילו לחשבונות מפתיעים – בעיקר בשל טיפול בידי רופא שאינו מכוסה בידי חברת הביטוח הספציפית. להערכתה, החשבון הממוצע יהיה 1,300 דולר למי שיש לו ביטוח במקום העבודה. גם בקונגרס יודעים, כי יש רופאים ובתי חולים הגובים תשלומים שאסור להם לגבות, אך בין הסיעות קיימת מחלוקת בשאלה כיצד להתמודד עם הבעיה. הדמוקרטים בבית הנבחרים מציעים לחייב את חברות הביטוח לכסות את כל הטיפולים הקשורים לקורונה, בעוד הרפובליקנים בסנאט מתנגדים להרחבה שכזאת.