חמישה ארגונים עצמאיים לבדיקת עובדות, הפועלים עם פייסבוק, קבעו חד-משמעית שהנשיא דונלד טראמפ אינו אומר אמת כאשר הוא טוען, כי ג'ו ביידן תומך בהקטנת תקציבי המשטרה. אבל הגולשים לא קיבלו את המידע הזה, כי פייסבוק מחריגה במפורש מודעות פוליטיות, היכולות להיות מטעות ועדיין להתפרסם ללא כל סימון או אזהרה. ניתוח וושינגטון פוסט מעלה, כי קמפיין טראמפ חזר על טענה זו ב-1,400 פרסומות שנצפו בידי 22.5 מיליון בני אדם. הפרסומות כוונו בעיקר למדינות המתנדנדות: אוהיו, ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, פלורידה ופנסילבניה.

לא הייתה זו הפעם הראשונה בה קמפיין טראמפ ניצל את ההיתר לשקר שמעניקה פייסבוק לפוליטיקאים – התנהגות שהחברה אינה מוכנה לסבול ממפרסמים שאינם פוליטיים. בודקי העובדות קבעו, כי קמפיין טראמפ כיזב גם לגבי עמדתו של ביידן בנוגע לבחירת בתי ספר וביטוח בריאות למהגרים, כמו גם בנוגע ליעילות תגובתו של טראמפ לקורונה – אך הפרסומות הועלו באין מפריע. קמפיין ביידן אינו מתנהג בצורה דומה: מספר הטענות הכוזבות שלו היה נמוך בהרבה, ורובן באו מפיו של ביידן עצמו (בעיקר בפליטות פה שהוא ידוע בהן) ולא במודעות ממומנות מטעמו. אף בודק עובדות מטעם פייסבוק לא הצביע לאחרונה על פרסומת כוזבת של ביידן.

כאשר בודקי העובדות מאתרים פרסומת לא-פוליטית כוזבת, פייסבוק מסירה אותה מהפלטפורמה שלה, אם כי היא נשארת בארכיון הפרסומות. במקרה של טראמפ, המקום היחיד בו נחשפים הכזבים הוא באתרי האינטרנט העצמאיים של בודקי העובדות.

פייסבוק השיקה את תוכנית בדיקת העובדות בדצמבר 2016, כחלק מרכזי מהלקחים שהפיקה מהפצת העובדות הכוזבות בבחירות לנשיאות באותה שנה. היא חתמה על הסכמים עם הארגונים הבולטים ביותר העוסקים בתחום, אך כאמור – לא החילה את הכללים על מודעות פוליטיות. פייסבוק הודיעה רשמית אשתקד על מדיניות זו, אשר ספגה ביקורת מצד הדמוקרטים, ארגוני זכויות אדם וחוקרים עצמאיים בנושא דיסאינפורמציה. הם טענו, כי בכך הסירה פייסבוק את אחד המחסומים היחידים בפני ניצול לרעה שלה בידי טראמפ גם ב-2020. הביקורת מתמקדת במיוחד ביכולתם של הפוליטיקאים לכוון את מודעות הכזב לקבוצות יעד ספציפיות, ובכך להקטין את הסיכוי לחשיפת המידע המטעה.

הפוסט מזכיר, כי הדאגה לגבי כזבים בפרסומות בפייסבוק נובעת מריבוי השקרים, ההטעיות והדיסאינפורמציה שהציפו את הפלטפורמה ב-2016, כולל בידי פצחנים רוסים שרכשו מודעות שהתחזו להיות מטעמם של פעילים פוליטיים אמריקניים. קהילת המודיעין האמריקנית הגיעה מאוחר יותר למסקנה, כי מטרתם של הרוסים הייתה לפלג את ארה"ב על בסיס גזעי, חברתי, דתי וקווים פוליטיים אחרים כדי לסייע לטראמפ.

השימוש הקבוע של טראמפ בשקרים ובהטעיות בזמן נשיאותו, לצד השימוש הבלתי-פוסק שלו במדיות החברתיות, הגבירו את החשש שמידע מטעה יהיה בעיה גם בקמפיין 2020. צוות בדיקת העובדות של הפוסט מצא למעלה מ-20,000 שקרים, הטעיות וכזבים של טראמפ מאז נכנס לתפקידו – ממוצע של תריסר ביום. צוות בודקי העובדות של פייסבוק קטלג זרם דומה של אי-אמירת אמת מצד טראמפ, סגנו מייק פנס, הקמפיין שלו, שריו ואין-ספור מקורבים לקמפיין בשורה רחבה של נושאים. מספר המקרים סביב טראמפ גדול לאין-ערוך מזה שסביב ביידן.

פייסבוק הגנה על עמדתה באומרה, כי הביטוי הפוליטי צריך להיות חופשי ככל הניתן. היא גם ציינה, כי אמצעי תקשורת מסורתיים – רדיו, טלוויזיה ודיוור – אינם נדרשים לבדוק את אמיתותן של פרסומות פוליטיות. הפוסט מציין, כי כמה מן הפרסומות הכוזבות של קמפיין טראמפ אכן הופיעו גם בטלוויזיה – אם כי התחנות מסרבות לעיתים לשדר פרסומות מטעות.

קמפיין טראמפ אומר בתגובה, כי הוא עומד מאחורי הפרסומות ששידר, וכי הטענות להטעיה באות לרוב מהטיות ליברליות של בודקי העובדות. הפוסט מעיר, כי מבין חמשת הארגונים שהצביעו על הכזב בנושא תקציב המשטרה – שלושה אינם פוליטיים, הרביעי הוא שמרני והחמישי נוטה לכיוון השמרני. קמפיין ביידן אומר כי פייסבוק מכרה לקמפיין טראמפ את הכלים המאפשרים לכוון את הפרסומות הכוזבות למצביעים ספציפיים. "חברה שאכפת לה מהדמוקרטיה האמריקנית אמורה לשקול מחדש את ההתנהלות האדישה הזאת".