בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת "כי תבוא" משרטטת את דמותה של החברה (ב') <br>
|
חובה עלינו לכונן חברה, השומרת מכל משמר על התא המשפחתי, תוך הקפדה על מצוות כיבוד הורים ● קיומנו בארץ חייב להיות מושתת על איסור מוחלט של הטיית משפט תוך הדגשת האיסור של לקיחת שוחד
|
חלוקת אדמות [צילום: מאור קינסבורסקי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
פרשת "כִּי תָּבוֹא" נמצאת בספר "דברים" בתוך רצף פרשות, המכינות את העם לקראת כניסתו לארץ ישראל, בה הוא יבנה את חייו הלאומיים. לשם כך מבקשת הפרשה לשרטט את הקווים הערכיים, שחייבים לאפיין חברה שתקום בארץ אליה הם עומדים להיכנס. הפרשה מונה שורה ארוכה של מצוות מפורשות שיש לבצען, ומשרטטת נורמות חיים, שחייבים להקפיד על מימושן, כי רק מימושן יבטיח הקמת חברת מופת בארץ ישראל. הפרשה פותחת בחובה של האדם העברי, "כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ". חובה על כל אחד מאתנו להביע את תודתו על הברכה בפרי עמלו והבעת התודה מלווה בהבאת שי מתנובת היבולים צרור בטנא "אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" (דברים, כ"ו, 2). חובה עלינו לכונן חברה, השומרת מכל משמר על התא המשפחתי, תוך הקפדה על מצוות כיבוד הורים. קיומנו בארץ חייב להיות מושתת על איסור מוחלט של הטיית משפט תוך הדגשת האיסור של לקיחת שוחד. חברה בה נשמר מכל משמר הערך החשוב של שוויון מוחלט בחלוקת האדמות, שהן בסיס הקיום של כל עברי בארץ ישראל, וארור מי שמעז להסיג את גבול אדמתו של האחר - "אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ" (שם, כ"ז, 17). תקצר היריעה בכתבה זו לפרוס את שלל המצוות והמחויבויות המוסריות, ובמיוחד אלו הדתיות, המפורטות בפרשה שלנו, מחויבויות שרק בשמירתן יובטחו חיי שלום וצדק בארץ, חיי שקט ושלווה לעם שהתנחל בארץ ישראל. הקפדה בשמירת המצוות ומימוש המחויבויות המוסריות והדתיות מבטיחות לנו ברכה, המנוסחת בפירוט רב בפרשת "כִּי תָּבוֹא", ואם לא, צפויה לנו קללה, שגם היא מנוסחת בפירוט רב בפרשה שלנו. בקוראי את ישעיהו פרק ה' הזועק: "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת, שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ" אני כואב, שהחברה העברית בימי הבית הלאומי הראשון חוותה חוויה קשה ופוגענית של גילויי רמיסה ברגל גסה של הציווי המוסרי המלווה בקללה בפרשה האומר: "אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהו". אני מצר על תופעות של גילויי נישול איכרים עובדי אדמה ובני משפחותיהם מבסיס קיומם - האדמה - על-ידי בעלי כוח ואגרוף פיננסי, שצרפו לנחלותיהם את הבתים והשדות של משפחות עבריות שנושלו מאדמותיהם. מקריאה בספר עמוס בפרק ב' אני למד על שלל תופעות מצערות, שפקדו את החברה הישראלית, כשנרמסו ערכי פרשת "כִּי תָּבוֹא". מפסוק 6 באותו פרק עולה הצעקה הכואבת לנוכח גילויי פשעים חברתיים - "עַל מִכְרָם בַכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם". הפסוק הזה מעיד שהיו תופעות לא מוסריות של נישול איכרים עובדי אדמה ומשפחותיהם מאדמתם ומכירתם. שתי מסורות פרשת "כִּי תָּבוֹא" מספרת לנו על טקס הברית, שבוצע מדרום לעיר שכם ביום בו עברו בני ישראל את הירדן ונכנסו לארץ ישראל. ממד פולחני-דתי מרגש מאוד ליווה את הטקס, שהתחיל בהקרבת עולות ושלמים לה'. ששה שבטים - שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין - העפילו להר גריזים, וששה שבטים - ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי - העפילו להר עיבל. הכוהנים, הלווים וארון הברית נותרו למטה בעמק בין שני ההרים. הלווים הפנו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, והעם ענה "אָמֵן". לאחר מכן הם הפנו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה, והעם ענה "אָמֵן". כך עשו עשרים וארבע פעמים. שתים עשרה פעמים ברכו לעבר הר גריזים ושתים עשרה פעמים קללו לעבר הר עיבל. ביום הזה, יום קיום הטקס, דיברו משה, הכוהנים והלווים אל עם ישראל "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיִיתָ לְעַם..." (דברים כ"ז 9) - זה היום שהיינו לעם. לפנינו שתי מסורות. מסורת אחת על-פי ספר שמות, שטקס הברית התקיים בהר סיני, ומסורת שנייה על-פי ספר דברים, שטקס הברית התקיים לאחר ארבעים שנה במעמד הר סיני בין הר גריזים והר עיבל מדרום לעיר שכם. לגבי שתי המסורות מתייחס יצחק בן יהודה אברבנאל בן המאה ה-15 בפירושו לתורה, ש"בברית הראשונה שנכרתה לאבותינו בסיני היה צד של אונס" כך מפרש אברבנאל את הביטוי בשמות י"ט, 17: "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" ומוסיף מתוך הבבלי, שבת פח ע"א: "ללמד שכפה הקדוש ברוך הוא את ההר כגיגית". אברבנאל מבחין בין בני העם, שבהר סיני ניצבו בתחתית ההר, ואילו אחרי ארבעים שנה הם עולים וניצבים בפסגות שני ההרים, עיבל וגריזים, מדרום לעיר שכם. עם ישראל, העומד על גב שני ההרים, לומד כי בידיו הבחירה בין שתי דרכים. האם לאמץ את הדרך המובילה אל הקללה או את הדרך המובילה אל הברכה. במעמד הברית בפרשת "כִּי תָּבוֹא" עם ישראל מאמץ ללוח לבו יסוד חשוב ומהותי ביהדות - הוא מאמץ את עיקרון חופש הבחירה. ועוד על הברכה והקללה בפרשת "כִּי תָּבוֹא" ברשימה הבאה.
|
תאריך:
|
07/09/2020
|
|
|
עודכן:
|
07/09/2020
|
|
איתן קלינסקי
|
פרשת "כי תבוא" משרטטת את דמותה של החברה (ב')
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יהודה..
|
7/09/20 09:48
|
|
2
|
|
מאחל בריאות טובה
|
7/09/20 10:14
|
|
3
|
|
יהודית באר
|
7/09/20 18:49
|
|
4
|
|
יהודית באר
|
7/09/20 19:08
|
|
|
|
ה.א
|
8/09/20 01:02
|
|
|
|
להמשיך להפגין
|
8/09/20 11:20
|
|
5
|
|
בקשה לאיתן
|
8/09/20 11:25
|
|
6
|
|
פלא יועץ
|
10/09/20 15:14
|
|
7
|
|
פלא יועץ
|
10/09/20 15:36
|
|
מגבעת השלושה ועד למשאבי שדה בנגב - תרומה ועשייה נאמנים למסורת כתיבתנו, בחרנו לסקור מהספר את הקטעים הנוגעים לנגב, לסיני, לקרבות שהתחוללו שם, לקיבוץ משאבי שדה (משאבים) ולערבה
|
|
|
בעוד שערכי ישראל מבוססים על מוסר האמת, החרות, הערבות ההדדית הלאומית והצדק במטרה ליצור באמצעותם ישות חברתית-לאומית חזקה, הליברליזם הפרוגרסיבי כופר בקיומה של אמת אובייקטיבית ורואה בכל מבנה חברתי (החל במשפחה וכלה בלאום) תוצאה של כוח ודיכוי שדינם הרס ופרוק. כמדינת לאום שערכיה מייצגים את הסדר החברתי הישן, בראייתו של הליברליזם הפרוגרסיבי, על ישראל היהודית להיעלם על-מנת לפנות את הדרך לערכיו, כשם שעל היהדות היה להיעלם במאה הקודמת כדי לפנות את הדרך לערכי הסדר החברתי הקומוניסטי והנאצי.
|
|
|
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות נחשב להישג גדול של מדיניות החוץ של ממשל טראמפ והנשיא האמריקני מתכוון לסחוט את לימון ההצלחה עד לטיפה האחרונה שלו ולהשתמש בו לצורך קמפיין הבחירות לנשיאות בנובמבר. לכן, יש מאמץ מדיני אמריקני גדול להביא לחתימה על ההסכם ב-13 בחודש בטקס בבית הלבן ולצרף מדיניות ערביות נוספות לתהליך הנורמליזציה עם ישראל, על-פי פקידים אמריקנים וישראלים בכירים, מייד לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות צפוייה גם בחריין להודיע על הסכמתה לנורמליזציה עם ישראל, דבר שיעניק הישג נוסף למדיניות האמריקנית באזור.
|
|
|
בתקופת משבר הקורונה שב העולם ולמד את משמעות המושג "ברבור שחור", שאותו טבע ד"ר נסים טאלב כמשל להפתעה מזעזעת המשבשת ומשנה לגמרי את סדרי החיים. נהוג לייחס אותו למשברים כלכליים גלובליים (כמו המשבר ב-2008), לאסונות טבע כמו הוריקן ׳קתרינה׳ (2005) או למתקפות טרור חריפות כמו הפיגוע במגדלי התאומים בניו-יורק (2001).
|
|
|
יוצר ובמאי סרטים ישראלי, יהונתן אופק (42) וסרטו "ילדי האשראם" The Ashram Children, עומדים במרכזה של שערורייה בהולנד במסגרת פסטיבל הסרטים הצעיר Humans of Film המתקיים זו השנה הראשונה באמסטרדם, הולנד. מנהיגי הכת, הקבוצה הדתית המככבת בסרט, סביב סיפורו האוטוביוגרפי של אופק שגדל בה מגיל חודשיים ועד עשרים, הגישו תביעה נגד הפסטיבל ודרישה לגנוז את הסרט ימים ספורים לפני ההקרנה (שאמורה להיערך ביום שבת הקרוב). כעת זוכה המחלוקת לסיקור רב באמצעי התקשורת ההולנדים, בקרב אמצעי תקשורת מובילים, שכן חופש הביטוי בתרבות המקומית הוא חוק יסוד שההולנדים אינם מורגלים בעירעור בו.
|
|
|
|