מצווה היא בחג סוכות <br>

מצווה היא בשבת של חול המועד סוכות לקרוא את מגילת קהלת בן דוד, מי שהיה מלך בירושלים. אינני מקבל את הנחת היסוד בפרק א': "הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל" או "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׁה הוּא שֶׁיֵעָשֶׁה". אך אני בהחלט חוזר ושונה את דבריו של קהלת בפרק ט': "וְאָמַרְתִּי אֲנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה" או: "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".

כדי להבקיע מסילות לציבור הסוגד לכוח כפתרון היעיל ביותר, יש בהחלט חשיבות לאמץ את דבריו של קהלת בן דוד, שטובה החכמה, שעדיף הוא המשא-ומתן, עדיף אימוץ דרך ההידברות והשיח הישיר כדרך לפתרון מאשר השימוש בכלי קרב, הגובה מחיר יקר. מחיר של מעגלי דמים חוזרים ונשנים.

רק לפני כמה ימים ביכינו בכאב רב את זכרם של מאות רבות מיקירנו, שמצאו מותם בחולות סיני ובין סלעי הגולן והחרמון במלחמת יום הכיפורים, כי הייתה לנו הנהגה מדינית שלא אמצה את דברי קהלת: "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב", עדיפה חכמת הנושא ונותן בשיחות ביו עמים, מאשר בחירה בסגידה לחוסן הצבאי כדרך להשגת יעדים מדיניים.

בימים שקשה לפרוץ מעגלי צעקנות בוטה, יש מקום בהחלט להקשיב לדבריו של קהלת ש"דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים". הגם שזה קשה מאוד ברגיעה ובשקט להתמודד עם גלי לאומנות כוחנית וצעקנית, המבקשת בבוטות רבה לבטל כל אפשרות של האזנה לקולות אחרים.

אודה, שקשה לי מאוד עם ספר קהלת. קשה לי עם תשובה מדכאת לשאלה "מַה יִתְרוֹן לָאָדָם שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶש", כאשר התשובה מתמקדת בטענה, שכל הדברים חוזרים על עצמם באופן מיגע. כל עשיה היא בבחינת "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה", הגם שאנו שוקדים על עשיה מדעית וטכנולוגית שמשנה את חיינו. קשה לי לקבל את ההנחה הגלומה בפסוק "מַה יִתְרוֹן לָאָדָם" במיוחד בימים אלו של מגפת הקורונה, כשאנחנו מייחלים להצלחת המעשה האנושי - להצלחת המדע להגיש את הפתרון המיוחל, שייחלץ את החברה האנושית מאימת המוות של הנגיף המשוטט בעולמנו.

קשה לי עם ביטול חשיבות המעשה האנושי של האדם, כי הרי הוא נטוע בעולם לזמן קצוב. אך עם כל הקשיים זה ספר שאהוב עלי, ואני מקדיש לו את ימי חג הסוכות ובמיוחד אני מאמץ את הפסוק המצביע על תכלית החיים הקיומיים של האדם בנתיבי מה שנראה בעיני קהלת הבל הבלים - "אֶת מִצְווֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדם" (פרק י"ב, 14). עבורי זה בבחינת שמור מכל משמר על ערכים אנושיים ומוסריים, שמור מכל משמר לא לפגוע בזכויותיו של בן עם אחר, שמור מכל משמר על קיומו של צדק חברתי, כי זה כל האדם.