כמעט כל העיתונאים שנכחו בוועידת המפלגה הרפובליקנית ב-2016 לא חשבו לרגע שדונלד טראמפ יכול לנצח בבחירות לנשיאות. צירים רבים חששו שהמפלגה דוהרת לקראת אסון בקלפיות, וחלק מתומכיה הוותיקים ביותר סירבו להאמין להבטחותיו: מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט לערעורים? הגדלת תקציב הצבא? הפחתת הרגולציה? אין סיכוי. התחושה הייתה, שגורלו של טראמפ נחרץ מראש – כותב יו יואיט, בעל טור בוושינגטון פוסט.

ארבע שנים מאוחר יותר, לרפובליקנים יש סיבה למסיבה. חבל שהקורונה גרמה לביטול הוועידה, אומר יואיט, כי הם יכלו לומר בעשרות צורות שונות: "בחיי, הוא מילא את הבטחותיו". לדבריו, ספקנים כמותו השתכנעו שהוא ימלא את הבטחותיו. והוא לא ישתנה: קדנציה שנייה שלו תהיה דומה מאוד לראשונה. תקציבי הצבא לא ישתנו, המינויים לבתי המשפט לא ישתנו, יימשכו מאמצי הדה-רגולציה, המיסים יישארו כמות שהם.

מה כן יהיה אחרת? העימות עם סין יחריף; ראוי להסיר את המכסים מעל בעלות בריתה של וושינגטון, מעיר יואיט, אך מול סין צריך להמשיך ולהפגין יד חזקה, כולל בהתעצמות צבאית. ארה"ב תשלים את נסיגתה מאפגניסטן ותצמצמם את נוכחותה בעירק. ההסכם בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא הפרי הראשון של תוכנית השלום של הממשל, אשר באה לעולם לאחר החלטתו של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים.

טראמפ עצמו עשוי להירגע בקדנציה השנייה – או לא. כיום ברור שה-FBI פעל נגדו (גם אם מדובר בבודדים בבולשת) ושחקירתו של רוברט מולר והליכי ההדחה היו אבסורדיים. הקורונה תיעלם בהדרגה, בזכות תרופות ובהמשך בזכות חיסון. לא משנה מי ינצח בנובמבר; בתי הספר ייפתחו מחדש והמסחר יחזור לרחובות. טראמפ צפה זינוק בצריכה והוא צדק, כשם שצדק לגבי ההתאוששות המרשימה של שוקי המניות. יש להתכונן לגל הבא של הנגיף; אם טראמפ יסגור שוב את הגבולות, איש לא יכנה אותו "קסונופובי".

כאשר החומה בגבול ארה"ב-מקסיקו תהיה מוכנה, ואולי עוד לפני כן, ניתן יהיה לקדם את הטיפול בכל המסתננים וילדיהם; טראמפ מוכן מזה ארבע שנים לעשות עסקה בתחום זה. מפעלים יחזרו לארה"ב וחברות ההיי-טק הגדולות יגיעו למסקנה שחיוני להשקיע בה ולא בחו"ל. ואז ניתן יהיה להתחיל להיערך לקראת 2024, כאשר תריסר רפובליקנים ילטשו את עיניהם לבית הלבן, בעוד המפלגה הדמוקרטית נופלת בידי השמאל הקיצוני.

על כל זה ניתן היה לדון בוועידה הרפובליקנית, והנושאים הללו אכן נדונים בידי ראשי מחנה המרכז-ימין. התקשורת ברובה מתעלמת מהשינויים המשמעותיים שחולל טראמפ; הם כה מוכים בסנוורים בשל שנאתם האישית כלפיו, עד שהם נטשו את העיתונאות הבסיסית לטובת נקמנות, מאשים יואיט. אבל אין משמעות לכעס שלהם; טראמפ לא ישתנה, המדיניות שלו לא תשתנה והיתרונות ממנה לא ייעלמו. מחיר הקורונה גבוה, אך אמריקנים הוגנים אינם מאשימים את טראמפ. הם מחשבים את בטחונם, רווחתם ובמיוחד את חרותם בעתיד. אמריקנים אוהבים את חרותם, וכמו כל מועמד של הרפובליקנים – טראמפ הוא מועמד החרות.