צר מאוד שאנו בתחושת של מבולבלים,
אבל אל לנו להיות מכך גם מופתעים,
גם אתם ב-"נגד ה-בעד" מהרהרים,
ובו-זמנית בעל כורחכם "בעד ה-נגד" שרויים,
סימן הוא שאתם בארץ הפלאות לכודים.
ארץ שבה ראש המדינה בתושביו מהתל,
את בוחריו שם ללעג ומרבה בהם לזלזל,
את מתנגדיו בלשון סגי-נהור מקלס ומהלל,
את אוהביו/נאמניו ככלי משחק בגלגל מגלגל,
ואת שיגעונותיו ושיגיונותיו מגיש לנו על מקל,
כקינוח מפתה להרדים הערנות ולאטום השכל.
הטיף וזעק לסכנת הפילוג ולצורך באחדות וריפוי הקרע,
הבטיח "קבינט-פיוס" כדי לקרב המחנות ולמחוק השסע,
במעשה הונאה וקסם גייס לסיעתו שותפים חסרי הידע,
לשיטותיו המתעתעות ולאופיו טעון הזדון, הרוע והרשע,
שמלכתחילה כוונתו להחזיק מדינה כבת ערובה עם גרון שסוע.
נפשו לאה ועייפה מלעסוק בענייני המדינה,
כי מרצו מופנה לרקום תחבולה ולתכנן עוד מזימה,
כיצד לחמוק מאחריות, מביקורת, ומעוד חקירה,
אין לו צער ולא נקיפות מצפון למצבה של האומה,
שאותה דרדר לפי פחת פסע מסף תהום פעורה,
בעודו חושב שהינו הכתובת היחידה להציל ממצוקה ומצרה.
כשמגפת הקורונה המשתוללת בעורפו נושפת,
וככלל הצעה או פעולה שלו לשיטוח העקומה נכשלת,
חרב חדה נשלפת על צווארו מונפת ועל עתידו מאיימת,
נזעק "לגייס" מיד פרויקטור: להעמיס לשכמו המשקולת,
להטיל עליו האחריות, אך הסמכויות יוותרו בידי הקבינט,
כדי לרצות כל בקשה או דרישה מצד שותפות ה"אמת".
זאת השיטה ואין בלעדיה שהרי זה עשור עצמה הוכיחה,
להבטיח פעילות לאחדות האומה ובו-זמנית להעמיק ההפרדה,
לנקוט בכל הפעולות שיבטיחו המשך פילוג, קיפוח ושנאה,
להקים קואליציה כדי שיהיה במי להילחם ועל מי להטיל האשמה,
להזניח את הטיפול בקורונה כדי לשמר את הפחד והאימה,
אך למנות פרויקטור כדי להוכיח קבל עם ועידה,
כי הידע ובעיקר החוכמה בידי "נבחרי העם" הייתה ונותרה,
לבסוף להנציח בנו הבלבול שאיש לא ידע מי הבעד ומי הנגד?.