|
|
גנץ. כלוא [צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון]
|
|
|
|
|
קיימים שלושה אנשים במדינת ישראל החפצים בלב שלם בבחירות ושירוויחו מקיומם - נפתלי בנט, יאיר לפיד ובמיוחד בנימין נתניהו, אשר חותר לשם בכל כוחו; מן העבר השני, ישנם שני אנשים אשר בחירות ירעו עבורם ולכן הם האחרונים הרוצים לשלוח את העם לקלפי - בני גנץ וגבי אשכנזי. לכן, מצחיק לחשוב שמפלגת הליכוד, נתניהו ותומכיו מנסים להפיל את האשמה על הליכה לבחירות, במקרה שיתקיימו, על כחול לבן. אין שום סיבה שמפלגה בעלת שוויון פריטטי בממשלה ואשר העומד בראשה חתום על היותו רה"מ הבא, תרצה לאבד את עצמה לדעת עד כדי מספר חד ספרתי של מנדטים.
תאוותו של נתניהו לממשלת חסינות אינה יודעת שובע. הוא כבר הספיק לכפות על עם ישראל שלוש מערכות בחירות במטרה להשיגה, וכעת משנס מותניו על-מנת לרוץ בפעם הרביעית. רק שהפעם הזו מאיימת להיות הגרועה מכולם. היא תעמיק את המשבר הכלכלי, תשסע את החברה, ועלולה ליצור הדבקות המוניות.
אסור לגנץ לשחק את המשחק של נתניהו; בבלפור משוועים שרה"מ החליפי יתעקש בעניין התקציב עד הסוף המר. נראה שעל-מנת לשמר את סיכוייו לשבת בראשות הממשלה, על יו"ר כחול לבן לוותר ליו"ר הליכוד, דבר שנתניהו מתפלל בכל מאודו שלא יקרה, מכיוון שבמצב כזה לא יתקיימו בחירות.
גנץ מלכתחילה היה מעוניין בתקציב עד לסוף השנה הבאה בגלל שבמקרה ויעבור תקציב לרבעון אחד, נתניהו יוכל לפרוץ לבחירות בתקציב הבא מבלי שהראשון יהפוך אוטומטית לראש ממשלת המעבר; אך אם לא יגיעו להסכמות כעת, יתקיימו בחירות בכל מקרה.
השפעה ישירה
אם גנץ יוותר, הוא כביכול יהפוך לנפל פוליטי שאינו בר זכות קיום, ואז ינחל מפלה מוחצת בבחירות שנתניהו מתכנן, אם אכן יתקיימו; אך אם לא יוותר, הוא לבטח יפסיד את כל מה שיש לו. ואם כבר נגזר עליו לוותר, עדיף שהיה עושה זאת בעניין התקציב ולא בעניין מינויי הבכירים, רק שכבר אין לו שום דרך חזרה - הוא כלוא.
התקציב מלכתחילה לא עניין את נתניהו, הוא היה אך ורק כלי על-מנת להגיע לפשרה. הוא פשוט רצה שגנץ יעלה על ראש הסולם ושהדרך היחידה לרדת ממנו ולמנוע בחירות תהיה הסכמה לעוות את האופן בו ממנים בכירים במערכת אכיפת החוק - בכירים להם יש השפעה ישירה על משפטו של רה"מ.
לכאורה, גנץ היה צריך לוותר בעניין התקציב ולא להיכנס לבור שהוא נמצא בו כיום. הרי על פניו כל שעליו לעשות הוא להימנע מבחירות מספיק זמן; ככל שעובר הזמן, כך גדלים סיכוייו להנהיג את המדינה. כעת כבר מאוחר מידי - הוא נמצא במלכוד בו עליו לבחור בין בחירות ואיבוד כל השפעה על שימור טוהר מערכת אכיפת החוק, ובין לתת את ידו לביצוע פגיעה בדבר שמהותי עבורו ועבור עקרונותיו - אות קין לדמוקרטיה והצבת צלם בהיכל.
נתניהו נמצא במצב נוח למדי עבורו: או שיקבל דריסת רגל בהליך מינוי פרקליט המדינה אשר עתיד לנהל נגדו משפט, או שיקבל את האופציה המועדפת עליו מבין השתיים - בחירות וממשלת חסינות לה הוא תאב ובה הוא חושק יותר מכל.
נותר יתום
בשבוע שעבר לפיד וסיעתו העלו להצעה בכנסת את חוק נתניהו, לפיו אדם המואשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה. רק שבמקרה וגנץ היה מצביע בעד ההצעה והיא הייתה נופלת, וכך נראו הדברים מאחר שיועז הנדל וצבי האוזר לא התכוונו לתמוך בה, הוא היה מביא לפיזורה של הכנסת באופן מיידי.
לפיד היה ער לכך. הוא יכול היה לחכות עם הצעת החוק על-מנת לתת לגנץ מעט זמן בכדי לסדר את השורות ובכך אפשרות אמיתית להצביע עבורה וכתוצאה מכך להרכיב ממשלה, אך ראש האופוזיציה לא היה מעוניין בכך כלל ועיקר, ובראש מעייניו עמדה לנגדו האפשרות למצב עצמו כחלופה לנתניהו. לפיד למעשה קבר את הצעת החוק שלו עצמו בשביל לנצל אותה עבור הקמפיין שלו; הוא פשוט רצה לרסק את כחול לבן בסקרים כדי שאם יחברו שוב האחד לשני, הוא יעמוד בראשות המפלגה המאוחדת מאחר שעומדים לרשותו יותר מנדטים בסקרים.
לכן, לפיד העלה את הצעת החוק בתזמון בו גנץ לא יוכל לעשות איתו יד אחת, ובכך סיכל אותה. בנוסף, יו"ר יש עתיד-תל"ם ידע שאם הצעת החוק תיפול, לגנץ לא תהיה לגיטימציה להעלות אותה במועד מאוחר יותר. למעשה, לפיד מעדיף להתמודד נגד נתניהו יותר מאשר נגד גנץ, שהרי אם יפסיד לרה"מ, הוא ימצב עצמו כחלופה שלו, אך אם יובס על-ידי גנץ הוא יצטרך לחכות לתורו בזמן שאשכנזי וגדי איזנקוט נושפים בעורפו.
לפיד ונתניהו השיגו את מה שייחלו עבורו: הראשון מיצב עצמו כיורשו של גנץ, ורה"מ עזר לו וטיפח אותו כמועמד השמאל מרכז להתמודדות נגדו מכיוון שכך יהיה לו יותר נוח מאשר ללכת ראש בראש עם שר הביטחון ורה"מ החליפי. הקרקס שהתנהל שם עזר בעיקר לנתניהו לשמר את כוחו ולהפחית מכוחו של גנץ בכך שהעלה את קרנו של לפיד, אשר מצידו, טרפד את אפשרות המוצא היחידה של הרמטכ"ל לשעבר מהמשבר בו הוא נמצא. כך גנץ נותר יתום, ללא קלף מנצח.
נתניהו ולפיד צריכים לזכור דבר אחד: הסקרים בזמן מגיפה לא שווים מאומה; מן הסתם שלא מעט בוחרים יבחרו שלא לצאת מהבית ולהצביע בקלפי בכדי לא להידבק. כלל לא בטוח כי התשובות שהאזרחים עונים לסוקרים אכן יצאו אל הפועל ויתגשמו ביום הבחירות. על הסוקרים להוסיף שאלה בסקרים: האם תצאו להצביע? ניתן לשער כי התשובות לשאלה הזו יטרפו את הקלפים.
