|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

סיפור גלותי <br>

אבי, לוחם סיירת בעברו הצבאי, מי שהשתתף במבצע אנטבה, נפעם מהתרגשותי ושאל: מה הוא אומר לך, מה אתה אומר לו, מה פתאום בוכנוואלד?
17/08/2020  |   אורי שרגיל   |   יומני בלוגרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
מספר על היד [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

אני מבקש לספר קצת על עצמי. נולדתי וגדלתי בנהריים כי אבי עבד בתחנת הכוח שם. ברחנו ב-47 והגענו למושבה הגרמנית בחיפה. התגוררנו בבית אבן שהיה 'רכוש-נטוש'. בחצר היה מבנה מוסך שאימא שלי הכשירה למגורים עבור דודה (אח של סבא) ומשפחתו שהגיעו מהשואה. בגיל 15 אימא שלי עזבה את בית אביה בגוריי, נערה שאמה מתה כשהייתה בת עשר. מלאכי שרת נשאו את אמי להכשרה ב'קיבוץ' ליד ורשה, משם עלתה לארץ ב-1937 בגיל 17.

הפעטער, דודה של אמי, ניגש מיד למלאכה ובעזרת שני בניו, אחד מהם נשוי, שיפץ והרחיב את המוסך והתקין למשפחה מקלט חם. 'הדודה', אשתו, דברה אך ורק יידיש, סירבה ללמוד עברית. הפעטער בנה לעצמו פינה גם בבית-כנסת שהקים במחנה עולים סמוך ששוכן במחנה צבאי נטוש של הצבא הבריטי. בניה של המשפחה מצד אמא, שנטבחו, היו תלמידי חכמים. בצד של אבא, שהפך בארץ לבולשביק עצבני, היו רבנים ודיינים. גם הם נותרו מאחור. למדתי אז בבית חינוך ג' הצמוד לתחנה המרכזית של אג"ד שהפכה לבית חרושת ששריין אוטובוסים ומשאיות למלחמה. כשנודע על מותו של סטלין הוצאו כל התלמידים לחצר הגדולה והמנהל הודיע בצער על מותו. מאור גדול כבה, הוא אמר ובכה. המנהל עשה שנה וחצי ביערות עם הפרטיזנים של סטלין. באותם ימים גם הפעטער הודה שהוא חב את חייו ל'בולשביקים-יימח-שמם'...

במוצאי שבת היו מתאספים אצל הפעטער בני משפחה רחוקים וקרובים ששטחו את מסכת הייסורים שעברו. חלק מרכזי בפגישות הוקדש לברור, לניפוי ולליקוט רמזים לעקבותיהם של קרובים שנעלמו ונדמו. 'הדודה' הייתה מכניסה אותי פנימה, לכיוון החדרון האחורי ששימש לשינה, ושם הושיטה לי פלח עוגה עצום ואמרה בלחש-יידיש, שב בשקט, תאכל בפה נעול, רק תקשיב. אולי תלמד, לא תהיה סתם טמבל. כך, בגיל שש ידעתי על השואה בגוף ראשון. כלומר, נגעתי בגוף האנשים האלה, ספגתי את האימה הנוראה שבצבצה מפצע שותת דם. אמא-שלי נכנסה דומעת לפעטער ואמרה לו, הילד לא ישן בלילה הוא גדל ילד-שואה. הוא נאנח וביקש מ'הדודה', אל תכניסי אותו - זו לא הגלות שלו. ו'הדודה' התנצלה ואמרה לאימא, הוא הרי לא מדבר יידיש. כשהוא בא אני נותנת לו לעקאח, טיפת יין. זה הכל. זה המבוא לסיפור.

אני עובר לדרום-אפריקה לאחר שהשלטון עבר בשלום לידי השחורים. התקיימה אזכרה חגיגית לרבי מלובאוויץ'. כידוע הרבי הרגיע את היהודים והצהיר שהשלטון יעבור בשלום ואיש לא ייפגע. יהודים חילונים ברחו לאוסטרליה וכעבור שנתיים חזרו בבושת פנים. אותה שנה הגיע לטקס ביוהנסבורג הרב הנכבד מאיר לאו, מי שהיה הרב הראשי לישראל, שספרו "אל תשלח ידך אל הנער" היכה אותי בתדהמה. הגיעו ניצולים רבים, חסידי חב"ד, מכל רחבי העולם שרצו לראות ולשמוע מה הרב לאו מספר על הרבי. גם אני וחברי אבי, יליד ירושלים ממוצא ספרדי שחזר כמוני בתשובה, הצמיח זקן עבות והצטרף לחב"ד, באנו לכבד את זכרו של היהודי הענק, דמות מופת של מנהיג יהודי רב מעשה ותושייה, אוקיינוס של אהבה ומסירות ליהודים ויהדות. כשנכדתי הקטנה הופיעה לראשונה בביתו היא ניצבה לפני תמונתו הגדולה של הרבי בכניסה, תמונה שצולמה שנה לפני שהלך מאתנו. בתי, אמה, שאלה אותה: את יודעת מי האיש הזה? בטח, אמרה הילדה בת החמש, זה אבי כשהיה צעיר...

עכשיו ניצבנו בתוך קהל גדול שהתאסף ברחבת בית המלון המפואר. מאחורי שוחחו שני זקנים ביידיש שהרטיטה אותי. בלי להבין או להרגיש פניתי לאחור, עיני דומעות, פלטתי כמעט-יבבה, לחשתי ביידיש, פעטער, איפה אתה? האיש נעץ בי עיניים כחולות עזות בתוך דף פנים מקומט, הוא גיחך והיידיש שלו שוב התסיסה אותי - עדיין בבוכנוואלד, ילד. אבי, לוחם סיירת בעברו הצבאי, מי שהשתתף במבצע אנטבה, נפעם מהתרגשותי ושאל: מה הוא אומר לך, מה אתה אומר לו, מה פתאום בוכנוואלד? האיש אומר, הסברתי, שבא לפה ישירות מבוכנוואלד. זה המחנה של הרב לאו. הסתכלתי לתוך עיניו של אבי והוספתי, תאמין לי, אני לא יודע אם הוא חי או מת... ראיתי את הפעטער מתנדנד בפינת ה-18 שלו.

אבי פנה לאיש הזקן ושאל באנגלית, אדוני ניצול שואה, יש לך מספר על היד? האיש הושיט קדימה את ידו ואבי נרתע. מה הצוציק הזה רוצה ממני? הוא שאל אותי ואבי בהה לעברו, לא מבין. עכשיו חשף את זרועו המסורגת בגידים בולטים ונימי דם כחולים ואדומים. ידו של אבי נאחזה בי ונשמתו נעתקה. הוא צנח ונפל. אחזתי בו ושני חסידי חב"ד הושיטו יד תומכת. הזקן משך בכתפיו וחייך אלי והנהן. אתה היית שם, הוא אמר וצחק. הרב לאו, ילד יהודי שנישא בשק על כתפי אחיו הגיבור, כחכח לתוך המיקרופון ועמד לשאת דברים. מה קרה לך, אבי? הוא נשם עמוק ולגם מים מבקבוק שהוגש לו. אני לא מבין, ראיתי את המספר קופץ לי בפנים והכל הסתבך. זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה...

איך קפץ לי הסיפור הזה, למה אני מספר אותו? אתמול התפרסמה החלטת בג"ץ שאין להרוס בתי מחבלים הרוצחים יהודים בא"י. הדגש הוא על - ארץ ישראל. בארצנו שלנו הפכנו ללהקת מעודדות כאילו במשחק בינלאומי של קבוצות זרות. זה התחיל ב'קורבנות השלום', עבר להסברו של הנשיא - שבני עמו בחרו בדרך הטרור. עכשיו הם הופכים את המחבל הערבי ל'בן-סורר'. למה סורר? הרוצח הקנאי הלך בעקבות גיבורי דורו השאהידים, דבק בערכים הנעלים של בני עמו - לרצוח יהודים, לסלק אותם מעל אדמת פלשתינה הערבית, לחבל בכל דבר שבסיסו יהודי. מה פה סורר ובעיני מי? רוצים בן סורר? בבקשה: אחד שנשאל, איזה סיפור תנכי לא אהבת במיוחד? והוא ענה: את 'מגילת אסתר' אני הכי שונא. עד היום לא הצלחתי להבין למה שמחה ליהודים חייבת להיות כרוכה בפוגרום לגויים. יוסי שריד.

כן, אנחנו מרגישים גם פה אשמים, כמו בכל גולה-דוויה. ולכן תבוא מכה ועוד מכה כי תחושת אשמה גוררת מכה, המקלה לרגע על עומס תנועת האשמה - וחוזר חלילה. הריטואל הזה עובד בשבילנו כבר אלפים שנה. אבל למה גם פה?

תאריך:  17/08/2020   |   עודכן:  17/08/2020
אורי שרגיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפור גלותי
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עמעד
18/08/20 11:41
 
א.ש.
18/08/20 12:51
2
טירה
19/08/20 13:34
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
בספרה האוטוביוגרפי של גילה אלמגור 'הקיץ של אביה', כותבת הסופרת והשחקנית המפורסמת על ילדה בשם אביה, בת להניה, שורדת שואה, פרטיזנית ומעורערת בנפשה. אף על-פי שאביה היא צברית - ילידת הארץ, חייה מעוצבים על-ידי השואה ומושפעים ממנה. בדומה לאביה, רבים מילידי שנות ה-40' המאוחרות ושנות ה-50' למאה הקודמת הושפעו מהשואה, נשאוהּ כנטל על גבם ועיצבו את אישיותם תחת צילה האיום והכבד, אף שלא נכחו בה, אף שלא היו חייבים בכך. המשוררת עדינה בן חנן היא נציגה פואטית מובהקת של בני ובנות דור שני לשורדי השואה, שצלקותיה נחרצו בנפשם ועיצבו את מהלך חייהם, אופיים וכמובן את כתיבתם.
מדינות רבות באירופה, במיוחד בגוש הסובייטי-לשעבר, עושות מעט מאוד - אם בכלל - כדי למלא את התחייבויותיהן להשיב רכוש יהודי שנשדד בשואה. כך קובע (30.7.20) דוח מקיף של משרד החוץ האמריקני. לארה"ב אין אמצעים של ממש ללחוץ על מדינות אלו, למעט באמצעות דעת הקהל וערוצים דיפלומטיים, ולכן סביר להניח שהמצב לא ישתפר בצורה משמעותית.
30/07/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
בג"ץ דחה עתירה שביקשה להורות ליד ושם ולמשרד החוץ שלא לארח ביד ושם מנהיגים, שלטענת העותרים מעורבים בפשעי מלחמה ובהפרות של זכויות האדם, או תומכים במדיניות גזענית ואנטישמית. השופט נעם סולברג קבע (16.7.20), כי מדובר בענייני מדיניות חוץ המסורים בלעדית לידי הממשלה.
19/07/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
בחודש יולי 9461 יצאה מנמל באקאר שבצפון יוגוסלביה (היום קרואטיה) אוניית המעפילים 'הגנה' כשעל סיפונה 2678 מעפילים ניצולי שואה, ביניהם אבי, עופר בן צבי ז"ל. בלב ים האונייה נעצרה בשל תקלה. המעפילים נצטוו לזרוק לים את חפציהם האישיים כדי למנוע ממנה לשקוע. היא נגררה על-ידי הבריטים לנמל חיפה תוך התכתשות עם המעפילים והצוות, והמעפילים נשלחו למחנה המעצר בעתלית. הייתה זו האונייה האחרונה שנתפסה, אשר נוסעיה הושארו בארץ ולא נשלחו לקפריסין. בסיפור הקצר 'סברה' ביקשתי להנציח את אבי, עופר בן צבי ז"ל, שהיה ממעפילי האונייה. עוד על קורות האונייה שאחר כך הפכה ל'אח"י הגנה' תוכלו לקרוא באתר.
הקורונה גרמה לחלק מהאנשים לשקוע בדיכאון. לעומת זאת, היו כאלה אשר פרץ היצירה הציף אותם והם גילו כישרון שהיה טמון בהם ומצאו דרך לתרפיה באמצעות הכתיבה. קבוצת חוקרים מהמכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן מוכיחה לנו כי עברנו את פרעה, עברנו את מאורעות השואה ונוכל גם לנגיף הקורונה.
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי  
אבנר שלו עוזב את יד ושם  /  איתמר לוין
הממשלה פוגעת משמעותית בתקצוב יד ושם  /  איתמר לוין
שלטי הזיכרון על שער בירקנאו  /  מירב ארד
פוליטיקה על גבם של ניצולי השואה  /  עו"ד יוסי דר
ובחרת בחיים - פשוטו כמשמעו  /  ד"ר חנן יצחקי
השואה ביוון: הרבנים שהצילו  /  פרופ' יצחק כרם
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il