|
|
קולות לא דמוקרטים [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנו שומעים שוב ושוב את "חזקת החפות" כסיבה המרכזית לכך שראש הממשלה עדיין בתפקידו למרות כתב האישום שהוגש נגדו, ולא היא. לחזקת החפות תפקיד חלקי בלבד בעובדה שראש הממשלה ממשיך בתפקידו. ומדוע?
כי אילו ראש הממשלה היה פקיד, איש מינהל, וכאשר מדובר היה בחשד לשוחד, הוא היה מושעה קרוב לוודאי מתפקידו מתחילת החקירה עד תום ההליכים, כך קובע החוק. "התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו".
אז האם עובד ציבור אינו חף, וראש הממשלה חף? האם אנו עוסקים בחף-חף או חף-חפיף? האם חזקה לה זכאי ראש הממשלה, איננה חזקתם של אזולאי מהביטוח הלאומי או גולדנברג ממשרד השיכון? ובכן שתי תשובות לשאלה הזו:
א. זו לא החפות ראש הממשלה, זו זכות היסוד של המצביעים. ראש הממשלה נותר בתפקידו ויכול אף להיבחר לתפקידו כאשר הוגש נגדו כתב אישום חמור לא עקב חפותו, אלא עקב חפותם של בוחריו, בין אם כתב האישום הוגש במהלך הקדנציה, ובין אם כתב האישום הוגש לפני תחילת הקדנציה. העיקרון שכתב אישום אינו מפריע להמשך הכהונה או לתחילת כהונה הוא העיקרון הבסיסי שאומר שעוצמת קולו של הבוחר נקבעה בחוק והחוק קובע שבעניינו של ראש ממשלה, רק פסק דין חלוט והחלטה של רוב חברי הכנסת אחרי פסק דין כזה מאיינת את דבר הבוחר ולא שום דבר אחר לפני כן.
קולות הנשמעים בדרישה למוסדות המדינה לסיים את כהונתו של נתניהו, על-אף הכתוב בחוק, על אחת כמה וכמה לאחר ההחלטה המאד ברורה של בית המשפט העליון בנדון, עם כל ההבנה לכך שיש במדינת ישראל אנשים הרוצים בשלטון אחר, הם קולות לא דמוקרטיים, והאלימות המלווה אותם היא אלימות אנרכיסטית המבקשת לקעקע את היסודות הדמוקרטיים של המדינה.
כל מוחה רשאי לסבור שעל ראש הממשלה להתפטר, רשאי להפגין לסבור שעל מפלגתו של ראש הממשלה לבחור מועמד אחר בפריימריז. אפשר להתאסף כחוק מול בית ראש הממשלה ובכל מקום אחר לצורך כך, אך להתבצר על הכבישים? לחייב מגע עם השוטרים בימי מגיפה? זה הרבה מעבר למה שחברה דמוקרטית ושומרת חוק אמורה להרשות.
ב. ובכל זאת לחזקת החפות. לאחר שכמעט פסלנו את חזקת החפות כטיעון לגיטימי, אני מבקש להשיבו לשולחן, ולהתייחס אליו נקודתית לעניין ראש הממשלה ו/או נבחרים אחרים. החוק והסדר הטוב חייבים להגן ומגנים על נבחרי ציבור מפני עלילות ותפירת תיקים. נבחרי ציבור הם קורבנות פוטנציאליים הרבה יותר פגיעים לעלילות ולתפירת תיקים, ולכן לדוגמה בחוק חסינות חברי הכנסת מוזכרת הסיבה "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה"; כעילה למתן חסינות.
אין איש אחר הזכאי לחסינות בנסיבות האלה, רק חברי הכנסת. שרים שאינם חברי כנסת וכמובן נשיא המדינה הזכאי לחסינות הרבה יותר רחבה, הסיבה היא כאמור החשיפה העודפת של חברי הכנסת והשרים, להגשת כתבי אישום שלא בתום לב או תוך אפליה, אשר אם נעשים בזדון הרי לנו תפירת תיקים.
מראש סבר המחוקק כי חזקת החפות של חברי כנסת והשרים רחבה יותר בייחוד אם הם טוענים ש"כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה" ואני מאמין שזהו הקו העיקרי בו נוקטת ההגנה של נתניהו. אני מאמין גם שהיסוד הנפשי שלו משוכנע שזו האמת לאמיתה.
ולסיכום - אז כן, חפותו של ראש הממשלה בחברה דמוקרטית אמורה להיות מוגנת יותר מחפותם של פלוני ואלמוני, זאת על-מנת לאזן טוב יותר את הסיכון שנוטלים עצמם חברי הכנסת והשרים להיתפר, והסיכון הזה איננו תיאורטי ח"ו הוא מאוד מעשי ובועט, ראו עניינים של ריבלין, נאמן רפול ואחרים, וכמובן ולדעתי אף נתניהו.
והסיבה המרכזית היא כמובן, כוחו של הבוחר אשר שום משטרה או פרקליטות לא מוסמכות לאיין, אלא אך ורק הכנסת, ברוב חבריה ועל בסיס פסק דין סופי עם קלון שנקבע סופית על-ידי בית המשפט.
