בחודש האחרון תקף הנשיא דונלד טראמפ את "הביצה של וושינגטון" והבטיח לייבש אותה – תוך שהוא מתעלם מפרט אחד קטן: היו לו 3.5 שנים לעשות זאת. זוהי דוגמה אחת בלבד לכך שטראמפ אינו מסוגל להתמודד כנשיא מכהן, אלא ממשיך לתקוף את המוסדות שבראשם הוא עצמו עומד – טוענת אשלי פרקר, כתבת הבית הלבן בוושינגטון פוסט.

טראמפ מבדיל בין עצמו לבין הממשל, וכך הוא נמנע מליטול אחריות על הדברים שנעשים בידי האנשים שהוא עצמו מינה. אבל מדובר יותר בפתולוגיה מאשר באסטרטגיה, טוענים כמה ממקורביו. מאז ילדותו מתקנא טראמפ באליטה שמעולם לא באמת קיבלה אותו לשורותיה. כיזם נדל"ן צעיר בקווינס, טראמפ השתוקק לזוהר של מנהטן, וכאשר הגיע לשם – אומנם הוזמן לאירועים גדולים, אך לא לארוחות בבתיהם של בני המאיון העליון. את אחוזת מאר-א-לאגו בפלורידה רכש טראמפ בין היתר משום שלא התקבל למועדוני גולף אחרים בסביבה.

לפני שהחל את הקמפיין שלו לנשיאות, נחשב טראמפ בעיני רבים ל"שוטה הכפר" מבחינה פוליטית. הנשיא ברק אובמה ירד עליו בפומבי בסעודת כתבי הבית הלבן ב-2011 כמי שאינו מבין דבר בפוליטיקה. לכן, אפילו כיום, לטראמפ יש תחושה של "אאוטסיידר" שחייב להוכיח את עצמו. התחושה הזאת לא רק מניעה אותו, סבורה פרקר, אלא גם קושרת אותו לליבת תומכיו המרגישים גם הם דחויים בידי הממסד. הוא פופולרי במיוחד בקרב אוונגליסטים פרוטסטנטים (71% תמיכה), לבנים ללא תואר אקדמי (59%) ותושבי האיזורים הכפריים (59%).

כנשיא טראמפ ממשיך להיות חשדן כלפי הדרג המקצועי. הוא הציב סימני שאלה סביב קהילת המודיעין והפגין ספקנות כלפי ממצאי ה-CIA וה-FBI, במיוחד אלו שעלולים היו לסכן את הלגיטימיות של ממשלו ומעשיו. הוא אינו נותן אמון בפקידים הבכירים – הן המקצועיים והן המינויים הפוליטיים שלו-עצמו. במגיפת הקורונה הוא מתעמת אפילו עם בכירי המומחים לבריאות הציבור.

הקמפיין של טראמפ ב-2016 היה מתקפה ישירה על האליטה הפוליטית: אנחנו נגדם. הוא תיאר את הילרי קלינטון כ"אינסיידרית" מושחתת של וושינגטון, ואנשיו מתכננים אסטרטגיה דומה נגד ג'ו ביידן. אבל הפעם זה יהיה קשה יותר, מעריכה פרקר, משום שטראמפ עצמו משלים כמעט קדנציה מלאה בתוך אותה וושינגטון. אחד מיועציו החיצוניים אומר: "זה די מגוחך, לטעון שזוהי ארה"ב של ביידן ושהיא בוערת. אתה הנשיא, כך שנראה לי שעכשיו זו ארה"ב שלך".

בראיונות שהעניק לאחרונה לאמצעי תקשורת אוהדים, התקשה טראמפ לפרוס את סדרי העדיפות שלו לקדנציה שנייה. לפני חודשיים אמר טראמפ, כי למרות שלא ישן לילה אחד בוושינגטון לפני שנבחר לנשיא – כעת הוא מנוסה ו"מכיר את כולם". בכך הוא סגר מעגל שלם: כעת טראמפ הוא וושינגטון. טראמפ עצמו יודע שהצגתו כ"אאוטסיידר" היא במידה רבה אחיזת עיניים; מיד לאחר בחירות 2016 אמר בפומבי, כי תחילה שנא את קריאת הקרב "לייבש את הביצה", אך כאשר ראה כמה היא פופולרית – "התחלתי להגיד אותה כאילו אני מתכוון לזה".

הגישה האנטי-ממסדית של מתמודדים על הנשיאות היא כמובן תופעה ישנה. ג'ימי קרטר השתמש בה ב-1976 כדי לנצח את ג'רלד פורד, ורונלד רייגן השתמש בה ב-1980 כדי לנצח את קרטר. אבל שניהם לא ישבו בבית הלבן כאשר תקפו את הממסד. נשיא המתמודד על כהונה נוספת, מתאים לכך את מסע הבחירות שלו ומתמקד בהישגיו בכהונה היוצאת. אין תקדים למצב בו הנשיא המכהן מנהל קמפיין של מועמד חיצוני לנשיאות. גם בזה, טראמפ הוא הראשון מסוגו.