|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

לקחים מתקופת הסגר

ברבור שחור בשמי אלעד

העיר אלעד הייתה בגל הראשון ממוקדי ההדבקה החמורים בישראל, אך באמצעות פעולות נחרצות היא הצליחה לחזור לשגרה (עד הגל השני). מניסיון הטיפול במקרה הזה אפשר ללמוד כיצד יש להיערך מבחינה לאומית למצבי חירום בלתי צפויים
06/09/2020  |   גל הירש   |   יומני בלוגרים   |   מגיפת הקורונה   |   תגובות
[צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש [צילום: פלאש 90]

[צילום: פלאש 90]

בתקופת משבר הקורונה שב העולם ולמד את משמעות המושג "ברבור שחור", שאותו טבע ד"ר נסים טאלב כמשל להפתעה מזעזעת המשבשת ומשנה לגמרי את סדרי החיים. נהוג לייחס אותו למשברים כלכליים גלובליים (כמו המשבר ב-2008), לאסונות טבע כמו הוריקן ׳קתרינה׳ (2005) או למתקפות טרור חריפות כמו הפיגוע במגדלי התאומים בניו-יורק (2001).

הדוגמה האחרונה היא אולי המובהקת מכולן. ה"ברבור" הזה גבה את חייהם של אלפי אמריקנים ביממה אחת, ובטווח הארוך הוא שינה באורח ניכר את המציאות העולמית: מדינות הקואליציה יצאו למלחמה ארוכה בעירק ובאפגניסטן, והנהלים החדשים של "האגף לביטחון המולדת" בארה"ב שינו מן היסוד הסדרי תנועה, תעופה, בידוק וביטחון באופן שהשפיע על כל אמריקני, ובעקבות כך גם על תקני הביטחון בעולם כולו. קריסת מגדלי התאומים היממה את כולנו, אך תוצאותיה ממשיכות להיות ניכרות גם לאחר ששקעו ענני האבק העצומים שכיסו את ניו-יורק ב-11/9.

מעצם טיבו של "ברבור שחור", אי-אפשר להתכונן אליו באופן מדויק, אך אפשר לצפות מהלומות מסוג זה באופן כללי, להרהר באפשרות שלהן ולהתכונן אליהן מראש. כך, למשל, בוצעה היערכות לקראת האפשרות של "באג 2000", שעורר דאגה מפגיעה קשה בכלל מערכות המחשוב בעולם עם חילופי המילניום. בעת האחרונה הולכות מתקפות הסייבר וצוברות תאוצה, ומקבלי ההחלטות כבר מבינים כי זירה זו עלולה לזמן ברבור שחור הרסני מאוד ומתייחסים לכך בהתאם. למרות אשליית השליטה של התרבות המודרנית, גם הטבע הוא עדיין יצרן מרכזי של "ברבורים שחורים": בהקשר הישראלי, מיקומנו סמוך לחופי הים התיכון ולאורכו של השבר הסורי-אפריקני צריך לשוות לנגדנו תמיד את העובדה שאנחנו חשופים לסכנת רעידות אדמה, ובהסתברות אחרת גם לצונאמי שישטוף את מישור החוף. אומנם אי-אפשר להיערך לכל איום ואיום באופן מלא ובתכנון מראש, כיוון ששמיכת התקציב הקצרה צריכה לכסות את הדחוף ואת החשוב, אך עם זאת - מדיניות ניהול סיכונים חכמה מאפשרת לפחות את בנייתן של תשתיות היערכות לבלתי-צפוי ולסביר-פחות.

כמו ברוב מדינות העולם, משבר הקורונה זימן למדינת ישראל משבר בריאותי חסר תקדים, ונלווה אליו משבר כלכלי מהקשים שהיא ידעה מיום הקמתה. כלל המערכות הממשלתיות וכל המנהיגים בעולם נאלצו להתמודד לראשונה עם אתגר חדש, מפתיע, חמקן, מתעתע - וככל ברבור שחור, גם ללא מענה מן המוכן. במחסני החירום לא חיכו חיסונים, לא תרופות מתאימות, לא ציוד מיגון או ציוד רפואי. חשוב מכול: נעדרנו ידע מקצועי וניסיון ארגוני רלוונטי. את אלו נאלצנו ללמוד ולרכוש בזמן אמת ובמהירות הבזק.

כמו כל אזרחי ישראל, נדרשתי לעכל באחת את המושגים החדשים בשיח: "ריחוק חברתי", "שיטוח העקומה" ו"כמות המונשמים". הבנתי שגם האמל"ח האסטרטגי העומד לרשותנו עובר באחת שינוי יסודי: לא עוד חימוש חכם, כוחות משוריינים ועליונות מודיעינית; אמור מעתה מטושים, ערכות בדיקה, ציוד מגן רפואי ואלכוג'ל. בתוך ימים ספורים הסתבר שהברבור אינו מרחף מעל כל המדינה בשווה, וכי קצב ההדבקה גבוה במיוחד בערים החרדיות: צפיפות אורבנית, התכנסויות לתפילה, משפחות מרובות ילדים והניתוק היחסי מתקשורת דיגיטלית הביאו לנתונים מדאיגים וחייבו פעולה מיידית וממוקדת.

בעיניי, הסכנה בכך הייתה כפולה ומכופלת. ברבור שחור נוטה להיות כדור שלג והוא מתרחב במהירות לשטחים רבים, ומלבד הסכנה הבריאותית והמשבר הכלכלי, בתוך זמן קצר ניתן היה לזהות את תחילתו של משבר חברתי חמור, כאשר החלו השתלחויות נגד הציבור החרדי על כך ש"אינו ממושמע", מפיץ מחלות ומסוכן. ראיתי בדאגה גדולה כי החרדה הכללית מניעה תופעה מכוערת של עריפת ראשים והסתה פנימית נגד חלקים חשובים בתוך החברה הישראלית. גם תופעה זו נגרמת מהדף כנפי הברבור: בעיתות כאלו הרגישות מתחדדת, חומרי הבעֵרה מוכנים ממילא, וכל שנדרש הוא ניצוץ שיצית תבערה גדולה, מבית או מחוץ.

מתוך היותי איש צבא ניסחתי לעצמי את המצב במונחים השאובים מעולם הלחימה. כפי שהיטיב להגדיר זאת קרל פון קלאוזביץ, כשפרדיגמות וקונספציות קיימות מתנגשות במציאות לא מוכרת ובאתגרים חדשים נוצר חיכוך (Friction). בזירת הלחימה החיכוך יוצר את אי-הוודאות, את "עקת הקרב" ואת האקראיות. זה מה שמתרחש כאשר הידע הקיים שלנו, האמצעים שברשותנו ומטרות הקרטון שעליהן התאמנו נפגשות במציאות "בשטח" וביריב האמיתי שמולנו: הרי נגדנו ניצב יריב וגם לו יש תוכניות משלו, אמצעים משלו והפתעות שלא יכולנו לצפות. כשכוח יוצא למשימה, גם אם ייערך מראש לאלף אפשרויות, תמיד מולו יופיע המקרה האלף ואחת. לכן בבית הספר לקצינים אנו נוהגים לחנך את מפקדי העתיד כדי שייטיבו להתכונן לתופעת ה"חיכוך", ומלמדים אותם שככל שיכירו יותר אפשרויות ויערכו מנטלית ואופרטיבית באופן מיטבי, כך יקל עליהם להתמודד עם המקרה הבלתי-צפוי. איך החיכוך ייראה בפועל? לעולם לא נדע. בכל קרב ובכל מבצע אנחנו נדרשים להסתגל, להתאים את עצמנו, למצוא פתרונות, להשתנות, לתמרן ולתפקד במציאות חדשה שאליה לא נערכנו. ממש כמו במשבר הקורונה.

מול השילוב של מגפה מדבקת, משבר כלכלי, העדרם של ידע ומשאבים והפוטנציאל למשבר חברתי - כל איברי "הברבור השחור" העונה לשם קורונה - לא היה אפשר לעמוד מנגד. החלטתי להתנדב למשימה וקיבלתי על עצמי את מלאכת הסיוע לעיר החרדית אלעד, יחד עם חבריי - קצינים בכירים אחרים שהתנדבו לעזור בערים בני ברק, ביתר עילית ומודיעין עילית.

אפקט הקרב הראשון
כשהגעתי לאלעד קצב ההדבקה כבר היה גבוה, מספר החולים עלה בשיפוע מעריכי וכך גם מפלס החרדה, התסכול והמבוכה. ניכר היה כי מושקעים מאמצים כנים להתמודד עם המציאות החדשה, אך זאת בעזרת כלים שנוצרו קודם המשבר והיו חלק מן ההיערכות הכללית למצבי מלחמה ברשויות מקומיות. ארגז הכלים הזה היה לא מעודכן ולא רלוונטי.

הלמידה הקרבית ופיתוחו המהיר של ידע עדכני הם מיומנויות שאינן נלמדות ברשויות מקומיות, והיה צורך לנוע במהירות ולנקוט כמה פעולות דחופות. מניסיוני בלחימה ובהיערכות למצבי חיכוך הכרתי את החשיבות של "אפקט הקרב הראשון": ההתמודדות הראשונה עם היריב שלפניך צובעת את המשך הקרב ועשויה להגדיר את המלחמה ככישלון או הצלחה. זה כמובן משפיע על היריב עם פרוץ המערכה, אך מטבע הדברים, גם הקשב הציבורי והסיקור התקשורתי נתונים לפעם הראשונה שבה מתנהל אירוע חשוב, ועיני כל נשואות אל המופע הזה: אם יצליח - יהיה ביטחון רב במבצעים ובמנהיגים להמשך המערכה; ואם ייכשל חלילה או יצטלם רע רחמנא ליצלן - יהיה קשה מאוד לתקן את הרושם. במלחמה ובמגפה, כמו בכל דבר בחיים, אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.

לכן ביציאה לדרך מוטב לבצע מהלך פשוט יחסית, ולהוסיף מקדמי ביטחון כפולים ומכופלים כדי לוודא שהמהלך יצליח ויניח את התשתית להמשך ההתמודדות. בהתאם לכך, עם ההגעה לאלעד ביצעתי כמה פעולות דחופות ופשוטות: העיר נסגרה ונותרה בה כניסה אחת פעילה ומבוקרת; זיהינו מיד את התורים לרכישת מזון כמוקדי הדבקה מרכזיים, ולכן סיכמתי בשיחות טלפון אישיות עם בעלי רשתות המזון הגדולות כי הרשתות תהיינה פתוחות במשך 24 שעות ביממה, כדי לרווח את התורים ולצמצם את הצפיפות. לאחר ששתי פעולות אלה בוצעו התפניתי לאתגר הגדול הראשון: פתיחתו של מתחם בדיקות בשיטת "היבדק וסע".

ספקנות רבה הייתה לגבי הסיכויים של מהלך כזה להתממש באלעד בלוח זמנים מהיר, אבל ידעתי שזהו "קרב ראשון" שחייבים להצליח בו. היה מדובר במהלך שיהיו לו השלכות תודעתיות אל תוך העיר פנימה, כזה שיבהיר לתושבים את חומרת המצב ויעודד אותם להיות חלק מהצלת נפשות, שלהם ושל שכניהם. ידעתי שהחשדנות, הרכילות והספקנות יתחילו להתפוגג ברגע שמהלך דרסטי כזה יבוצע בהצלחה, וקיוויתי שמרגע שיהיה ברשותנו מתחם בדיקות קורונה ישתפר מצב המודיעין שלנו רבות ותמונת המצב האמינה תאפשר לנו לפעול באופן מדויק וממוקד.

לצערי כל המאמצים להקים מתחם כזה בדרך "המקובלת", בבקשות רשמיות ובצנרת הסדורה - לא צלחו. הזמן היה קצר, ערפל הקרב היה בעיצומו, המערכות שטיפלו במשבר הקורונה היו נתונות בלחץ גדול, וכדרכן של מלחמות גם כאן ההתמודדות הייתה מלווה ברעשי רקע שונים ובלחצים גדולים על כל העושים במלאכה. בתוך שעה הבנתי שאם אמשיך לנסות לעבוד בכלים הרשמיים וב"צינורות המקובלים" המתחם יוקם, אולי, בתוך כמה ימים ואולי בכלל לא. היה זה יום חמישי בשבוע, והערכתי שאם לא יוקם מתחם באותו לילה לא נתחיל מחדש את המאמץ לפני תחילתו של השבוע שלאחר מכן. הייתי זקוק להסכמות, לאישורים, לציוד רב, לזמן הקמה ולקביעת שיטת תפעול. כמובן הייתי צריך גם ליצור קשר עם תושבי העיר ולשגר לבדיקה את כל מי שסובל מתסמיני קורונה, מי ששהה במחיצתו של חולה ומי שיש לו אפילו ספק תסמינים.

סיירתי בשטח עם אנשי העירייה ועם ראש העיר וקבענו את המקום שבו יוקם המתחם, אך הבעיות המשיכו להיערם: להפתעתי, לפיקוד העורף לא הייתה אפשרות לספק את הציוד הנדרש, לא היו לנו האישורים הדרושים ולמחלקת הביטחון של העירייה לא היו פרטי ציוד חיוניים. יתרה מזאת, באותו לילה היו בכל רחבי ישראל רק 5,000 ערכות בדיקה זמינות, והמחסור ניכר בכל הארץ; מטוס מטען של אל על היה אמור לנחות עם ערכות בדיקה נוספות רק כעבור 48 שעות, והבנתי שעליי להילחם כדי שהערכות הקיימות יופנו לאלעד בעדיפות עליונה.

פניתי לאלי בין, מנכ"ל מגן דוד אדום, ולמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, והקשר האישי וההערכה ההדדית הגדילו את הקשב ואת הנכונות לסייע. הסברתי להם את מצבה הקריטי של העיר ואת דבר הימצאנו בנקודת הכרעה: אלעד עשויה להפוך מוקד קורונה משתולל כמו שמתרחש במקומות אחרים, ולחלופין ניתן להשתלט במהירות יחסית על המצב. הצגתי את תוכניותיי ואת הרעיון המסדר שלי למיגור המגפה בעיר, וההנחיה ניתנה. כעת היה עליי למצוא את הציוד הנדרש להקמה של מתחם בדיקה. כיוון שמד"א הייתה "מתוחה עד הקצה", ולא היו גורמים אחרים שיכלו לסייע, פניתי לחברי יהודה משי זהב, יו"ר זק"א, למתנדבי "עזר מציון", לעובדי העירייה ולחבריי משנות השירות בצה"ל. התגלה כי לרשת הקשרים האישית הנבנית לאורך שנים יש יתרונות גדולים: בתוך כשעתיים החלו לזרום לאלעד משאיות ועליהן ציוד, ובעבודת כפיים של מתנדבים, עובדים וחברים לאורך כל הלילה הלך והתרומם המתחם. בהנץ החמה הייתי סחוט ומזיע אך שבע רצון ומלא הערכה על העשייה הקדחתנית בשטח.

ב-2 באפריל 2020 לפנות בוקר השלמנו את התדרוכים והתרגולים. צוותי מד"א, המשטרה וסדרני העירייה נפרסו, נקבעה שיטת הפעולה והתחלנו לקרוא לתושבים להגיע להיבדק. בשעה 08:00 תושבי העיר החלו להגיע. לאורך הימים הבאים היו אחוזי הנבדקים באלעד מן הגבוהים במדינה, וכך הלכנו ושיפרנו את תמונת המודיעין ויכולנו לקבל החלטות מדויקות יותר. גם התוצאה התודעתית הושגה: הרעש הציבורי שהתחולל סביב נושא סגירת העיר, פתיחת רשתות השיווק בלילות, סיורי האכיפה האינטנסיביים תוך שימוש רב ברחפנים שריחפו כל העת בשמי העיר ופעולות לא שגרתיות נוספות, יצרו בעיר אווירת חירום והבנה בקרב תושביה שמשהו השתנה.

האפקט המשמעותי ביותר נוצר בעקבות הקמת מתחם הבדיקות הגדול. האוכלוסייה הבינה שאנחנו רציניים, וגופי המדינה עתידים להשקיע מאמצים חריגים כדי שהמצב לא יידרדר עוד. האופרציה המרשימה של כלל הגופים שפעלו בתיאום מיטבי מסביב לשעון במתחם הבדיקות, הפקקים והתורים אל המתחם, האמבולנסים של איחוד הצלה שהביאו אליו את החולים מן הבתים - כל אלה יצרו תכונה וחוויה שהיו שותפים לה כל תושבי העיר, ונוצרה הבנה מוחשית ומהותית שהמצב קשה ושנעשים מאמצים גדולים להתמודד איתו.


בהתמודדות עם ברבור שחור ברמה הלאומית - יהא זה משבר כלכלי, מלחמה או מגפה - יש חשיבות עצומה לאופן שבו מגיב הציבור הרחב. תושבי אלעד הבינו מיד את המסר: הם הסתגרו בבתים, המשמעת בקרבם התחזקה, ניכר היה שיש בהם רצון לשיתוף פעולה עם מטה הקורונה בעיר, והתוצאות דיברו בעד עצמן: גרף 1 מראה באופן בהיר כי הקרב הראשון הוכתר בהצלחה. שבועיים בדיוק לאחר הקמת מתחם הבדיקות ניתן לראות את נקודת המפנה ואת השתנות המגמה. גרף הנדבקים צנח בקצב תלול כלפי מטה בכל יום.

למרות שנים ארוכות של פעילות בשדה הקרב, לא היה לנו ניסיון מוקדם במערכה נגד נגיף. המתח היה גדול ורצינו מאוד להצליח. רצינו זאת, קודם כול, כדי להציל חיים ולהימנע מהתפשטות המגפה בעיר - זו הייתה המשימה, בה"א הידיעה. אבל גם רצינו להתרחק מרשימת הערים הנגועות ובכך להרחיק מאיתנו מהלכים דרקוניים שיונחתו "מלמעלה". לא רצינו שיוטל סגר על אלעד ובכל דרך ניסינו להימנע מהצבתה של מפקדה צבאית על העיר. לא ראיתי בכך צורך ועשינו כל שנדרש כדי להשתלט על המצב ולהימנע מכך. ההצלחה בהקמת מתחם הבדיקות סימנה שאנחנו מתקדמים במסלול הנכון.


המערכה בעיצומה
המצב באלעד בעת משבר הקורונה [שי נתן, חמ"ל אלעד]
ברווזים, מדורות ניידות ותפילת מרפסות
▪ ▪ ▪

נשאלתי פעמים רבות אם לא עלה בליבי חשש שמא אדבק בעצמי בכל אותם ימים ארוכים באלעד. כל שיחה עימי נפתחה בשאלה אם אני ממוגן, אם אני נזהר, אם לא כדאי שאוותר ואתרחק משם כי "כבר עברת מספיק...".

אודה ולא אבוש – דאגתי. נגיף הקורונה הוא חמקמק וערמומי, ויחד עם כל העושים במלאכה שהיתי כל העת בקרבה לספק חולים, לחולים מאומתים ולמשפחות החולים. מעת לעת קפצה על מסך הפלאפון שלי התרעה מאפליקציית "המגן", שהורתה שאני נמצא סמוך לחולה קורונה, ובכל פעם כזאת החפ"ק ואני ביצענו בירור יסודי במה מדובר עד לשלילת הסיכון. הבאתי בחשבון גם את נוכחותי האינטנסיבית בחפ"ק מתחם הבדיקות, וברור היה שיימצאו שם "חיוביים לקורונה" בעת שהייתי שם. למזלי לא היה עליי להיכנס לבידוד, אך בצוות הקרוב שלי היו כאלה שנאלצו לממש את ההנחיות ולעבור לעבודה בטלפון בלבד, כאשר שהו במקום שבו שמרו על כללי הבידוד.

מעבר לכללי המיגון האישי והזהירות המתבקשת, הקושי הגדול היה בהתרחקות מבני משפחתי. כשהגעתי הביתה הופעל "נוהל קורונה" קפדני: החלפת הבגדים וכביסתם, נוהלי ניקוי הציוד, מקלחות, ניקיונות ושמירה על מרחק בתוך הבית מרעייתי ומבנותיי. זה היה ארוך וקשה מאוד – אבל הכרחי. חששתי שאם אידבק יהיה עליי להיכנס לבידוד ולהפסיק את פעילותי במערכה למשך שבועיים. התפללתי שאמנע מכך עד תום המשבר, וכך היה. מסתבר שבאלעד יש סייעתא דשמיא…

עם שוך אפקט הקרב הראשון נכנסה אלעד לשגרת המאבק בנגיף. הניסיון שרכשתי לימד אותי כי האתגרים המפתיעים שמזמנת התמודדות חדשה מבצבצים לראשונה בתדירות ובעוצמה נמוכה, ואם לא יזוהו ויטופלו בזמן הם עלולים לגדול וליצור גל הדף מסוכן. ה"בצבוצים" הללו הם אותות וסימנים הנובטים אל פני השטח ומחייבים גישה חיישנית, רגישות גבוהה ומהירות פעולה, כדי שבצבוץ חדש יקבל במהירות את הטיפול הראוי ויפותח ידע רלוונטי לו. בכל הערכת מצב ביקשתי מהשותפים להתאמץ כדי לאתר את התופעות האלה ולדווח עליהן. כך זיהינו מצוקות והתנהגויות האופייניות למשבר הקורונה, העברנו ידע ולקחים מערים אחרות וממידע שהפיצו המטה לביטחון לאומי, אגף המודיעין בצה"ל, משרד הבריאות והרשתות החברתיות – למדנו מה עשוי לצפות לנו ונערכנו לכך מראש.

כיוון שבכל כמה שעות נצברו לקחים רבים ותובנות חשובות, הייתי מעבירם אל אנשי המטה לביטחון לאומי ושוחחתי שיחות עידכון עם חבריי המפקדים בערים האחרות, אלוף (מיל') רוני נומה בבני-ברק ואלוף (מיל') יוסי בכר בביתר-עילית. בוקר אחד ביקשתי מסגני בחפ"ק, סגן-אלוף (מיל') זאב גוטסמן, להחליף אותי לכמה שעות, ויצאתי עם חברי ואיש החפ"ק שלי סגן-אלוף (מיל') ראים פלאח לעיר הערבית טירה כדי להיפגש עם ראש העיר ואנשיו ולהעביר להם במהירות את הלקחים שצברנו עד אז; באותה עת חששנו שהאוכלוסייה הערבית עלולה לסבול מאותם תנאי יסוד של הערים החרדיות (צפיפות, משפחות גדולות ודירות קטנות) והמגפה עלולה להגיע לקצב הדבקה גבוה גם שם. זרימת המידע הזמינה והמהירה בין הגופים והמקומות השונים הייתה כלי אפקטיבי ממדרגה ראשונה לגדיעת הבצבוצים באיבם ולהתקדמות במאבק בקורונה.

מטבע הדברים לא ידענו הכל ולא צדקנו בכל מה שעשינו. לאורך השנים למדתי כי במצבי משבר נדרש חופש פעולה, אמון באנשים שפועלים תחתיך, מיעוט הנחיות ונכונות לספוג טעויות. כל אלה מהווים בעיניי "סביבה מפתחת מנהיגות", וההכרה כי קיימת מבוכה ואין תשובה מיידית לכל שאלה נותנת לגיטימציה ללמידה תוך כדי תנועה. ההחלטות שהשתנו לאורך משבר הקורונה (לפתוח או לסגור, ללכת עם מסכות או בלי וכיוצא באלה) אינן נובעות מטיפשות אלא מעוצמת "הברבור השחור", דבר המחייב למידה רצופה, קבלת ההחלטות על סמך מידע חלקי ונכונות לשנותן תוך כדי תנועה.

כשקצב ההכפלה דהר בשיפוע מעריכי (אקספוננציאלי) חששתי שאנו בפתחו של אסון ותהיתי אם אני פועל נכון. שקלתי בדעתי אם הגיע הרגע שבו נכון יהיה להקים מפקדה "צבאית" או להמליץ על הפעלתה של מפקדה כזו באלעד. אך משעה שהכרתי את האופי הייחודי של העיר ושל פרנסיה, בחרתי לפעול אחרת ולהמשיך לפעול במסגרת המנגנון הקיים. כניסתו של גוף חיצוני אל תוך גוף קיים מעוררת תמיד דחייה, מבוכה וחיכוך נוסף – וכך היה גם במקרה הנידון באלעד. גם החיבור ביני לראש העיר ישראל פרוש לוותה בקשיים לא מעטים; באנו מעולמות שונים מאוד, וראש העיר הודה כי בתחילת הדרך חשש ממני מאוד וגילה חשדנות גדולה מ"הגנרל" שהצטרף אליו. למרות זאת, הערכתי שהאפשרות הטובה ביותר תהיה הפעלתו של מוקד ידע קטן וזריז בראשותי, חוליה שתפעל לצד ראש העיר ותסייע לו בלמידה, בקבלת החלטות ובהתמודדות עם רשויות המדינה.

עם הזמן למדתי גם את חיוניותו של ההומור, שימורה של הרוח הטובה וההבנה שלצד מהירות הפעולה נדרשים גם סבלנות ואורך רוח. בכל פעם שנדמה היה כי אני בדרך לפיצוץ מול הגופים העירוניים, שילבתי דבר תורה מתאים עם פרשנות ייחודית שלי (כמה טוב שלמדתי באוניברסיטת בר-אילן). כך "איימתי", בחיוך, שאנשים "יקבלו שבת" או אשלח אותם לשמור בבונקר, אך האיום בהשארתם שבת התקבלה ב"איומים" מנגד: אנשי אלעד ענו לי שאכן מוטב שאשאר שבת ואף אשמור שבת… רגעים משחררים של צחוק מכל הלב היו כשחיפשנו מקום פתוח למפגשי עבודה וקבענו את גן החי של העיר כמקום לבצע בו הערכות מצב. או אז הצטרפו לדיונים ברווזים, אווזים וטווסים, ואפילו התוכיים למדו את הז'רגון הצבאי ונראה היה שהם נוטלים חלק פעיל בשיחות תוך שכולנו תופסים את הבטן ומתפוצצים מצחוק בשיאם של רגעי משבר ומתח.

אחד הלקחים החשובים שלמדתי בפעילותי באלעד הוא שכדי לפתור משברים יש צורך חיוני לעבוד עם האוכלוסייה המקומית. תחת המיקרוסקופ נגיף הקורונה נראה אותו דבר בכל מקום, אבל פגיעתו היא באנשים אמיתיים שבכל מקום חיים אחרת, נראים אחרת ומתנהגים אחרת. כיוון שהיה ברור שנקלענו למציאות חדשה ולטווח ארוך פיתחתי לעומק את ההיכרות עם המטאפורה של "המדשאה החדשה", שלפיה כאשר רוצים לבנות פארק חדש רצוי שלא להניח שערים, שלטים, שבילים ואבני מדרך לפני שנותנים למשתמשים בו לנוע בו בחופשיות ובנוחות; רק אחרי שנתבונן ונלמד היכן נעים האנשים באופן טבעי נוכל להציב את השבילים ושאר אמצעי הארגון והסדר במקומם הנכון.

כך ניהלתי גם את לוח הזמנים שלי באלעד: השכם בבוקר הייתי מסייר ברחבי העיר ונרגש לראות את תפילות השחרית במרפסות. מטבע הדברים כבר הייתי מוכר בעיר, ודבר נוכחותי עשה לו כנפיים והביא מילים חמות, אמירות מחזקות ותפילות להצלחתנו. הדבר יצר קשר אישי ממשי – מצידם ומצידי. זכורים לי הרגעים הקשים שבהם נודע לנו כי ילדה בת העיר נדבקה בנגיף ופונתה ממלונית פיקוד העורף בצפון הארץ אל בית החולים רמב"ם בחיפה במצב קשה מאוד. בכל העיר עברו מכוניות כריזה וקראו לתושבים לצאת למרפסות ולהתפלל לשלומה. הצטרפתי לתפילות גם אני. כשהילדה יצאה מכלל סכנה אבן נגולה מעל ליבי.

כיוון שהמערכה נגד הקורונה תפסה אותנו בחג הפסח על ימיו הטובים וחול המועד, ימי הזיכרון לשואה ולחיילי צה"ל, יום העצמאות ול"ג בעומר היה עלינו לתת את הדעת לקיומם של המנהגים המסורתיים, ודאגה רבה נוצרה סביב הציפייה לקיומן של מצוות החגים באופן שיניח את דעת הציבור. גם כאן הצלחנו בעזרת קצת יצירתיות: כדי לבצע ביעור חמץ ערב חג הפסח הוצבו דוודים גדולים בקצות הסמטאות, והתושבים הונחו פרטנית כי שריפת חמץ תהיה השנה של פירורי "כזית" חמץ בלבד ותימשך שניות ספורות.

באופן אישי חששתי מאוד מן האירוע הזה: בימי שגרה מדובר בחלק חשוב מההכנות לחג, המלא בקהל רב ובשמחה. אך בערב פסח תש"ף התקהלויות כאלו היו עלולות להפיץ את המחלה ולעצור את מגמת בלימתה. אך ראש העיר בטח בתושבים והבטיח לי שהם מבינים את המצב ולא יתקהלו.

וכך היה: ראיתי בשמחה כי האנשים נחפזים אל המכלים הבוערים בזה אחר זה כפי שהורינו, בלי להתקהל ובלי ילדים. ליל הסדר היה אתגר קשה עוד יותר. לקראתו שבנו והסברנו, איימנו, התרינו, הזהרנו שאין לקיים אירוע רב משתתפים אלא כל אדם יסב בביתו שלו ללא משפחה מורחבת. סעודת ליל הסדר נחשבה, בצדק, לפצצת זמן מדאיגה בכל רחבי הארץ, ולראשונה מקום המדינה הוטל סגר מלא על כל אזרחי המדינה ונאסרה התנועה בין הערים, ואף בין הבתים. זה היה אירוע חסר תקדים, וייתכן שקוראי מאמר זה בעוד כמה שנים יתקשו להאמין שכך היה המצב. אבל כך היה, וליל הסדר באלעד עבר בדרך כלל תוך קיום ההוראות, שמירת המשמעת ולעיתים גם תוך כאב לב גדול – יחד עם ההבנה שזה הדבר הנכון לעשות.

חמישה מאמצים

מתוך כל הבליל הזה של רגשות, דאגות, מתחים והתלבטויות, עלה צורך לשמור על מתודולוגיית חשיבה ופעולה מתאימה כדי לזהות את המצב, להגדירו נכון ולקבוע את ציוני הדרך לניצחון על המגפה. כדי לארגן ולתכלל את דרך הפעולה באלעד, הגדרתי יחד עם ראש העיר ישראל פרוש חמישה מאמצי פעולה עיקריים. מכאן ואילך היה סדר היום של "חפ"ק אלעד" רתום לחמשת המאמצים הללו, לביצוע שיטתי עד השגת תוצאה ולמאבק מתמשך על השגת משאבים, נטרול הפרעות פוליטיות ומיצוב מאוזן ברמה הלאומית-תקשורתית: מאמץ המודיעין, ההסברה, האכיפה, הלוגיסטיקה והמבצעים המיוחדים. אני סבור שמחומש זה עשוי להיות רלוונטי לא רק למקרה הספציפי של ההתמודדות עם הקורונה, אלא לטיפול במצבי משבר מסוגים שונים.

מאמץ המודיעין

במסגרת הזו הקמנו, כאמור, מתחם בדיקות בשיטת היבדק וסע על-ידי מגן דוד אדום ובסיוע צמוד של זק"א כדי לזהות מיהם החולים, מהן שרשראות ההדבקה ומה מצבה האמיתי של העיר. נוסף לכך, פעלנו כדי לבדוק מידע שהגיע משמועות שנוצרו בקהילה והגיעו למוקד העירוני, לעובדי העירייה ולרשתות החברתיות. המטרה הסופית הייתה בנייה של מסד נתונים שיוביל ליצירת תמונת מצב מעודכנת בכל רגע נתון: מי החולים, האם ישנם מוקדי הדבקה, כמה אושפזו, כמה פונו מן העיר, כמה קשישים וחולים כרוניים (אוכלוסיית סיכון) מתגוררים בעיר בפועל. במצבי משבר, ערכו של מידע אמין וזמין לא יסולא בפז, ובמקרים רבים הוא עשוי להציל חיי אדם, פשוטו כמשמעו.

מאמץ ההסברה

משבר – לוחמתי, כלכלי או רפואי – יוצר קרע בהבנת המציאות של האזרחים, וניתן לאחותו רק בעזרת הסברה ממוקדת ואמינה. בעיר חרדית נדרש מאמץ הסברה ייחודי, שכן האזרחים אינם צורכים מידע ברשת האינטרנט, אינם רואים ברשויות המדינה את הסמכות הבלעדית ואינם חיים בקהילה בעלת אוריינטציה "צבאית" או בחברה מגויסת. מצאתי כי הסמכות ההלכתית (רבני העיר), רופאי המשפחה של קופות החולים וראש העיר עצמו הם הסמכויות הרלוונטיות, ואת המידע יש להעביר בצורות המותאמות לעיר חרדית: הודעות קוליות של ראש העיר לכלל התושבים היישר אל הטלפונים הקוויים בבתים (כמעט בכל יום). הפעלתם של מנהלי קופות החולים התבררה כקריטית, והסברה רפואית בדבר מאפייני הקורונה, היגיינה אישית, כללי זהירות והתנהלות הוקלטה מפי רופאי ארבע הקופות ושוגרה אל בתיהם של כלל האזרחים. לוחות המודעות בבתים וברחובות היו פלטפורמה להפצת מידע בכרזות ובמנשרים, וכלי רכב שעליהם מערכות כריזה עברו ברחובות והעבירו הוראות התנהגות.

במקביל למאמץ ההסברה הפנימי אל תוך העיר פעלה מערכת דוברות והסברה אל מחוצה לה. המאבק היה להרחיק את שמה של אלעד מדיווחי התקשורת הבלתי-פוסקים, לזהות ולנטרל ידיעות כזב, לנסות לבודד את העיר מן הסערה שפקדה את העיר בני-ברק (ובהמשך גם ערים חרדיות אחרות), וככלל, למעט בממשקי תקשורת ולקמץ בדוברות יזומה. בוצע מאמץ גדול להתרחק מסדר היום התקשורתי שגרר במקרים רבים לחץ מיותר והביא לייזומן של פעולות שלא רצינו בהן, דוגמת הטלת סגר מלא על העיר או הצבתה של מפקדה צבאית שתנהל את המצב.

מאמץ האכיפה

ככלל, תושבי אלעד גילו משמעת ראויה לציון ולמשך זמן. עם זאת, נדרשה אכיפה קפדנית והופעלו בתוקף כללי הריחוק החברתי. משטרת ישראל פעלה באופן ראוי לציון עם גופי הפיקוח והשיטור העירוני. מאמץ האכיפה זכה לגיבויו הנחרץ של ראש העיר. הוא לווה בהפעלה נכונה של חסימות, סיורי רחפנים וניידות רבות. המאמץ הוביל לכך שהצלחנו לבודד את מקרי ההדבקה לתוך המשפחות עצמן, או לכל היותר לתחומיו של בניין אחד. מפתיחת המערכה, על חמשת מאמציה, זיהינו כי עיקר "החולים החדשים" הם בני משפחה או דיירי בניין משותף. היה זה סימן מעודד, ומכאן ואילך רוכזו מאמצים גדולים אל צה"ל ואל שאר רשויות המדינה במאמץ לפנות את המשפחות הנדבקות אל מלוניות מחוץ לעיר. המאמץ היה גדול והקשיים רבו, אך המצב השתפר ככל שעבר הזמן. שילוב בין מאמצי המודיעין והאכיפה הביאו גם לאיתורם של תושבים לא ממושמעים שהפרו את הוראות הבידוד או את עקרונות הריחוק החברתי, ומקרים בודדים אלה זכו למענה מיידי ונחוש של משטרת ישראל.

מאמץ הלוגיסטיקה

הותרתם של רבבות אזרחים בבתים מבלי יכולת להתפרנס ולכלכל את עצמם חייבה מאמץ לוגיסטי גדול. האתגר המרכזי היה חלוקת מזון, בדגש על אוכלוסיות הסיכון שלא הורשו לצאת מבתיהן. למאמץ זה נרתמו כמה גורמים, ובמרכזם מרכז המתנדבים של העיר, עמותות כמו זק"א, ידידים, עזר מציון, בית לחם-יהודה, חסדי אסתר ואיחוד הצלה וחיילי פיקוד העורף. חברות מסחריות שונות נענו לקריאה ותרמו טונות של מוצרי מזון, תלושי שי ומשאבים נוספים לרווחת התושבים הנצורים בבתיהם. המפגשים של תושבי העיר עם המתנדבים, החיילים וחבריי הלוחמים שבאו לסייע היו מרגשים מאוד. כל הנחה של ארגז מצרכים, ספרים ומטעמים בביתה של משפחה לוותה במילים חמות, ברכות ושבחים. רבים מתושבי אלעד חוו בפעם הראשונה מפגש עם לובשי מדים בכניסות לבתיהם, הכירו את חבריי החילונים שהצטרפו למשימה וראו את עם ישראל בא לעזרתם יחד עם העשייה הראויה לכל שבח של עמותות וארגוני ההתנדבות. היו אלה שעות יפות, גם אם קשות ומאתגרות.

בהערכות המצב שביצענו זוהתה מצוקתם של הילדים הסגורים בבתיהם, ובמבצע לוגיסטי גדול חולקו לכל ילדי העיר ערכות ספרים מותאמות לגילם שונים, משחקים ואף חוברות הדרכה נגד הקורונה בסגנון קומיקס שובה לב המותאם לילדי החברה החרדית. הסיוע לצעירי העיר בא לידי ביטוי גם בדרכים יצירתיות להפגת מתחים, סיוע פסיכולוגי ותמיכה מנטלית לנזקקים לכך. אסור להתעלם מהצרכים היום-יומיים וה"פשוטים" של האוכלוסייה הנתונה במשבר מתוך רצון מובן להקדיש את כל המשאבים להתמודדות עם הבעיה עצמה. היכולת לצלוח משברים ארוכים טמונה גם בכך שלילדים הספונים בבתים יהיה מה לקרוא ובמה לשחק.

מאמץ המבצעים המיוחדים

כיוון שהסביבה האזרחית מזמנת לנו אתגרים ייחודיים מסביב לשעון, היה אפשר להבין די מהר כי ארבעת המאמצים המרכזיים טובים ל-95% מן המקרים, אך לעולם ייווצרו דרישות מיוחדות במינן המחייבות פתרונות אד-הוק, מענה מיוחד ומעורבות אישית שלי כלפי כל מי שצריך – העיקר שהאתגר יקבל מענה. משפחה שיש לה צרכים מיוחדים, בעיית משמעת ייחודית שכוח אינו המענה לה, טקס דתי שיש למצוא דרך לקיימו בדרך הולמת, ועוד הרבה מאוד פניות ושאלות עלו בצנרת הייחודית לתקופה כזו. פעמים רבות הגיעו פניות ובקשות מיוחדות ישירות אל המכשיר הנייד שלי, או דרך משפחתי וחבריי ובאמצעות הרשת החברתית.

כשפועלים בתוך אוכלוסייה במצב לחץ נדרשת הקמתו של "גוף מבצעים מיוחדים" קטן וגמיש בתוך המטה שיהיה חלק מן החפ"ק והחמ"ל. כיוון שטיפול במבצעים מיוחדים טמון בעיקר באיתור אנשים מיוחדים, מצאתי כי נדרשים סביבי אנשים החושבים מחוץ לקופסה, לא מקובעים ולא נעולים, בעלי מזג נוח ונכונות ערכית אינסופית. רק ככה אפשר לעבוד.


בסופו של חודש אפריל נבלמה המגפה בעיר אלעד ובמהלך כל חודש מאי לא זוהו חולים חדשים. מאותו יום דיווח לי ראש מטה העירייה בכל בוקר בסיפוק גדול כי "אין חולים חדשים" וראיתי את ההלימה בין המצב בעיר לבין הדוחות היוצאים מגורמי הממשלה. אלעד כבר לא הייתה במרכז תשומת הלב, ולא זוהתה כ"נקודה אדומה" או מוקד הדבקה. זה היה הישג גדול וחשנו הקלה רבה. קיוויתי שאנו בדרך הנכונה להיחלצות מן המשבר. אך כיוון שלא לעולם חוסן, נדרשנו לנוע במהירות קדימה, ליזום, לזהות פערים ולהניח רגל אחת בעתיד.

בשלב זה כבר ניתן היה להכין אסטרטגיית יציאה מן המשבר, להשיק אותה בהצלחה, להפיק לקחים ולהיערך לגל שני של הדבקות. השבועות שעברנו היו אוצר של ידע והעניקו לנו זמן יקר להיערכות לקראת חזרתה של המגפה עד שיהיה לה חיסון ומרפא. היה זה גם זמן להביע הערכה למי שסייע, להכיר טובה ולחזק את אלה שהתנהלו באופן מקצועי וערכי, להצטייד, להכשיר את העובדים ולשפר מערכות קיימות, לא רק לקראת מגפה אלא למצבי חירום בכלל, אם חלילה יתרגשו עלינו. במבט לאחור ועל בסיס ניסיון העבר אני מעריך כי האמור לגבי העיר אלעד נכון גם לגבי היערכותה של ממשלת ישראל ולגבי האופן שבו נוהל משבר הקורונה עד תחילת חודש יוני. אני סבור שזהו זמן מתאים לתת סימנים במערכה נגד הקורונה ולהיערך היטב לבאות.

על מנהיגות במשבר

מאירועי ברבור שחור למדנו כי תחילה נדרשת היכולת לזהות נכון את המצב, להגדירו ולמצוא את המילים הנכונות שימשיגו ויתארו את התופעה באופן רלוונטי. אלה הם תנאים הכרחיים להתאוששות מהירה ממצב של הפתעה ואובדן עשתונות. בהעדרם של ידע רלוונטי ואמצעים מתאימים, מתחייב לאמץ את תכונת הזריזות: תכונה המכפילה מהירות וגמישות ומקבילה למושג Agility בשפה האנגלית, אשר בהתקיימה יקל עלינו להתעשת, לפעול ולהגדיר מאמצי פעולה עיקריים.

משהוגדרו אלה, אנו נדרשים לכישורי עבודת מטה וניהול שיטתי, למידה תוך כדי תנועה והשתנות בהתאם, כך עד להשתנותו של המצב וחוזר חלילה. ברמה הלאומית אנו נדרשים לגלות זריזות ולתת מענה שלם הנשען על רשויות המדינה כולן, ולא רק על הצבא או גופי הביטחון. אנו נדרשים להשתנות ולפתח מענה אד-הוק, מותאם ורלוונטי בזמן אמת בלי להתאהב בקיים ולדבוק בתשתית המוכנה ובפרוטוקולים או הארגונים הנוכחיים. הצורך הקריטי הוא למצות את יתרונו היחסי של כל מרכיב קיים, לשלב זרועות ולאתר דרך חדשה והולמת. במציאות משברית תישאר הפרדיגמה הקיימת רק הבסיס לדרישותיה של המציאות החדשה.

כדי לבצע שינוי מסוג זה, להתאים תפיסה, תורה ותרגולות למציאות חדשה, נדרשת מנהיגות מתאימה, כזו המצליחה לנטרל את מקדמי האגו ואת הקיבעון האופייניים לחברות אנושיות רבות. מנהיגות למצבי משבר צריכה לראות את העיקר, את המטרה ואת טובת הציבור, ואלו מחייבים את נטרול השיקולים הזרים, גיוס עוצמה פנימית ויושרה המצמצמת את אימת ועדות החקירה (העתידות לבוא אחרי המשבר), גילוי חוסן מפני אימתה של תקשורת ביקורתית, ויכולת להיאבק בהצלחה בביורוקרטיה ובשיקולים פוליטיים בעת ניהול משבר.

לצערי, בכל מלחמה ובכל משבר מופיעים האנשים והאינטרסים המזהים בסערה הזדמנות לקידום אישי, לזריעת דמורליזציה ולהתעצמות אינטרסנטית, כלכלית, פוליטית ועוד. מנהיגות מתאימה אמורה לזהות את הכוחות האלו ולנטרלם בזמן, עדיף קודם למשבר, אך אם חתרנים כאלה הסתננו לתוכנו, יש לפעול מולם בזמן אמיתי, להרחיקם ולמתן את השפעתם הרעה.


מתוך המערכה בעיר אלעד כמקרה מבחן ניתן להקיש רבות על ההיערכות ברמה הלאומית ועל הדרכים לבנות מוכנות לקראת משברים עתידיים. מאז הברבור השחור של האסון במגדלי התאומים, אנו לומדים ומלמדים כי החומה הלאומית מורכבת מלבנים רבות, ולכן הביטחון הלאומי נשען על האינטגרציה בין כלל יכולותיה וארגוניה של המדינה.

לשם דוגמה: בלי רגולציה של משרד החקלאות, לא יוכל צה״ל למנוע מטרוריסטים להפיק חומר נפץ קטלני (TATP) מחומרי דשן; בלי שילוב זרועות של משרד האוצר, המכס, השירותים החשאיים, המשטרה, הפיקוח על הבנקים ואחרים יקשה להיאבק במימון גורמי טרור ופשיעה. כך כל אתגר לאומי מחייב אינטגרציה אפקטיבית של כל גורם רלוונטי תחת פיקוד אחוד, לאומי וממלכתי. במצבים קשים כאלה נשענת המדינה גם על הערכים, הנראטיב והרוח הלאומית, ולכן בולטים בעשייתם גופים ועמותות כמו מד"א, זק״א, יד שרה, עזר מציון, איחוד הצלה, קופות הצדקה וארגוני ההתנדבות של הערים השונות.

זו הסיבה שמי שצריך לעמוד בראש המאמץ ברגעי משבר הוא ראש המדינה עצמו. סמכותו ואחריותו מאפשרות לו ראייה רחבה והשפעה מלאה ומהירה באמצעות כל ארגז הכלים הלאומי. כיוון שאינטגרציה כזו מחייבת עבודת מטה, הוקם בישראל כבר ב-1999 המטה לביטחון לאומי (ובשנת 2008 תוקן גם חוק המל״ל), זהו המטה של ראש הממשלה לסיוע בשילוב הזרועות כולן ומיצוי כלל משאבי המדינה, בעבודת המטה ובניהול המערכה.

ניצול היתרון היחסי של גופי המדינה השונים הוא קריטי בעת ברבור שחור. לכן ראינו בתקופת הקורונה כיצד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים רכש ציוד רפואי, מִנהל הרכש של משרד הביטחון תפקד כמִנהל רכש לאומי, השב״כ איכן חולי קורונה, המכון הביולוגי פיתח מענה רפואי, משרד הבריאות אפיין את הצרכים והנחה מקצועית, פיקוד העורף עסק בלוגיסטיקה, חילק מזון והפנה למלוניות, יחידות טכנולוגיות של צה"ל פיתחו מכונות הנשמה, אוניברסיטאות הפעילו מעבדות בדיקה, חברות מסחריות השתתפו בחילוץ ישראלים בחו״ל ועמותות סייעו בכל דבר נחוץ. רק בשילוב כוחות כזה היה אפשר להסיג את הנגיף לאחור.

על קורונה 2.0 וברבור אחר: במקום סיכום
[צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]

לא לעולם חוסן ובמיוחד כשעוד אין לעולם חיסון. מאמר זה מסכם את ההתמודדות עם הגל הראשון של הקורונה. נכון לכתיבת שורות אנו בעיצומו של הגל השני וקרוב לוודאי שהנגיף יהיה חלק ממציאות חיינו בטווח הנראה לעין. על כן ראוי שסיכומם של דברים ידון קודם כל בהיערכות לגלים נוספים של המגפה אך בלי להתעלם ממשברים מסוג אחר, יהיו אשר יהיו.

ההיקשים מקורונה 1.0 אל האתגר הבא, בין אם מגפה ובין אם אירוע חירום אחר, צריכים לשלב בין מרכיבי היערכות גנריים הנכונים לכלל מצבי משבר לבין שיפור ההיערכות למצבי מגפה. כאמור בפתיחה, לא לכל מצב ניתן להיערך ולא את הכל ניתן לחזות. אך בעקבות הניסיון שנצבר ברמה האישית, המוניציפלית והלאומית בחודשים האחרונים, אפשר להסיק כמה מן הכלים הנחוצים למדינת ישראל ולחברה הישראלית כדי להתמודד טוב יותר בעתיד.

1) יש לעודד מבחינה רגולטורית את העצמאות והחוסן ברמה המשפחתית. במשבר-על הפרט צריך להיות ערוך בעצמו ולהכין את משפחתו למשבר, כיוון שהרשות המקומית והממשלה לא יוכלו תמיד להיחלץ לעזרתו. זוהי עובדה בסיסית שאנו נוטים לעיתים לשכוח, ואין טוב ממשבר הקורונה כדי להזכיר אותה. את החינוך לחוסן אישי צריכה להעניק מערכת החינוך לכלל התלמידים בתוכנית סדורה ומותאמת גיל לאורך שנים. נוסף לכך, הדרכות בנושא לבתי האב צריכות להיות חלק קבוע מהפעילות במתנ"סים, והפצת מדריכים שימושיים ברשת החברתית היא אפשרות מתבקשת.

נוסף לעידודו והכשרתו של כל בית אב למצבי משבר, נכון לפעול כדי להרחיב את מעטפת הביצועים של הרשות המקומית, חיזוקה ב"מנטורים" למצבי משבר והקמתן של מערכות מידע ושו"ב (שליטה ובקרה) רציפות שיוכלו לבדוק את מצבו של כל אזרח ותושב. הכשרתן וחיזוקן של עיריות ומועצות היא חשובה אך לא די בכך; היותן של חלק מהרשויות המקומיות מטרופולינים והתנהלותן כמן "ערי מדינה" גדולות ומורכבות מחייבת חלוקה סדורה של העיר לרבעים ושל שרשרת פיקוד, סמכות ואחריות, כך שהאתגר העירוני העצום יפורק מראש לשורה של אתגרי-משנה קטנים. סוגיה זו כבר נדונה במיזם של המכון לחקר הטרור (ICT) בשיתוף עם עיריית הרצליה ונבדקת במקומות שונים, אך יש לממשה בחוק ובתקנות לשעת חירום. כל האמור כאן מחייב תוכנית לאומית שבה צריכים לשתף פעולה משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הביטחון. על כל אחד מן הגורמים האלה לתת את חלקו במימושה של תוכנית ההכשרה והמוכנות הלאומית למצבי משבר.

2) אי-הוודאות באשר לזהותו של המשבר הבא צריכה להביא לעידודם ושימורם של מוקדי ידע ומומחים במגוון תחומים (לרבות אנשים המוגדרים "שרוטים" ומשוגעים לדבר ואף בנושאים אזוטריים). נוסף על כך, יש לבנות יכולת לאומית לבניית קווי ייצור אד-הוק, שכן אין לדעת מראש מה נידרש לייצר במהירות הבזק בעת משבר: מטושים, ערכות בדיקה או שמא חליפות הצלה, מסכות גז, תרופות מיוחדות או ציוד חילוץ. בעת כזו אנו נהנים מהיותנו אומת סטארט-אפ מתקדמת. אנו מבינים כמה חשובה תודעת החירום שלנו, כמה חיוניות התעשיות הביטחוניות המסבות בגמישות קווי ייצור. כמה טוב שיש לנו מדענים, מוקדי ידע ומומחים שבימי שגרה איננו שומעים עליהם דבר, וגם כמה חשוב שהאלתור הוא חלק מהדנ"א הישראלי. פעמים רבות זוכה הגישה המאלתרת לקיתונות של בוז וביקורת, אך האמת מגולמת בשלם המורכב מאלתור ומסדר טוב גם יחד. לשניהם אנו זקוקים.

3) אנו חיים במדינת חוק, דמוקרטית וחופשית, ובעקבות כך עלו במהלך משבר הקורונה גם המתחים הנובעים מחיכוך בין צורכי מצב החירום לבין חרות הפרט וזכויות האדם. הדבר עלה במיוחד על-רקע ההחלטה לאפשר לשב"כ לאכן חולי קורונה ולהתריע על האפשרות שאנשים ששהו בקרבתם נדבקו. אף שהכלי הוכח כאפקטיבי באיתור ובקטיעה מהירה של שרשראות הדבקה, חרדתם של רבים מפני אובדן החרות הייתה ברורה.

סוגיות כאלה ודומות להן יעלו גם במצבי משבר אחרים, והשוני בין המצבים וייחודם של אתגרי ברבור שחור מחייב רגולציה גנרית, נהלים לתקינה וחקיקה בעת משבר, ולצידם הקמתו של "כוח חוד משפטי" איכותי שיוכל לסייר בשטח במקרה הצורך, לזהות אתגרים משפטיים ולתת ייעוץ משפטי בזמן אמת, מענה מהיר ותשובות מניחות את הדעת. איכוני השב"כ הם רק דוגמה אחת, אך יש עוד היבטים משפטיים לכל טיפול במשבר: באלעד היה עליי למצוא פתרונות למשפחה שסירבה להתפנות מן העיר אף שחלק גדול ממנה היה חולה (8 מתוך 14 נפשות), ולא שמר על משמעת ועל ריחוק חברתי. היה עלינו ליצור שגרת ביקורי בית משטרתיים, לקיים מאמצי שכנוע של גורמי רווחה ובריאות, ולחפש את המעטפת החוקית שתתיר לראש רשות לקבל החלטות פינוי בכוח או סמכויות נרחבות אחרות בעת משבר. להבא יש להיערך לעניין המשפטי מראש ולהכין לכך את הכלים המתאימים.

4) בשעת משבר חיוני לשמור גם על ערכים כמו הרוח הישראלית, תודעת שליטה במצב, שימור תקווה, הוגנות, אמינות ותחושת ביטחון לאזרחים. מדינת ישראל חיה בתודעת חירום מתמשכת מהקמתה, ומציאות זו מסייעת במלחמות ובסבבי לחימה מול טילים ורקטות, ונראה שלעובדה זו יש משמעות חיובית גם לנוכח ברבורים שחורים. נראה שלטווח הבינוני והארוך יש לחזק עוד צד באתוס הלאומי-ממלכתי. לצד תחושת החירום והמאבק יש לצרף את אתוס ההתנדבות והערבות ההדדית, אלה נכונים לכל מצב מצוקה ומחזקים את החברה על כל גווניה ושבטיה. גם כאן, הרובד המשמעותי ביותר הוא המקומי, זה שצומח מלמטה ולא מאורגן מלמעלה. במסגרת זו יש לדון בארגון וחיזוק מסגרות ההתנדבות הקהילתיות ככוח מרכזי למערכה בעת משבר – לא רק באופן אקראי הרוכב על יוזמות פרטיות אלא מתוך הבנה מנהיגותית כי זהו כלי חשוב בארגז הכלים ויש לעודדו ולחזקו במשאבים והכוונה.

יש עוד הרבה מה ללמוד ובוודאי שיהיו עוד לקחים להפיק, אך כיוון שלא ניתן להיערך לכל ברבור שחור (כי אם אפשר, הוא אינו ברבור שחור), אנו זקוקים לתשתית גנרית וזריזה הערוכה גם למחקר אופרטיבי, ללמידה תוך כדי תנועה ולהשתנות מתמדת. עוד מוקדם להעריך לאן יישאו אותנו גלי ההדף של משבר הקורונה, אך כבר ניתן לדעת כי העולם עובר עידכון גרסה. במובנים רבים עולם חדש ושלל הזדמנויות ניצבים לפתחה של האנושות שכן כל משבר טומן בחובו הזדמנות גדולה לשינוי. כתוצאה ממשבר הקורונה כבר מזוהים שינויים רבים בהרגלי הצריכה, הלמידה, העבודה והסדר החברתי. מקצועות חדשים ייווצרו, עולמות תוכן רבים יקבלו פרשנות חדשה, ומערכת חדשה של יחסי גומלין תיצור "חוזה" חדש של חלוקת תפקידים בין הפרט לרשות המקומית והלאומית.

בסיומם של דברים אני מבקש להעלות תקווה נוספת. המושג מלחמת עולם שלישית קיבל הקשר אחר בחודשים הראשונים של 2020. הסתבר למדינות העולם שיש מלחמות גדולות, עולמיות באמת, שהן מערכה של האנושות כולה נגד איום הרובץ לפתחה. בלי להיחשד בתמימות יתר אני רוצה לומר שבזמן הקורונה זיהתה האנושות את היותה חשופה לאיומים הנובעים מהיותה כפר גלובלי. למצב דברים כזה יש גם צדדים חיוביים: הוא יאפשר שיתופי פעולה רחבים, ערבות הדדית גלובלית וזיהויים של אינטרסים משותפים רבים.

מבחינת מדינת ישראל טמונה כאן הזדמנות חשובה. לאורך העשורים האחרונים הגדרנו לעצמנו במה אנחנו חייבים להיות הכי טובים כדי לשרוד ולשגשג, וגיבשנו מושגים כמו עליונות אווירית, עליונות מודיעינית, עליונות בסייבר ואחרים. לצד אלה יש להציב כעת את בניית יכולתה של המדינה להתגונן מפני ברבורים שחורים, לסגל ולבנות חוסן ואנטי-שבירות. אם תרצו: לפתח "עליונות בעמידות".

מיצובה של מדינת ישראל בזירה העולמית כמסוגלת לרכב על ברבורים שחורים, להתמודד עימם בהצלחה ולנצחם הוא נדבך נוסף בעוצמתה כלפי אויביה וידידיה. עליונות כזו מורכבת מרכיבים רבים ובהם חינוך, הכשרה, תוכניות מנהיגות, הצטיידות, למידה והיקשים מכל משבר בעולם. ההבנה כי "נצח ישראל" הוא מושג אמיתי שיש לו מטען רב ומחייב צריכה לגרום לנו להכין את המדינה ואת העם למוכנות להתמודד עם כל משבר, ולסגל לעצמנו מראש את התודעה ואת כלי הפעולה הנדרשים, לשרוד ולקיים את הבית הלאומי לנצח.

לכאורה אלו מילים "מפוצצות", אך בתוכן טמונה עשייה במנעד רחב, מן הרובד המיקרו-טקטי בשטח, דרך היבטים רבים של לוגיסטיקה ואופרציה, ועד לעיקר: קיומו של מצב דעת לאומי המביא ליצירת אסטרטגיה רבתי מעודכנת באופן קבוע ומתמשך, לכתיבת מסמכי מדיניות, ולבסוף לגיבוש תפיסות הפעלה, תורת לחימה והתמודדות, טכניקות פעולה ותרגולות.

הובטחנו כי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר". עלינו לעשות כל מה שנדרש כדי שכך יהיה.

פורסם במקור: אתר השילוח
הכותב הוא תא"ל (מיל'), עמית בכיר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי הרצליה. עמד בראש מטה הקורונה בעיר אלעד.
תאריך:  06/09/2020   |   עודכן:  06/09/2020
גל הירש
+חולי קורונה בשדרות יקבלו ערכות בידוד
12:21 07/09/20  |  עידן יוסף
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, פותח בניסוי של חלוקת ערכת מיגון מיוחדת לתושבי העיר שנמצאו חולים בקורונה ונמצאים בביתם, במטרה לצמצם את שרשראות ההדבקה בבתים.

העירייה תפיץ ל-50 מתושבי העיר, שנכנסו בימים האחרונים לבידוד, עקב היותם חולים בקורונה, ערכות מיגון מלאות, שמיוצרות במפעל המקומי: שיאון מדיקל, וכוללות ציוד מיגון נדרש והוראות מפורטות לגבי דרך ההתמגנות שיסייעו בקטיעת שרשרת ההדבקה הביתית. בתקופת הפיילוט, תעקוב העירייה אחר היקף הנדבקים החדשים בבתי המבודדים כדי לבחון את יעילות הערכות.
שיאון מדיקל - פס ייצור ערכת מיגון [צילום: דוברות עיריית שדרות]
+שר החינוך שכח מה זה חינוך
09:42 07/09/20  |  איתן קלינסקי   |   לרשימה המלאה
כשיואב גלנט, שר החינוך בישראל, מביע את בפומבי זלזול מופגן בהחלטה, שהתגבשה לאחר דיונים ממושכים בממשלה איך להילחם בקורונה, הוא שכח מה זה חינוך לאזרחות טובה
(גלנט. בוטות וגסות רוח [צילום: מרק ישראל סאלם])
+השרים אישרו: קיום בחינות בגרות בערים אדומות
09:38 07/09/20  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה
השרים הסכימו לאשר פתיחת מוסד חינוכי לטובת קיום בחינות הבגרות  ▪  אחוז החולים החיוביים מתוך הבדיקות זינק ועמד על 11.8%  ▪  במקום סגר הוטלו הגבלות מחמירות בכ-40 ערים ויישובים אדומים
([צילום: רועי עלימה/פלאש 90])
+משרד הבריאות: 2,157 מאומתים חדשים ביממה האחרונה
08:47 07/09/20  |  מירב ארד
משרד הבריאות עדכן כי 2,157 חולי קורונה מאומתים חדשים אותרו ביממה האחרונה מתוך 19,235 בדיקות. אחוז החיוביים מתוך הבדיקות זינק ועמד על 11.8%. מספר הנפטרים מקורונה בישראל עומד על 1,019 קורבנות.
+ממשלת ישראל איבדה את הלגיטימיות
08:38 07/09/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
החלטות קבינט הקורונה אינן מבוססות על עמדה רפואית כלשהי, אלא מהוות אך ורק פשרה פוליטית - כדי לרצות את החרדים, שנתניהו צריך אותם בתקווה שיהוו חלק מהגוש שיחלץ אותו ממשפטו  ▪  ראשי הסיעות החרדיות וחברי קבינט הקורונה הם שופכי דמים; המתים הבאים מן הקורונה והרס המשק רשומים על שמם
מה באמת מעניין אותם [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
לשים בצד את החשבונות [צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90]
+אושר המשך איכוני שב"כ ל-10 ימים נוספים בלבד
01:02 07/09/20  |  עידן יוסף
ועדת החוץ והביטחון דנה (א') בהכרזת הממשלה מיום 1.9.20 על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה. הכרזת הממשלה הסמיכה את שב"כ עד לתאריך 22.9.20, אך הוועדה, כדי להביע את מורת רוחה, אישרה, ברוב קולות, את ההסמכה עד לתאריך 16.9.20 בלבד.

יו"ר הוועדה צבי האוזר ביקש לוודא כי במהלך 10 הימים הבאים, בדיון שייערך בפני הממשלה וצוות השרים לנושא, תוצג עמדה בדיקה מקיפה של השיקולים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים של אפשרות קיצור תקופת הבידוד למי שבא במגע עם חולה מאומת.
+גמזו: מתעורר כל בוקר בשאלה האם להטיל סגר כללי
23:39 06/09/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
יו"ר ועדת החוקה ח"כ אשר דורש סגר נושם זמני לערים אדומות  ▪  הוועדה אישרה הארכת מצב החירום עד ה-6.11; הדיון במתווה הרמזור יימשך בבוקר  ▪  ממונה המאבק בקורונה הבטיח כי מערך קטיעת שרשראות ההדבקה יפעל במלואו ב-1.11  ▪  על הפגנות: "התקהלות היא התקהלות היא התקהלות"
([צילום: דוברות הכנסת])
[צילום: דוברות הכנסת]
+חיפה: בית ספר נוסף נסגר בגלל הקורונה
23:08 06/09/20  |  עידן יוסף
עוד בית ספר בחיפה סוגר את שעריו בגלל מקרה חולה קורונה מאומת - בית הספר אינשטיין בחיפה. בימים האחרונים נסגרו כמה בתי ספר בחיפה.
+מקלב: ביצוע הסגר הוא שם המשחק
23:05 06/09/20  |  עידן יוסף
סגן שרת התחבורה אורי מקלב אומר כי "זהו סגר מקל יותר וכעת הביצוע הוא שם המשחק, האם יוחזר אמון הציבור או לא, יש לבצע את הסגר בשיתוף פעולה מלא על הרשויות המקומיות ונציגי הציבור". לדבריו, "מטרת הסגר היא הורדת התחלואה ולא ענישה, ולכן יש לפעול בהיגיון ושום שכל, ברגישות ומתינות במטרה לצמצם את התחלואה בארץ ולא מתן הדוחות".
+ילדה בת 6 מתה מנגיף הקורונה
20:27 06/09/20  |  עידן יוסף
בימים האחרונים מתה ילדה בת 6 כתוצאה מנגיף הקורונה. זו החולה הצעירה ביותר בישראל שמתה מהנגיף. זהות הילדה לא נמסרה בנימוק של חיסיון רפואי.
+עוצר לילי ב-40 ישובים אדומים
20:23 06/09/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
גמזו: "הייתי מעדיף לאמץ את המתווה המקורי, אך זה לא מציאותי"  ▪  דרעי וליצמן זועמים על המתווה של נתניהו: "סגירת מוסדות הלימודים ב-40 רשויות לא מתקבלת על הדעת"  ▪  בלחץ המפלגות החרדיות: נדחה הדיון בקבינט הקורונה על אישור ההסגר גנץ ביקר בעיריית בני ברק
ח"כ בנט בביקור באלעד [צילום: פלאש 90]
גנץ בבני ברק. לשפר את קבלת ההחלטות בממשלה
+לא צפוי הסגר מלא בחגים, אך תהיינה מגבלות
19:50 06/09/20  |  עידן יוסף
משרד הבריאות מגבש תכנית להגבלות בחגים הקרובים - אם לא יהיה שינוי דרמטי בתחלואה, התכנית לא תכלול הסגר מלא אלא הגבלות על התקהלויות, בתי תפילה, יציאה מהבית והגבלות על מספר האורחים בארוחות משפחתיות (חדשות 12).
+משרד הבריאות: 1,523 מאומתים חדשים
19:37 06/09/20  |  עידן יוסף
משרד הבריאות: 1,523 מאומתים חדשים אתמול (5.9). 15,966 תוצאות בדיקות שהתקבלו אתמול (5.9). היום (6.9) נכון לשעה זו: 130,157 מאומתים מפרוץ המגפה. 447 חולים שמצבם מוגדר קשה. 127 מונשמים. 1,012 מתים במצטבר מפרוץ המגפה.
+הורוביץ: מוכן להיות בממשלת חרום עם בנט
19:26 06/09/20  |  עידן יוסף
יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ', אומר כי אין מבחינתו מניעה לשבת בממשלת חרום לטיפול בקורונה יחד עם ימינה בראשות נפתלי בנט. לדבריו, מדובר במטרה ראויה. בראיון לערוץ 20 אמר הורוביץ כי ידוע לו שלבנט הוצע להיות שותף בממשלה חלופית, אך הוא אינו יודע מה בנט השיב.
+ועדת החוקה קיבלה שלושה ימי ארכה לדון במתווה הרמזור
19:12 06/09/20  |  עידן יוסף
‏ועדת הכנסת אישרה לוועדת החוקה, לבקשת היו"ר יעקב אשר, ארכה של 3 ימים נוספים לדון במודל ה"רמזור". הנימוק הרשמי: הכנסת הייתה בהדממה ויש עדיין עבודה לעשות על הרמזור. הלא-רשמי: לא מוכנים לאשר סופית את תכנית הרמזור לפני שיקבלו את ההחלטות על הסגרים (ערוץ כנסת).
+פורדיס: המשטרה פיזרה חתונה
19:09 06/09/20  |  עידן יוסף
משטרת זכרון יעקב הפסיקה בפורדיס חתונה שנערכה בניגוד לתנאי התו הסגול. ההתקהלות הייתה מעל המותר ומרבית האורחים לא עטו מסכות כנדרש. החתן ומארגן החתונה קיבלו 5,000 שקל קנס, כל אחד, ונדרשו לפזר את ההתקהלות.
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ברבור שחור בשמי אלעד
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
גמאני
7/09/20 10:06
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מגיפת הקורונה
לאחר שהדיון בוועדת השרים לאישור סגר בערים האדומות נדחה (יום א', 6.9.20), בשל לחץ המפלגות החרדיות, ראש הממשלה בנימין נתניהו גיבש מתווה חדש. לפי התוכנית המסתמנת, יוטל עוצר לילי ב-40 ערים אדומות ומערכת החינוך במקצתן תיסגר, למעט החינוך המיוחד והישיבות. לא יוטלו הגבלות חריפות יותר בנוגע לערים אדומות "מובהקות".
06/09/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש אחר-הצהריים (יום א', 6.9.20) עם ראשי הסיעות החרדיות בכנסת - השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. ראשי רשויות העבירו לנתניהו מכתב חריף ובו כתבו כי המגזר החרדי לא ישכח את העוול שנעשה לו ואת אחריותו של נתניהו לסגר. "לא נשכח מי האיש שחתם בידו, פעם אחר פעם, על הפיכתנו למפיצי מחלות ואויבי העם, בענישה סלקטיבית של רבבות משפחות, בני המגזר החרדי", כתבו.
06/09/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
ביבי - שקרן כרוני - טען כי ההפגנות למען הדחתו הן מדגרת קורונה. העבדים הנרצעים מיקי זוהר ואמיר אוחנה ודומיהם התייצבו מיד מאחוריו. כל סיעת הליכוד התקרנפה (עוזי דיין? אבי דיכטר? גדעון סער? גילה גמליאל? מיכל שיר? קשה להאמין).
06/09/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
חברת פיוצ'ר מוביליטי (Future Mobility IL) ממליצה למשרד התחבורה להעלות את מגבלת הנוסעים לכ-35 נוסעים באוטובוסים עם מקומות ישיבה בלבד ול-50 באוטובוסים הכוללים מקומות עמידה, לצד חיוב עטיית מסכה והמלצות בדבר שמירה על מרחק סביר. כמו-כן, ממליצה החברה להכשיר "פקחי קורונה" שידריכו נוסעים לשמור על המרחק.
06/09/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
קוריאה הדרומית הייתה גאה במדיניותה נגד הקורונה: היא הצליחה לשטח את העקומה בלי לסגור את המשק, בלי לסגור את גבולותיה ובלי מגבלות ממשיות על חופש הביטוי והתנועה. המדינה נחשבה למודל חיקוי ליתר העולם. אבל כעת היא מתמודדת עם גל שני, הביקורת על הנשיא מון ג'יי-אין גוברת וכמה מבעלי בריתו הנאמנים ביותר בגל הראשון, רופאים צעירים, שבתו במחאה על הרפורמה שהוא מציע בשירותי הבריאות.
06/09/2020  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il