|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
החשיבות הרבה בבחירת עורך דין הפועל מתוך שליחות
קבוצת ירדן
לא רק קריאה בקלפים - 5 שימושים בקלפים
כמה אנו חסרים זה לזה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90] להיות יותר צנועים ויותר מציאותיים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

שישה בשישי / ערב ראש השנה תשפ"א

חשבון הנפש של הקורונה

ימי הדין עומדים השנה בסימן ימי הסגר, וכפי שאמר מישהו: א' בתשרי איננו תחילת הימים הנוראים אלא תחילת שלושת השבועות אבל בהבדל מתקופת האבלות על החורבן, את ימי הקורונה אפשר לנצל להפקת לקחים אישיים וציבוריים - כדי שנתמודד טוב יותר עם המגיפה וכדי שנצא ממנה כבני אדם טובים יותר כתיבה וחתימה טובה לשנת בריאות ואושר
18/09/2020  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   מגיפת הקורונה   |   תגובות


אמון ואכיפה
סיוע מאוחר וחלקי [מרים אלסטר, פלאש 90]

קבינט מנופח
בעיצומו של המשבר בוזבזו שבועות יקרים על הקמת הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה, ועל איוש משרדים חיוניים כמו המים, המודיעין, המורשת, ההשכלה הגבוהה, השוויון החברתי והמיזמים הקהילתיים. בנימין נתניהו ובני גנץ הקימו קבינט קורונה בן 20 חברים; ווינסטון צ'רצ'יל ניהל את בריטניה במלחמת העולם השנייה עם קבינט בן חמישה חברים. אחר כך הם התקוטטו בלי סוף על נושאים חסרי חשיבות ובוודאי חסרי דחיפות. החלטות הקורונה הושפעו במידה רבה מטעמים פוליטיים, תוך רמיסת דעותיהם של אנשי המקצוע. ואילו בימים האחרונים מקבלי ההחלטות משדרים תבהלה

הלקח החשוב ביותר ממשבר הקורונה הוא, שאמון הציבור בהנהגה ובאכיפת החוק וההוראות חיוניים מאין-כמותם לניהול משבר לאומי. המצב הנוכחי הוא תולדה של כישלון מוחלט בשני אלו. לציבור אין אמון במנהיגיו ובמיוחד בממשלתו, ובמשך חודשים אכיפת מגבלות הקורונה נעה בין בררנית לבין בדיחה אחת גדולה.

חוסר האמון נובע מכמה סיבות – מבניות ונקודתיות. סיבה מבנית אחת היא ירידה מתמדת ומתמשכת באמון כלפי מוסדות בכלל; ראו סקרי דעת הקהל לאורך השנים האחרונות על היחס לממשלה, לכנסת, לבתי המשפט, למשטרה, לפרקליטות; דומה שרק צה"ל נהנה מאמון מתמיד. סיבה מבנית שנייה היא היחס לבנימין נתניהו: לתומכיו הוא המשיח, למתנגדיו הוא השטן; מובן שאלו ואלו טועים, אך לכו תתווכחו עם תפישות המתעלמות מן המציאות והעובדות. כאשר הגיע המשבר, ודאי ברקע מערכות הבחירות החוזרות ונשנות ולאחר הגשת כתב האישום נגד נתניהו, מתנגדיו ייחסו לו (שלא בצדק) מניעים זרים, ואילו תומכיו נמנעו (שלא בצדק) מכל ביקורת עניינית עליו. אי-אפשר לנהל משבר לאומי באווירה פלגנית מוקצנת שכזו, בה כל דבר הופך לפרו-ביבי/אנטי-ביבי.

הסיבות הנקודתיות נובעות מהתעלמותה של הממשלה מכללי יסוד בניהול משבר: לקבוע אחראי אחד שהוא גם הדובר הראשי, לנהל מדיניות ברורה, להסביר אותה לציבור ולהיות כנים. במשבר הקורונה הכל נעשה הפוך. פקידים התרוצצו בין אולפנים, תוכניות ראשוניות פורסמו כאילו הן מחייבות, שרים ניהלו מחלוקות פומביות, החלטות השתנו בתוך יממה ממועד קבלתן, הנחיות סתרו זו את זו, הציבור לא קיבל הסברים אלא הנחתות, התחייבויות לפיצוי וסיוע קוימו באיחור ובצורה חלקית, מקבלי ההחלטות הפגינו ניתוק מוחלט מן המציאות, נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים הפרו את ההנחיות.

בעיצומו של המשבר בוזבזו שבועות יקרים על הקמת הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה, ועל איוש משרדים חיוניים כמו המים, המודיעין, המורשת, ההשכלה הגבוהה, השוויון החברתי והמיזמים הקהילתיים. בנימין נתניהו ובני גנץ הקימו קבינט קורונה בן 20 חברים; ווינסטון צ'רצ'יל ניהל את בריטניה במלחמת העולם השנייה עם קבינט בן חמישה חברים. אחר כך הם התקוטטו בלי סוף על נושאים חסרי חשיבות ובוודאי חסרי דחיפות. החלטות הקורונה הושפעו במידה רבה מטעמים פוליטיים, תוך רמיסת דעותיהם של אנשי המקצוע. ואילו בימים האחרונים מקבלי ההחלטות משדרים תבהלה.

על האכיפה כבר עמדתי שוב ושוב. במשך חודשים, למעשה עד השבוע שעבר, המשטרה לא מנעה מראש התקהלויות למרות שידעה עליהן, וכאשר התרחשו – לא פיזרה אותן, אלא הסתפקה ברישום קנסות ולפעמים פתחה בחקירה. אין נוכחות אמיתית של המשטרה ברחובות כדי לאכוף את המגבלות, והתוצאה היא שהמונים מזלזלים בהן. הקנסות נמוכים מדי, אין קני מידה ברורים ופומביים לחלוקתם ורבים אינם משלמים אותם. זה מה שהביא אותנו למצב הנורא הנוכחי.

אלתור ותכנון
לא הקימו מערך בדיקות [יוסי אלוני, פלאש 90]

את הגל הראשון עברנו בהצלחה יחסית, משום שבגדול הקורונה באה במפתיע, איש בעולם לא היה מוכן לקראתה ולכן היה צורך לאלתר – ובזה אנחנו אלופי העולם. הראש היצירתי שלנו, שהופך אותנו למעצמת היי-טק, מאפשר לנו למצוא דרכי קיצור ופתרונות מבריקים אד-הוק. כאשר נוחת משבר כמו הקורונה, יש לכך יתרונות מוחשיים.

הבעיה היא, שב-90% מהזמן צריך לתכנן ולא לאלתר – ובזה המגזר הציבורי שלנו הוא אולי הגרוע ביותר בעולם. זה מתחיל בדברים הקטנים ביותר – ליד ביתי שיפצו רחוב קטן ואת תעלת הניקוז בנו במפלס גבוה מן הכביש – ומגיע עד לדברים הגדולים ביותר: גשר בנתב"ג 2000 שנבנה בניגוד לתקני הבטיחות, מעון ראש הממשלה שמתוכנן תוך התעלמות מבנייה סמוכה, ועוד ועוד דוגמאות המוכרות לכולנו.

כבר לפני חצי שנה היה ברור, שהקורונה תהיה איתנו זמן רב ויש לתכנן כיצד חיים איתה. לתכנן את היציאה מן הסגר בצורה הדרגתית, עם אבני דרך ותגובה מיידית להחמרה בתחלואה. לתכנן את שנת הלימודים תשפ"א להוראה מרחוק. לתכנן את מערך הבדיקות והאיתור. לתכנן את הסיוע למגזר העסקי. לתכנן את חלוקת החיסון. לתכנן את חגי תשרי. בקיצור: לפעול בצורה מסודרת ומושכלת. שום דבר מזה לא נעשה. זו רשלנות פושעת שעולה בחיי אדם ובחורבן כלכלי.

העולם והמדינה
סגר רק בתנאי קיצון [יונתן זינדל, פלאש 90]

חילופי מידע מהירים
פיתוח החיסונים לקורונה נעשה בשיתוף פעולה בינלאומי חסר תקדים – מדענים במדינה אחת, מפעל במדינה שנייה, ניסוי קליני במדינה שלישית; חילופי מידע ותוצאות במהירות שיא; והכרה בצורך ליצור מערכת חלוקה והפצה בינלאומית, כדי שהחיסון יינתן לפי סדר עדיפות נכון

במבט הרבה יותר רחב, הקורונה מוכיחה שהעולם הוא אכן כפר אחד – ולא משנה אם יש מי שמנסים להחזיר אותו למתכונת של מדינות נפרדות. בצורה אבסורדית משהו, דווקא כניסתן של מדינות רבות לסגר מוכיחה עובדה זו: לכולם ברור שאנשים עוברים בין מדינות ובין יבשות, ושרק בזמן חרום קיצוני אפשר למנוע את המעברים הללו – ולא לאורך זמן. מי שחשב שאפשר להסיג לאחור את הגלובליזציה, אשר בשורה התחתונה שיפרה את החיים של מיליארדי בני אדם, קיבל את ההוכחה הברורה ביותר: אי-אפשר. נקודה.

זה לא רק שהמגיפה החלה בסין ומשם התפשטה לכל העולם. אם לא יחוסנו לפחות 70%-60% מתושבי כדור-הארץ, המגיפה לא תודבר. יתרה מזאת: אם יהיו מדינות מסוימות שבהן שיעור החיסון יהיה נמוך מדי, הן ימשיכו לסכן את כל העולם. אגב, תאמינו או לא – יש בהחלט אפשרות שארה"ב תהיה כזו, בגלל מופרעי האנטי-חיסון הרבים המתגוררים בה, ובגלל סיפורי הפחדה ותיאוריות קונספירציה הפורחים שם ברשתות החברתיות.

נכון שאחד הלקחים המסתמנים מן המגיפה הוא פחות הסתמכות על סין כמרכז ייצור – אבל המשמעות תהיה יותר ביזור, כך שלא ייווצר מצב שבו בעיה במדינה אחת תתקע את כל העסק. תראו גם כמה חסרות לכולנו הנסיעות לחו"ל, וכמה העדר התיירים פוגע בכלכלת המדינה. הזום נראה לכאורה כתחליף לכנסים בינלאומיים ולפגישות עסקיות, אבל לכולם ברור שאין חלופה אמיתית למגע האנושי ולביקור בשטח. ואולי מעל הכל: פיתוח החיסונים לקורונה נעשה בשיתוף פעולה בינלאומי חסר תקדים – מדענים במדינה אחת, מפעל במדינה שנייה, ניסוי קליני במדינה שלישית; חילופי מידע ותוצאות במהירות שיא; והכרה בצורך ליצור מערכת חלוקה והפצה בינלאומית, כדי שהחיסון יינתן לפי סדר עדיפות נכון.

אנחנו וכולנו
תלויים זה בזה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

לקח מרכזי שכולנו צריכים להפיק מן הקורונה, הוא המשמעות הקבוצתית של האחריות האישית. המאה ה-21 הסתמנה כתקופה משונה מבחינת יחסי היחיד והכלל. מצד אחד, התקשורת המודרנית מאפשרת לנו להיות בקשר בלתי פוסק עם כל מי שאנחנו רוצים (וגם עם מי שלא): שיחות טלפון מכל מקום לכל מקום, קבוצות ווטסאפ 24/7, העברת מידע במהירות האור, פגישות מרובות משתתפים בלי לצאת מהבית, שיתוף בלתי פוסק של תמונות וסיפורים ודעות וגם פברוקים. מצד שני, יש המון אינדיבידואליזם: למי יש יותר עוקבים בטוויטר ובאינסטגרם, בריונות מילולית העלולה לגרום לתוצאות טרגיות, התופעה של הולכי רגל השקועים בטלפונים שלהם עד שהם נתקלים באחרים.

הקורונה מלמדת אותנו, שאנחנו תלויים זה בזה במובן הכי בסיסי: שמירת בריאותנו, רווחתנו ואפילו חיינו. עטיית מסיכה ושמירת ריחוק חברתי נועדו להגן לא רק עלי, אלא גם על מי שסביבי. רק כולנו יחד יכולים להגן על כולנו. ברור לחלוטין, שדי במספר קטן של אנשים המפרים את המגבלות, כדי להפיץ את המחלה לציבורים הולכים וגדלים. מהסיבה הזאת האכיפה כל כך חשובה: אם מישהו רוצה להתאבד – בעיה שלו ושיקפוץ מהגג; אבל מי שמזלזל בכללי הקורונה, איננו מתאבד אלא רוצח.

החברה והמשפחה
כמהים למגע אנושי [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]

עוד דבר שלימדה אותנו הקורונה, הוא כמה חשובים לנו הקשרים האנושיים הכי בסיסיים – החברה והמשפחה. האדם הוא חיה חברתית; כאשר רוצים להעניש אסיר, שמים אותו בבידוד. למרות שלפעמים נעים להיות לבד, עד מהרה אנחנו כמהים למישהו לדבר איתו, לצחוק איתו, להתלונן באוזניו, לתת לו יד. תראו על מה אנשים הכי מדברים: כמה זמן לא ראיתי את סבתא, כמה זמן לא ביקרתי את הנכדים, כמה זמן לא יצאנו לבלות, כמה זמן לא התחבקנו.

לנקודה הזאת יש השלכה חשובה בחיי הכלכלה. בחודשים הראשונים של הקורונה נדמה היה, שהמעבר לעבודה מן הבית יהפוך לתופעת קבע – במידה זו או אחרת – גם לאחר המגיפה. אבל כיום מדברים כל המומחים (לפחות אלו שאת דבריהם קראתי בעיתונות הבינלאומית) על כך שכדאי ואפילו חובה לחזור למשרד ברגע בו הדבר יהיה אפשרי מבחינה בריאותית. לא רק בגלל אותו יצר חברתי שהזכרתי קודם, אלא גם משום שלעבודת צוות יש יתרונות אדירים: יצירתיות, פתרון בעיות, תחושת שותפות, נכונות לסייע זה לזה, אפילו יצירת קשרים אישיים ורומנטיים. ומן הצד השני, דווקא עבודה מן הבית מקשה על האיזון בין שני החלקים של המשפט – העבודה והבית – משום שהכל מתערבב.

הטבע האנושי נוטה להתגעגע לדברים שאין לנו, או כמו שאומרים בציניות פרשני ספורט: השחקן הכי חשוב הוא זה שלא שיחק. דומני שהפעם לא מדובר רק בגעגוע, אלא גם בהכרה עמוקה בהרבה: אנחנו צריכים את הבן-דוד הנודניק, את העובדת המעצבנת בשולחן הסמוך, את הבוס העצבני ואת הפקידה חמוצת הפנים – כי בלעדיהם אנחנו אולי בני אדם, אבל לא יצורי אנוש.

עיקר וטפל
אירוע מקסים ב-100 איש [יונתן זינדל, פלאש 90]

עכשיו אין
זוהי גם הזדמנות להעביר את המסר לילדינו, שרבים מהם גדלים בחברת שפע ומתרגלים שאפשר לקבל כמעט הכל כמעט תמיד. זהו הזמן להישיר מבט ולומר להם: עכשיו אין. בנתוני האבטלה הנוכחיים, אחד מכל עשרה ישראלים בגיל העבודה איננו מועסק – והמספר כנראה עוד יגדל בעקבות הסגר. מאות אלפים סופגים ירידה בהכנסותיהם, לפעמים משמעותית, ומיליונים חיים בחוסר ודאות המחייב הידוק חגורה. זה לא הזמן לקנות סמארטפון חדש, זה לא הזמן לצאת עם חברים למסעדות, זה לא הזמן לקבל אופניים חשמליים

עוד משהו שניתן להוציא מתקופת הקורונה בחיי היום-יום: בתרבות הצריכה המטורפת של המאות ה-20 וה-21, פתאום נתקלנו בנקודה בה מתברר לנו מה עיקר ומה טפל, מה חשוב ומה מיותר, מה חיוני ומה מותרות. פתאום מתברר שאפשר לעשות אירוע משפחתי מקסים עם 100 קרובים וחברים שבאמת שמחים בחברתם, ולא צריך להזמין 500 איש בגלל ש"לא נעים". פתאום מתברר שלא חייבים ללכת למסעדת יוקרה, אלא אפשר לשבת בבית ולבלות יחדיו ערב שקט. פתאום מתברר שלא כל בת-מצוה צריכה book של הפקת אופנה, ואפשר להפנות את הכסף ותשומת הלב לעבודת שורשים ערכית. פתאום מתברר שלא חייבים לקנות דווקא עכשיו את המוצר הכי חדש של המותג הכי יוקרתי, אלא אפשר להשתמש במה שיש.

ההבנה הזאת נובעת הן מההיבט הבריאותי של הקורונה והן מההיבט הכלכלי שלה. חלק ניכר מן ההרגלים מנקרי העיניים שלנו אינם אפשריים בגלל מגבלות הריחוק החברתי, וחלק ניכר מן הקניות הבזבזניות שלנו אינן אפשריות בגלל החל"ת והפיטורים וסגירת העסקים וחוסר הוודאות. יש כאן שתי נקודות שעלי להבהיר. ראשית, אותם הרגלים ובזבוזים מפרנסים לא מעט ישראלים, כולל במשכורות נמוכות (מלצרים, שליחים, מוכרנים), וכואב הלב על הפגיעה בהם. שנית, עלייה ברמת החיים חיונית למשק, כולנו אוהבים חיים טובים, ולפעמים מקנאים במי שיכול להרשות לעצמו יותר. מה שאני אומר הוא, שהקורונה שינתה את נקודת המבט, ואולי תוביל אותנו להיות קצת יותר צנועים וקצת יותר מציאותיים.

זוהי גם הזדמנות להעביר את המסר לילדינו, שרבים מהם גדלים בחברת שפע ומתרגלים שאפשר לקבל כמעט הכל כמעט תמיד. זהו הזמן להישיר מבט ולומר להם: עכשיו אין. בנתוני האבטלה הנוכחיים, אחד מכל עשרה ישראלים בגיל העבודה איננו מועסק – והמספר כנראה עוד יגדל בעקבות הסגר. מאות אלפים סופגים ירידה בהכנסותיהם, לפעמים משמעותית, ומיליונים חיים בחוסר ודאות המחייב הידוק חגורה. זה לא הזמן לקנות סמארטפון חדש, זה לא הזמן לצאת עם חברים למסעדות, זה לא הזמן לקבל אופניים חשמליים.

גם בין בני הנוער, טוב יהיה אם יימצא מי שיתפוס יוזמה ויגיד: חבר'ה, חייבים להירגע; אולי ההורים שלנו לא יסרבו לנו, אבל אנחנו צריכים לא לבקש. יש כאן סיכוי אמיתי להעברת מסרים חינוכיים חשובים של אחריות אישית, אחריות משפחתית, אחריות לאומית. אם כך יהיה, אזי שנות הלימודים תש"ף ותשפ"א לא יירדו לחלוטין לטמיון.

תאריך:  18/09/2020   |   עודכן:  18/09/2020
איתמר לוין
+אירופה לומדת לחיות עם הקורונה
16:57 18/09/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
המדינות הגדולות באירופה חזרו לפעילות כלכלית וחינוכית, תוך הקפדה על שילוב של מסיכות, ריחוק חברתי, בדיקות ואיכונים  ▪  הסכנות עדיין קיימות, במיוחד אפשרות של גל שני בסתיו ובחורף, ויש מה לשפר - אך התמונה הרבה יותר טובה מאשר בארה"ב, מדווח ניו-יורק טיימס
פריז, 14 בספטמבר [צילום: מישל אולר, AP]
ברלין, 10 בספטמבר [צילום: מרקוס שרייבר, AP]
+ח"כ מטאנס שחאדה נכנס לבידוד
16:55 18/09/20  |  עידן יוסף
בדיקה שעשה אחד מיועציו של ח"כ סמי אבו שחאדה מצאה כי הוא חיובי לנגיף הקורונה. הפעם האחרונה בה שהה היועץ בכנסת הייתה ביום רביעי. בעקבות חקירה אפידמיולוגית ראשונית שנעשתה נכנס ח"כ מטאנס שחאדה לבידוד עד לתאריך 30.9.
+שמולי: להרחיב עבודה בשעות נוספות
16:00 18/09/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
בתזכיר חוק שיצא שעות ספורות לפני כניסת ראש-השנה, מציע משרד העבודה עד 25 שעות נוספות בשבוע, עד 14 שעות עבודה ביום 8 פעמים בחודש  ▪  הסייג: לא יותר מ-67 שעות עבודה בחודש
(השר שמולי [צילום: תומר נויברג/פלאש 90])
+הסגר נכנס לתוקף בשעה 14:00
14:15 18/09/20  |  עידן יוסף
סגר החגים נכנס בשעה שתיים לתוקף. 7,000 שוטרים פרוסים במחסומים‎ ברחבי הארץ.
+הממשלה תשקול סגירת בתי הכנסת בכיפור
13:41 18/09/20  |  עידן יוסף
סגן שר הבריאות יואב קיש: אם נראה שהמגפה משתוללת - נשקול גם את סגירת בתי הכנסת ביום כיפור ואיסור הפגנות (רשת ב').
+ארגון הבריאות העולמי: המצב באירופה חמור ביותר
12:56 18/09/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
קצב התחלואה בבריטניה מוכפל כל 8 ימים ונשקלת הטלת סגר מאוקטובר  ▪  עלייה של יותר מ-10% במספר הנדבקים במדינות מתקדמות במערב  ▪  צרפת ממליצה לאזרחיה לעבוד בעיקר מהבית • גם בספרד, יוון, גרמניה ואוסטריה: "חודשים קשים לפנינו"
אזרחית צ'כית בדרך לבדיקה [צילום: פטר דייוויד יוזק/AP]
אוניברסיטה בלונדון. מעבר הליכה חד-סטרי [צילום: קירסטי וויגלסוורת/AP]
+5,000 שקל קנס למפר בידוד שבילה בחוף נהריה
10:30 18/09/20  |  עידן יוסף
שוטרי תחנת נהריה איתרו בחוף הים בנהריה תושב נצרת בשנות ה-20 לחייו, השוהה בחוף יחד עם חבריו, שעה שהיה עליו להיות בביתו בבידוד. לאיש נרשם קנס על סך 5,000 ש"ח לצד דרישה לשוב מיד לביתו.
+שיא שלילי במספר המונשמים - 153
08:47 18/09/20  |  עידן יוסף
משרד הבריאות: עוד 5,238 ישראלים למניין הנדבקים בנגיף הקורונה. מדובר במספר גבוה של נדבקים ביממה אחת. לפי נתוני משרד הבריאות פוענחו אתמול 56,986 בדיקות קורונה. לפי משרד הבריאות, מספר המאומתים מאז שהנגיף הגיע לארץ עומד על 176,933.

בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,190 חולי קורונה, 577 מהם במצב קשה. 153 חולים מחוברים למכונות הנשמה, שיא שלילי שלא היה כמותו גם בגל הראשון. מספר המתים עלה ל-1,169, לא נוספו מתים במהלך הלילה. במקביל, מספר המחלימים עולה גם הוא ל-129,394 מפרוץ הנגיף.
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חשבון הנפש של הקורונה
תגובות  [ 11 ] מוצגות   [ 11 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
באום
18/09/20 13:40
 
בני בנקר
19/09/20 12:59
 
באום
19/09/20 19:50
2
מרק_טווין
19/09/20 12:26
 
בני בנקר
19/09/20 19:37
3
בני בנקר
19/09/20 12:52
4
יאקי
21/09/20 09:44
5
יאקי
23/09/20 10:18
6
2020
24/09/20 18:54
7
יאקי
24/09/20 20:51
8
כתסנו שטויות
26/09/20 19:22
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מגיפת הקורונה
הממשלה עדכנה את רשימת הישובים האדומים, שבהם מגבלות הסגר יהיו מחמירות מאשר ביתר אזורי הארץ. הרשימה, הכוללת כ-30 ישובים, אומנם מורכבת ממספר לא מבוטל של ישובים ערבים ושל ישובים שבהם אוכלוסייה חרדית רבה, אך כוללת גם ערים רבות שבהן מתגורר הציבור הכללי.
18/09/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע על כוונתו להביא לקיצוץ בשכר הבכירים במגזר הציבורי. "אנחנו עומדים בפני סגר שני מאז שהחלה מגיפת הקורונה. הסגר הזה חשוב ומתבקש, ונעמוד בו כולנו יחד", אמר בהצהרה פומבית פחות מ-24 שעות לפני כניסת סגר ראש השנה לתוקף.
17/09/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
עדת החוקה של הכנסת אישרה (יום ה', 17.9.20) את תקנות הסגר שיוטל ממחר ב-14:00 למשך שבועיים.
17/09/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
בממשלה שמעו את הדיון המתקיים בוועדת החוקה, ובעקבותיו, החליטו ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר הבריאות לאשר במשאל טלפוני להגדיל מ-500 ל-1000 מטרים את מרחב התנועה ליציאה מן הבית. במקביל, ועדת הקורונה התבקשה לאשר את הגדלת מגבלת המרחק מהבית לקילומטר אחד, במקום 500 מטר.
17/09/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
"תהיה יציאה איטית ומדורגת. טעינו בפעם הקודמת כשחשבנו שאפשר לפתוח מהר". כך אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גרוטו בדיון בוועדת החוקה לאישור תקנות הסגר.
17/09/2020  |  מירב ארד  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי איש המטרייה חייב ללכת, והדמוקרטיה במיטבה זועקת כי על עמיתיו לסיעת הליכוד לבחור "ברעך הטוב ממך"
רבקה-תפארת חקק
רבקה-תפארת חקק
רשמתי את כל פרטי ההודעה: שמו של המודיע ושמו של הנפטר... אבל, רגע לאחר מכן, הוזעקתי לקבל פקס עם הודעה דחופה לשר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
ישראל הותקפה ב-7.10 וחיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס הוא תנאי להישרדותה של ישראל    אם ישראל לא תחסל את החמאס הוא יחסל אותה - זאת מלחמת הישרדות
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il