|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
חולה קורונה בבית החולים זיו [צילום: דוד כהן, פלאש 90] "מוות לישראל" למכירה בכפר אירני [צילום: איברהים נורוזי, AP]

המכון למחקרי ביטחון לאומי בוחן תרחיש אפשרי:

סייבר אירני נגד הבריאות הישראלית

עצם האפשרות של מתקפת סייבר אירנית על מערכת הבריאות הישראלית בעיצומה של מגיפת הקורונה, מלמדת על פגיעותו של העורף הקיברנטי אם תתרחש מתקפה כזו, התגובה הישראלית היא שתקבע במידה רבה את משמעותה – יותר מאשר הכוונות האירניות
14/08/2020  |   איתי ברון, דוד סימן-טוב, דוד סימן-טוב   |   כתבות   |   מגיפת הקורונה   |   תגובות
   רשימות קודמות
  כיצד ייראה העולם באפריל 2021

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך ב-14.7.20 דיון אסטרטגי, שבו השתתפו חוקרים מהמכון ומומחי סייבר. הדיון התנהל על בסיס תרחיש דמיוני שמתאר מתקפת סייבר אירנית על מערכי הבריאות בישראל ובארצות הברית, כשברקע אירועים שנרשמו בחודשים האחרונים במרחב הקיברנטי בין אירן לישראל, פיצוץ בנתנז וכן התרחשויות נוספות שלא ברור אם יש מאחוריהם יד מכוונת ומי היא.

על-פי התרחיש, הנזק העיקרי נגרם למערכת הבריאות הישראלית וכלל שיבוש בסיסי נתונים. שיבוש זה הביא גם למותם של מספר חולים. תוצאה זו נוספה לקשיים שעימם מתמודד מערך הבריאות (בתי חולים, קופות חולים ומשרד הבריאות בישראל) עקב מגיפת הקורונה, העיסוק התקשורתי האינטנסיבי במשבר וחוסר האמון הציבורי ביכולתה של המערכת הבריאותית והממשלתית להתמודד עימו.

אף שהתרחיש כלל גם האקרים רוסים, שנטלו חלק בתקיפה הקיברנטית נגד מערכת הבריאות, הנחת היסוד של משתתפי הדיון הייתה שאירן היא האחראית המלאה לה. המשתתפים נטו לנתח את הפעולה האירנית כתגובה לפעולות קינטיות וקיברנטיות שבוצעו לאחרונה נגד אירן ומיוחסות לישראל ולגורמים נוספים במערב. המשתתפים העריכו שפעולות אלו דחקו את המשטר האירני להגיב, בחומרה רבה מאשר בעבר, לפעולות נגד יעדים אירניים, וזאת על-מנת לשמר את תדמיתה הכוחנית כלפי חוץ ולנוכח הביקורת מבית – גם כלפי פנים. רוב המשתתפים בדיון הניחו שהעדפת אירן לפעול בממד הסייבר מעידה על רצון לשמר מרחב הכחשה, וכן להימנע מתדמית תוקפנית בזירה בינלאומית ומהסלמה בעימות עם המערב ועם ישראל.

חוסר עכבות מטריד

עם זאת, התקיפה האירנית הוערכה על-ידי המשתתפים גם כמשקפת חוסר עכבות מטריד ביחס לפגיעה במגרשים אזרחיים והתפתחות פוטנציאלית שלה בתחום הסייבר (מריגול להרס, ומשימוש בצד שלישי לחילופי מהלומות ישירים). בדיון נותחו שתי אפשרויות שונות באשר למטרות של אירן. האחת: מדובר בניסיון לפגיעה משמעותית ביותר בנפש שכשל – עדות ליכולות מוגבלות. השנייה: מדובר בניסיון לגרום נזק בהיקף קטן, כהמחשה ואיתות הרתעתי ליכולות מרשימות יותר. כך או כך הוסכם, כי להערכת כוונותיה של אירן נודעת חשיבות להחלטה על התגובה הישראלית.

לדעת משתתפי הדיון, התרחיש שהוצג מדגיש את פגיעותו של העורף הקיברנטי הישראלי. במסגרת זאת, מערכת הבריאות פגיעה במיוחד להתקפות סייבר בשל ההסתמכות על מערכי נתונים פתוחים, מערכות מחשוב ישנות, וכן היותה זמינה ומבוזרת. למרות שתקיפה זו מצריכה יכולת סייבר שאינה גבוהה במיוחד, מערכת הבריאות אינה מוגדרת כתשתית קריטית ולכן רמת ההגנה עליה נמוכה יחסית.

יתר על כן: העיתוי הרגיש של משבר הקורונה יוצר אפקט אסטרטגי עקב שיתוק של מערכת המצויה במרכז "המאמץ המלחמתי", ושסובלת ממילא מהעדר אמון מצד הציבור בישראל עקב ביקורת על התפקוד שלה, בדגש על הגל השני. זוהי דוגמה למתקפה קיברנטית א-סימטרית – כזאת שאינה חודרת לליבת הסודות או לעומק התשתיות הלאומיות הקריטיות, אך יכולה לגרום נזק רב, פיזי ותודעתי.

להכיל או להגיב

בעניין משמעותה של התקיפה האירנית על מערכי הבריאות, התעורר ויכוח האם מדובר ב"עוד מאותו דבר" במסגרת המלחמה הקיברנטית בין אירן לישראל, או שמא מדובר ב"קפיצת מדרגה" ובשינוי כללי המשחק. מצד אחד נשמעה טענה, כי הואיל והפגיעה בנפש קטנה, ראוי לישראל להכיל את האירוע ככל הניתן ולהגיב באופן ממוקד, בדגש על תחום הסייבר ומינוף האירוע מבחינה מדינית. מנגד היו שגרסו, כי אירן שיחקה במהלך זה לידי ישראל, שכן סיפקה לה לכאורה עילה לנצל חלון הזדמנויות אסטרטגי לפגיעה בתוכנית הגרעין באמצעות תקיפה קינטית רחבה – במיוחד נוכח חוסר הוודאות שהנשיא דונלד טראמפ יישאר בתפקידו.

תובנה מרכזית העולה משתי גישות אלה כאחת היא, כי בלי קשר לכוונת האירנים וליכולתם המבצעית, ישראל היא שתקבע למעשה את משמעות התקיפה. כלומר: התעלמות תקשורתית ותגובה מדודה, משמעותן תהיה שישראל בחרה בפרשנות שהמהלך האירני אינו חוצה קו – למרות תקיפה מתריסה נגד מערכת הבריאות. לעומת זאת, מענה נרחב, קינטי ומדיני, ויצירת פרופיל גבוה לתקיפה המיוחסת לאירן, כולל התבטאויות בכירים ישראלים בעניין, ישקפו לאירן בולטות והכרה ביכולותיה.

הדיון עסק באופן רחב יותר במטרותיה של ישראל במסגרת העימות מול אירן. ישראל מעוניינת בראש ובראשונה למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני, על-ידי שילוב בין פגיעה ישירה ולחץ בינלאומי, כגון אמברגו וסנקציות. פרט לכך, ישראל מעוניינת למנוע מאירן התבססות ברחבי מזרח התיכון, בדגש על לבנון וסוריה. ובנוסף, ישראל חותרת לבסס הרתעה מול אירן כדי למנוע הישנות של תקיפות קיברנטיות. בדיון הוצגה דעה לפיה יש לישראל גם העדפה לפעול קיברנטית או קינטית מול אירן, כשארצות הברית שותפה לפחות לחלק מהמערכה ובפרט לפני שייסגר חלון ההזדמנויות, שמוערך, כי הוא קיים כל עוד לא הסתיימה תקופת כהונתו הראשונה של טראמפ.

מטרות אפשריות לתגובה

ספציפית לתרחיש המתקפה נגד מערך הבריאות, בדיון הודגשו שני הגיונות. הראשון הוא מהלך תגובתי שישלב את ממד הסייבר עם מהלך מדיני משמעותי נגד אירן, שתכליתו תהיה להרתיע בממד הסייבר, לשקף מחיר צפוי וכן לסמן גבולות וכללי משחק לעתיד. תרחיש של פגיעה במערכת הבריאות, בפרט בתקופת הקורונה, מהווה הזדמנות דיפלומטית למנף את התקיפה על-מנת לגבות מאירן מחיר מדיני כבד על פעולתה, וייתכן שניתן יהיה גם לקבל לגיטימציה בינלאומית לתגובה גם במישורים אחרים.

פגיעה מכוונת במערכת הבריאות, במיוחד בעת הנוכחית, מסייעת להציג את אירן כמפרה של כללי המשפט הבינלאומי, וכן מדגישה את אופיו של המשטר, החותר תחת הסדר העולמי. יצוין, כי תגובת ארצות הברית לתקיפות של מערכי בריאות בעולם הייתה חדה ותקיפה (הצהרת שר החוץ, מייק פומפאו, נוכח תקיפה על מערכת הבריאות בצ'כיה).

ההיגיון השני הוא מינוף הצעד האירני – כמו גם ניצול חלון ההזדמנויות האסטרטגי הקיים ערב הבחירות בארצות הברית - לתקיפה רחבה של תוכנית הגרעין, המשלבת יכולות קינטיות וקיברנטיות.

בדיון עלו מספר מטרות אפשריות לתגובה ישראלית בממד הסייבר: פגיעה בסמלי שלטון, בגופי ממשל, בדגש על תעשיות צבאיות, ואפשר שגם בפרויקט הגרעין עצמו. כיוון פעולה אפשרי נוסף הוא חשיפת מערך הסייבר האירני האחראי לתקיפה נגד מערכת הבריאות בישראל. בדיון ניכרה הסכמה, שלפיה יש להימנע מפגיעה בתשתיות אזרחיות ובאזרחים. כן הוסכם שרצוי שפעולה כזו תזכה לברכת הממשל האמריקני ותהיה מתואמת עם ארצות הברית. לפעולות סייבר אין בדרך כלל הד תקשורתי, ולכן יש לוודא, כי אזרחי אירן יהיו מודעים לתוצאות התקיפה ולמחיריה בכוח ובפועל.

חשוב לא פחות: בדיון הודגש, כי לנוכח מתקפת סייבר האירנית, תידרש תגובה מרגיעה מול המערכת הפנימית הישראלית, שתכלול הגברת כוננות ועדיין לא תספק לאירן "תמונת ניצחון". יש לחזק את מערך הגנת הסייבר הישראלית, בדגש על מערכת הבריאות, ולתגבר את מערך הסייבר של הבריאות בגורמים מקצועיים חיצוניים. שנית, יש לוודא שלא תיווצר פניקה ציבורית, העלולה לפגוע בתפקוד מערכת הבריאות, ולדחוף את הדרג הפוליטי לקבלת החלטות אסטרטגיות.

הכותבים הם מהמכון למחקרי ביטחון לאומי: איתי ברון הוא סגן ראש המכון למחקר, דוד סימן-טוב הוא עמית מחקר.
תאריך:  14/08/2020   |   עודכן:  14/08/2020
איתי ברון, דוד סימן-טוב
+פחת מואץ בהיקף של 2 מיליארד שקל
14:22 14/08/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
מסגרת הוראת שעה יקבע כי מכונות וציוד המשמשים לפעילות יצור בתחומי התעשיה בישראל לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות, בניה והפעלת בית מלון יהיו זכאים לקבל פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היו זכאים בגין נכסים אלו ("כפל פחת"), ובלבד שסך כל הפחת לא יעלה על מחירו המקורי ובהתאם לתנאים שנקבעו בהוראת השעה
([צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סייבר אירני נגד הבריאות הישראלית
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מגיפת הקורונה
שר האוצר, ישראל כ״ץ, החליט על קידום "פחת-מואץ" בהיקף של כ-2 מיליארד שקל כאמצעי מידי לעידוד השקעות והאצת הפעילות במשק. במסגרת הוראת שעה יקבע כי מכונות וציוד המשמשים לפעילות יצור בתחומי התעשיה בישראל לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות, בניה והפעלת בית מלון יהיו זכאים לקבל פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היו זכאים בגין נכסים אלו ("כפל פחת"), ובלבד שסך כל הפחת לא יעלה על מחירו המקורי ובהתאם לתנאים שנקבעו בהוראת השעה.
14/08/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
אף משק לא יימלט מתוצאות הקורונה, אך דיילי טלגרף סבור שכבר מסתמן קו המבדיל בין הזוכים למפסידים באירופה. כמעט כל הכלכלות ספגו ירידה משמעותית בתוצר במחצית הראשונה של השנה, וחלקן אף מצויות בסכנה של פגיעה ארוכת טווח. בצד המרוויחים מונה הטלגרף את יוון, שבדיה, נורבגיה וגרמניה, ובצד המפסידים – את בריטניה, ספרד ואיטליה.
14/08/2020  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
ממשלת ישראל אישרה (יום ו', 14.8.20) במשאל טלפוני את השוואת המגבלות של התקהלויות במסעדות ובבתי כנסת. על-פי מתווה ההגבלות החדש - תותר שהות של עד 20 בני אדם במבנים גדולים מ-80 מטרים רבועים ושהות של עד 10 בני אדם במבנים קטנים יותר. בשטח הפתוח הסמוך תותר שהות של 30 בני אדם נוספים.
14/08/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
משרד הבריאות בהודעה חריגה: בעקבות שיעור התחלואה הגבוה, יש להימנע מכניסה ליישוב ירכא שבגליל המערבי. מלבד ירכא, כעת מוגדרים כישובים אדומים הישובים הבאים: מודיעין עילית, אלעד, ירושלים, בני ברק, דיר אל-אסד, עילוט וקלנסווה.
14/08/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
לשמוע ולא להאמין. לראות ולא להבין. עומד לו פרופסור עם מיקרופון ביד, על בימה מוגבהת מול אלפי מפגינים נזעמים/צוהלים (מחק את המיותר), ויורה כזבים בקצב של מקלע כבד, וכולם מגיבים במחיאות כפיים וקריאות 'פאשיזם' נלהבות. לא היה שם אחד, שיקום ויזעק את זעקתה של האמת.
13/08/2020  |  מנחם רהט  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il