|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים 19

עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
06/10/2020  |   אביתר בן-צדף   |   יומני בלוגרים   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות
מחדלים טכנולוגיים [צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון/אבי שמחוני, עיתון 'במחנה']


טכנולוגיה - מקור התבוסה

"עיקר המחדל של מלחמת יום הכיפורים הוא טכנולוגי, מחדל של מערכת הביטחון וצמרת צה"ל. חשיבות המחדל המודיעיני ההתרעתי אינה גדולה במיוחד. הצד הערבי, בעיקר הודות לסובייטים שהפיקו לקחים ממלחמת ששת הימים, התכונן היטב למלחמה, למד את נקודות התורפה שלנו, התחמש והתאמן נכון. הצד שלנו סבר, גם ביומיים הראשונים של המלחמה עד כישלון מתקפת 8 לאוקטובר, כי אנחנו ביום השביעי של מלחמת ששת הימים. האם הופקו לקחים? לצערי לא מספיק. האם אירועים דומים של הפתעה ומחדלים טכנולוגיים יכולים לחזור על עצמם? בהחלט" - סיכם אלי בר-און את מאמרו, "זו הטכנולוגיה שניצחה את מלחמת יום כיפור"!, שפורסם באתר "ייצור ידע".

לדעתו, נוצר פער טכנולוגי בין צבאות ערב, שהצטיידו בטילים נ"ט ובטילים נ"מ, לבין צבאנו, שלא נערך למלחמה; ולכן הוכו השריון וחיל-האוויר קשות במלחמה. לעומת זאת, חיל-הים התכונן טכנולוגית למערכה, וספינות הטילים שלו ניצחו את חיל-הים המצרי ואת חיל-הים הסורי בזירת הים התיכון.

הכֶּשל יכול להישנות

"בכל ערב יום כיפור, עם זיכרון מלחמה בן כמעט יובל שנים, חוזרים ומהדהדים לציבור שני מסרים: האחד ממוקד בעומק המחדל המודיעיני; והשני מבטיח שהלקחים נלמדו ומעתה צה"ל ערוך ומוכן נכון לכל אִיום". כך פותח אלוף (מיל') גרשון הכהן את מאמרו לרגל יום הכיפורים.

הכהן סבור, כי יסודות הכשל במלחמה עמוקים מהכשל בהתרעה, שהפיקוד הבכיר השתמש בו כדי להסתיר את כישלונותיו בהיערכות נאותה למלחמה; ולכן, אי-אפשר להבטיח, שהלקחים הופקו ונלמדו.

ההיערכות הנכונה הייתה צריכה להתבטא בבניין כוח ובתורת הפעלה, שהותאמו להתפתחויות בצבאות ערב; וזה לא נעשה. לכן, עם תחילת הקרבות "נוצרה בכל הדרגים מבוכה מטלטלת. תפיסת ההפעלה ושיטת הלחימה של כוחותינו, באוויר וביבשה, נמצאה בלתי מתאימה להתמודדות בדפוס הפעולה המצרי החדשני. בלחימה למול מסה רחבה של חי"ר רווי בטילי נ"ט, בחסך הצה"לי בכוח האש הארטילרי, כוחות השריון הישראלים איבדו את תנופת המחץ של ההתקפה הממוכנת. למול מערכי ההגנה האווירית המצרית, שתוגברו בטילים מתקדמים, חיל-האוויר הישראלי איבד את עליונותו ואת יעילותו המבצעית".

והכהן קובע, "עד היום צה"ל ומדינת ישראל לא עמדו על מלוא קווי המתאר שכוננו את תנאי הכשל בנקודת הפתיחה לאותה המלחמה". לדעת הכהן, מטרת אנוואר סאדאת במלחמה הייתה "לטלטל את תפיסת הביטחון הישראלית, להניע תהליך, לחולל מומנטום באמצעותו משהו חדש יתהווה ... את הכישלון בזיהויה של תפנית כה דרמטית, בגישתו של סאדאת, יש לייחס לכישלון המצביאות הישראלית, הרבה יותר מאשר לכישלון המודיעין הישראלי".

לדעתו, הבנת הכשל הזה לא התאימה למי שחוו את מלחמת יום הכיפורים ואף בני זמננו. כלומר, הכשל לא תוקן, ומערכת הביטחון נעה קדימה תוך דיבורים על הפקת לקחים. הכהן מסכם, "מסקנה כזו ... אומרת למעשה, שכשל מערכתי מההיקף שחוותה מדינת ישראל באותו יום כיפור, למרות כל המאמץ השיטתי למנוע אותו, בהחלט יכול להתרחש שנית".

עניין של מקצועיות

"גולדה הייתה חסרת ידע צבאי, אולם בשאלותיה בדיוני הממשלה ערב המלחמה היא חשפה שההרתעה וההתרעה, שתי אבני-יסוד מרכזיות בתפיסת הביטחון של ישראל, חלולות וללא כיסוי אמיתי. אילו קציני צה"ל ובעלי הניסיון הצבאי הרבים בממשלתה, היו מקשיבים היטב לשאלותיה, המלחמה הייתה יכולה להיות שונה לחלוטין ואולי אף הייתה נמנעת", סבור אל"ם (מיל') ד"ר חנן שי.

איני סבור, שאפשר היה למנוע את המלחמה, כיוון שסאדאת נזקק לה כדי לאושש את מנהיגותו, וכדי לגאול את הכבוד האבוד של הצבא המצרי. ואכן, הצליחה וכיבוש מוצבי קו בר-לב נחשבים מאז במצרים לניצחון גדול של צבאם במלחמת אוקטובר. בזאת נוכחים כל מי שמבקרים במוזאון, שהקימו המצרים למלחמה.

ההשוואה של ד"ר שי בין גולדה מאיר, החפה מכל ידע צבאי, לבין ערימת הגנרלים, שהיו בממשלתה, מזעזעת. היא מצביעה שוב על חוסר הבנתם של השרים-הגנרלים בענייני צבא ומלחמה ועל הליכתם כמעריצים עיוורים אחר המנהיגות הצבאית, שלא הבינה את המידע, שהתגלגל לידה.

ליד שולחן ממשלת מאיר ישבו אז - השר בלי תיק ישראל גלילי, שהיה ראש המפקדה הארצית של ה'הגנה'; סגן ראש הממשלה ושר החינוך יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח ואלוף פיקוד הדרום בתש"ח-תש"ט; שר הביטחון משה דיין, שהיה רמטכ"ל; שר המסחר והתעשיה חיים בר-לב, שהיה רמטכ"ל; ושר הדואר שמעון פרס, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון.

חוסר מקצועיותם אופייני לחוסר מקצועיותה של קצונת צה"ל, בגלל הכשרתה הלקויה (עד היום?) ובגלל ה"קריירה שנייה", שהכניס משה דיין בהיותו רמטכ"ל. כלומר, הצבא נפטר מקצינים מבוגרים עתירי ניסיון, בהגיעם לגיל 40-42, ושלח אותם לשוק האזרחי. בכך מנע מעצמו ידע ארגוני, שאבד עם לכתם (ומצד שני העשיר, בעיקר, את שירות המדינה - בבכירים, שאין להם מושג בתפקידם האזרחי). כידוע, מתגאה צבאנו בכך שקצונתו צעירה, ומדי פעם עורף את ראשו, כדי "להצעיר" את הפיקוד. כלומר, למלאותו בקצינים חסרי ניסיון, שיתרונם היחיד (?) הוא גילם הצעיר.

"דיין לא היה ער לבעיות המקצועיות שתפיסה זו עלולה ליצור משום שלא ראה בפיקוד הצבאי מקצוע. 'מוכרחים לעשות הפרדה גמורה בין מהנדס קצין בחיל חימוש ובין מה שקוראים סגל אג"מי', כך גרס. 'הסגל המקצועי - ככל שהשנים עוברות הוא משתפר. אין המצב כך ביחס לסגל הבלתי-מקצועי (פיקודי-אג"מי)'", כתב ד"ר שי.

לדבריו (ואינו היחיד, שסבור כך), שירות קצר אינו מאפשר לקציני הקבע לרכוש "השכלה עמוקה בלימודי אמנות המלחמה החיונית למילוי תפקידי פיקוד ומטה מדרג מג"ד ומעלה, ולעומת זאת הקדיש [הקצין] זמן יקר מהשירות הקצר לרכישת השכלה נחוצה לקריירה השנייה (כלימודים אקדמיים). שהייה קצרה מאוד בתפקידים ובדרגות, שנבעה מהשאיפה להתחיל קריירה שנייה בגיל צעיר ככל האפשר ובדרגה הגבוהה ביותר האפשרית. התוצאה הייתה איוש תפקידי פיקוד ומטה בכירים על-ידי קצינים חסרי השכלה נאותה באמנות המלחמה מחד-גיסא וחסרי הניסיון הדרוש כמשקל-נגד לפערי ההשכלה האלה מאידך-גיסא והרי אחת הסיבות לניהול קרבות אוגדתיים כקרבות פלוגתיים".

מול זה מציב ד"ר שי את יתרונות הניסיון והגיל, ומסכם: "נסיבותיה של מלחמת העצמאות כפו על צה"ל לבסס את הפיקוד על קצינים צעירים [גם אז ויתר צבא היבשה על ניסיון ועל ידע, שנרכשו במלחמת העולם השנייה ובצבאות זרים - מסיבות פוליטיות - אב"ץ], אולם הפיכת אילוץ לאידיאולוגיה הייתה טעות חמורה ביחס לתפיסת השירות המקובלת בעולם הצבאי. "מפקדי צבא הקבע היו אמורים להיות 'מוחו' של צה"ל: צבא מקצועי שמקצועיותו נועדה לחפות על חוסר מקצועיותם של רוב מפקדי הצבא בסדיר ובמילואים עקב שירותם הארעי. מלחמת יום הכיפורים הוכיחה את צדקת טענתו של בן-גוריון, ש'צבא מוכרח להיות צבא ... שני מחזורים [של קריירה] זה מסוכן לצבא'. הרוח, שזרע דיין כרמטכ"ל, נקצרה על ידו (ועל-ידי מדינת ישראל) כסופה בעת כהונתו כשר ביטחון".

הבלוף קרס

לקראת יום הכיפורים חזרתי לקו בר-לב, שמעסיק אותי הרבה. כנראה, אחרי שנסיים את הטיפול במערכה בגולן ביום הכיפורים, ונוציא את הספר השני של 'פורום אלפרדו', שמוקדש למערכה זו, אתחיל לחטט בענייני מלחמת ההתשה. לדעתי, אחת ההחלטות הקריטיות במלחמת ההתשה, שגרמה לנזק אדיר במלחמת יום הכיפורים, הייתה ההחלטה להקים את קו בר-לב. הרמטכ"ל דוד אלעזר התעקש לא לפנות את הקו המיותר, וגרם בזה נזק כפול: הפקיר את לוחמי המעוזים לגורלם, והתיש את אוגדה 252 בסיוע להם.

קו בר-לב קרס, כנראה, בפעם הראשונה במלחמת ההתשה. אז עבר בינוי מחדש, שנשען על אי-הבנה תהומית של אירועי מלחמת ההתשה ועל אי-ידיעה של עקרונות קרב ההגנה. הכל נבע מבּוּרות מעורבת בשחצנות, בשאננות מופקרת ובזלזול תהומי באויב. ולא נשכח, שצבאנו נוהג לא להפיק לקחים ממלחמותיו...

32 המעוזים של קו בר-לב - מבודפסט בצפון על הים התיכון מול פורט פואד ופורט סעיד ועד למעוז המזח מול פורט תאופיק (יותר מ-180 ק"מ) כיסו אותו בדלילות, ורובם לא חיפו הדדית באש ובתצפית. כלומר, זה לא היה קו, אלא שרשרת אקראית של מוצבים, שמוקמו מסיבות בלתי-ידועות על קו המגע, בניגוד לכל היגיון צבאי. המעוזים היו קו מגע עם המצרים וגם קו עצירה, ולא הוקם קו שני בעומק המערך, כדי לבלום צליחה.

איני איש הנדסה, אך נראה לי בדיעבד, שגם הנדסית היו המעוזים כישלון. הם נכתשו עד דק על-ידי הארטילריה המצרית, ונשטפו באש מקלעים (כמו אחד משני ה'נברונים' במעוז בודפסט, שקרס עקב האש הארטילרית, שנורתה עליו).

טקטית, עקפו המצרים את רוב המעוזים, כדי להגיע ליעדם המערכתי - כעשרה ק"מ ממזרח לתעלת סואץ (ולא, כפי שסברו כוחותינו, להגיע לפתחי מצר גידי ומצר מיתלה; ויש רבים, שפנטזו בלי שום הבנה צבאית, שמטרת המצרים הייתה לפלוש לישראל גופא). רק אז נפנו לטפל במעוזים, שלא נפלו. המעוזים נבנו כעמדות תצפית, וכל התרגילים הוכיחו, שלא יעמדו מול צליחה מצרית. ואכן, התברר, שאינם מתאימים ללחימה.

נוכח השבר הגדול, קבע אלוף אריאל שרון, אלוף פיקוד הדרום (פד"ם), בתום תרגיל של פד"ם, בתחילת שנת 1971, כי התרגיל הוכיח את קריסת כל ההנחות שביסוד קו בר-לב. מבצעית יתקשו הטנקים להגיע לעמדותיהם לאורך התעלה ("סנפירים", במינוח הצבאי), הייתה מסקנת התרגיל, ולכן יישארו המעוזים לבדם, חשופים להתקפות אויב. מסקנתו שרון: לפני פרוץ הקרבות יש לפנות את לוחמי המעוזים. לשם כך, פקד להציב בכל מעוז זחל"ם, או שניים (בהתאם לסד"כ המעוז), כדי שאנשיו יוכלו להתפנות בכוחות עצמם. ביולי 1973, עם החלפתו של שרון באלוף שמואל גונן-גורודיש, בן-חסותו של הרמטכ"ל אלעזר, נזנחה התוכנית לפינוי עצמי, מבלי שנתנו לה חלופות. בדיעבד, אוששה מלחמת יום הכיפורים את כל מסקנות התרגיל בשנת 1971.

יתר על כן, באוטוביוגרפיה שלו ("איני ישן בלילות", ידיעות אחרונות, 2018), ביקר אלוף (מיל') גיורא איילנד קשות את בניית המעוזים. "... סוגיה שנייה היא בניית קו המוצבים. ללא קשר לשאלת מיקומם, הרי שהאופן שבו נבנו שיקף חובבנות מדהימה... הנפילה של המוצבים ... לא נבעה רק ממיעוט הכוחות בהם ומחוסר מיומנותם, אלא בראש ובראשונה מכך שנבנו באופן שאינו מאפשר לחימה. בכל המוצבים... היו עמדות הלחימה עִליות, בולטות וחשופות לגמרי לאש ארטילרית, וחייבו את החיילים במקום להיחשף לאש שטוחת מסלול של האויב... אך אצלנו משום מה העדיפו לבנות את המוצבים באופן מטופש להחריד. בנייתם שיקפה חובבנות בלתי-נסלחת, המחיר עליה היה גבוה להחריד". ובמקום אחר בספרו - "... מוצב החרמון נפל ... כי נבנה בצורה מטופשת ... האופן שבו נבנה - כמו כל המוצבים ברמת הגולן ולאורך תעלת סואץ - ביטא חוסר מקצועיות מחריד ...".

איילנד מייעץ למתכוונים לבנות מוצב לבקר בקלעת נמרוד שבצפון הגולן, וללמוד ממעשי הצלבנים, שבנוהו (עמ' 71-70, 194). זה, כמובן, לא נעשה ולא ייעשה. כדי ללמוד בינוי מוצבים, ודאי ישלח צה"ל את מהנדסיו לצרפת, או לארצות-הברית, שהרי חוכמת ההנדסה הצבאית לא הומצאה, כידוע, כאן. לכן, דרך אגב, גם המוצבים בדרום לבנון, שנבנו כעשר שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים, היו כישלון טקטי בוטה, כמו המוצבים ברמת הגולן, שסבלו מאותם הליקויים.

תיאור מפורט של לחימה במעוז במלחמת יום הכיפורים, עד נפילתו, המאושש את ביקורת איילנד, מביא אורי אהרנפלד, שנפל בשבי המצרי במעוז המזח, בספרו (אילן בכר ואורי אהרנפלד, 2010, 2020. "שבוי בפקודה! צנחן שבוי בכלא בקאהיר". תל אביב: מעריב וכתר). גם תיאוריו של ד"ק דן פלג, פדוי-שבי, שהיה רופא מעוז מפצח במלחמה, מלמדים על אי-כשירות המעוזים לעמוד במלחמה (דן פלג, 2017. "מי שישרוד - שיספר. מבט אישי על מלחמת יום הכיפורים". הוד השרון: אסטרולוג).

תאריך:  06/10/2020   |   עודכן:  06/10/2020
אביתר בן-צדף
+מלחמת יום הכיפורים - ועכשיו בצבע
16:01 06/10/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
הסרטים אותרו כחלק ממיזם הדיגיטציה של ארכיון צה"ל, שבמסגרתו סרטים רבים ממלחמות ישראל שצולמו בפילם, עוברים המרה לפורמט דיגיטלי, שיאפשר לשמר אותם באיכות גבוהה יותר
(חיילים במלחמה)
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים 19
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמעון מהצפון
6/10/20 11:33
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מלחמת יום הכיפורים
המשך ניתוח מבצעי היהודים במלחמת הדרכים בארבעת החודשים הראשונים למלחמת הקוממיות - מבעד לפריזמה של עקרונות הלחימה.
לא מעט צער ואכזבה תקפו אותי בהישמע קוד הסיסמה הצבאית שלי מעל גלי האתר ברדיו, במשך מספר פעמים, ביום כיפור שבעים ושלוש. לא כך דימיתי את המלחמה הבאה: בהפתעה מוחלטת, ביום הקדוש ביותר ליהודים. בעיקר כעסתי על עצמי שלא מצאתי זמן להיפגש עם אחי הצעיר, שאותו לא פגשתי מאז גיוסו לצבא. ידעתי שהיה אמור להיות בטירונות, ואני חשתי דאגה כבדה שמא נשלח לחזית, לפני שהספקתי לראות אותו. בלבי חשתי ש"מדרום תיפתח הרעה", שמתרגש עלינו אסון צבאי בסיני. הכרתי היטב את הגזרה המצרית. לפני שנתיים עברנו גיבוש, קבוצת לוחמים עלומה, שאוחדו ממספר חיילים קרביים והפכה לפלוגה לוחמת. במשך שנתיים עברנו אימונים מפרכים אינטנסיביים במדבר. תוך זמן קצר תרגלנו הישרדות ולוחמת צליחה, לא האמנו שניתן בכלל לצלוח את התעלה. חלק מאתנו היו רווקים וחלק צעירים נשואים ובעלי משפחות והנה רגע האמת הגיע, בהפתעה מוחלטת מכעיסה ומפחידה כאחת. הרגשתי קוקטייל של פחד ואימה, מהולים באדרנלין מעורר, עולה בבטני, כאשר מצאתי את עצמי בסיני עם הפלוגה שלי.
04/10/2020  |  יעקב ונטורה  |   יומני בלוגרים
כשביום הכיפורים, י' בתשרי ה'תשל"ד - 1973, נשמעה תקיעת שופר עדויה בקול דממה דקה תוהה ובוהה וברעד שאלה - "כמה יעברון את הסף, מי ימות ומי יחיה", היא לא שאלה 2,656 עלומים יפים, האם ישמחו עם צו הקריאה שבידם לרדת נלהבים למדבר סיני ולהעפיל למרומי גולן וחרמון רק כדי לטמון שם לעולמי-עד את פתילי חייהם בחול המדבר או בסלעי ההר.
ככל שהזמן עובר מתגלות עובדות נוספות, כמו הסוכן השני בצמרת הצבא המצרי קצין בכיר במטכ"ל שלהם. שמסר מידע מודיעיני מדויק על המלחמה שתפרוץ, ולא התייחסו לכך ברצינות, ומצביעות על עומק הכשלון של המודיעין וראשיו שהביא לשבר נוראי.
03/10/2020  |  אברהם פכטר  |   יומני בלוגרים
באחת הכתבות על מלחמת יום הכיפורים נכתב: "בדרום (12 אוקטובר 1973 ) המצב נראה חמור מאוד, ברמה של סכנה קיומית". זה כמובן לא נכון, כי בתאריך זה כבר הדפנו את הסורים מרמת הגולן ובדרום צה"ל כבר התארגן להגנה עם מספיק כוחות ולרגע לא נשקפה סכנה קיומית למדינה. אך הקביעה הזאת של סכנה קיומית רווחת בספרות ובתקשורת, וחוזרת ונשנית. לדעתי הגורם המרכזי לכך היה משה דיין שמהיום השני למלחמה התחיל לדבר על "חורבן בית שלישי", כלומר מדינת ישראל, איבד את בטחונו העצמי ואמונתו בכוחו של עם ישראל.
01/10/2020  |  עמוס גלבוע  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il