קיץ אין-קץ

בימים של חמסין של אמצע תשרי, שלח לי שאול נגר את שירו, המבטא את תחושות רבים:

"קַיִץ אֵין-קֵץ מְטַגֵּן אֶת אַרְצִי,

קַיִץ אֵין-קֵץ מְכַלֶּה אֶת מִרְצִי,

כְּלָל לֹא חָשׁוּב אִם הָבִיל אוֹ יָבַשׁ -

מַרְגּוֹעַ קָרִיר כָּל גּוּפִי מְבַקֵּשׁ".

עצה למשורר

ואם אנחנו בשירה, נמשיך בשירו של יעקב ברזילי, "מסתתר", המוקדש למשוררים, שחוששים לצעוד מלוא הדרך:

"אַל תִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עֵצִים בַּיַּעַר

אַל תִּתְחַבֵּא בֵּין שִׂיחִים

אַל תִּסְתַּפֵּק בְּקוֹקְטֵיל מִלִּים עַל הַטֶּבַע

נַתֵּץ אֶת הַחוֹמָה הַסּוֹגֶרֶת

עַל נִשְׁמָתְךָ הַמְּיֻסֶּרֶת

כְתֹּב עַל הַחַלּוֹן הַבּוֹלֵשׁ מוּל חַלּוֹנְךָ

שֶׁלֹּא בְּמִקְרֶה נִשְׁאַר פָּתוּחַ לִרְוָחָה

כְתֹּב עַל הַשְּׁכֵנָה הַמְּעַסָּה חַמּוּקֶיהָ

בְּמִשְׁחַת פֶּלֶא פּוֹעֶרֶת חֲרִיצֵי גּוּפָהּ

וְאִם תַּפְתִּיעַ אִשְׁתְּךָ

לְחַשׁ בְּאָזְנָהּ מִלּוֹת שִׁיר מַתִּירָנִי

ַּבַּלַּיְלָה תְּגַלֶּה מָה הִיא זוֹכֶרֶת

וּמָה כְּבָר שָׁכְחָה".

ברכות לברזילי, שישיק בסוף החודש את ספר שיריו, "גבורות".

כך אין בונים חומה

שופט השית על מתפרעת, שתקפה רופאה בבית-חולים, ארבעה חודשי עבודות שירות למען הציבור ואלף שקל פיצוי. פסק-דינו מצטרף לשורה ארוכה של פסקי-דין שערורייתיים, שהקלו עם מתפרעים במרפאות ובבתי-חולים. כך, לא יורתעו המתפרעים, וכנאמר, "כך אין בונים חומה".

אותו הדבר חל על טרור חקלאי, המתפשט בארצנו, כיוון שהעונשים על גנבי יבול ועל שודדי כלים חקלאיים מגוחכים. שופטינו כל כך רחמנים, עד שהם מפקירים אותנו, כפי שאמר רבי אלעזר, "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (מדרש תנחומא לפרשת 'מצורע').

פחות חלב

אף פעם לא הבנתי את עניין מכסות הייצור בחקלאות, וגם כיום אני חושב, שהן עוד משקולות על אזיקי החקלאים, הכובלים אותם לממסד, גם כדי להבטיח, שיצביעו "נכון" בבחירות. חווינו לא מזמן מחסור בחמאה ומחסור בביצים, שהוכיחו, שהמכסות פועלות לא רק נגד החקלאים, אלא גם נגד הצרכן הישראלי. עכשיו הגדיל לעשות אלון שוסטר, שר החקלאות, ולמרות שאוכלוסיית המדינה גד̤לה בהתמדה, כן ירבו, הקטין את מכסות הייצור לחלב.

נניח, שהשר שוסטר אינו בעל עניין (כלומר, נמצא בניגוד אינטרסים) כחבר בקיבוץ (מפלסים), שיש לו רפת גדולה, וייהנה מרווח ניכר עקב הקטנת מכסות הייצור. קשה להבין את הגיון החלטתו, שעומדת בסתירה לאינטרס הציבורי. בגלל מכסות הייצור לביצים, היינו אמורים לעמוד בחגי תשרי בפני מחסור בביצים, שנסגר על-ידי ייבוא, כמו בפירות ובירקות, שאין לו כל הצדקה.

משמע, יש לבטל את מכסות הייצור, ולתת לחקלאים לייצר כרצונם, ולהרוויח - שוק חופשי. אך אליה וקוץ בה: חקלאים עצמאיים ממכסות ישתחררו ממרות הבוסים של תנועות ההתיישבות, שרודים בהם, ומוליכים אותם באף. ומה יעשו מנהלי מועצות הייצור, שיבוטלו, ועובדיהן?! הם ייאלצו, לדאבונם, לעבוד, שומו שמיים.

מה קורה עם שלומית?

אחד משירי הילדים, החביבים ביותר, הוא 'שלומית בונה סוכה' של מי אם לא נעמי שמר. יש בו את כל מרכיבי החג, והוא נעים לאוזן.

"שלומית בונה סוכה / מוארת וירוקה / על כן היא עסוקה היום / ואין זו סתם סוכה / מוארת וירוקה - / שלומית בונה סוכת שלום. // היא לא תשכח לשים / לולב והדסים / ענף של ערבה ירוק / רימון בתוך עליו / וכל פירות הסתיו / עם ריח בוסתנים רחוק ..." //

על משקל השיר הזה הופיעה בוואטסאפ כרזה זו ברוח התקופה, שמהדהדת את שירה הנפלא של שמר ואת אווירת חג סוכות, חג האסיף: