"במעשה המרכבה" האחרון נדחקה "ימינה" לשולי גוש הימין ובסופו של התהליך מצאה עצמה גם מחוץ לקואליציה ולממשלה. סקרים סמוכים למועד הקמת ממשלת החירום (מאגר מוחות, מאי) מדברים אומנם על גידול המפלגה מ-6 מנדטים (תוצאות הבחירות האחרונות) ל-9 מנדטים (שבוע 4 של חודש מאי) ועליה נוספת ל 12 ואפילו 16 מנדטים (אמצע חודש אוגוסט), אם תתקיימנה בחירות חדשות עכשיו.
1 אבל אלה לפי שעה הן ציפורים על העץ. ההיסטוריה של "ימינה" מלמדת שהיא מתאפיינת בהצלחות מרשימות בסקרים "לפני" בחירות ובהישגים הרבה פחות טובים בתוצאות האמת.
"ימינה" היא מפלגת ימין מובהקת, ובהיסטוריה הלוא ארוכה שלה הייתה שותפה מפלגתית לציונות הדתית ושותפה קואליציונית לממשלות נתניהו האחרונות, למעט, כאמור, ממשלת החירום הקיימת. היותה מפלגת ימין מובהקת, מעניקה לה יתרונות קלים וחסרונות גדולים. השותף הטבעי של "ימינה" הוא הליכוד ובתנאים מסוימים גם המפלגות הדתיות. הליכוד הוא ליבת גוש הימין, ונתניהו כראש הליכוד, הוא המועמד "הכרוני" של הימין לראשות הממשלה. אי-ההתאמה הקיימת בין הצוות המוביל של "ימינה" - בנט ושקד - לנתניהו איננו סוד, הוא מעוגן כמעט בחוקי הטבע. בין אם מקורו באי-התאמה אישית או אי-התאמה "משפחתית",
התוצאה הקבועה שלו היא נזק מתמיד למחנה הימין. דומה שהדומיננטיות של נתניהו בימין בכלל ובליכוד בפרט, כופה על "ימינה" המתנה "על הקרח" עד אשר המציאות תשתנה ותשנה את מצב הקיפאון הפוליטי בין שתי השותפות, כביכול, הללו. כיום, הברירה היחידה של "ימינה" היא ל"המציא את עצמה מחדש", כלומר:
למצב עצמה במחנה הימין כמשלים האולטימטיבי לנתניהו. לשם כך עליה להימנע מהתנכרות למרכז אבל להתבדל מהשמאל ולהתחבר לציונות הדתית המתונה- כלומר: זיקה חזקה ליישוב ארץ ישראל ולרעיונות הסיפוח של איו"ש, אבל להתבדל מהחרד"לות ולהתייצב בראש מפלגות הימין בכל הנושאים שבהם נתניהו אינו מיטיב לפעול.
אם לא תעשה כן,
הימצאותה על הקרח מאיימת עליה בקיפאון פוליטי. אינני בקי בפרטי העשייה של "ימינה" בכנסות האחרונות. הרושם המתקבל הוא של פעולה טובה של שקד במשרד המשפטים ושל פעולה סבירה של בנט במשרד החינוך. תקופתו של בנט במשרד הביטחון הייתה קצרה מדי מכדי להציב מולה הערכת יכולות מבוססת, אבל אפשר לומר שלא נתפס בשגיאות חמורות. עשייה שקטה בימים טרופים אלה, אינה מספיקה ליצירת מעמד חזק בתודעת הציבור, משום שלמעמד כזה הכרח לצרף "קבלות ביצוע". את דרכה למעמד של אלטרנטיבה לליכוד בראש מחנה הימין, תוכל "ימינה" לסלול רק באמצעות
שימור זיכרונה בתודעה הציבורית כאקטיביסטית ועיקבית. דומני שבנט מתחיל להבין עניין זה, ותוך ניסיון לנצל את התקופה הקצרה מאוד בה שירת במשרד הביטחון בעידן הקורונה, וההצעות שהציע לניהול המשבר בתקופה זו, מהווים מנוף פוטנציאלי לעיצוב וייצוב נדבך אחד של עמדות אקטיביות ועצמאיות בנושא שנמצא במוקד תשומת הלב הציבורית. הספר שפרסם בנשוא זה לאחרונה, ("איך לנצח מגיפה") מחזק רושם זה. אולם, תחושת בטן ולא שכנוע עמוק אומרת לי שקדימה חסרה מספר אישים מרכזיים וחזקים שיכולים וצריכים להשלים את הצוות המוביל. סמוטריץ' כפוליטיקאי ואקטיביסט, מתאים לכך, אבל אין בו די. שמעתי אחדים מאנשי השורה השנייה במפלגה, מהם חברי כנסת כיום, מתבטאים בנושאים שונים, ולדעתי הם אינם מהווים תוספת סגולית איכותית למפלגה המבקשת להיות אלטרנטיבה לראשות גוש הימין. כאשר תעמוד על הפרק שאלה זו, הצוות המוביל של "ימינה" בשילוב עם ראש המפלגה ומעמדו הציבורי - יקבעו את גורלה. הליכוד על היקף תומכיו ומצביעיו - אוסף הח"כים המככבים בתודעת הציבור שנים רבות והמסה הקריטית של מתפקדי המפלגה - יציב בפני "ימינה" אתגר קשה מאוד.
כאשר אנו בוחנים את המפלגות הקיימות כיום בכנסת, שסביר שיעמדו לבחירה גם בבחירות לכנסת הבאה, תחושת הבטן שלי היא שהמאבק יתמקד ב-4 קבוצות: יש עתיד, מרכז-שמאל, שבקדנציות האחרונות לא עשתה דבר מלבד ניסיונות סרק להדיח את נתניהו. הפוליטיקאי הבכיר ביותר בגוש זה הוא לפיד, שפרט להיותו שר אוצר לא מוצלח במיוחד במשך 18 חודש באחת הממשלות של נתניהו, הוכיח שלמד לתמרן בעולם התקשורת המפוקפקת של ה- "פייק ניוז" אבל לא למד וגם לא עשה שום דבר ממשי אחר. כחול לבן ושאריות העבודה, ימצאו את הדרך להציב גוש נוסף משמאל למרכז שייתמך גם ע"י המפלגות הערביות ומרצ, אבל כשלעצמו יהיה חלש מכדי להוביל ממשלה הנהנית מקואליציה בעלת רוב ברור בכנסת. הגוש השלישי, וכנראה החזק ביותר פוליטית, גם ללא נתניהו,
יהיה הליכוד, בתמיכת המפלגות החרדיות. בסבוב הבחירות הראשון אחרי נתניהו, יהיה גוש זה מועמד עיקרי להרכבת הממשלה. מימין לגוש זה תמצא "ימינה", מפלגה אזרחית- מסורתית ולאומית-מובהקת, שתשלים את גוש הימין ותעניק לו ציביון אזרחי-דמוקרטי-לאומי שאינו מצוי כיום באף מפלגה או צרוף מפלגות אחר במערכת הפוליטית הישראלית.
במרבית השאלות בתחומי הביטחון והחוץ המציאות מכתיבה את המהלכים. נראה שהירושה שיותיר אחריו נתניהו, תהווה חלק חשוב ממסגרת האסטרטגיה הלאומית הכוללת ומי שיוביל את הרכבת יצטרך להמשיך תוך זיקה למציאות זו; צריך לקוות שלא רק ייאלץ לכך אלא גם ירצה בכך ואז יהיה זה מצב אופטימלי. אולם, בתחומי הפנים, אחרי עידן נתניהו, ממתינים לנו כמה וכמה גושי-בעיות קשים לפיצוח. בהכנה לטיפול באלה ובהצבת תוכנית פעולה סדורה, רציונלית וחדשנית, יכולה "ימינה" לקנות את עולמה ולהתייצב בצדק בראש הפירמידה הלאומית עם השפעה מכרעת על העשור הבא לפחות.
מרחב הפעילות הפנימי מוזנח כבר שנים רבות. זהו כר עצום להוכחת עניין, יוזמה ויכולות דווקא משום שזו נקודת תורפה של נתניהו, שמעדיף לרוב לעקוף את הבעיות במקום להתמודד עימן. בתחום הפנים, חופש הפעולה למפלגות ישראליות גדול בהרבה מחופש הפעולה בתחומי החוץ והביטחון. לפיכך, חשוב ש"ימינה" תבדל עצמה ממפלגות אחרות ביצירה וקידום רעיוני של עמדות לאומיות וביטחוניות מובהקות, בעיקר מול השמאל הפוסט ציוני, כשהיא משתפת פעולה עם הסקטור הלאומי-ימני המובהק שבליכוד (ואולי גם עם חלקים מש"ס). במקביל תפתח את החשיבה ותוכניות הפעולה בתחומי המעשה הכוללים:
חברה - דמוקרטיה "יהודית", חוקה, שיוון אישי וריבונות יהודית במדינת היהודים.
כלכלה - שוק חופשי עם חמלה שמרסנת את הנטיות המובהקות של הקפיטליזם החזירי לעשיית רווחים ללא חשבון ועל-חשבון כל מי שאיננו חלק מראש הפירמידה.
חינוך - רוויזיה כוללת ומודרניזציה של תוכנית הלימודים ורמות ההכשרות המקצועיות. חייבים לחזור לחינוך יהודי-לאומי כחלק מעיצוב הנוער לשימור העם ומדינתו בעתיד "נזיל".
תרבות - פלורליזם יהודי לפני פלורליזם אוניברסלי.
ציונות - ריבונות יהודית בארץ ישראל המערבית בשילוב עם המשך בלתי-נלאה ובלתי-מתפשר של המאמץ לעליית יהודים לארץ וריכוז העם היהודי במדינתו הריבונית. ערכים ומינהל - רוויזיה כוללת בשירות הציבורי המושתתת על יעילות וטכנולוגיה מתקדמת ועל יושר מידות . "חזון ישראל 2040" יכול לשמש מעטפת מצויינת לתוכנית פעולה עיקרית בדור הקרוב.
אני מעריך שנתניהו, חרף משפטו, גילו ועייפות החומר המאפיינת כל מי שפועל במרחב הציבורי באינטנסיביות האופיינית לו, יהיה דומיננטי בפוליטיקה הישראלית עוד 2 - 5 שנים. זהו מרווח הזמן בו צריכה "ימינה" לעצב את עולמה, לבנות את המערך הפוליטי התומך בו, לצבור ניסיון במרחב הפוליטי ולהוכיח יכולות ניווט וביצוע. משבר לאומי עשוי לשבש לוח זמנים זה, אבל אסור להזניחו כל עוד המציאות מאפשרת התקדמות רציונלית ושיטתית. משבר הקורונה ילווה אותנו לפחות מספר שנים והוא במה מצויינת להוכחת יכולות בכל התחומים הנ"ל.
יש הגורסים שאחת הדרכים להוכיח יכולות ולהתפתח היטב ומהר היא שרשרת אתגרים שתקדים מעט את סיום "ההכשרה המתוכננת". כל הסימנים מראים שהממשלה הנוכחית לא תאריך ימים - היקף הניגודים והשונות בה גדולים מדי. הפירוש המעשי של עניין זה הוא בחירות חדשות בתחילת 2021. זו נקודת ציון ראשונה לניסיון לשבור את הרצף השלילי ביחסים בין הליכוד ל"ימינה". כאשר יכנס נתניהו לעובי הקורה במשפטו, חרף כושר העבודה המופלג שלו,
לא ירצה לוותר על נושא החוץ והביטחון ולא יוכל להשתפר בנושאי הפנים; ומאידך-גיסא, נושאי הפנים הופכים אקוטיים יותר ויותר, במיוחד על-רקע משבר הקורונה. בנט הציב עצמו כמומחה לנושא ואף פרסם לאחרונה, כאמור, ספר בעניין זה. שתי דרכים עומדות לפני הנהגת "ימינה" להתייצב במקום מרכזי במאבק הפוליטי על דמותה של מדינת ישראל במאה ה-21: מאבק נגד נתניהו וניסיון לשתף עימו פעולה תוך "סולחה" וחלוקת עבודה מוסכמת לקדנציה או שתיים. אני ממליץ להעדיף התחלה עם ניסיון לשת"פ על פני עימות חזיתי. בגישה זו טמונה גם אופציה לראורגניזציה פוליטית כוללת בגוש הימין ע"י איחוד כוחות למפלגת-רוב אחת גדולה וחזקה. כאשר מסתמן בברור, שמרגע שתשתנה הנהגת הרשימה הערבית המאוחדת להנהגה המשלימה עם ריבונות ישראלית בא"י המערבית, שיתוף פעולה פוליטי בינה לבין השמאל והמרכז-שמאל בישראל הוא בלתי-נמנע.
2 עד כאן ברמת העקרונות והנפשות העיקריות הפועלות. מכל האמור לעיל והצפוי לפי תרחישים מרכזיים חזויים, "ימינה" חייבת לעצב מחדש את תדמיתה ולהוסיף להצהרות הכוונה שפרסמה בעבר, תוכניות פעולה קונקרטיות וסדרי-עדיפויות למימושן. המבחן של שידוד מערכות זה יהיה בחשיפת השינויים לידיעת הציבור הרחב, ויצירת אמון בכוונת המפרסמים. להלן שמונה הנקודות המוצעות:
ראשונה: עמדת המפלגה כלפי רעיון הקמתה של מדינה פלשתינית (להבדיל מאוטונומיה) בחלק מאיו"ש. לדעתי, העמדה עד כה איננה ברורה ואינה משכנעת די-הצורך.
שניה: הצעת "ימינה" לגבי העשייה מימוש הסיפוח והפעולות שלאחריו - תוכניות, תקציבים, חוקים ותקנות לוחות זמנים.
שלישית: תיחום סמכויות בין רשויות הממשל בישראל (חוקה או חוקי-יסוד) מה, מתי וכיצד יבוצע. במה יהיה המצב בתקופת המעבר.
רביעית: התמודדות עם המוסדות החיצוניים העויינים - ביה"ד הבינלאומי, הקהילה האירופית, האו"ם, מדינות עויינות והרשפ"ת, אירגונים ותנועות יהודיים ואנטישמיים עויינים
חמישית: העמדה העקרונית כלפי שלטון חמאס בעזה וכלפי התוקפנות המתמשכת שלו נגד אזרחי ישראל.
שישית: קשרי ישראל עם יהדות התפוצות ועם יורדים המתגוררים בחו"ל דרך קבע תקופות ארוכות.
שביעית: דרכי שיקום הכלכלה בעקבות נזקי הקורונה.
שמינית: מדיניות הביטחון הלאומי מול האיומים העיקריים באזורנו: אירן, טורקיה, אירגוני הטרור האיסלאמי פונדמנטליסטי, חוקי המלחמה והאמנות הבינלאומיות "המסרסות" מאבקים אלה.
עתה, כש-"ימינה" באופוזיציה, אלא אם יש לה סיכום מוקדם סמוי עם נתניהו, אין לה סיכוי להגיע לעמדת השפעה רצינית בממשלת ימין חדשה, אלא אם יתקיימו לפחות חלק מהאירועים הבאים
3:
- הצטרפות כחטיבה למפלגה גדולה
- קואליציה פרלמנטרית של מפלגות קטנות ובינוניות אד-הוק על בסיס תוכנית פעולה ומנהיגות מובילה מוסכמות.
- אפשרות לשילוב ידיים עם גורמי-ימין מובהקים בליכוד (עם או בלי התוספת שבסעיף הקודם); עם או בלי פרישה של נתניהו, שיובילו לתסיסה פנימית בליכוד
- גיוס/ הקמת "חטיבה צעירה" או שת"פ הדוק עם גוף/גופים קיימים להבטחת שילוב נוער והרחבת הנוכחות הציבורית הפיסית של המפלגה "ברחוב"
- פריסה ארצית של סניפים ושלוחות
- קשר מקביל עם תנועות יהודיות בתפוצות
- הקמת מוסדות דמוקרטיים למפלגה ועיצוב תרבות דמוקרטית קלאסית של קבלת החלטות ב: נושאים אידיאולוגיים ועקרוניים, בתהליכי-יסוד כבחירות פנימיות, גופים מנהלים, בי"ד, תקנון ושמירת הקשרים עם חברים, תומכים ואוהדים - הרחבת הבסיס האזרחי.4
