|   15:07:40
דלג
  אביחי מנדלבליט  
היועץ המשפטי לממשלה ממשלת ישראל
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

המטרה: דה-לגיטימציה למשפט נתניהו

דברי היועץ המשפטי לממשלה בוועידת המשפט התשיעית של לשכת עורכי הדין [י"ד באלול תש"ף, 03.09.2020]
05/09/2020  |   אביחי מנדלבליט   |   נאומים   |   מגיפת הקורונה   |   תגובות
לשמור על זכויות האדם [צילום: פלאש 90]

מקור עוצמת הדמוקרטיה
הפעלת סמכות ממשלתית בגדרי הדין, גם במצבי חירום, היא מקור העוצמה של הדמוקרטיה, שעבורה לא כל האמצעים כשרים. זוהי ערובה יסודית עבור כל אזרח ואזרח לכך שזכויותיו יישמרו, ולכך שההחלטות המשפיעות על חייו יתקבלו באופן תקין, משיקולים ענייניים, ותוך הקפדה על טוהר מידות. הפעלת סמכות ממשלתית לפי הדין איננה סותרת את קיומה של משילות

תופעה פסולה שחייבת להיפסק
אפשר כמובן לבקר פסק דין כזה או אחר, ואפשר אפילו לטעון שהוא שגוי; וכמובן שאפשר לבקש דיון נוסף בהכרעה שיפוטית קונקרטית, כפי שעשינו לאחרונה בפסק דין שעסק בהריסת בית מחבל; אבל מכאן ועד להתקפות שלוחות רסן נגד בית המשפט, ואף השמעת השמצות אישיות נגד שופטים בגין פסיקתם, לרבות מצד אישי ציבור, כפי שנעשה לאחרונה יש מרחק רב. התופעה הפסולה הזו צריכה להיפסק

אין תביעה פוליטית
אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית. הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על-ידי בית המשפט באמות המידה המשפטיות המקובלות ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט הליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו

טענות קונספירטיביות
אני ממשיך לקיים פגישות עבודה עם ראש הממשלה בנושאים שונים, הרגישים ביותר שעומדים על סדר יומה של ממשלת ישראל, ובוודאי שהחלטות שאותן אני מקבל בתחום הייעוץ המשפטי והגשת עמדות משפטיות לבית המשפט מנותקות לחלוטין מניהול המשפט הפלילי בתיקי האלפים. בהקשר הזה, נשמעות מעת לעת טענות קונספירטיביות חסרות ביסוס, לרבות מצד נבחרי ציבור, וחבל שכך

השנה החולפת הציבה בפני מדינת ישראל אתגרים יוצאי דופן, בראשם התמודדות עם מגפת הקורונה. בתוך כך, עמדה גם מערכת המשפט בישראל בפני אתגרים ייחודיים, אשר עתידים ללוות אותנו, וככל הנראה אף להתעצם, בשנה הבאה.

אבקש לעמוד בקליפת האגוז על שלושה מהאתגרים הללו - ההיבטים המשפטיים של ההתמודדות עם מגפת הקורונה; סוגיית המשילות; ושלטון החוק. שלושה אתגרים אלו קשורים בטבורם לאופיה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, במובן המהותי של מונח זה, שבא לידי ביטוי בערכים מרכזיים כמו השוויון בפני החוק, הפרדת הרשויות, ההגנה על זכויות האדם והשמירה על מינהל תקין וטוהר המידות.

לסייע לממשלה מול הקורונה

האתגר הראשון - שעניינו בטיפול המשפטי בהתמודדות של ממשלת ישראל עם נגיף הקורונה - מלווה אותנו כבר למעלה מחצי שנה, ועתיד להעסיק אותנו, כך נראה, גם בשנה הבאה. במסגרת ההתמודדות עם הנגיף, שהוא אתגר כמוהו לא הכירה מדינת ישראל בכל שנות קיומה, נדרשה הממשלה להפעיל כלים ייחודיים שלא הופעלו בעבר בתחום ההגנה על בריאות הציבור.

לשם כך נרתמה מערכת המשפט להעמדת פתרונות יצירתיים וחדשניים על-מנת לאפשר שימוש בכלים כאמור - כמו התקנת תקנות שעת חירום בהיקף נרחב; הקניית סמכויות לשירותי הביטחון, לרבות בכל הקשור למאמץ לקטוע את שרשראות ההדבקה; והטלת הגבלות על חופש העיסוק ועל חופש התנועה, עד כדי הטלת סגר כולל במדינה, ובהמשך - על מקומות יישוב מסוימים. כמו-כן, הממשלה נדרשה למצוא פתרונות כלכליים לפגיעה הקשה שנגרמה למשק ולאזרחי המדינה במציאות של העדר תקציב מדינה, ואף בהקשר זה, פעלנו למצוא הסדרים משפטיים מתאימים. מעבר להיותם של פתרונות אלו חדשניים, נדרשה גמישות בהפעלתם - תוך התאמה למציאות המשתנה של התמודדות עם הנגיף.

הייעוץ המשפטי לממשלה העניק, מראשית הדרך, מעטפת משפטית מלאה לעשייה הממשלתית המתוארת, שבזכותה עמדו לרשותם של משרדי הממשלה וכלל גופי הרשות המבצעת, הסמכויות הדרושות לשם הוצאתה אל הפועל של המדיניות הממשלתית בתחום ההתמודדות עם נגיף הקורונה, והכל תוך הקפדה על חוקיות ומידתיות. מדובר בעבודה מסביב לשעון, פשוטו כמשמעו, של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ושל מחלקות ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ומי שמרכז את הדברים מטעמי הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד רז נזרי, שמוביל את העשייה הזו ביד רמה ובוטחת.

בצד הייעוץ המשפטי, מטפלת פרקליטות המדינה במאות הליכים משפטיים שקשורים להתמודדות עם נגיף הקורונה, עתירות לבג"ץ, הליכים מנהליים אחרים, תביעות אזרחיות, גם הליכים פליליים, וכן הלאה. בכל אלה, פעלנו על-מנת לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות החוק, בהקפדה על כך שפעולות הממשלה יבוצעו בסמכות, ותוך שמירת האיזונים הנדרשים בין צורכי המאבק בנגיף לבין זכויות הפרט.

העבודה המשפטית האדירה הזו נעשית בשיתוף פעולה מלא בין הממשלה וחבריה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה. אנחנו עובדים ביחד, שכם אל שכם, מתוך מטרה משותפת של הגנה על אזרחי המדינה מפני נגיף הקורונה והשלכותיו. פעם אחר פעם אני שומע מחברי הממשלה הערכה רבה לעשייה של הגורמים המשפטיים, ואני בהחלט גאה על התרומה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ושל פרקליטות המדינה להתמודדות עם האתגר הלאומי הזה, שבוודאי תמשיך ואף תתעצם בשנה הקרובה.

הפיקוח הפרלמנטרי אינו טרחה

האתגר השני קשור בסוגיית המשילות. ההתמודדות של מדינת ישראל עם האיומים הנובעים מהתפשטות נגיף הקורונה, בדומה להתמודדות של המדינה עם אתגרים אחרים - בתחום הביטחוני, הכלכלי, החברתי, וכן הלאה - נעשית במסגרת הדין. זוהי מושכלת יסוד בחברה דמוקרטית. הרשות המבצעת, ששואבת את סמכויותיה מהחוק, איננה יכולה לפעול מחוץ למסגרת המשפטית שמגדירה סמכויות אלה.

המשילות, שהיא יסוד חשוב והכרחי עבור כל ממשלה, בוודאי בתקופת חירום, איננה סותרת את מושכלת היסוד האמורה, אלא דרה עימה בכפיפה אחת. הפעלת סמכות ממשלתית בגדרי הדין, גם במצבי חירום, היא מקור העוצמה של הדמוקרטיה, שעבורה לא כל האמצעים כשרים. זוהי ערובה יסודית עבור כל אזרח ואזרח לכך שזכויותיו יישמרו, ולכך שההחלטות המשפיעות על חייו יתקבלו באופן תקין, משיקולים ענייניים, ותוך הקפדה על טוהר מידות. הפעלת סמכות ממשלתית לפי הדין איננה סותרת את קיומה של משילות.

באופן דומה, גם קיומו של פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על הפעלת סמכויותיה של הרשות המבצעת איננו סותר את קיומה של משילות. פיקוח פרלמנטרי אינו משום טרחה הנעשית למעלה מן הצורך, אלא נדבך מרכזי וחשוב במערכת שלטונית של משטר דמוקרטי תקין. זהו חלק ממערכת האיזונים והבלמים המצויה ביסוד שיטתנו הדמוקרטית, ומתפקידנו להבטיח שאלה מתקיימים כהלכה.

בצד עבודת הפיקוח החשובה של הכנסת, קיים כמובן מקום מרכזי לבתי המשפט, שפסיקתם מחייבת את הכל. על הממשלה לכבד את פסיקת בית המשפט בין שעמדתה מתקבלת, ובין שנפסק כי פעולת המדינה אינה לפי הדין, ולפיכך, דינה להתבטל. זהו תפקידו של בית המשפט להציב את גבולות הדין עבור רשויות השלטון. כך פועלת דמוקרטיה.

אפשר כמובן לבקר פסק דין כזה או אחר, ואפשר אפילו לטעון שהוא שגוי; וכמובן שאפשר לבקש דיון נוסף בהכרעה שיפוטית קונקרטית, כפי שעשינו לאחרונה בפסק דין שעסק בהריסת בית מחבל; אבל מכאן ועד להתקפות שלוחות רסן נגד בית המשפט, ואף השמעת השמצות אישיות נגד שופטים בגין פסיקתם, לרבות מצד אישי ציבור, כפי שנעשה לאחרונה יש מרחק רב. התופעה הפסולה הזו צריכה להיפסק. אין לה מקום במדינה דמוקרטית ששלטון החוק הוא חלק בלתי נפרד מהקוד הגנטי שלה. אין בליבי ספק, כי שופטי ישראל פועלים בנאמנות וביושר ופוסקים לפי צו מצפונם והבנתם המקצועית.

עצמאות הייעוץ המשפטי

דברים אלה יפים כמובן גם לגבי הייעוץ המשפטי לממשלה. הייעוץ המשפטי לממשלה לא אמור להתערב בהחלטות המדיניות של הדרג הנבחר, והוא איננו מבקש לעשות כן; אבל בהחלט זהו תפקידנו לקבוע את גבולות הדין, לעמוד על כך שהחלטות יתקבלו באופן תקין, ולהקפיד על כך שזכויות האדם והאזרח תישמרנה.

לשם כך נדרש כי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יטלו חלק מלא בדיונים שמתקיימים במשרדיהם, ואני נותן גיבוי מלא לעבודה המסורה והמקצועית שנעשית על ידם; וכאשר יש מחלוקות - וזה בהחלט יכול לקרות - ניתן תמיד לפנות למשנים שלי או אליי כדי להכריע בהן. בהמשך לפרסומים כאלה ואחרים מהעת האחרונה, אני מבקש להבהיר כי אני נותן גיבוי מלא ליועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג. אסי הוא עובד ציבור מקצועי, נאמן וישר, והוא בעל ניסיון רב. אני משוכנע כי אסי ימשיך ויתרום מיכולותיו הגבוהות לעבודת משרד האוצר כפי שעשה עד כה, והכל לשם הגשמת המדיניות שקובע שר האוצר ובגבולות הדין כמקובל.

אחד התנאים המרכזיים לכך שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להגשים את תפקידו הוא העצמאות המקצועית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בדרכי המינוי וסיום הכהונה של יועצים משפטיים. דרכי המינוי הקיימות, המעוגנות בחקיקה, בפסיקת בית המשפט ובהחלטות הממשלה, מבקשות להבטיח כי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כמו גם יתר גורמי אכיפת החוק ולמעשה - השירות הציבורי בכללותו, יהיו ממלכתיים, מקצועיים, עצמאיים וא-פוליטיים.

הטענה כאילו בשמה של "המשילות" נדרש להפוך תפקידים אלו למשרות אמון, באופן שיהיו נאמנים אישית לשר הממונה, ובאופן שממלאי אותם תפקידים יהיו תלויים כל העת ברצונו הטוב של הדרג הפוליטי, היא בגדר היפוך היוצרות. התוצאה של שינוי מעין זה לא תהיה חיזוק המשילות, אלא החלשת היסודות הדמוקרטיים של המדינה. לכך אין מקום להסכים.

כמו כל משפט פלילי

לבסוף, אבקש להתייחס לאתגר של שלטון החוק. במהלך השנה הקרובה, יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים המשפט הפלילי בתיקי האלפים. חשוב לזכור ולהזכיר כי מדובר במשפט פלילי, ככל משפט פלילי, שרבים כמוהו מתנהלים מדי שנה, שבו התביעה תידרש להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעבר לספק סביר על סמך ראיות קבילות; והנאשמים - כמו כל נאשם אחר במשפט פלילי - יהיו זכאים להביא את ראיותיהם וטענותיהם בפני בית המשפט באמצעות באי-כוחם.

האתגר שניצב בפנינו בהקשר הזה לא נובע מעצם ניהול המשפט, משימה שהופקדה בידי פרקליטים מצוינים ומיומנים מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ובראשות המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד ליאת בן-ארי; כי אם מהקמפיין המתמשך המבקש להציג את ההליך הפלילי הזה בצורה מעוותת, כמהלך המונע חלילה משיקולים זרים. מובן כי מדובר בשקר וכזב.

בכל הנוגע לראש הממשלה - כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חלילה נגד מפלגה פוליטית כלשהי. כתב האישום מבוסס אך ורק על ראיות שנאספו בחקירה מאומצת, ועל בחינתן של ראיות אלו לאור הדין הפלילי ולאורו בלבד, לרבות לאחר שמיעת טענותיו של הנאשם בעניין במסגרת הליך שימוע ממושך.

כל שיקול פוליטי הוא זר לתהליכים אלו. אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית. הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על-ידי בית המשפט באמות המידה המשפטיות המקובלות ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט הליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו.

אמרתי בעבר ואומר שוב - אנחנו לא בעד אדם אלמוני ולא נגד אדם פלמוני, אנחנו בעד בירור האמת. אנו עושים את עבודתנו בהתאם לדין ולראיות בלבד. אם לסנגורים יש טענת הגנה כלשהי, אדרבה - שיטענו אותה בבית המשפט, ושבית המשפט יכריע בדבר, לאחר שישמע את מכלול הטענות וייחשף לכלל הראיות הרלוונטיות לכך. בהחלט יש אינטרס ציבורי בהכרעה כזו. במדינת חוק, משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. זהו מנגנון ההכרעה הלגיטימי היחיד שנקבע בחוק להליך הפלילי. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית - הרשתות החברתיות.

הפרדה בין התפקידים

אני גם דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה הבן של פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי - היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה. בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה. אנשי התביעה הכללית, ואני בראשם, נמשיך לפעול אך ורק מתוך שיקולים ענייניים, בהתאם לדין, ולא מתוך שום שיקול אחר.

חשוב להדגיש את הברור: מבחינתי קיימת הפרדה מוחלטת בין היותי התובע הכללי של מדינת ישראל, תפקיד במסגרתו החלטתי על הגשת כתב אישום נגד מר בנימין נתניהו; לבין היותי - בו בזמן - היועץ המשפטי לממשלת ישראל, ובכלל זאת לראש הממשלה, תפקיד במסגרתו אני נדרש למלא את מלוא התפקידים המוטלים עליי בתחומי הייעוץ המשפטי לממשלה וייצוג המדינה בערכאות.

כפי שפורסם, אני ממשיך לקיים פגישות עבודה עם ראש הממשלה בנושאים שונים, הרגישים ביותר שעומדים על סדר יומה של ממשלת ישראל, ובוודאי שהחלטות שאותן אני מקבל בתחום הייעוץ המשפטי והגשת עמדות משפטיות לבית המשפט מנותקות לחלוטין מניהול המשפט הפלילי בתיקי האלפים. בהקשר הזה, נשמעות מעת לעת טענות קונספירטיביות חסרות ביסוס, לרבות מצד נבחרי ציבור, וחבל שכך.

הדוגמה המובהקת ביותר להפרדה המוחלטת שתיארתי היא העמדה אותה הגשתי לבג"ץ, שהתקבלה פה אחד על-ידי 11 שופטים, לגבי אפשרות הקמת הממשלה על-ידי ראש הממשלה על-אף שהוא נאשם בפלילים. העמדה הזו גם בהחלט לקחה בחשבון את העובדה שהחל מהחודשים הקרובים יתנהל כאמור משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתדירות גבוהה של דיונים, כפי שהתביעה ביקשה. מבחינתי אין בעובדה כשלעצמה זו כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו.

כפי שהבהרתי לבית המשפט העליון בעמדה האמורה שהגשתי, כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית במגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים, המונע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות. הסדר ניגוד עניינים שכזה יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. הדברים גם באו לידי ביטוי ברור בפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון.

מוזמנים לפנות אלינו

אשוב ואדגיש, כאמור, אין שום בסיס לטענה כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים לא משפטיים. ודאי שלא חלילה משיקולים פוליטיים. זהו שקר גס. לצערי, הטענה הזו חוזרת ועולה, ויש מי שדואגים לחזור על כך מבוקר עד ערב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעבודתנו. שמעתי אותה לאחרונה בקשר להחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום משנת 2017 הנוגע לבחירות להסתדרות הכללית, בהן התמודד שר המשפטים הנוכחי. הדברים הוצגו באופן מעוות וכוזב. וחבל שכך.

שמעתי את הטענה הזו לאחרונה גם בהקשר של הנחיית פרקליטות המדינה בנוגע למדיניות האכיפה בגין עבירות שבוצעו במהלך הפגנות. גם בהקשר הזה, הדברים הוצגו באופן מסולף, שאין קשר בינו לבין המציאות. מדובר בעבודת מטה שנמשכה למעלה משנתיים, בשיתוף עם משטרת ישראל, ועם סיומה - פורסמה ההנחיה. זוהי הנחיה חשובה, המאזנת בין חופש ההפגנה - המהווה עקרון יסוד בדמוקרטיה - לבין החובה לשמור על הסדר הציבורי, על שלומם וביטחונם של אנשי המשטרה וכוחות הביטחון, ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים.

מי שמוצא בהנחיה פגם - מוזמן לפנות אלינו עם טענותיו הענייניות, ובמידת הצורך אף להביאן בפני ערכאות משפטיות, כפי שנעשה גם בעבר. אבל מכאן ועד הטענה השקרית כאילו ההנחיה הזו מבקשת לשרת חלילה מטרה פוליטית, או שהיא כביכול נועדה לקדם אנרכיה, הדרך ארוכה, ארוכה מאוד. זוהי טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס. אני דוחה אותה בתוקף.

סוגיית ההפגנות היא סוגיה רגישה, שמטופלת בשיתוף פעולה מלא ובתיאום מלא בין משטרת ישראל והייעוץ המשפטי לממשלה, והכול בהתאם לפסיקת בג"ץ. גם בהקשר הזה נשמעו למרבה הצער טענות כזב בדבר שיקולים פוליטיים, מצד גורמים כאלה ואחרים.

הצגת טענות כזב

חשוב לי להבהיר, והדברים נאמרו פעמים רבות בעבר, שאין בכוונתי לטעון כי מערכת אכיפת החוק היא מושלמת וחפה מטעויות. כמו כל מערכת גדולה, שעסוקה בעשייה בקנה מידה רחב, נעשות טעויות, ולמרבה הצער - גם יעשו בעתיד. אנחנו פתוחים לביקורת, ומברכים על ביקורת. אבל יש הבדל ברור בין ביקורת לגיטימית, עניינית ובונה, לבין הצגת טענות כזב, שמטרתן לערער את אמון הציבור בעבודתנו ואת הלגיטימציה של פעולות אכיפת החוק.

אנחנו, אנשי מערך השירות המשפטי הציבורי נמשיך לעשות מלאכתנו נאמנה, לטובת הציבור, ללא מורא ובאופן עצמאי ומקצועי. ללא שום הטיה פוליטית ואך ורק לפי הראיות והדין החל עליהן. מערכת אכיפת החוק תמשיך להילחם בפשיעה ובשחיתות, ולעולם לא תרים ידיים.

אנו גם נמשיך לעבוד בצורה משולבת ומתואמת וטובה עם משטרת ישראל. ובהזדמנות זו אני מבקש להרים על נס את פועלו של ניצב מוטי כהן, שמשמש כממלא-מקום מפכ"ל המשטרה מזה כמעט שנתיים. ניצב כהן ממלא-מקום המפכ"ל מנהל את משטרת ישראל ביד רמה, שומר על עצמאותה ומקצועיותה, ועושה עבודה מצוינת למען אזרחי מדינת ישראל. זאת בתנאים לא קלים, גם של תקופת קורונה, הפגנות שבועיות, ואתגרים ביטחוניים. אני מצדיע לו ולכל אנשי המשטרה שתחת פיקודו.

אני מבקש בהזדמנות זו להודות לכל עובדי מערך השירות המשפטי הציבורי - יועצים משפטיים ופרקליטים, שמעמידים את עצמם לטובת המדינה, אזרחיה והאינטרס הציבורי.

אני מבקש לאחל לכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה. בשנה זו, בעיקר על-רקע מחצית השנה האחרונה המורכבת שחלפה, מטבע הלשון "תכלה שנה וקללותיה" מקבלת משמעות מיוחדת, ואני נאחז בתקווה רבה בסיפא של הברכה המסורתית, "תחל שנה וברכותיה".

תאריך:  05/09/2020   |   עודכן:  05/09/2020
אביחי מנדלבליט
+63% מהציבור: נתניהו מטפל רע במשבר
21:06 05/09/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
סקר שנערך בקרב מדגם מייצג מגלה ש-23% מהישראלים סבורים שנתניהו מטפל במשבר הכלכלי הנובע מהתפשטות נגיף הקורונה 'די רע' ו-40% נוספים סבורים שהוא מטפל בו 'רע מאוד'
(נתניהו. רוב לסבורים שהטיפול רע [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המטרה: דה-לגיטימציה למשפט נתניהו
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הרבי מיעוטו
7/09/20 16:19
2
ישראל בר-ניר
8/09/20 04:51
3
יאקי
9/09/20 11:28
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מגיפת הקורונה
השפעות הקורונה באות לידי ביטוי בתחומים רבים, ואת דבריי היום אקדיש למקצת מהשאלות המתעוררות ואשר תתעוררנה בפני בתי הדין לעבודה, אשר טרם הכריע בהן למעט במקרים ספורים בהליכים זמניים ודחופים. עולם העבודה הגלובלי חווה את אחת הטלטלות הגדולות ביותר בעשורים האחרונים. המשבר הרפואי הוביל למשבר כלכלי שהפך במהירות למשבר בשוק העבודה.
05/09/2020  |  ורדה וירט-ליבנה  |   נאומים
משרד הבריאות עדכן (יום ו', 4.9.20) כי 14,262 בני אדם אובחנו בקורונה בשבוע החולף. הנתון גבוה בכ-32% מהשבוע שקדם לו. מדובר בעלייה חדה, המנוגדת למגמה של החודש האחרון: בארבעת השבועות הקודמים התייצב מספר מאובחנים השבועי על מעט יותר מעשרת אלפים בני אדם בממוצע, ללא שינוי משמעותי. שיעור הבדיקות החיוביות לנגיף גבוה - 8.3%, וזאת מתוך 34,586 בדיקות.
04/09/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
קניות ללא מגע והיעלמות דוגמיות החינם. פחות "גילוי מוצרים" ודגש על קניות חוזרות. אלו הן כמה מן הדרכים בהן הקורונה שינתה את קניות מוצרי הבית בארה"ב. המגיפה שינתה מה אנשים רוכשים, מתי והיכן, מי קונה וכמה זמן הוא משקיע בכך – קובע וושינגטון פוסט.
04/09/2020  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
המאבק בגל הראשון של הקורונה עלה יפה, כי היה צורך לאלתר מול נגיף שהגיע במפתיע וגרם למגיפה שלא הייתה כמותה 100 שנה - ואנחנו אלופי העולם באלתור החזרה לשגרה וההכנה לגל השני חייבו תכנון ומחשבה - ובזה אנחנו הכי גרועים בעולם, והתוצאות נראות היטב מאחר שאיננו יודעים להפיק לקחים, ההתנהלות הזאת נמשכת ועולה בחיי אדם
04/09/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
בשנת 2020, עד סוף יולי ובפרט בחודשים מרס-יולי, לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר המתים מנגיף הקורונה והעלייה בחלקם מתוך סך המתים. בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל-יולי, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. מחישוב סטטיסטי של תמותה עודפת לפי שבועות נמצא כי עודף התמותה בחודשים מרס-יולי הוא כ-300 מתים מתוך 19,000 מתים באותה תקופה.
03/09/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il