11.5 מיליון משרות אבדו למשק האמריקני מאז חודש פברואר, ההעסקה מחדש נמצאת בהאטה ויותר ויותר עובדים בענף השירותים מגלים שאין להם לאן לחזור. כאשר חברות שולחות את אנשיהן לעבוד מהבית, מקצצות בנסיעות עסקיות ומבטלות ארוחות עסקיות, הן גם גורמות להיעלמות של משרות ניקיון במשרדיהן ובבתי מלון, של נהגים המסיעים את עובדיהן ושל מי שמגישים להם ארוחות במסעדות.

לעובדי שירותים רבים בערי ארה"ב, הקורונה עלולה להיות יותר מאשר מכה כלכלית קצרת מועד. אם עובדי הצווארון הלבן לא יחזרו למשרדים, לעובדי השירותים שסביבם לא יהיה מי לשרת – מזהיר ניו-יורק טיימס. הדאגה גדולה במיוחד בערים, שבמשך עשרות שנים סיפקו עשרות מיליוני משרות למי שאינם בעלי השכלה גבוהה. כעת העבודה מרחוק והקריסה של רשתות שיווק מחסלת משרות בשכר נמוך, והצטמקות התיירות בערים כמו ניו-יורק וסן פרנציסקו תחסל משרות רבות נוספות.

השאלה המרכזית היא האם אובדן משרות אלו יהיה זמני בלבד. כחמישית מכלל כוח העבודה הבוגר ללא השכלה אקדמית, מתגוררים במטרופולינים הגדולים. רובם מועסקים בענפי השירותים המספקים מענה לצרכיהם של "העובדים בעלי הידע", אשר נהרו לערים בחיפוש אחרי משרות מושכות ושכר גבוה. אבל בעידן ה"זום", איזו חברה תטיס מנהל ברחבי ארה"ב ליום אחד של פגישות? צמצום מתמשך בתיירות העסקית ישנה מן היסוד את סביבת עבודתם של עובדי המלונות והמסעדות, אשר עד הקורונה שירתו את הנוסעים העסקיים.

ג'ונתן דינגל וברנט ניימן מאוניברסיטת שיקגו מצאו, כי 37% מן המשרות יכולות להתבצע בצורה מלאה מן הבית. מדובר במשרות הנוטות להיות בשכר גבוה, כגון עריכת דין, תכנות מחשבים ושירותים פיננסיים. הכלכלנים אדוארד גלייזר, קייטלין גורבק וסטיבן רדינג מצאו, כי התנועה – הנמדדת על-פי מעבר של טלפונים סלולריים בין איזורי מיקוד – צנחה משמעותית בעידן הקורונה בשכונות בהן מתגוררים מי שיכולים לעבוד מן הבית. על-פי בדיקה אחרת, ההוצאה הצרכנית בשנה שהסתיימה ב-9.8.20 צנחה ב-8.4% באיזורים העשירים, כאשר עיקר הירידה הוא בענפים בהם מרובים העובדים בשכר נמוך: מלונאות, מסעדות, בידור ופנאי.

שינוי ארוך טווח בהתנהגות של בעלי ההכנסות הגבוהות בשוק העבודה העירוני, יהיה בעל השלכות עצומות על בעלי ההכנסות הנמוכות. משרות רבות ששרדו את הגלובליזציה והאוטומציה, עלולות להיעלם בשל הקורונה – מתריע הטיימס. "אני לא יודע מה עושה עובד פחות מיומן במערב וירג'יניה", אומר גלייזר. "אם עבודות השירותים בערים ייעלמו, כל ארה"ב תיראה כמו מערב וירג'יניה".

קחו לדוגמה את פורטלנד. אינטל היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר בעיר, עם 20,000 עובדים – שרק 40% מהם, בעיקר במפעלי השבבים – ממשיכים לעבוד במתקני החברה. האחרים עובדים מן הבית, ימשיכו לעשות זאת לפחות עד יוני 2021, וגם לאחר מכן מתכננת החברה יותר גמישות בצורת ההעסקה שלה. אלו הן בשורות רעות לעסקים מקומיים רבים, הנסמכים על אינטל ושעלולים לקרוס אם חלק ניכר מן העובדים לא יחזרו למשרדיה.

חברת שירותי המזון Restaurant Associates היא דוגמה למכה שספג מגזר השירותים. ערב הקורונה היא העסיקה 10,500 עובדים ובין לקוחותיה היו גוגל, ניו-יורק טיימס והסמית'סוניאן בוושינגטון. למרות שבזמן המגיפה היא החלה לספק מזון לעובדי בריאות ולבצע משלוחים ביתיים, היא מעסיקה כיום רק כמחצית מעובדיה.

התקווה היא שהתמונה תשתנה כאשר יהיה חיסון, ואנשים יפסיקו לחשוש לעבוד ממשרדיהם. אמזון, פייסבוק וגוגל מבטיחות לשכור אלפי עובדים נוספים בניו-יורק, וכאשר זה יקרה – גם נותני השירותים שלהם ייצאו נשכרים. יידרש זמן להתאושש, יהיו עסקים קטנים שלא ישרדו, אבל ההנחה היא שמתישהו ב-2021 התמונה תשתנה. יש אפילו נותני שירותים הרואים את המצב הנוכחי כהזדמנות לרכוש עסקים מתחרים ולהרחיב את פעילותם.