|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ונתנה תוקף - שיר שאין בו קדושה
|
איזו קדושה יש למזמור בו צוין, כי "תינשא מלכותך ויכון בחסד כסאך", ומסביב לאותו כיסא מלכות אטום, בקעו שאגות אימים מאלפי עלומים יפים - יהודים וערבים - כשברגעי חיים האחרונים ביקשו רק חיים, ולא היה מה שיקשיב לתחינתם
|
|
טמנו את פתיל חייהם בחול המדבר [צילום: יגאל תומרקין/לע"מ]
|
|
|
|
|
כשביום הכיפורים, י' בתשרי ה'תשל"ד - 1973, נשמעה תקיעת שופר עדויה בקול דממה דקה תוהה ובוהה וברעד שאלה - "כמה יעברון את הסף, מי ימות ומי יחיה", היא לא שאלה 2,656 עלומים יפים, האם ישמחו עם צו הקריאה שבידם לרדת נלהבים למדבר סיני ולהעפיל למרומי גולן וחרמון רק כדי לטמון שם לעולמי-עד את פתילי חייהם בחול המדבר או בסלעי ההר.
כשביום הכיפורים, י' בתשרי ה'תשל"ד-1973 נשמעו המילים "וכל באי עולם יעברו לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו", לא שאלו 5,598 עלומים יפים, האם יהיו מוכנים לחזור אחרי יום הכיפורים חלקם ללא יד או ללא רגל, חלקם ללא עין וללא אוזן, חלקם עם נפש מבותרת לשסעים ונדודי שנה עד יומם האחרון. גם לא נשאלו עוד 294 עלומים יפים, האם יהיו מוכנים מיום הכיפורים הזה לעשות את דרכם הישר לחיים במכלאות שבי בארץ זרה מאחורי סוגר ובריח.
קשה לי לקבל את קדושת יום הכיפורים אחרי מה שהוענק לי ב-י' בתשרי תשל"ד. איזו קדושה יש למזמור בו צוין, כי "תינשא מלכותך ויכון בחסד כסאך", ומסביב לאותו כיסא מלכות אטום, בקעו שאגות אימים מאלפי עלומים יפים - יהודים וערבים - כשברגעי חיים האחרונים ביקשו רק חיים, ולא היה מה שיקשיב לתחינתם.
הרי ב-א' בתשרי ראש השנה ה'תשל"ד כבר נקבע ונחתם מה יקרה בעוד עשרה ימים ביום הכיפורים ובימים שיבואו אחריו במהלך השנה. כבר ביום ראש השנה נקבע, שלא יעברון את יום הכיפורים 2,656 עלומים יפים יהודים ועוד אלפים רבים של עלומים יפים ערבים. כבר נקבע שהחתימה נדחתה לעשרה ימים: "ובצום יום הכיפורים יחתמון כמה יעברון...מי יחיה ומי ימות".
מיום שראיתי מרחץ דמים, שהחל ב-י' בתשרי התשל"ד בשדות הקרב אינני רואה קדושה בשירה, שהייתה חלק מחוויית ילדותי בבית אבא. אינני רואה קדושה במילים: "ונתנה תוקף קדושת היום". בשבילי הוא נותר "נורא ואיום" עם זיכרונות של מרחץ דמים, שאסור היה שיפקוד את חיינו. זה היה חטא כלפי החיים כל מה שהתרחש מיום הכיפורים ב-י' בתשרי ה'תשל"ד ובימים שבאו אחריו במהלך אותה שנה.
|
| תאריך:
|
04/10/2020
|
|
|
עודכן:
|
04/10/2020
|
|
איתן קלינסקי
|
|
+פגישה לפני צליחה
|
|
12:11 04/10/20 | יעקב ונטורה | לרשימה המלאה |
היום הראשון למלחמת כיפור תפס אותנו מתהלכים סהרורים ואחוזי תזזית, סביב מחסני החירום, שהיו נעולים על בריח בפלומבה ▪ המצב היה קטסטרופלי, ונראה כלקוח מסיפורי חלם
(הסוללה הפכה לאפר [צילום: לע"מ])
|
|
|
|
ונתנה תוקף - שיר שאין בו קדושה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
4/10/20 12:35
|
|
|
|
|
|
למגיב הוותיק
|
5/10/20 08:17
|
|
|
|
2
|
|
ה.א
|
4/10/20 13:47
|
|
|
|
|
|
למגיב ה.א..
|
5/10/20 08:29
|
|
|
|
3
|
|
ה.א
|
5/10/20 11:48
|
|
|
|
|
|
נערה
|
5/10/20 17:58
|
|
|
|
|
|
ה.א
|
6/10/20 02:10
|
|
|
|
|
|
קישקוש בלבוש
|
6/10/20 19:59
|
|
|
|
4
|
|
חזי,
|
6/10/20 09:11
|
|
|
|
5
|
|
חזי..
|
6/10/20 09:38
|
|
|
|
6
|
|
למגיב וותיק ו-ב.ל
|
8/10/20 10:45
|
|
|
|
|
|
ה.א
|
8/10/20 22:19
|
|
ככל שהזמן עובר מתגלות עובדות נוספות, כמו הסוכן השני בצמרת הצבא המצרי קצין בכיר במטכ"ל שלהם. שמסר מידע מודיעיני מדויק על המלחמה שתפרוץ, ולא התייחסו לכך ברצינות, ומצביעות על עומק הכשלון של המודיעין וראשיו שהביא לשבר נוראי.
|
|
|
|
|
באחת הכתבות על מלחמת יום הכיפורים נכתב: "בדרום (12 אוקטובר 1973 ) המצב נראה חמור מאוד, ברמה של סכנה קיומית". זה כמובן לא נכון, כי בתאריך זה כבר הדפנו את הסורים מרמת הגולן ובדרום צה"ל כבר התארגן להגנה עם מספיק כוחות ולרגע לא נשקפה סכנה קיומית למדינה. אך הקביעה הזאת של סכנה קיומית רווחת בספרות ובתקשורת, וחוזרת ונשנית. לדעתי הגורם המרכזי לכך היה משה דיין שמהיום השני למלחמה התחיל לדבר על "חורבן בית שלישי", כלומר מדינת ישראל, איבד את בטחונו העצמי ואמונתו בכוחו של עם ישראל.
|
|
|
|
|
"ויעבור ה' על פניו ויקרא". ראשים עטופים בטליתות צחורות, הפה יבש, העיניים עצומות, הגוף מתנועע בהתלהבות או שמא בחרדת קודש, דממה, ציפור לא צייצה זבוב לא זמזם, הלמות הלב נשמעו, קול החזן העמוק הפר את הדממה ועוד רגע קט קול השופר ההולך וגדל. הם יוצאים במהירות אחד אחרי השני, שותקים, חלקם מותירים הטליתות על מסעד הכיסא כמו מבטיחים, עוד רגע נחזור להמשיך את תפילת היום הקדוש, חלקם יוצאים בפסיעות גסות, ממהרים אל הלא נודע, מביטים מבט חטוף לאחור, חלקם לוחשים על אוזנו של אבא, השכן הקרוב אליהם, כממתיקי סוד, יוצאים במהירות, קלי רגליים. חלקם כמו זקנה קפצה עליהם, רגליהם כבדות, הטלית עדיין עוטפת את ראשיהם, יוצאים ראשם מורכן מהורהרים, דוממים. בית הכנסת מתרוקן מהצעירים,
|
|
|
|
|
אותו בוקר שמעתי רעש מהבית ממול. הסתכלתי בעד החלון ורכב צבאי ניצב שם. אחד מהשכנים בבניין הסמוך יצא כאשר הוא רוכס את המדים הצבאיים, עולה במהירות על הטנדר והמכונית יוצאת בדהרה. הדבר הפליא אותי מאוד. היה ברור כי עומד להתרחש מבצע כלשהו. הדלקתי את הרדיו אך מאומה לא נפלט מהמקלט. מיהרתי להתלבש וללכת לרחוב הראשי של הרצליה, ומיד הבנתי שהמצב חמור. מכונית צבאיות דהרו, גברים לבושים במדים ניצבו והמתינו בכניסות לבתיהם.
|
|
|
|
|
עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים  המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
|
|
|
|
|
