|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

האם ירושלים עלולה להיחרב <br>

בית שני מפני מה חרב מפני שהייתה בו שנאת חינם עם ישראל היו לו כבר בעבר מלחמות אחים. החמורה שבהן קדמה ואולי גרמה לחורבן בית שני. אבל גם בימי הביניים ובעת החדשה היו סכסוכים קשים שהביאו לקרעים ולשנאה עזה בין קבוצות שונות
12/08/2020  |   אליהו בורוכוב   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
חורבן בית המקדש [צילום: ציור: פרנצסקו הייז]

המהומות בירושלים ליד מעונו של ראש הממשלה, ובמקומות רבים אחרים, האלימות, עוצמת האיבה והשנאה שהתגלתה, מעוררות את השאלה כמה אנחנו קרובים או רחוקים מרצח או ממלחמת אחים. דם כבר נשפך, אומנם רק מפצעים. אומנם כאשר דקרו בסכין מפגינים נגד ראש הממשלה, הפציעה הייתה "קלה", אבל הדקירה עלולה בקלות להיגמר אחרת. גם כאשר מרססים גז פלפל על נהגים זה יכול להיגמר אחרת.

המצב הזה מזכיר לי שעם ישראל היו לו כבר בעבר מלחמות אחים. החמורה שבהן קדמה ואולי גרמה לחורבן בית שני. אבל גם בימי הביניים ובעת החדשה היו סכסוכים קשים שהביאו לקרעים ולשנאה עזה בין קבוצות שונות, למשל בעקבות ייסוד התנועה החסידית בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

הניצוץ שהביא לפרוץ "המרד הגדול" בשנת 66, היה שהנציב הרומי פלורוס לקח כסף מקופת בית המקדש. בעקבות זאת, התחילו בירושלים תגרות בין יהודים לחיילים הרומים, והיה עימות בירושלים בין המתונים לקיצונים. הקיצונים התגברו וחיל המצב הרומי בירושלים הושמד. הנציב הרומי בסוריה קסטיוס גאלוס בא לירושלים עם כוח יותר גדול. אחרי שהגיע מול חומות ירושלים הנציב העריך שלא יוכל לכבוש את העיר והחליט לסגת. היהודים רדפו אחרי הכוח הרומי והתקיפו אותו. הניצחון הזה הלהיב את היהודים. האמונות המשיחיות לגוניהן גאו. כל תנועה חשבה שהמשיח יהיה לפי אמונתה. רבים שהססו להצטרף למרד החליטו להצטרף.

בירושלים הקנאים התחזקו והשתלטו על העיר. הרגו כמה מראשי המתונים וביניהם את הכוהן הגדול חנן בן חנן שהיה אחד ממפקדי העיר. בהמשך, אחרי שאספסינוס הגיע לארץ עם צבא גדול (60,000 אנשי צבא) וכבש את הגליל, יוחנן מגוש חלב (שבגליל העליון), בראש צבא של קנאים מהגליל ברח והגיע לירושלים. בירושלים הוא התבצר בהר-הבית, ובירושלים פרצה למעשה מלחמה. אנשי יוחנן מגוש חלב הרגו ושדדו את עשירי ירושלים. כנגדם בא לירושלים מהדרום שמעון בר גיורא ונלחם ביוחנן מגוש חלב. במקום להתאחד ולהתכונן למלחמה עם הצבא הרומי, הם המשיכו להילחם זה בזה.

שנאת חינם

וכך מתאר יוספוס פלביוס בספרו מלחמת היהודים את המצב: "עוכרי ירושלים נחלקו לשלושה מחנות: אנשי אלעזר השומרים על ביכורי הקודש, אנשי יוחנן מגוש חלב ואנשיו שבזזו את בני העיר ורבו בשמעון ואנשיו. יוחנן היה יורד להילחם עם שמעון ושולח אש בבתים המלאים צידה, וכדבר הזה היה עושה גם שמעון. כך השחיתו שניהם את הלחם שהכינה העיר לעת מצור" (לפי "מלחמת היהודים עם הרומאים" התרגום של י.נ. שמחוני עמודים 289-288).

עד הרגע האחרון האמונה המשיחית נתנה ביטחון בלב הקנאים הלוחמים היהודים משלושת המחנות. עד שלא עלו הלהבות מבית המקדש הם ציפו להתערבות אלוהית שתציל את המקדש ותכה את הרומאים.

המלחמות בין הסיעות השונות של הקנאים בירושלים לא היו רק על-רקע אישי, אלא היה להן גם רקע תיאולוגי. יוספוס פלביוס נמנע מהלזכיר את הקשר בין התנועות התיאולוגיות השונות ובין סיעות הקנאים היריבות. בתקופת בית שני, ובייחוד מאז מרד החשמונאים, נוצרו תנועות תיאולוגיות אחדות שהיו להן גם הבדלים בענייני אמונה וגם בהלכה: הצדוקים, הפרושים והאיסיים. יותר מאוחר התפצל הזרם הפרושי לבית שמאי ובית הלל. המאבקים ומלחמות האחים בתקופת בית שני היו כנראה גם בגלל מחלוקות בנושאי דת ואמונה. בין הצדוקים והפרושים ובין בית שמאי ובית הלל.

בזמנו של אלכסנדר ינאי היה קונפליקט גדול בגלל עניין "נסך המים". טקס שנקרא במשנה "שמחת בית השואבה". לדעת הפרושים וכנראה רוב העם שהיו חקלאים, הכוהן הגדול צריך לנסך מים על המזבח בחג, כדי לבקש שהשנה תהיה גשומה. הכוהן הגדול אלכסנדר ינאי שפך את המים לא על המזבח, והעם רגם אותו באתרוגים. על כל פנים הייתה מלחמה בין הפרושים, ובין הצבא של ינאי. היו 8,000 הרוגים.

בזמן יותר מאוחר היו סכסוכים אלימים בין בית שמאי ובית הלל, שיש ידיעות מעטות עליהן. אבל יש כמה ידיעות, למשל, על אירוע שנקרא "שמונה עשרה גזרות בעליית חנניה בן חזקיהו בן-גוריון". על-פי ידיעה בתלמוד ירושלים (שבת פרק א הלכה ד): "תנא ר' יהושוע תלמידי בית שמאי עמדו מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל". זה מה שאמרו חז"ל (תלמוד בבלי יומא ט,ב,). "בית שני מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם".

תאריך:  12/08/2020   |   עודכן:  12/08/2020
ד"ר אליהו בורוכוב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השמאל לא יאהב את הטקסט בצילום. הסיבה פשוטה. אלימות? היא כידוע קיימת רק מהימין לשמאל... אלטלנה? עוד אגדה נשכחת...
12/08/2020  |  מרדכי ליפמן  |   יומני בלוגרים
הנאשם בפלילים נתניהו צריך בחירות רביעיות - ואולי גם חמישיות ושישיות. זה לא שהוא רוצה בהן - גם הוא יודע שהוא עלול לחטוף בבחירות כאלה מהלומה רצינית מבחינת מספר המנדטים שהוא מביא. גם הוא רואה את תוצאות המשאלים המביעים חוסר אמון בהנהגתו אצל למעלה מ-60% מהציבור. ובכל זאת, הוא עושה הכל כדי שתהיינה בחירות.
12/08/2020  |  זוהר בן-אשר  |   יומני בלוגרים
לאחרונה הרשתות החברתיות געשו ורעשו בישראל. אם חשבתם, קוראים יקרים, שמדובר בנושאים הבוערים העומדים על סדר היום הציבורי, צפויה לכם אכזבה. לא הקורונה המשתוללת בעולם ברוח ימים אלה, הסעירה את הגולשים. גם לא הפגנות האנרכיסטים עמדו על הפרק, ואפילו לא הפוליטיקה המכוערת של בני גנץ או עבירת הבנייה החמורה של השופטת ליאת בן ארי כיכבו הפעם ברשת. מדובר בסוגיה טריוויאלית לכאורה, וחסרת משמעות לפחות בעיני מחולל המהומה הנוגע בדבר.
12/08/2020  |  ציפי לידר  |   יומני בלוגרים
אבי שנהג לסייר במסגרת עבודתו בבתי כלא, אמר לי פעם, שאם יכבו את האור ויחליפו בין האסירים לסוהרים, ספק אם מישהו יבחין בהבדל. נזכרתי בשבוע שעבר בסיפור הזה כשצפיתי בכתבה על שביתת העובדות הסוציאליות. אני תומך במאבקן של "העובדות" אך תמיד מרגיש חוסר נוחות למשמע התואר "סוציאלית". האם לא ניתן למצוא להן שם עברי ראוי כגון פקידת רווחה או משהו דומה? אלא שהשם העברי לא תופס, אולי משום שאין כל קשר בין העיסוק בעבודה סוציאלית לבין חיי רווחה, והרווחה העיקרית שהמקצוע הזה מציע לעוסקים בו היא אנחת רווחה כשיום העבודה נגמר. לעומת זאת הביטויים עובד סוציאלי ומקרה סוציאלי קרובים כל כך זה לזה שאם נכבה את האור ונחליף ביניהם באמת נתקשה להבחין בהבדל. מכול מקום, הפגנת העובדות הסוציאליות זכתה הפעם לסיקור נרחב.
12/08/2020  |  דוד ארגז  |   יומני בלוגרים
משך שנות דור פעל ויצר המשורר אברהם בר-עוז, ואף היה מקור השראה למשוררים צעירים, שלמדו אצלו בסדנות הכתיבה. נושאים משמעותיים ביצירתו היו: העימות בין הדורות עם העלייה לארץ, משבר כור ההיתוך, המאבק לתקומת ישראל והוקרה של סיפורי הגבורה היהודיים לאורך הדורות וגם בדורנו.
12/08/2020  |  בלפור חקק  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il